מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חובת תרגום תביעות לערבית בבתי משפט

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 55269-02-17 אל מדאמין בע"מ ואח' נ' פלאפון תיקשורת בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת רחל ערקובי התובעת/נתבעת שכנגד: אל מדאמין בע"מ הנתבעת/תובעת שכנגד: פלאפון תיקשורת בע"מ החלטה
מנגד טענה אל מדאמין כי מדובר בדרישה מופרכת ומקוממת, כי משקולי הגינות ויעילות דיונית אין להורות לאל מדאמין לתרגם את המסמכים, כי מדובר במסמכים אשר טרם נוצרו ואל מדאמין נידרשת לייצר לצורך המשפט כשאין להעתר לכך על פי הפסיקה וכי משום שהוראות הדין קובעות מפורשות כי השפה הערבית הנה שפה רשמית בישראל, ובתי המשפט השונים קבעו פעם אחר פעם כי אין חובה על צד שמגיש לבית המשפט מסמכים כתובים בשפה הערבית, לדאוג לתרגומם לעברית.
...
בעניין זה סבורני אכן מדובר בשאלות הרלוונטיות למחלוקת ואשר נוגעות לאחת השאלות המרכזיות האם אל מדאמין החזיקה בזכויות בתכנים שסופקו על ידה לפלאפון.
עם זאת, סבורני כי תשובתו של מר מוסא חסדייה, המצהיר מטעם אל מדאמין והמנכ"ל והבעלים של אל מדאמין, כי אינו יודע מידיעה אישית את כל שרשרת ומועדי העברת הזכויות המדויקים אינו מענה מובן.
לסיכום: יואילו הצדדים לפעול בהתאם להחלטתי זו כל אחד בהתאם למוטל עליו וזאת בתוך 30 יום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

עוד טוענת המבקשת, כי למרות שמקום מושבה באיטליה, לא טרחו התובעים לתרגם את כתב התביעה, את הבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום וההחלטה המתירה את ההמצאה, לשפה האיטלקית או לכל שפה אחרת המובנת לה. לחילופין, טוענת המבקשת כי יש לבטל את פסק הדין על בסיס שיקול דעתו של בית המשפט לאור סכויי ההגנה הטובים מאוד של המבקשת.
תירגום כתב התביעה והמסמכים הנלווים המבקשת מכחישה את טענת המשיבים, לפיה העסיקה במועדים הרלבאנטיים במשרדיה באיטליה, עובדים או נציגים הדוברים את השפות העברית והערבית מלבד עובד יליד לבנון בשם פייסל ששלט בשפה הערבית בלבד.
ראו לעניין זה: בעיניין פרנקל הנ"ל: "הלכה פסוקה היא מימים ימימה שפסק דין שניתן שלא בפני הנתבע, כשלא הוכח שהנתבע אמנם הוזמן כדין, חייב בית המשפט לבטלו מתוך חובת הצדק, ואין לו בכגון דא כל שיקול דעת.
...
על כן, אף לא הייתי מגיעה למסקנה שלא נפל פגם בביצוע המסירה למבקשת, המחייב ביטול מחובת הצדק, היה מקום להורות על ביטול פסק הדין מתוקף שיקול הדעת המוקנה לביהמ"ש, לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984.
סיכומו של דבר, משלא שוכנעתי כי כתב התביעה נמסר למבקשת כדין, יש להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגדה, מחובת הצדק.
על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן, בהעדר הגנה, בתאריך 4.5.14.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה הבקשה לתרגום כתב התביעה לאנגלית ברע"א 9048/07 הרשות הפלסטינאית נ' ליאורה גולדמן (2.5.10) דן בית המשפט העליון בסוגיית תירגום כתב התביעה לשפה הערבית.
לעניין זה קבע בית המשפט את הדברים הבאים, היפים אף לעניינו: "חובת תירגום אינה עניין פורמלי גרידא. היא נועדה לאפשר לבעל דין להבין את ההליכים המתנהלים בעיניינו ומשפיעים עליו, וליטול בהם חלק פעיל. היא מונעת יתרון שרירותי לבעל דין הדובר את שפתו של בית המשפט ומבטיחה שהצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה על-ידי כל אחד מבעלי הדין. פעמים רבות, משמעותה המעשית של קיומה או העדרה של חובת תירגום הנה כספית, ועניינה זהות הצד שיממן את תירגום המסמך. הותרת מלאכת התרגום בידי מגיש המסמך מגדילה את הסיכוי כי הצדדים יימנעו מתעבורה מוגברת של מסמכים, ללא כל צורך, שכן הם שייאלצו לשאת במצב זה בהשלכות הכספיות של תירגומם" (סעיף 15 לפסק הדין).
...
באשר לחיוב המשיב בתרגום מלא המסמכים באנגלית וספרדית לעברית, ראו החלטת כבוד השופטת דניה קרת-מאיר, בעניין ע"א (תל אביב-יפו) 3212/05 בש"א (תל אביב-יפו) 21178/05 גרנד אלקטריק ישראל בע"מ נ' LEGRAND SNC, 1.1.06) שם קבעה כדלקמן: "מקובלת עלי לחלוטין טענת המשיבה כי ההפניה לדבר המלך במועצה או להוראות סעיף 15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט אינן רלבנטיות, שכן הוראות אלה מתייחסות לפקודות מודעות רשמיות וטפסים רשמיים של הממשלה או של רשויות מקומיות ועיריות. השאלה האם יש מקום לתרגם מסמך כלשהו המוגש לביהמ"ש ובכלל זה תצהיר, אמורה להתברר על פי היחסים שבין הצדדים, ויכולתם להבין את תוכן המסמכים". לעניין זה ראו גם תא (ת"א) 2434/05 גרי ברינט נ' ערן ריקליס הפקות (1.5.09) במקרה הנדון ובשים לב כי המבקש 2, שולט בשפה האנגלית, וכן כי התכתובת שצורפה היא תכתובת אשר הוחלפה בין המשיב למבקשים, וכאשר מעיון בתכתובת אשר התנהלה בין הצדדים בשפה האנגלית, אין מקום לחייב התובע בתרגום כל המסמכים.
על כן ולאחר עיון במסמכים שצורפו, הנני קובעת כי על המשיב לתרגם לעברית הנספחים הבאים: ב', ד', ה', ח', ט', י', י"א. אציין כי אין די בתרגום חלק מהמסמכים בגוף כתב התביעה ויש להורות על תרגום המסמכים בשלמותם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בנצרת ת"א 21764-03-16 סלימאן ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל חיפה ת"א 45359-03-16 סלימאן ואח' נ' מדינת ישראל ת"א 34647-06-15 אבו אסמעיל ואח' נ' מדינת ישראל תיק חצוני: בפני כבוד השופטת עירית הוד תובעים בת.א. 3421764-03-16 1.סלימאן סלימאן 2.מחמוד סלימאן 3.אחמד סלימאן 4.עפאף סלימאן 5.סיואר סלימאן ע"י ב"כ עו"ד ויינוס שלופה תובעים בת.א. 34647-06-15 1. חאלד אבו איסמאעיל 2. עדנאן אבו איסמאעיל 3. אבראהים אבו איסמאעיל 4. תאופיק אבו איסמאעיל ע"י ב"כ עו"ד הרייש ועו"ד דרעי תובעות בת.א. 45359-03-16 1.אמנה סאלח סולימאן 2. ח'זנה עורסאן סולימאן ע"י ב"כ עו"ד ויינוס שלופה נתבעת רשות מקרקעי ישראל פסק דין חלקי
באשר לעובדה, כי ייפוי הכוח הוא בשפה הערבית ולטענות בנוגע לכך שלא צורף לו תירגום מאושר, הרי שבמסגרת סעיף 82 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל-1922 נקבע, כי "כל הפקודות, המודעות הרשמיות והטפסים הרישמיים של הממשלה וכל המודעות הרשמיות של רשויות מקומיות ועיריות בתחומים שייקבעו עפ"י צו מאת הממשלה יפורסמו באנגלית, בעברית ובערבית. בכפוף לכל תקנות שתתקין הממשלה מותר להשתמש בשלוש השפות במשרדי הממשלה ובבתי המשפט". אציין, כי במסגרת סעיף 15(ב) לפקודת סדרי השילטון והמשפט, תש"ח-1948 הושמטה השפה האנגלית מרשימת השפות הרשמיות.
במסגרת ת.א (מחוזי- ירושלים) 430/95 עאדל עותאמן נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול" ציין בית המשפט, כי רשמית אין חובה על צד המגיש לבית המשפט מסמכים כתובים בשפה הערבית לדאוג לתרגומם.
...
אף את הטענה לפיה סולימאן זנחו את התביעה או לא חפצו בה מלכתחילה אינני מקבלת.
לאחר שבחנתי את ייפוי הכוח משנת 49 הגעתי לכלל מסקנה, כי במקרה שלפניי כולל ייפוי הכוח, מלבד היבט השליחות, גם את ההיבט החוזי.
אציין, כי מקובלת עליי טענת סלימאן וסולימאן בסיכומיהם לפיה בתקופה הרלוונטית, סוף תקופת המנדט הבריטי ושנותיה הראשונות של המדינה, הדרך הנהוגה והמקובלת לעריכת עסקאות מכר מקרקעין ובעיקר במגזר הערבי הייתה באמצעות עריכת ייפוי כוח בלתי חוזר ורישום בפני הנוטריון הציבורי.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

ב"כ המערערים טענו כי סימן 82 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל מתיר לעשות שימוש בשפה הערבית "במשרדי הממשלה ובבתי המשפט" ולפיכך למעשה מותר למערערים לנהל את תביעתם בשפה הערבית, ובית המשפט הוא זה שניזקק לתרגום ומשכך ברי כי אין להטיל עליהם את העלויות.
המשיבים היתנגדו לבקשת המערערים, ובטרם ניתנה החלטה, ביום 6.1.2022 הגישו המערערים בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטות מיום 29.12.2021 בדבר חיובם בהוצאות ובדבר הטלת החובה עליהם לזימון המתורגמן לדיון הבא.
...
המשיבים סבורים כי דין הערעור להידחות.
עיינתי בטענות הצדדים ובנספחים שצורפו, ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות.
מכל הטעמים המפורטים, הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו