עוד טוענת המבקשת, כי למרות שמקום מושבה באיטליה, לא טרחו התובעים לתרגם את כתב התביעה, את הבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום וההחלטה המתירה את ההמצאה, לשפה האיטלקית או לכל שפה אחרת המובנת לה.
לחילופין, טוענת המבקשת כי יש לבטל את פסק הדין על בסיס שיקול דעתו של בית המשפט לאור סכויי ההגנה הטובים מאוד של המבקשת.
תירגום כתב התביעה והמסמכים הנלווים
המבקשת מכחישה את טענת המשיבים, לפיה העסיקה במועדים הרלבאנטיים במשרדיה באיטליה, עובדים או נציגים הדוברים את השפות העברית והערבית מלבד עובד יליד לבנון בשם פייסל ששלט בשפה הערבית בלבד.
ראו לעניין זה: בעיניין פרנקל הנ"ל:
"הלכה פסוקה היא מימים ימימה שפסק דין שניתן שלא בפני הנתבע, כשלא הוכח שהנתבע אמנם הוזמן כדין, חייב בית המשפט לבטלו מתוך חובת הצדק, ואין לו בכגון דא כל שיקול דעת.
...
על כן, אף לא הייתי מגיעה למסקנה שלא נפל פגם בביצוע המסירה למבקשת, המחייב ביטול מחובת הצדק, היה מקום להורות על ביטול פסק הדין מתוקף שיקול הדעת המוקנה לביהמ"ש, לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984.
סיכומו של דבר, משלא שוכנעתי כי כתב התביעה נמסר למבקשת כדין, יש להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגדה, מחובת הצדק.
על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן, בהעדר הגנה, בתאריך 4.5.14.
