חובת עורך דין להמציא מסמכי פוליסת הביטוח המקצועית

מעיון בדוח שהומצא ובאמור בתגובה כי אין מסמכים נוספים – אנו סבורים כי הנתבע יצא כדי חובתו לגבי מיסמך זה. 1.2.

כמו כן, הודיע כי התובע נרשם במיכרז לביטוח לאומי במצבת עורכי הדין של המשרד.

[1: ראה תשובת הנתבע מיום 15.7.2020 שצורפה לבקשת התובע מיום 4.8.2020 ] לגבי כך החלטתי ביום 16.2.2020 כי – "יש בהגשת מכרזים כדי להשליך על תפיסת צוות המשרד ע"י מגיש המיכרז, אלא שלא נידרש לגלות את כל מיסמכי המיכרז כמבוקש. די בגילוי המסמך במיכרז המתייחס למצבת העובדים של משרד יונגר, תוך השחרת פרטי העובדים האחרים במשרד. " מסקנתי – די בכך שהתובע נרשם בשני המכרזים הללו כחלק ממצבת עורכי הדין של המשרד.

2.4 טפסי פתיחת תיק מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי - בפריט 27.16 - טופס פתיחת תיק מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי של עו"ד עזרן כעצמאי – הוריתי על המצאת "אישור פתיחת תיקי מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי של עו"ד עזרן כעצמאי, בפרט המועד בו הם ניפתחו." הנתבע טען כי לא הומצא אישור פתיחת תיק במס הכנסה וביטוח לאומי ודרש במסגרת בקשתו האחרונה כי תומצא אסמכתא על תגמולים שהתקבלו בתקופה זה.[footnoteRef:4] [4: ס' ד לבקשת הנתבע מיום 10.8.2020.

] כן ביקש לקבל לידו את פוליסת הביטוח המקצועית של התובע ואת המועד בהן נערכה.

...

החלטתי –על התובע לקיים את ההחלטה וככל שאין תיקים כמפורט בהחלטה יאמת עובדה זו בתצהיר.

יוצא אפוא, כי כימות התביעה ותשלום אגרה הינם כדין.

נוכח החלטתי הסופית איני מוצאת מקום לפסוק הוצאות.

הנתבעות הגישו מטעמן תצהיר עדות ראשית של גב' מירב אמיר, מנהלת תקציב, בקרה, שכר והטבות במגדל (להלן – אמיר) ושל מר דורי רז, מנהל מטה מקצועי במבטח (להלן – רז).

התובע, בעל רישיון סוכן ביטוח מזה עשרות שנים, שימש כמפקח על סוכני ביטוח, למד משפטים במהלך עבודתו במגדל והתמחה ולאחר מכן הוסמך כעורך דין.

בעוד שמגדל טענה, כאמור, כי לא היתה מודעת לחוב בשל כך שלא התקבלו אצלה במועדים הרלבאנטיים הודעות שגיאה [עמ' 16 ש' 14-18, עמ' 17 ש' 1-9] וכי לא היתה לה חובה להודיע על הסדר לפי סעיף 14 לחוק פצויי פיטורים [עמ' 17 ש' 10-12], טענה הכשרה מנגד כי מגדל כשלה בקיום חובותיה מכוח תקנות הפיקוח על שירותים פינאנסיים שעה שלא עקבה בזמן אמת אחר ההיזונים שהתקבלו ממנה, אחר הודעות השגיאה וממילא לא עידכנה אותה במועד אודות שינויים שונים בפוליסה, אשר בעטיים נרשם החוב הלכאורי [עמ' 38 ש' 16-23, עמ' 23 ש' 32-33].

כך למשל התבקש התובע להשלים המצאת מסמכים שונים ביום 10.7.17 והשיבם חתומים ביום 18.7.17 [ר' נספח ד 25 לתצהיר התובע, עמ' 10 ש' 30-33, עמ' 11 ש' 1-4].

