מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חובת מסירת פרוטוקול שימוע לעובד לפני פיטורים

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אכן, מן הראוי היה כי התובע ימסור למן ההתחלה גרסה שלמה ומלאה בנוגע לאדם שפיטר אותו בפועל, קרי מר ציון בוארון, וזאת על מנת שהנתבעת תוכל להיתגונן כראוי, ואולם, לאור האמור בכתב ההגנה (סעיפים 2.3 ו- 3.16), ברי, כי מלכתחילה היה ידוע לנתבעים כי מי שפיטר את התובע בפועל היה איציק ולא ציון.
לא נחזור אלא על עיקריי הדברים: (1) הזכות לשימוע לפני קבלת החלטה על פיטורי עובד הינה חלק מזכותו הבסיסית של העובד להליך הוגן; (2) על מעסיק המבקש לשקול פיטוריו של עובד, להביא בפני המועמד לפיטורים את כל הטענות המופנות כלפיו, המהוות את הבסיס להתלבטות בקשר עם המשך העסקתו; (3) על המעסיק לפרט בפני העובד כי הוא רשאי להיוועץ בעו"ד או בכל גורם אחר וכי זכותו שאותו גורם מייצג ינכח בישיבת השימוע; (4) יש לתת לעובד היזדמנות ניאותה להערך לקראת ישיבת השימוע, לרבות פנייה ליועץ משפטי, ולכן לא ניתן לזמנו לשימוע על אתר; (5) יש לערוך פרוטוקול שימוע על מנת שיהיה ניתן בדיעבד להיתחקות אחרי תקינותו; (6) מעסיק המקיים הליך שימוע מחויב לקיימו בתום לב ובנפש חפצה ולקבל החלטה מנומקת רק לאחר ששקל את טיעוניו והסבריו של העובד המועמד לפיטורים (ע"ע 1268/01 ד"ר גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל (04.12.98).
...
לא נעלמה מעינינו טענת הנתבעים, לפיה מדובר בהרחבת חזית ובמתן גרסאות עובדתיות חלופיות, ואולם, אין בידינו לקבל את טענתם, כי יש בכך כדי לשמוט את הקרקע מתחת לתביעתו של התובע, ונבהיר.
התובע זנח בסיכומיו את רכיב התביעה המתייחס להפסדי השתכרות ולכן, תביעתו ברכיב זה נדחית.
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, ובשים לב להלכה לפיה פיצוי כאמור יינתן במשורה ובשים לב לכך שפסקנו לתובע פיצוי בגובה 6 משכורות, באנו לכלל מסקנה, כי אין לפסוק פיצוי בגין רכיב זה. אחרית דבר הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, פיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין בסך 90,828 ₪.
בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובע, ביחד ולחוד, השתתפות בשכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 10.1.17 הוזמן התובע לשימוע לפני פיטורים ליום 12.1.17.
חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 (להלן - חוק הודעה לעובד) מטיל חובה על המעסיק למסור לעובד הודעה מפורטת בדבר תנאי עבודתו, בתוך 30 יום ממועד תחילת העסקתו.
ראשית, מר גנור הודה בעדותו כי לא נימסרה לתובע הודעה על תנאי העסקתו עם תחילת העסקתו (ש' 23-33 בעמ' 51 לפרוטוקול).
ביחס למועד בו פוטר התובע, כשלושה חודשים וחצי טרם מלאה שנה לעבודתו סעיף 3 לחוק פצויי פיטורים קובע כך: "פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה, יראו אותם – אם לא הוכח הפוכו של דבר – כאילו נעשו מתוך כוונה להמנע מחובת תשלום פצויי פיטורים ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות הפיצויים". השאלה היא האם ניתן לראות בפיטורי התובע ככאלה הסמוכים למלאת שנה לעבודתו כטענתו.
...
בבוא בית הדין לבחון תביעה ל"התנכלות תעסוקתית" עליו להביא בחשבון את הקושי הראייתי בהוכחתה נוכח היותה חסרת ביסוס עובדתי הנובעת מתחושותיו הסובייקטיביות של העובד, וכדבריה של כב' השופטת לאה גליקסמן: "בסופו של יום, השאלה אם התרחשה או לא התרחשה התנכלות כלפי העובד במקום העבודה היא שאלה עובדתית, שעל הערכאה הדיונית להכריע בה, על יסוד התרשמותה ממכלול הראיות והעדויות לפניה".[footnoteRef:2] [2: ע"ע 12029-11-13 יוליוס מלק - מדינת ישראל הקריה למחקר גרעיני, ניתן ביום 24.11.2016.
דמי הבראה נוכח הקביעה כי התובע פוטר מטעמים ענייניים ואין לראות בפיטוריו ככאלה שנעשו בסמוך למלאת שנה להעסקתו הרי שהתובע לא זכאי לתשלום דמי הבראה ודינה של התביעה לעניין זה להידחות.
סוף דבר התביעה מתקבלת ברכיבים הבאים בלבד: הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד על תנאי העסקתו בסך של 1,500 ₪.
הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך 1,495 ₪ בגין אי תשלום שעות נוספות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

