חובת פרסום חלוקת דיבידנד בעיתון יומי

לפיכך, המבקשת מעוניינת לבצע את החלוקה המבוקשת מתוך הון המניות וקרנות ההון שלה בלבד, כאשר המטרה הנה לחלק דיבידנד לחברת האם כדי שחברת האם תוכל לפרוע ממנו הלוואה שהעמידה עבורה המבקשת, כלומר: באמצעות קזוז חובה של חברת האם למבקשת.

המבקשת קיימה הוראות תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א – 2001 הרלוואנטיות לבקשה דנן, ובכלל זה פירסמה הודעה לנושים בעיתונים יומיים בהתאם לנדרש בתקנות אלה.

...

מניתוח הנתונים שפורט לעיל גם מר גולדשטיין מגיע למסקנה כי "רמתו הגבוהה של ההון העצמי שיוותר בחברה, אם תאושר בקשת החלוקה, בהינתן היעדר פעילות עסקית עצמאית, ובהינתן היעדר התחייבויות לזמן ארוך והיקף זניח של התחייבויות לזמן קצר מאפשרת בחינת יכולת הפירעון של החברה עפ"י מבחן שווי נכסי נקי בלבד (המבחן המאזני) בלי להזדקק לבחינת עמידת החברה במפעל התזרימי. מאחר וההון העצמי של החברה לאחר ביצוע חלוקה צפוי להסתכם בכ- 27 מ' ₪, בעוד יתרת ההתחייבויות, כפי שמשתקפת במאזן בוחן ל-1 בספטמבר 2015 עומדת על כ- 141 א' ₪ בלבד (התחייבות לחב' קשורה), ניתן לקבוע כי החברה עומדת במבחן יכולת הפירעון" (פסקה שלישית בסעיף ה' בעמ' 5 בחוות דעתו).

סיכום ומסקנות כפועל יוצא מכל האמור לעיל הנני סבור כי אין באישור החלוקה המבוקשת כדי לפגוע בכושרה וביכולתה של המבקשת לפרוע ולקיים כל חובותיה והתחייבויותיה הקיימים והצפויים בהגיע המועדים הנדרשים לפירעונם ולקיומם.

משכך, הנני מקבל את הבקשה ומאשר את החלוקה המבוקשת בהתאם למפורט בכותרת של הבקשה, אך זאת – בתנאי שהחלוקה המבוקשת תבוצע עד ליום 31.12.2015.

לטענת המבקשת יש לוודא בהליך הקפאת הליכים המתקיים בכותלי בית המשפט כי הפירסום יגיע לכל איזור במדינת ישראל ולא לחלק באופן מגמתי.

דיון מעיון בתיק עולה כי ביום 10/05/18 ניתן צו הקפאת הליכים לחברה ובהתאם לצוו פורסם דבר הקפאת ההליכים בשלושה עיתונים יומיים: ידיעות אחרונות, כלכליסט, ואיאם אל ערב, בהם צוין כי על נושים להגיש תביעות חוב עד ליום 28/06/18 .

בכל הנוגע לטענת המבקשת בדבר הטעייתה על ידי החברה ובדבר חוסר תום ליבה של החברה על שלא הודיעה למבקשת על היקלעותה להליכי חידלות פרעון אציין כי לא ראיתי לקבל טענה זו בפרט לנוכח העובדה כי החלטות בית המשפט במסגרת ההליך לא השיתו על החברה או על בעל מניותיה את החובה ליידע את הנושים, מעבר לפרסומים הפומביים הבולטים שבוצעו בשלושה עיתונים נפוצים.

חשיבותה נעוצה בזכותם של הנושים לדעת תוך פרק זמן סביר מהי מצבת הנשייה והנכסים העומדים לרשות החברות, בין היתר על מנת לגבש את עמדתם ביחס להמשך ההליכים וביחס לעמדתם באשר להצעת ההסדר המוצעת, שכן שיעור הדיבידנד הצפוי לכל קבוצה, נסמך על היחס בין מצבת הנשייה של החברה לבין הסכום המוצע במסגרת ההסדר.

...

אף אם ניתן היה לקבל את גרסתה המאוחרת של המבקשת כי לא ידעה אודות הצו, הטעם המרכזי בעטיו אין מנוס מלדחות את בקשת המבקשת הוא השלב המקדם בו נמצא הליך ההסדר.

על רקע האמור הסתמכות הנושים הינה משמעותית מאוד, לא כל שכן לנוכח העיתוי המאוחר בו הגישה המבקשת את בקשתה ושעה שהצעת ההסדר אושרה עוד ביום 23/05/19.

סוף דבר הכרה בתביעת החוב של המבקשת עשויה להוביל לפגיעה בהליך הקפאה הליכים ואף עשויה לפגוע בהסדר הנושים ומשלא העלתה המבקשת טעם שיש בו כדי להצדיק את הארכת המועד אין מנוס מלהורות על דחיית בקשת המבקשת שמשמעותה אישור להגשת תביעת חוב באיחור וזאת גם לנוכח האיחור הניכר שדבק בהתנהלות המבקשת.

לפיכך, מתבקש בית המשפט לאשר את החלוקה נושא הבקשה המסתכמת בסך של 1,160 אלפי ₪ באופן שהמבקשת תרכוש את כל מניותיה המוחזקות ע"י חברת ח. מר תעשיות בע"מ. מאחר שלמבקשת אין יתרת רווחים הראויים לחלוקה כדיבידנד לבעלי מניותיה, ברי כי מדובר בהפחתת הון בסכום הזהה לסכום החלוקה המבוקשת, קרי: בסכום של 1,160 אלפי ₪.

מהאמור בחוות הדעת הכלכלית אשר נערכה ע"י הכלכלן מר גנאדי גולדשטיין ממחלקת התאגידים של הכנ"ר והומצאה לבית המשפט ע"י הכנ"ר ביום 28.3.2019 - עולה כי למבקשת יש נכסים שוטפים בסכום של 1,150 אלפי ₪ (סכום זה מורכב מיתרות מזומנים ושווה מזומנים בסכום של 1,142 אלפי ₪ ומיתרות חייבים ויתרות חובה בסכום נוסף של 8 אלפי ₪).

מהנספחים שהומצאו על ידי המבקשת לבית המשפט במצורף להודעת המבקשת מיום 19.3.2019 ניתן ללמוד כי המבקשת ביצעה כל המוטל עליה בהתאם לתקנות החברות (אישור חלוקה), תשס"א-2001, לרבות ביצוע הפרסומים הנדרשים בשני עיתונים יומיים ("כלכליסט" ו"גלובס") בשפה העברית.

...

דיון והכרעה: בהתחשב בנימוקי הבקשה ובכל האמור בכל הודעות ההבהרה וחוות הדעת הכלכלית שהוגשו ע"י המבקשת לבית המשפט, בהתחשב גם בכל הנטען בכל התגובות לבקשה אשר הוגשו ע"י רשם החברות וע"י רשות המיסים [שניהם באמצעות פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי)] וע"י הכנ"ר, וכן נוכח העדר התנגדויות לבקשה מצדם של צדדים שלישיים אחרים – הנני קובע בזאת כי דין הבקשה להתקבל בכפוף להגבלת המועד לביצוע החלוקה כמפורט להלן, כל זאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

כפועל יוצא מהאמור לעיל סבור הכלכלן מר צח קסוטו כי "ניתן לקבוע כי החברה עומדת במבחן יכולת הפירעון וכי רכישה עצמית של מניותיה בדרך של הפחתת הון אינה מעלה חשש באשר ליכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה. הגם שהחברה אינה עומדת במבחן הרווח, לא קיימים לחברה נושים אשר זכויותיהם עלולות להיפגע כתוצאה מרכישה כאמור. לפיכך אנו רואים לנכון כי על בית המשפט להיעתר לבקשת החברה" (ראו עמ' 6 סיפא בחוות הדעת הכלכלית).

סיכום ומסקנות: נוכח כל האמור לעיל הנני מקבל את הבקשה באופן חלקי ומאשר בזאת למבקשת לבצע חלוקה בדרך של הפחתת הונה בסכום שלא יעלה על סך 923,829 ₪ על אף שאין המבקשת מקיימת את "מבחן הרווח" המפורט בסעיף 302 בחוק החברות – התשנ"ט – 1999.

גם הטענה כי הליך הקפאת הליכים שונה מהליך של פירוק שבו קיימת חובה לפרסם ברשומות, לא תועיל למערערים, הואיל וצו הקפאת ההליכים קבע מפורשות חובת פירסום בשני עיתונים יומיים נפוצים ואין חולק כי כך נעשה.

זאת ועוד, מפאת חלוף הזמן, ההכרעה בתביעות החוב וחלוקת הדיבידנד לחלק מן הנושים, נוצר אינטרס הסתמכות ראוי להגנה של הנושים הבלתי מובטחים, בנוגע להקף תביעות החוב העומדות על הפרק.

...

סיכומו של דבר, המערערים ידעו על הליך ההסדר הנושים כבר מראשיתו, וחרף זאת התעכבו למעלה משלוש שנים בטרם פנו לראשונה לכנ"ר בענין תביעות החוב.

סוף דבר, מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה.

המערערים ישלמו את הוצאות הערעור בסך 3,000 ₪.

המבקשת ציינה כי קדמה לבקשה זו בקשה שהוגשה ביום 4.11.2020 במסגרתה אושרה לה חלוקה עד לסך של 20 מיליון דולר ארה"ב וזאת בדרך של רכישה עצמית של מניותיה הרגילות ו/או חלוקת דיבידנד (ת"א 11372-11-20).

עוד הבהירה החברה, כי היא פירסמה ביום הגשת הבקשה הודעה לכלל נושיה בשני עיתונים יומיים בשפה העברית הנפוצים בישראל.

ביום 14.11.2023, עידכנה המבקשת כי פירסמה הודעות גם בעתון אמריקאי ובעיתון אנגלי, בהתאם לתקנה 2(ג) לתקנות החלוקה, וצרפה עותק מהפרסומים.

רשות ניירות ערך, הזכירה כי הגם שהחברה מתחייבת לבצע את החברה בתוך תקופה של עד 6 חודשים שתחל ממועד אישור הבקשה, שבהתקיים נסיבות המצדיקות זאת, חלה חובה על החברה לבצע בחינה מחודשת של יכולתה לקיים את מבחן יכולת הפרעון הקבוע בדין, גם אם טרם חלפו שישה חודשים ממועד האישור.

...

לאחר שבחן את נתוניה של החברה והסיכונים להם היא חשופה, הגיע הממונה למסקנה לפיה היא מקיימת את מבחן יכולת הפירעון (מבחינת מאזנית ומבחינה תזרימית), כנדרש לפי סעיף 303(א) לחוק החברות.

לאור האמור לעיל, לאור הצהרת החברה על מסירת הודעות לנושים בהתאם לתקנות החלוקה, הבהרתה כי ההודעה הגיעה לידי הגורם הרלוונטי בבנק הקנדי, הודעת בנק הפועלים לפיה הוא אינו מתנגד לבקשה, והצהרת החברה לפיה לא התקבלו התנגדויות לבקשה ומכאן שגם לא הועלתה התנגדות מטעם הבנק הקנדי, אני מאשרת את החלוקה המבוקשת בתנאי שתבוצע בתוך שישה חודשים ממועד אישור זה. למען הסר ספק מובהר, כי אישור זה ניתן במסגרת הסמכות הנתונה לבית המשפט מכוח סעיף 303 לחוק החברות ואין בו כדי לגרוע מחובותיה של החברה על פי כלל הדינים החלים עליה, ובכלל זה מהצורך לקבל אישורים, ככל שנדרשים, למשיכת כספים מחברות הבנות כנגד פירעון חובן.