התובע צירף כנספח 29 לתצהירו מיסמך מיום 6.6.17, עליו חתום התובע, שכותרתו "בקשה לסילוק/פידיון פוליסה ביטוח חיים" ועל גביו מצויין כי מצורפים אליו, בין היתר, "מכתב שיחרור וטופס 161 לפידיון פיצויים ו/או תגמולים". ממסמך זה עולה כי על פניו מכתבי השיחרור נימסרו לתובע ביום 6.6.17, כשלושה חודשים לאחר מועד סיום ההעסקה.

...

בהקשר זה יש לייחס חשיבות לכך שלא הוכח כי לאורך שנים התנהלה מגדל כלפי התובע באופן חסר תום לב. בהתחשב בכלל נסיבות הענין מצאנו לקבוע כי הנתבעות תחוייבנה בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך של 40,000 ₪.

לטעמנו הסכום האמור משקף איזון ראוי והולם בין האיחור הממשי בתשלום הפיצויים מחד גיסא והסיבות המגוונות להלנה מאידך גיסא, תוך שהוא מהווה פיצוי סביר ומידתי המשקף עשיית צדק בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה ובהתחשב, בין השאר, גם בסכום הפיצויים שהולן ובטיב מערכת היחסים בין הצדדים לכל אורך תקופת העבודה ובסיומה.

כללם של דברים – הנתבעות תשלמנה לתובע, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, סכום בסך 40,000 ₪ בגין הלנת פיצויי פיטורים.

ע"י ב"כ עו"ד לימור נגלר יוכבד שם טוב ע"י ב"כ עו"ד שני חובב נ ג ד עיזבון רינה שם טוב ז"ל אליהו שם טוב עלמה שם טוב עופר שם טוב ע"י ב"כ עו"ד יואב לוי ואח' ששון שם טוב יוכבד שם טוב ע"י ב"כ עו"ד שני חובב מנורה חברה לביטוח בע"מ – ניתן פסק דין ע"י ב"כ עו"ד לימור נגלר פסק דין לפניי תביעה כספית על סך של 3,101,800 ₪, שהגישו התובעים נגד הנתבע – מי שהיה עורך דינם ונאמן שלהם בניהול עיזבון של אביהם המנוח, בגין הפרת חובות נאמנות ושליחות ורשלנות בחלוקת כספי העזבון, שגרמה להם נזק, לטענתם.

כך, לטענתה, התובעים נימנעו מלצרף את הפוליסות עצמן לתביעה, ומכלל המסמכים האחרים המצויים בתיק עולה באופן פוזיטיבי כי מדובר בפוליסת ביטוח חיים.

חובת הזהירות של עורך דין כלפי לקוחותיו היא "מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה ואין צורך להרחיב על כך את הדיבור" (ע"א 7485/10 פנטהאוז רחמני נכסים (1997) בע"מ נ' פפר (27.2.2012), בפיסקה 10).

לענייננו רלוואנטי, בין השאר, סעיף 40 לכללי לישכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 (להלן: "כללי האתיקה"), לפיו עו"ד חייב להודיע ללקוח על העברת כספים שקבל עבורו.

כמו כן, על פי סעיף 42(א)(1) לכללי האתיקה, חלה חובה על עו"ד להמציא ללקוח דין וחשבון על מצב חשבונו של הלקוח - "לפי דרישת הלקוח – תוך זמן סביר לאחר הדרישה, ובילבד שהוגשה לא יאוחר משלוש שנים מיום סיום הטיפול", ולפי סעיף 42(א)(2) - "תוך זמן סביר לאחר סיום הטיפול". האם הפר הנתבע את חובותיו? בעניינינו, קיים קושי עם היתנהלותו של הנתבע.

אליהו העיד, כי הוא וכל האנשים שישבו סביב השולחן לא התעמקו בתוכנו של ההסכם, מאחר שסמכו "בעניים עצומות" על עורך דינם, הנתבע, וחתמו על המסמכים שהציג להם (שם, עמ' 29, שו' 21-17, עמ' 30, שו' 7 -12).

...

משנדחתה התביעה העיקרית על שני ראשיה, נדחית בזאת הודעת צד ג' שהוגשה על ידי הנתבע כנגד מגדל ויוכבד.

כן נדחית הודעת צד ד' שהוגשה על ידי מגדל.