ויודגש, עדותו של מר חילגייב לעניין מסירת מכתב הפיטורים במועד השימוע הנטען, בנגוד לעדותו בתצהיר העדות הראשית שלפיה השימוע נערך ביום 17.9.15 והמכתב נימסר ביום 20.9.15, ובנגוד לגירסתה של הגב' חזוט שהעידה אף היא כי מכתב הפיטורים נימסר לתובע יום או יומיים לאחר השימוע[footnoteRef:48], מלמדת על חוסר האמינות שבגירסת הנתבעת לעניין קיומו של הליך שימוע טרם הפיטורים.
בשים לב לכך כי מדובר במסמך בשפה העברית ובשים לב לכך כי הנתבעת החסירה בו פרטים מהותיים ובכלל זה תאריך, התרשמנו, כי הנתבעת ניצלה את חוסר ההבנה של התובע בקשר לזכויותיו לעניין השימוע, והחתימה אותו על פרוטוקול שימוע במועד מסירת מכתב הפיטורים, על אף שבפועל לא היה מדובר בשימוע אלא בהודעת פיטורים.
אשר לאמות המידה לקביעת שיעור הפצוי בגין הנזק הבלתי ממוני, נקבע: "במסגרת זו ניתן לשקול מיגוון שיקולים, אשר מבלי להתיימר למצותם, כוללים: עוצמת הפגם והחומרה במחדלי המעסיק, האם חובת השימוע הופרה באופן מלא או חלקי (לעניין בחינת מהותיות הפגם ראו: ענין אורן; ענין אהרונוב  פיסקה 63); אופיו של ההליך שקוים – ככל שקוים – והאם נשמר בגדר השיח והשיג כבודו של העובד כאדם או שאך הוטחו האשמות (ראו ענין פלונית וענין אורן);האם הפיטורים היו מסיבה עניינית או שאינה עניינית, שכן החומרה המהותית הקיימת במקרה בו עילת הפיטורין אינה עניינית משליכה גם על תוצאת החומרה שבאי שמירה על זכויותיו הדיוניות של העובד טרם פיטוריו; משך תקופת העסקת העובד; גילו של העובד (ראו ענין אהרונוב פיסקה 63) ; האם נפל דופי גם בהתנהגות העובד (ראו ענין פלונית פיסקה 42) ועוד" (ההדגשה במקור- ר.ג.) (ראו ע"ע (ארצי) 23402-09-15 אוריאל ברד נ' קנסטו בע"מ (פורסם בנבו, ניתן ביום 28.2.17)).
...
סוף דבר לאור האמור לעיל, אנו מורים כי הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיה, את הסכומים הבאים: א. הפרשי חופשה בסכום של 11,891 ₪.
תביעות התובע לתשלום פיצוי בגין עגמת נפש ופיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד - נדחות.
כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסכום של 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

[footnoteRef:53] על המעסיק ליתן לעובד המועמד לפיטורים פרק זמן סביר לפני השימוע, על מנת שיוכל להערך להשמעת טענותיו,[footnoteRef:54] במהלך השימוע יש לכתוב פרוטוקול מלא ולמוסרו למועמד לפיטורים בסמוך לאחר השימוע.
וכך נקבע בעיניין פינדיורין: "כפי שנפסק לא אחת, מוטלת על עובד מכוח חובת תום הלב "חובת נאמנות וחובת אמון מוגברות", אשר הפרתן תזכה את המעסיק, בנסיבות חמורות, בפצוי לא ממוני גם אם לא עלה בידי המעסיק להוכיח את הקף הנזק שניגרם לו" (ע"ע (ארצי) 35403-12-11 קנטרי פלורס בע"מ - נחמני ]פורסם בנבו ] (29.11.2016) פסקה 28 והאסמכתאות הנזכרות בפיסקה).
...
טענות התובע חוב שכר עבודה בגין השנים 2011-2004 לטענת התובע, בחודש 2/2017 בין התובע לנתבעת נכרת "הסדר חוב" לפיו הנתבעת תשלם לתובע תשלום בסך 1,000,000 ₪ נטו בגין שכר עבודה עבור השנים 2011-2004, במשך 48 חודשים, כך שמידי חודש התובע יקבל 20,833 ₪ נטו.
סוף דבר התובע זכאי לפיצוי בסך 1,200 ₪ בגין אי ביצוע הפרשות לביטוח פנסיוני בגין התקופה שבין חודש 9/2012 ועד לחודש 12/2012.
יתר טענות התביעה, והתביעה שכנגד, נדחות.
לעניין התביעה שכנגד, בהתחשב בכך שהתביעה שכנגד על סך 2,850,000 ₪ נדחתה כולה, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

אין מחלוקת על כך שלא נערך לתובע שימוע לפני פיטורים ולמעשה מדובר בפיטורים שלא כדין.
החובה למסור לעובד פירוט על תנאי עבודתו הייתה קיימת אף טרם כניסתו לתוקף של החוק וזאת מכוח החובה לנהוג בתום לב ובדרך המקובלת ביחסי עבודה (ראה: עע 376/03 רות כרמי נ' הסתדרות מדיצינית הדסה, ניתן ב-10/1/06).
בעניינינו, אין חולק כי הנתבעים לא קיימו את החובה במסירת הודעה לתובע על תנאי העסקתו ובנסיבות בהן הנתבע 2 מודה בפה מלא שלא מסר הודעה לתובע על תנאי עבודתו (עמ' 13 שורה 22 לפרוטוקול).
...
אנו קובעים, כי על הנתבעת לשלם לתובע 5,000 ₪ בגין פיצויי הלנת שכר.
לסיכום: אשר על כן ולאור כל האמור לעיל במצטבר, אנו קובעים כי על הנתבעת 1 לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן בערכי נטו, תוך 30 יום מהיום.
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו