לפניי בקשה לבטל את כתב האישום שהוגש נגד הנאשם, אשר מייחס לו עבירה של החזקת סכין באצטדיון כדורגל, וזאת מכוח טענה מן הצדק לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (החסד"פ).
יישום המבחן התלת-שלבי במקרנו מחייב את המסקנות הבאות:
אשר לשלב הראשון – מצאתי כי נפלו פגמים בהתנהלות המאשימה בהיבטים הבאים:
חוסר ההצדקה לפתוח התיק מספר חודשים לאחר סגירתו, למרות שלכתחילה, ההחלטה לסגור את התיק התקבלה לאחר היתייעצות בין שלושה תובעים כעולה מתיק התביעה בשל שיקולים ראייתיים;
השהוי הלא מוסבר בין החלטת ראש היחידה לפתוח מחדש את התיק ביום 7.11.2017 לבין מועד משלוח מכתב היידוע רק שנה לאחר מכן ביום 5.11.2018;
אי-קיום חובת היידוע והשימוע טרם הגשת כתב האישום, שכן לא הוכח כי המכתב אכן נשלח בדואר רשום, ובודאי שלא הוכח כי היתקבל אצל הנאשם כנדרש.
...
עוד נקבע בעניין פלוני, כי "אכן, ניכר כי עיון מחדש של התביעה בהחלטה קודמת שקיבלה ושינויה, אינו מהלך קל. מהלך זה מחייב לשקול באופן מאוזן וזהיר מספר שיקולים משמעותיים – כך במיוחד כאשר מדובר בהחלטה לעיין מחדש בהחלטה לסגור תיק חקירה. בסופו של דבר, להחלטה כאמור משמעות רבה מנקודת מבטו של החשוד אשר הוסר מעליו החשש לעמוד לדין. היא עלולה לטלטל פעם נוספת את חייו. אמנם, התכלית של מיצוי הדין, עלולה לעורר קושי להגן על ציפייה של אדם שלא יועמד לדין, עד כדי פגיעה ביכולתה של התביעה לשוב בה מהחלטה לסגור תיק חקירה כאשר יש צורך בכך. אך יש לזכור, כי לתביעה אפשרות מלאה לבחון את סוגיית ההעמדה לדין ועליה לנצל את ההזדמנות הראשונה להשתמש בכוח ובאמצעים שנתונים לה כדי לקבל את ההחלטה המיטבית בעניין זה" (שם, פסקה 25).
לאחר שבחנתי את נסיבות המקרה, מצאתי שבהתנהלות המאשימה בעניינו של הנאשם נפל פגם היורש לשורש הגינותו של ההליך, באופן המצדיק את ביטול כתב האישום.
מכאן, שאני מקבל את טענת הנאשם, כי לא קיבל את מכתב היידוע האחרון שהודיע על פתיחת התיק מחדש.
אשר לשלב השלישי – נוכח עומק הפגיעה בתקינות ההליך הפלילי, אין מנוס מלהורות על ביטול כתב האישום, כפי שאני מורה, מכוח סעיף 150 לחסד"פ.
תיק התביעה ותיק החקירה יוחזר למאשימה.
