מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חובת הזמנה לשימוע בכתב: הליך הוגן

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עם זאת, הפסיקה דרשה מהמעסיק ליתן לעובד היזדמנות הוגנת טרם הפיטורים, להשמיע את עמדתו.
במכתב הפיטורים נכתב כי התובע 3 פוטר מחמת צמצומים מתוך רצון להמנע מפגיעה בו. ביום 22.5.14 פנה התובע 3 אל הנתבעת במכתב דרישה " תשלום הפרישי שכר ושאר הזכויות" ( נספח י' לכתב ההגנה ) כאשר במסגרת המכתב אין כל דרישה וזכר לטענות בעיניין הליך סיום העסקתו.
לעניין הזימון לשימוע טען מר חירק בחקירתו הנגדית כי לא ידע על החובה למסור לעובד זימון לשימוע בכתב וכי בעיניינו של התובע 3 קוים שימוע כדין ( עמ' 35 ש' 20-29 ) כפי שנאמר בעיניינו של התובע 1, למעביד קיימת פררוגטיבה ניהולי לפטר עובד במקרה של חוסר התאמה ו/או בשל אי שביעות רצון מתפקודו.
...
נבקש לציין עוד כי מרבית הדוגמאות שהביאה הנתבעת להוכחת טענתה כי התובעים "ניפחו" את דיווחיהם התייחסו לערבי חג ולימי שישי – כך שהמסקנה המתבקשת היא דווקא שכחלק מההסדר החוזי שבין הצדדים התוספת המיוחדת של "שעות נוספות" ניתנה לנהגים גם בעד עבודה בימים אלו אף אם מספר שעות העבודה בהם היה מצומצם ולא נכלל בטווח השעות שבין 7:00 ל- 18:00 .
נוכח האמור הגענו למסקנה כי דין התביעות שכנגד- להידחות.
סיכום הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הבאים: התובע 1 - 7,729 ₪ ( 1,500 + 1,229+ 5,000 ) התובע 2 – 1,598 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת כתב התביעה, טען התובע כי הנתבע 1, מר ציון בוארון, הוא האחראי לפיטוריו, ובהתאם, ייחס לו את האחריות להתנהלות מולו במסגרת כל הליך הפיטורים ואף תבע אותו באופן אישי בשל כך. לטענתו, פיטוריו נעשו ללא הליך של שימוע כמתחייב בדין, באופן שביום 18.03.15 הוא נקרא למשרדו של מר ציון בוארון והלה הודיע לו כי הוא עורך לו שימוע באותו מעמד והודיע לו בסמוך לאחר מכן כי הוא מפוטר.
לא נחזור אלא על עיקריי הדברים: (1) הזכות לשימוע לפני קבלת החלטה על פיטורי עובד הינה חלק מזכותו הבסיסית של העובד להליך הוגן; (2) על מעסיק המבקש לשקול פיטוריו של עובד, להביא בפני המועמד לפיטורים את כל הטענות המופנות כלפיו, המהוות את הבסיס להתלבטות בקשר עם המשך העסקתו; (3) על המעסיק לפרט בפני העובד כי הוא רשאי להיוועץ בעו"ד או בכל גורם אחר וכי זכותו שאותו גורם מייצג ינכח בישיבת השימוע; (4) יש לתת לעובד היזדמנות ניאותה להערך לקראת ישיבת השימוע, לרבות פנייה ליועץ משפטי, ולכן לא ניתן לזמנו לשימוע על אתר; (5) יש לערוך פרוטוקול שימוע על מנת שיהיה ניתן בדיעבד להיתחקות אחרי תקינותו; (6) מעסיק המקיים הליך שימוע מחויב לקיימו בתום לב ובנפש חפצה ולקבל החלטה מנומקת רק לאחר ששקל את טיעוניו והסבריו של העובד המועמד לפיטורים (ע"ע 1268/01 ד"ר גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל (04.12.98).
...
לא נעלמה מעינינו טענת הנתבעים, לפיה מדובר בהרחבת חזית ובמתן גרסאות עובדתיות חלופיות, ואולם, אין בידינו לקבל את טענתם, כי יש בכך כדי לשמוט את הקרקע מתחת לתביעתו של התובע, ונבהיר.
התובע זנח בסיכומיו את רכיב התביעה המתייחס להפסדי השתכרות ולכן, תביעתו ברכיב זה נדחית.
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, ובשים לב להלכה לפיה פיצוי כאמור יינתן במשורה ובשים לב לכך שפסקנו לתובע פיצוי בגובה 6 משכורות, באנו לכלל מסקנה, כי אין לפסוק פיצוי בגין רכיב זה. אחרית דבר הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, פיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין בסך 90,828 ₪.
בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובע, ביחד ולחוד, השתתפות בשכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת לא הציגה כל אישור בדבר ביקור במוקד החרום או אישור על הפנייה לבדיקות; התובעת אומנם לא זומנה לשימוע בכתב, אולם מתמלול השימוע ניתן לראות את מידת האותנטיות של השיחה, במסגרתה כל הטענות כלפי התובעת קיבלו ביטוי; באשר לטענה כי התובעת לא הבינה את אשר נאמר לה בשיחה השימוע מחמת קשיים בשפה העברית, הרי שהדבר לא הוכח והתובעת אף לא הצהירה על כך בתצהירה; באשר לטענת התובעת בדבר העסקת עובדת אחרת בתקופת מחלתה הרי שמדובר בטענה שאינה מבוססת וממילא התובעת ויתרה על הטענה בסיכומיה.
לא ניתן להפריז בחשיבות תקינותו של הליך הזימון המתניע את הליך השימוע, שכן מדובר בזכות הנובעת מהזכות הכללית להליך הוגן, והיערכות ניאותה של העובד לשימוע, עשויה לשנות את כוונתו של המעסיק לסיים את ההיתקשרות עמו.
וכך נאמר: "במסגרת זו ניתן לשקול מיגוון שיקולים, אשר מבלי להתיימר למצותם, כוללים: עוצמת הפגם והחומרה במחדלי המעסיק, האם חובת השימוע הופרה באופן מלא או חלקי (לענין בחינת מהותיות הפגם ראו: ענין אורן; ענין אהרונוב פיסקה 63); אופיו של ההליך שקוים – ככל שקוים – והאם נשמר בגדר השיח והשיג כבודו של העובד כאדם או שאך הוטחו האשמות (ראו ענין פלונית וענין אורן);האם הפיטורים היו מסיבה עניינית או שאינה עניינית, שכן החומרה המהותית הקיימת במקרה בו עילת הפיטורין אינה עניינית משליכה גם על תוצאת החומרה שבאי שמירה על זכויותיו הדיוניות של העובד טרם פיטוריו; משך תקופת העסקת העובד; גילו של העובד (ראו ענין אהרונוב פיסקה 63) ; האם נפל דופי גם בהתנהגות העובד (ראו ענין פלונית פיסקה 42) ועוד". עוד פסק בית הדין הארצי בהילכת מבטחים, כי לא כל פגם שנפל בהליכי השימוע מצדיק פסיקת פיצוי, וכאשר המדובר בפגם קל שלא השפיע על יעילות הליך השימוע או הוגנותו – אין הכרח לפסוק פיצוי, והביא מתוך ע"ע (ארצי) 554-09 צבר ברזל הספקה ושיווק מתכת בע"מ - משה שמיר [פורסם בנבו] (13.1.11), שם נפסק כי "על מנת לקיים את חובת השימוע, אין משמעות הדבר כי חייבים להתקיים 'כללי טקס' צורניים מסויימים. השאלה האם מולאה חובת השימוע נגזרת בכל מקרה מנסיבותיו הוא. לא דומה מקרה בו התשתית העובדתית או האחרת לפיטורים רחבת הקף למקרה פשוט. זאת ועוד, לא כל 'פגם' בשימוע בהכרח יש בו כדי להצדיק מתן פיצוי – כל מקרה צריך להיבחן בנסיבותיו". בית הדין הארצי הוסיף, כי פסיקת פיצוי על הצד הנמוך יכולה, במקרים מתאימים, להיות מתונה מאד.
...
לאור האמור התביעה בגין רכיב זה – נדחית.
אחרית דבר התביעה העיקרית מתקבלת והנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיה פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בהיעדר שימוע כדין -6,000 ₪.
בשים לב לכך שהתביעה שכנגד נדחתה רובה ככולה (למעט סכום בסך 150 ₪ המהווה 4 פרומיל מסכום התביעה שכנגד), ומשסבורני כי מדובר בתביעת סרק, שלא הוגשה אלא כדי לשמש משקל שכנגד לתביעה העיקרית, אני מחייב את התובעת שכנגד לשלם לנתבעת שכנגד השתתפות בשכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי לאחר שביום 19.7.17 היתקבל מידע במשיב על ליקויים בהתנהלות המבקש, ביום 6.12.17 שלח המשיב למבקש מכתב זימון שימוע בכתב בטרם יעשה שימוש בסכמות המוקנית לו מכח תקנה 4(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה").
בנוסף, טוען המבקש, כי אף לו הייתה למשיב הסמכות לעשות כן, היתנהלותו של המשיב במקרה דנן מנוגדת לדין, וזאת בפרט כאשר הוא חב בחובת הגינות מוגברת.
כמו כן, טוען המשיב, כי המבקש הוא בעצמו זה אשר האריך את הליכי השימוע וכי משך הזמן הארוך הנידרש למשיב היה על מנת להעניק למבקש הליך שימוע הוגן ותקין ולמען קבלת החלטה מנהלית ראויה וסבירה.
כמו כן, ההחלטה הנתקפת בעתירה מיום 10.10.19, על ביטול כתב ההרשאה ניתנה בחלוף למעלה משנתיים מקרות הליקויים הנטענים ובחלוף שנתיים מההודעה על קיום השימוע בכתב (ומבלי לקבוע מי מהצדדים אחראי להתמשכות הליכי השימוע), כשגם מאז מתן ההחלטה עברו עוד כחודשיים נוספים כשבמהלך כל התקופה ממשיך המבקש לפעול ולא נטען במהלך תקופה זו על ליקויים בטיחותיים שהתגלו בעבודתו.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה למתן צו ביניים ובתגובות אני סבור כי בנסיבות העניין דין הבקשה להתקבל, כך שיעוכב ביצוע ההחלטה של המשיב וכתב ההרשאה של המבקש לא יבוטל עד להכרעה בעתירה שמצופה שתישמע בהקדם.
זאת, בהתחשב בסנקציה התקדימית אשר הוטלה על המבקש, כאשר המשיב עושה לראשונה שימוש בסמכותו לביטול כתב הרשאה של מכון רישוי לצמיתות, ובהתחשב בהשלכות שיש לכך על המשיב, עובדיו ומשפחותיהם, אני סבור כי מן הראוי שטרם תתממש הסנקציה כאמור וייווצר מעשה עשוי או מעין עשוי, יינתן למבקש יומו בבית המשפט.
לאור כל האמור, ניתן בזאת צו המעכב את החלטת המשיב עד להכרעה בעתירה שמצופה כאמור שתישמע בהקדם.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2024 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה לביטול כתב האישום המתוקן (להלן: "כתב האישום") כנגד הנאשמות 1 ו-2 (להלן: "הנאשמות"), מחמת הגנה מן הצדק, לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב -1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי"), וזאת בשל פגמים, שנטען כי נפלו בהתנהלות המאשימה והנם: אי זימון לחקירה; אי קיום הליך שימוע טרם הגשת כתב האישום; אי בחינת עריכת הסדר מותנה; אפליה בין הנאשמות לבין מעורב אחר בהזמנה לשימוע ואי הגשת כתב אישום.
בשלב השלישי, מששוכנע בית המשפט כי קיום ההליך אכן כרוך בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, עליו לבחון אם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים יותר מתונים ומידתיים מאשר ביטול כתב האישום.
יחד עם זאת, לשון סעיף 11 סיפא להנחיה שלעיל קובע במפורש כי "ככלל, בתיקים הנוגעים לעבירות שאינן מסוג פשע לא תנתן הודעה לחשוד לפי סעיף 60 א', אך אין מניעה לקיום הליך שימוע, בכתב או בעל -פה, גם בתיקי חטא או עוון, לפי שיקול דעת התביעה, בהיתחשב, בין היתר, ברגישות ומורכבות התיק". על יסוד האמור לעיל, ולנוכח העובדה שסעיף 60 א לחוק סדר הדין הפלילי, אינו חל בעניינינו ולא קיימת בנידון חובת יידוע וקיום שימוע טרם הגשת כתב האישום, לא ניתן לראות באי קיום שימוע כשלעצמו, משום פגם בהתנהלות המאשימה שבצדו הגנה מן הצדק.
...
משלא עמדו הנאשמות בנטל המוטל עליהן בעניין זה ולא הוכיחו כי בבסיס ההחלטה להגיש נגדן כתב אישום עמדו שיקולים פסולים או בלתי סבירים, ומשלא הוצגה בפניי תשתית עובדתית מתאימה לתמיכה בטענה המקדמית של הגנה מן הצדק, אין בידי לקבלה.
לאור המקובץ, הבקשה לביטול כתב האישום נדחית.
המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו