חובת רישום שכר מינימום בתלוש משכורת

בתאריך 1.2.18 הודיע ב"כ הנתבע כי התובעת קיבלה בפועל שכר על עבודתה בתנופה, מה שמעביר את חובת תשלום דמי הביטוח למעסיק, אולם אין בכך כדי לסייע לתובעת שכן השכר היתייחס ל- 5 חודשי עבודה בלבד.

בנוסף, חוסר התאמה בין ההפקדה לבין תלושי השכר נמצא פעם אחת, כאשר הפער היה מינימלי - בתלוש השכר נרשם סך של 1,758 ₪ ואילו בהמחאה סך של 1,735 ₪ ויכול ונפלה טעות רישום בהמחאה.

...

אנו סבורים שיש לקבוע כי התובעת עבדה כשכירה וכי בינה ובין תנופה התקיימו יחסי עובד מעסיק.

הקרבה המשפחתית (הדי רחוקה יש לומר) בין התובעת ובין בעלי תנופה, אין בה כדי להעלות או להוריד מהמסקנה אליה הגענו בדבר קיומם של יחסי העבודה בין הצדדים.

סוף דבר: התביעה מתקבלת כך שהתובעת תוכר כעובדת בתנופה וישולמו לה דמי לידה בגין עבודתה זו. משמדובר בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי - אין צו להוצאות.

התובעת הייתה עובדת שעתית בשכר מינימום, בכפוף לתלושי השכר.

בסעיף 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958, כנוסחו בתקופת עבודתו של המערער, טרם תיקון 24 לחוק הגנת השכר נקבע כי: מעביד חייב לנהל פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדיו, והשכר ששולם להם, וכן חייב הוא למסור לעובדיו, בכתב, פירוט שכר העבודה ששולם והסכומים שנוכו; שר העבודה יקבע בהודעה שתפורסם ברשומות את סוגי המעבידים שעליהם יחול סעיף זה ואת הפרטים שיירשמו לפיו.

הינה כי כן, בתקופה שלאחר תיקון 24 לחוק הגנת השכר, קל וחומר, קיימת למעסיק חובה לנהל פנקס עבודה ולפרט את שעות עבודת העובדים.

...

באשר לטענה, כי ליאור לא היה מוסמך לפטר את התובעת – מאחר והנתבעת לא נתנה לנו הסבר פוזיטיבי לגבי מי כן היה מוסמך לפטר את התובעת (שכן ידוע לנו מעדות נציג הנתבעת שאורי זלצמן היה עסוק בלימודיו בניסן נתיב באותה תקופה, וכי נציג הנתבעת – קובי זלצמן לא היה בעל עמדה רשמית בנתבעת), אנו מקבלים את גרסת התובעת, כי היא סברה שליאור, מנהל הפאב בפועל, הוא אשר מוסמך ליתן לה הודעת פיטורים.

מבלי לגרוע מהאמור, נציין, כי אנו סבורים שאין מקום לפסוק לתובעת פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, וזאת מאחר ואנו סבורים, כי בנסיבות הענין, היה על התובעת לעשות ולו מאמץ קטן כדי להלין על הפיטורים הלא צודקים.

סוף דבר מכל המפורט לעיל התובעת זכאית: סך של 1,181 ₪ בגין אי תשלום תגמולים לקרן פנסיה סך 3,270 ₪ בגין פדיון חופשה.

בדיון מוקדם שנערך בתיק ביום 21.12.16 הודה התובע כי היה מקבל שכר מינימום על היום הרגיל (לטענתו משעה 6:00 עד 17:00 - 16:45 ) כן הודה שקבל 30 ₪ נוספים למשמרת הסעות מפעלים בשעה 18:00 עד 19:00 שנירשם בתלוש כ-"לילה". כשהיה יוצא לטיולים היה מקבל את שכר המינימום ובנוסף תשלום שכונה "טיול קצר", "טיול ארוך" או "טיול בינוני". עבור עבודה בשבת היה מקבל סכום גלובאלי של 250 ובהמשך 300 ₪ לכל שבת.

אשר על כן, אנו קובעים כי שכר היסוד של התובע יעמוד על שכר המינימום החודשי, וזכויותיו תיקבענה בהתאם לשכר זה. התביעה להפרשי שכר עבודה בגין עבודה בשעות נוספות ושבת על מעסיק מוטלת חובה לנהל רישום בדבר שעות הנוכחות של עובדיו בעבודה (סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951).

...

אף ביחס לתחילת עבודתו של התובע אצל מעסיקים אחרים לא הובאה כל ראיה שהיא, ומשלא הוצגה סיבה אחרת אנו קובעים כי קיים קשר סיבתי בין הנסיבות שהביאו להתפטרות התובע – אי תשלום זכויותיו במלואן, לבין ההתפטרות.

סיכום התביעה מתקבלת בחלקה.

כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך של 2000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 6,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מקבלת פסק הדין שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

הפלוגתות העיקריות אשר עומדות להכרעתנו - האם על יחסי הצדדים חל צו ההרחבה בענף החקלאות? האם התובע זכאי לרכיבים להם עתר? שכר מחצית חודש מרץ 2106; הפרישי שכר מינימום; דמי הבראה; מענק שנתי; דמי כלכלה; הפרישי חלף פנסיה (גמל); פיצוי בגין אי הודעה לעובד; (פדיון ימי חופשה שנתית; פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר; פצויי הלנה; מהן נסיבות סיום ההעסקה, ובפרט האם יש לראות בתובע כמי שפוטר מעבודתו? כנובע מכך, האם הוא זכאי לפצויי פיטורים? מסכת הראיות – מטעם התובע - הוגש תצהירו בלבד.

על פי הוראת החוק לאחר שתוקן, אי הצגת רשומי נוכחות חרף חובה לנהל פנקס שעות עבודה, מעביר את נטל ההוכחה בתביעת עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול עבודה בשעות נוספות, לפתחו של המעסיק.

אמנם עיון והשוואה של רשומי השעות בדו"ח הנוכחות לבין אלו המצוינים בתלושי השכר מעלה כי אכן קיימת התאמה בין מספר השעות שעבד התובע בפועל לבין אלה שצוינו בתלושי השכר, באופן המוביל למסקנה כי תלושי השכר ודו"חות הנוכחות מטעם הנתבע, משקפים נכונה את שעות עבודתו בפועל של התובע.

...

על יסוד טענותיו, עתר התובע לחייב את הנתבע לשלם לו בגין רכיבים סוציאליים שונים לתקופת עבודתו ולסיומה, לרבות מכוח צו ההרחבה בענף החקלאות.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים אנו סבורים כי יש הצדקה להעמיד את פיצויי ההלנה בגין משכורת חודש 3/16 בסך – 1500 ₪.

בנוגע לפיצויי הלנה בגין הפרשי שכר מינימום קבענו כי יש לראות בדו"חות הנוכחות שהגיש הנתבע כדו"חות המשקפים את שעות עבודתו של התובע לאחר שמצאנו לכך תמיכה גם ברישומי התובע בכל הנוגע להיקף השעות הנוספות שבוצעו.

לאחר מכלול השיקולים לא מצאנו בנסיבות העניין לקבוע פיצויי הלנה בגין רכיב זה.[ סוף דבר הנתבע ישלם לתובע את הסכומים הבאים: שכר מחצית חודש מרץ 2016 בסך 2,325 ₪ בצרוף פיצויי הלנה בסך 1,500 ש"ח. הפרשי שכר מינימום 26,400 ש"ח. דמי הבראה 1,512 ש"ח. מענק שנתי 8,835 ש"ח. דמי כלכלה 4,620 ש"ח. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה 12,276 ש"ח. פיצויי פיטורין 9,207 ש"ח. פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד 4,400 ש"ח. פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר בסך 2,000 ש"ח. כל הסכומים יישאו ריבית והצמדה כחוק מיום 15.3.16 ועד התשלום בפועל.

הפלוגתות העיקריות אשר עומדות להכרעתנו - האם על יחסי הצדדים חל צו ההרחבה בענף החקלאות? האם התובע זכאי לרכיבים להם עתר? שכר מחצית חודש מרץ 2106; הפרישי שכר מינימום; דמי הבראה; מענק שנתי; דמי כלכלה; הפרישי חלף פנסיה (גמל); פיצוי בגין אי הודעה לעובד; (פדיון ימי חופשה שנתית; פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר; פצויי הלנה; מהן נסיבות סיום ההעסקה, ובפרט האם יש לראות בתובע כמי שפוטר מעבודתו? כנובע מכך, האם הוא זכאי לפצויי פיטורים? מסכת הראיות – מטעם התובע - הוגש תצהירו בלבד.

על פי הוראת החוק לאחר שתוקן, אי הצגת רשומי נוכחות חרף חובה לנהל פנקס שעות עבודה, מעביר את נטל ההוכחה בתביעת עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול עבודה בשעות נוספות, לפתחו של המעסיק.

אמנם עיון והשוואה של רשומי השעות בדו"ח הנוכחות לבין אלו המצוינים בתלושי השכר מעלה כי אכן קיימת התאמה בין מספר השעות שעבד התובע בפועל לבין אלה שצוינו בתלושי השכר, באופן המוביל למסקנה כי תלושי השכר ודו"חות הנוכחות מטעם הנתבע, משקפים נכונה את שעות עבודתו בפועל של התובע.

...

על יסוד טענותיו, עתר התובע לחייב את הנתבע לשלם לו בגין רכיבים סוציאליים שונים לתקופת עבודתו ולסיומה, לרבות מכוח צו ההרחבה בענף החקלאות.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים אנו סבורים כי יש הצדקה להעמיד את פיצויי ההלנה בגין משכורת חודש 3/16 בסך – 1500 ₪.

בנוגע לפיצויי הלנה בגין הפרשי שכר מינימום קבענו כי יש לראות בדו"חות הנוכחות שהגיש הנתבע כדו"חות המשקפים את שעות עבודתו של התובע לאחר שמצאנו לכך תמיכה גם ברישומי התובע בכל הנוגע להיקף השעות הנוספות שבוצעו.

לאחר מכלול השיקולים לא מצאנו בנסיבות העניין לקבוע פיצויי הלנה בגין רכיב זה.[ סוף דבר הנתבע ישלם לתובע את הסכומים הבאים: שכר מחצית חודש מרץ 2016 בסך 2,325 ₪ בצרוף פיצויי הלנה בסך 1,500 ₪ .