בשים לב לסכום התביעה, מעל 3 מיליון ₪, ולאור התוצאה של דחייתה, אני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, לשאת בהוצאות הנתבע בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ההוצאה ועד לתשלום בפועל.

השאלה שבמחלוקת, בתמצית, הנה האם, כפי שטוען התובע, הנתבעת הפרה את חובתה הקבועה בפוליסה, בכך שלא העניקה כסוי בטוחי ולא שילמה את הוצאות ניהול ההליכים המשפטיים הנזכרים בתובענה זו – ומשכך יש להורות על שיפוי כמבוקש, או שמא הדין עם הנתבעת, שכן לשיטתה ההליכים אשר נוהלו כנגד התובע אינם זוכים לכסוי בטוחי כלל.

תוצאה זו מתבקשת, לדברי התובע, מכורח המציאות, וזאת לאור הפערים המשמעותיים בין שתי פוליסות הביטוח (2,000,000$ במסגרת ביטוח ביזלי, לעומת 10,000,000$ בביטוח הנתבעת).

את העדר הקבלות הסביר התובע בעובדה כי משרדי עורכי דין בארצות הברית אינם מנפיקים קבלות, אלא אישורי תשלום באמצעות מיסמך ובו הפרטים המלאים מתוך כרטסת הלקוח.

בנוסף טוענת הנתבעת כי חלק מהשירותים של עורכי הדין נשכרו עבור גורמים שאינם מבוטחים בפוליסה, כדוגמת הקרן לנאמנות לילדיו של התובע (ראו סעיפים 181-183 לסיכומים); שירותים שניתנו לקיימברידג' הפרטית וחברת הברוקרים ששייכת לתובע, BG Strategic Advisors LLC (ראו סעיפים 185-193 לסיכומים).

חריג זה תואם אף הוא את הרציונל הגלום בדיני ביטוח, לפיו לא ניתן כסוי בטוחי לדבר ודאי, ובלשון פס"ד פלונית, המצטט גם את פס"ד יובלים, בפיסקה 36 שם: "למעלה מן הצורך, אוסיף כי גם בהתאם להלכה הפסוקה הנתבע אינו זכאי לקבל כסוי בטוחי במסגרת פוליסת הביטוח דנן (ביטוח אחריות מקצועית), שכן מקרה הביטוח היה ידוע לנתבע עובר לכריתת חוזה הביטוח. בפסק הדין שניתן בע"א 1530/02 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' יובלים אגודה שיתופית, פ"ד נח(6) 822 (2004) (להלן - פס"ד יובלים) נידרש בית המשפט העליון לשאלת הקף הכסוי הבטוחי שמעניקה פוליסת ביטוח אחריות מקצועית, הכוללת כסוי רטרואקטיבי של אירועים שהתרחשו לפני עריכת הפוליסה. הנשיא (בדימוס) א' ברק עמד על תכליתו של חוזה הביטוח כמגן מפני סיכון של חוסר וודאות ולא כשיפוי על נזקים וודאיים. לדידו, אלמנט הסיכון ואי הוודאות צריך שיתקיים גם בפוליסות המספקות כסוי רטרואקטיבי למבוטחים. כך, בהוסיפו בעמוד 839 לאמור:

...

מסקנה זו למעשה מייתרת את הצורך לבחון כל סכום וסכום שהוציא התובע ולהכריע בשאלה האם ההוצאה הנטענת הוכחה כדבעי.

בכל מקרה, וגם אם הניסוח היה חסר, אין בכך כדי להקים חבות מקום שזו לא נכללת בפוליסה, ראו בשינויים המחויבים בסעיף 57 לפס"ד פלונית : "כך בענייננו, עת משמעות חסימת דרכה של המבטחת מהעלאת טענות המרמה בתביעה לתגמולים, משמעה הרחבת הסיכון הביטוחי על סיכון שמלכתחילה לא היה מבוטח על פי פוליסת הביטוח (מרפאתו הפרטית של הנתבע)". התוצאה בהינתן כל האמור לעיל, סבורה אני כי חלקן הארי של העילות הנכללות בתביעות שהוגשו כנגד התובע אינן זוכות לכיסוי ביטוחי.

