חובת קבלת עמדת הממונה בבקשות דחופות לחדלות פירעון

בד בבד, הגיש היחיד "בקשה דחופה להארכת המועד להגשת תגובה לבקשה לחדלות פרעון". לאחר שהוגשו תשובות מטעם אגף המכס ומטעם הממונה, הגיש היחיד (ללא קבלת רשות) "תשובת היחיד וכן היתנגדות היחיד למתן צו פתיחת הליכים", שבה העלה את הטענות הבאות: (1) הבקשה לצוו פתיחת הליכים הוגשה בהעדר תצהיר; (2) בנגוד להוראת סעיף 110(ב) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 ("החוק" או "חוק חידלות פרעון"), נימנע הנושה המבקש מלפרט מדוע אין די בהליכים לפי פקודת המסים (גביה) כדי להביא לגביית החוב; (3) היחיד מיתכחש לחוב כלפי אגף המכס, ובכוונתו למצות את זכויותיו על דרך של הגשת ערעור לבית המשפט העליון; (4) אין די באינדיקציות נטולות ביסוס ראייתי כדי ליתן צו לפתיחת הליכים; (5) קיימים פגמים רבים בבקשת הנושה הגורמים לפגיעה קשה בהגנת היחיד; (6) היחיד אדם מבוגר וחולה, אשר שילם את חובו לחברה, ריצה מאסר ארוך וממושך ומנסה לשקם את חייו וחיי בני משפחתו; (7) אי תשלום החוב לנושה אינו נובע מחדלות פרעונו.

זאת, על יסוד סעיף 110(ב) לחוק הקובע כי "בבקשת נושה המתבססת על חזקת חידלות פרעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב". בעיניין זה, בצדק טענו הן הנאמן והן ב"כ הממונה, כי החוק אינו קובע חובה למצות את הליכי הגבייה עובר להגשת בקשת הנושה.

לבסוף, בקשתו של שון; הנאמן טרם הגיש עמדה סדורה ועדכנית ביחס לבקשה זו, לדבריו, נוכח העובדה שעדיין לא קיבל היתר עיון בהליך המתנהל בבית המשפט לעינייני מישפחה.

...

אקדים ואומר, כי מסקנתי היא, כי בין אם נבחן את הדברים בהתאם למידע שהיה בפני בית המשפט בעת הדיון ביום 9.5.2022, ועל אחת כמה וכמה כאשר בוחנים את הדברים בהתאם לעובדות הידועות כיום, ישנה הצדקה למתן צו פתיחת הליכים נגד היחיד.

לכל האמור לעיל אוסיף, כפי שציינתי בפני באת כוח היחיד בדיון: דווקא הליך של חדלות פירעון, הליך קולקטיבי המנוהל על ידי הנאמן, שתפקידו לאזן בין אינטרס הנושים ואינטרס היחיד, עדיף במקרה דנן, גם מנקודת מבטו של היחיד: לפתחו של היחיד נושים רבים ונשייה בהיקפים אדירים.

הליך זה יסיר מעל גבו של היחיד את "לחץ" הנושים, ויוכל לסייע בשיקומו הכלכלי, דבר שבאת כוחו הצהירה כי הוא מעוניין בו. סבורני כי די בכל האמור לעיל כדי להביא למסקנה כי דין בקשת היחיד לביטול צו פתיחת ההליכים - להידחות.

כללי השאלה מושא החלטה זו הנה חובת קבלת עמדת הממונה בבקשות דחופות למתן סעד זמני בהליכי חידלות פרעון או אכיפת שעבודים שנדונות במעמד צד אחד, בעת שבית המשפט מחליט למנות בעל תפקיד זמני עוד בטרם תגובה ובטרם דיון במעמד הצדדים.

...

לפניי בקשה דחופה לעיון מחדש, אשר הוגשה על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן: "הממונה"), בעניין החלטתי מיום 7.11.19 למנות כונסי נכסים זמניים לחברת "מעדני מיקי תעשיות מזון דגים וסלטים בע"מ" (להלן: "החברה").

יתרה מכך, סבורני שיש ליתן משקל בעת ההחלטה לגבי מינוי בעלי תפקיד כאשר מדובר בבקשה של נושה מובטח אף מן הפן החוזי.

סבורני שאין הדבר מחויב המציאות בנסיבות המקרה.

ממכלול הטעמים דלעיל, דין הבקשה לעיון חוזר להידחות.

סוף דבר בהינתן כל האמור, הבקשה לעיון מחדש נדחית.

בית משפט השלום בבאר שבע חדל"פ 51622-11-20 מלשב נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז באר שבע והדרום ואח' חדל"פ 44601-12-20 מלשב נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז באר שבע והדרום ואח' תיק חצוני: 325673_5 בפני כבוד השופטת איילת גרבי מבקשת אירינה מלשב ע"י ב"כ עוה"ד דורון קורן משיבים 1. מלשב מאור - היחיד 2. מלשב יסמין – היחידה ע"י ב"כ עוה"ד ב"כ עו"ד עינבר גידה אביטבול 3. אריה נצר (נאמן) ע"י ב"כ עוה"ד סיון יוספי 4. ממונה על חידלות פרעון – מחוז באר שבע והדרום ע"י ב"כ עוה"ד עמנואל השאש החלטה

ביום 6.4.21 הגישה המבקשת בקשה דחופה למתן צו ולמתן הוראות וביקשה להורות למשיבים 1 ו-2 (בני זוג)(להלן: היחידים") בתיק חידלות הפירעון, למסור לידי המבקשת את החזקה בכלי הרכב שבבעלותה והמצוי בחזקתו, מסוג קאיה ספורטז' (להלן: "הרכב").

כך או כך, טוענת המבקשת כי משלא הובאה כל ראיה לכך כי היחידים פעלו לתשלום ההלוואה מידי חודש, הרי שלא חלה על המבקשת חובה להשיב סכום זה לקופת הנשייה, ולכל היותר ולחילופי חילופין, הסכום שיש להעביר לקופת הנשייה עומד כאמור על סך של 3,975 ₪.

עמדת הממונה בהודעתו לבית המשפט, היתה כי הסכום שבמחלוקת עומד אכן על סך של 3,975 ₪, כעמדת המבקשת, אך לטענתו הכספים האמורים הם למעשה חלק מקופת הנשייה בהיותם מעין ביטוי לשווי זכויות החייבים ברכב הקודם בגדר "פדיון הזכויות". בעת הדיון בבקשה חזרו הצדדים על עמדותיהם, אך כבר בתחילה הודיע הנאמן כי אכן הוא מצטרף לעמדת הממונה ולעמדת המבקשת, באופן שרק סך של 25% מיתרת הסכום לאחר מימוש הרכב יש להותירם לקופת הנשייה, ואילו 75% יש להותירם בידי המבקשת.

בנסיבות אלה לא ניתן לקבל את טענת היחידים כי הכספים שהעבירו לידי המבקשת כמצוין על ידם בטבלאות השונות, הועברו על חשבון ההלוואה הספציפית שניטלה לצורך רכישת הרכב, וזאת בהיעדר ראיה קונקרטית לבצוע התשלומים החודשיים על חשבון ההלוואה, באופן סדיר.

...

לגופו של עניין, ובאשר ליתרת התמורה בסך של 3,975 ₪,אני קובעת כי זו תועבר לקופת הנשייה, וזאת בתוך 45 יום.

במסגרת אותה פרשה, דחה בית המשפט המחוזי (כב' הנשיא א' אורנשטיין) את היתנגדותו של ב"כ החייב בהליך פשיטת הרגל לקיום דיון במעמד צד אחד בבקשה דחופה למתן הוראות שהגיש הנאמן.

בדומה לענייננו, אחד מאותם המקרים הנו בקשה שעניינה אישור להגשת תביעה בשם החייב נגד צד שלישי: "אם בדעת בעל התפקיד להגיש תביעה נגד צד ג', עליו לבקש את אישור בית המשפט מראש להגשתה. בית המשפט של חידלות בוחן את הבקשה, לאחר קבלת עמדת הכנ"ר ומתוך ראיה כוללת בין היתר של אינטרס כלל הנושים. ככל שבית המשפט מגיע למסקנה שיש מקום להגשתה, הוא מאשרה, לא אחת בשינויים כאלה ואחרים. לעתים מיתקיים דיון בבקשות אלו במעמד בעל התפקיד והכנ"ר, אשר במסגרתו פורש בעל התפקיד לפני בית המשפט את מכלול התמונה הדרושה ובגדר זאת גם את השיקולים השונים בקשר עם הגשת התביעה, נותן הבהרות, מצביע על יתרונות וחסרונות ומשיב לשאלות בית המשפט. מטבע הדברים, הליך זה מיתקיים במעמד צד אחד ועל מנת שלא לחשוף את פרטי העניין לפני נתבע פוטנציאלי, קל וחומר אם יש לו קשר עם הגוף חדל הפרעון, בין חייב ובין תאגיד ועל מנת שלא לסכל את ההליך המיועד." (פישמן, בפיסקה 7.3) (ההדגשה אינה במקור).

חברי, כב' הנשיא א' אורנשטיין, עמד על חשיבות ההליך של הוועצות שמקיים בעל התפקיד עם בית המשפט ועם הממונה, בהנתן תפקידו המיוחד של הנאמן כפקיד בית המשפט ובמורכבות האינהרנטית המאפיינת את הליכי חידלות הפרעון: "מקרה אופייני הוא בעת שבעל תפקיד סבור שיש טעם לנקוט בפעולה מסוימת במסגרת הליך חידלות הפרעון ושיש בה לדעתו כדי לקדם את ההליך והיא כרוכה בעלויות לא מבוטלות, או כזו שיש לה השפעה על צדדים אחרים. אזכיר שאין לבעל תפקיד לקוח מסוים שהוא אמור לפנות אליו ולקבל את אישור להצעה לנקיטה בפעולות האמורות, בדומה להליך אזרחי רגיל. בית המשפט של חידלות הפרעון הוא זה שאמור ליתן את האישור לפעולות אלה. במסגרת בירור הבקשה, עשוי בית המשפט לבקש לא אחת הבהרות מבעל התפקיד באשר לנשוא הבקשה והאחרון נידרש ליתן הסברים כמבוקש ולרוב גם לחשוף ולהציג מסמכים לעיני בית המשפט בלבד. עסקינן בבקשה שכוללת בחובה גם הוועצות עם בית המשפט, האם יש מקום לנקוט בהליך המבוקש תוך שקילת ההיבטים הדרושים לעניין. בירור זה נכון שיעשה במעמד צד אחד, קרי, בית המשפט, בעל התפקיד והכנ"ר, בין בדרך של הגשת הבהרות וכדומה בכתב ובין בדרך של דיון באולם בית המשפט, לפי נסיבות המקרה שכן לא תמיד ניתן לבצע את הבירור באמצעות הבהרות בכתב. מכל מקום, גם הבהרות שמוגשות בכתב הן בגדר דיון במעמד צד אחד, שכן אלה לא גלויות לפני יתר הצדדים להליך חידלות הפרעון. בכך מודגשת המיוחדות של הליכי חידלות פרעון." (פישמן, בפיסקה 7.3) (ההדגשות אינן במקור).

...

סיכומו של דבר, פרסומו של דו"ח חקירה, שנועד להוות מסד עובדתי בטרם קבלת החלטה בדבר הגשת תביעות, עלול לפגוע קשות בפועלם של בעלי תפקיד, ויגרום ל"אפקט מצנן" בכל הנוגע להגשת דו"חות מסוג זה בעתיד בתיקים אחרים.

אין בידי להיעתר לבקשה זו. שימוש בעיקרון "העיפרון הכחול" על מנת להפריד בין חלקיו השונים של הדו"ח אינו ניתן ליישום בנסיבות המקרה דנן, היות ומדובר בדו"ח המשתרע על פני לא פחות מ- 49 עמודים.

סיכומו של דבר – מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, הבקשה להתרת פרסומו של דו"ח החקירה נדחית.

בית משפט השלום בראשון לציון חדל"פ 10945-12-22 תמיר נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב ואח' תיק חצוני: 372097_3 מספר בקשה:25 בפני כבוד השופטת דר להב היחיד: יצחק תמיר, ת"ז 073883043 ע"י ב"כ עוה"ד שחר סקופ המשיבים: 1. עוה"ד אורי בראון (נאמן) בעצמו 2. בנק הפועלים בע"מ (הנושה המובטח) ע"י ב"כ עוה"ד ליאור הר צבי וכונס הנכסים עו"ד מור נרדיה 3. יפית תמיר ע"י ב"כ עוה"ד ארי סירקין 4. ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב ע"י ב"כ עוה"ד ענבל מנוצ'הרי כסיף החלטה

לפי הנטען, נכון ליום 1.1.2023 היה מצוי חשבון חברת עגרם בבנק ביתרת חובה בסכום של כ-20.8 מיליון ש"ח. היחיד ערב לכל חובותיה של חברת עגרם לבנק, ללא הגבלה בסכום, בהתאם לכתב ערבות מיום 15.11.2017.