סכום זה שולם עבור ה"מעשים הרעים" המיוחסים לתובע בתפקידיו הקודמים, והגעתי כאמור לכלל מסקנה שמעשים אלו מהווים את הרוב המוחלט של הטענות.

הנתבעת תטען כי אין כסוי לארוע הנידון והנתבעת פטורה מחבותה היות ומקרה הביטוח נגרם במתכוון ע"י המבוטח וזאת בין היתר מכוח הוראות סעיף 26 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א 1981, מכח חובת תום הלב ובהתאם לתנאי הפוליסה.

בבקשה נטען כי לפי חוזר המפקח על הביטוח מיום 29.5.2002 ו-9.12.1998, זכאי המבוטח המגיש תביעה לחברת הביטוח לקבל את מלוא עמדתה בנוגע לכל עילות תביעתו בכתב ובהזדמנות הראשונה: "מבוטח או צד ג' המגיש תביעה לחברת הביטוח (להלן: 'התובע') זכאי וצריך לקבל לידיו, בכתב, את מלוא עמדתה של חברת הביטוח בנוגע לכל עילת תביעתו. הסברים ארוכים ושונים שנמסרו לתובע, בשיחות טלפון רבות ארוכות ומנומקות ככל שיהיו, אינן משנות את העובדה שללא מיסמך כתוב בו מוצגת עמדתה של הנתבעת, התובע אינו יכול להתייעץ עם גורמים מקצועיים ולפיכך גם אינו יכול לכלכל את צעדיו.

עוד טען התובע בבקשה כי ביום 14.4.2022 הנתבעת ביקשה ממנו להמציא לידיה תקליטור MRI עמוד שדרה צוארי לצורך בחינת טענתו ביחס לפגיעה הצואר, וכי לאחר קבלת התקליטור, היא עידכנה אותו כי התביעה נימצאת בטיפול ושטר סילוק יישלח בהקדם, כאשר התביעה מצויה בטיפול על ידי הדרגים הגבוהים בחברה.

לטענת הנתבעת, כתב התביעה היתקבל אצלה ביום 6.6.2022 בשעה 20:00 בלילה, שאינה שעת עבודה אצלה, כאשר מכתב הדחיה "שכבר הועבר קודם לכן לחתימות" נשלח ביום 8.8.20222, "קרי יום לאחר קבלת כתב התביעה". עוד טענה הנתבעת כי כבר ביום 2.6.2022 נימסר טלפונית לתובע, שהוא עורך דין במקצועו, כי יישלח מכתב דחיה, כפי שהוא עצמו טוען בסעיף 23 לכתב התביעה.

...

כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה.

אולם המצב בענייננו, בו נשלחו לתובע לפני הגשת התביעה ולפני משלוח מכתב הדחיה, מכתבי אישור תביעת ביטוח בגין "מקרה הביטוח הנדון" בנוגע לטנטון, דומה למצב שבו מבטח כותב במכתב דחייה מפורשות כי הוא דווקא מכיר בכך שאירע מקרה ביטוח (וכי תביעת הביטוח נדחית מטעמים אחרים).

סיכום נוכח התוצאה המעורבת, ועל מנת שהסעד בהחלטה זו יהיה ברור, חלף מחיקה מכתב ההגנה, הנני קובע כי הנתבעת מושתקת מלטעון כי האירוע מושא התביעה לא היה מקרה ביטוח לפי הפוליסות מושא התביעה; כן כי היא מושתקת מלטעון כי התובע מסר פרטים כוזבים, הסתיר מידע או הכשיל את בירור החבות, והכל בנוגע לעצם קרות מקרה ביטוח וכן בנוגע לטנטון.

הנני מוציא את אותו מסמך מהתיק, והוא לא נשקל בכתיבת החלטה זו. בגין התנהלותו הפסולה, החלטתי שלא לזכותו בהוצאות למרות שהוא זכה באופן חלקי בבקשה זו. ניתנה היום, כ"ח אדר תשפ"ג, 21 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.