היחיד כיום אינו עובד, והכנסתו מורכבת מתשלומי פנסיה בסך כולל של כ-40,000 ש"ח וכן קצבת אזרח ותיק בסך 2,700 ש"ח. השתלשלות העניינים (הרלוואנטית) בהליך מיד לאחר מתן צו פתיחת ההליכים, הגיש הנושה המובטח בקשה דחופה למתן הוראות להמשך נקיטת הליכי המימוש של הנחלה.

לאחר קבלת עמדת היחיד והנאמן, הוחלט ביום 10.1.2023 כי בשלב זה יש להמתין לחוות דעת שמאי עדכנית, על מנת שניתן יהיה לקבוע מיהו הגורם שיממש את הנכס.

ביום 30.3.2023 הגישו הנושה המובטח והנאמן הודעה ובקשה למתן תוקף של החלטה להסכמות שגיבשו, בסיוע הממונה, ביחס להמשך הליכי מימוש הנחלה, ולפיהן: הליכי מימוש הנחלה יימשכו במסגרת תיק חידלות הפרעון; תיק ההוצאה לפועל לא ייסגר וההליכים בו יעוכבו עד למתן החלטה אחרת; הנאמן וכונס הנכסים יפעלו כבעלי תפקיד ביחס לצורך למימוש הנחלה במסגרת התיק דנן; הליכי המימוש יתנהלו בהתאם להוראות שיקבלו כונס הנכסים והנאמן מבית המשפט.

...

נקבע בהחלטה זו, בין היתר: "מאזן הנוחות בנסיבות העניין אף הוא אינו מביא לקבלת הבקשה. אכן, מדובר בבית מגוריו של המבקש וככלל יש לנקוט זהירות בעת פינוי חייב ממקום מגוריו. אלא שבענייננו מדובר בנחלה בת 9 דונמים ואין הצדקה כי אדם החייב סכום של כ- 21 מיליון ש"ח יגור בנכס מסוג זה במקום לשתף פעולה בהקטנת החוב על דרך מימוש הנכס. ניתנה למבקש אפשרות במסגרת הליכי ההוצאה לפועל להוכיח זכאותו לדיור חלופי אך הוא לא שיתף פעולה בהליך זה ולא הציג נתונים ומסמכים המלמדים על זכותו זו... אשר לדיירים הנוספים המתגוררים עם המבקש – כפי שציין רשם ההוצאה לפועל במסגרת החלטתו מיום 30.5.22, אין להם זכויות בעלות בנכס וכל זכות שיש להם נדחית מפני זכות השעבוד של הזוכה. עוד צוין כי המבקש ידע עוד בחודש מרץ על הפינוי הצפוי והיה עליו לעדכן את מי שמתגורר עמו בנכס על כך." תמ"ש (פ"ת) 41093-12-22 - בהחלטה מיום 19.12.2022 נדונה ונדחתה בקשתה של גב' תמיר למתן צו מניעה זמני שיאסור על הבנק לנקוט הליכי פינוי נגדה.

המשך צבירת הריביות פוגע, בסופו של דבר, הן בנושה המובטח והן ביתר הנושים, נוכח הגדלת מצבת הנשייה, ובסופו של דבר, יפגע הדבר גם ביחיד, אשר דווקא בנסיבות המקרה דנן, עשוי להיוותר עם נכסים גם לאחר פירעון החובות לנושים (וזאת מבלי לקבוע מסמרות בדבר).

מבלי לגרוע מהאמור, סבורני כי טוב תעשה הגב' תמיר אם תפעל להגיש תביעת חוב לנאמן, אשר תוכרע על ידו.

סוף דבר אני נעתרת לבקשת הנושה המובטח והנאמן ומאשרת את ההסכמות שפורטו בסעיף 5 לבקשה מיום 30.3.2023.

אני דוחה את בקשת היחיד לאפשר לו לבצע מכר עצמי של הנחלה או לפדות אותה.