חובת ההנמקה במתן החלטה בדבר מזונות זמניים

ביום 28.6.21 ניתן פסק דין (רמ"ש 11306-05-21 ) והתיק הושב בפני למתן החלטה מנומקת בבקשה לפסיקת מזונות זמניים, לאחר שבית המשפט המחוזי סבר כי המזונות הזמניים נפסקו אך ורק על בשל היעדרות האם מהדיון.

נטען כי המבקש אינו חולק על כי האם סמוכה לשולחנו של בן זוגה בצ' (כפי שטען בסעיף 14 לבקשתו למזונות זמניים) וגם על כי חובתה לתשלום מזונות הקטינים היא מדין צדקה (סעיף 20 לבקשתו).

המשיבה טענה כי המבקש לקח על עצמו לזון את ילדיו הקטינים וניתן לכך תוקף של פסק דין וכעת עליו להגיש בקשה לביטול פסה"ד ולהוכיח כי נגרם שינוי מהותי כה חריג המהוה אי צדק, דבר שלא נעשה בעניינינו ואין די בטענה בדבר תשלום משכנתא ואילו טענותיו האחרונות אינן מגובות במסמכים עדכניים אלא .

...

להלן החלטתי כמצוות ערכאת הערעור: בעמדות האב נטען כי המבקש מחזיק בקטינים מאז 2015 ללא שהאם משתתפת במזונותיהם וללא שהתקיימו זמני שהות קבועים ויציבים.

לאור כי מהתסקירים עולה כי לקטין י' סייעת בבית האב והוא מקבל טיפולים כמתואר בתסקיר, אני סבורה כי בשלב הזה קצבת ילד נכה המשולמת עבורה מכסה צרכים אלו ולא נותרה ממנה יתרה מה גם שאין להפחיתה מחובת האם - ראו בהקשר זה בע"מ 2083/2019 פלונית נ' פלוני, מיום 28.4.21 , שם בעמוד 3 פסקה 4 לפסה"ד. אשר למדור, התשלום הנטען עבור המשכנתא, 3,000 ₪, הוא סביר ומייצג את המדור הבסיסי אם לא למטה מכך בהתחשב בדירת הצדדים.

במקרה כאן, לאחר שבחנתי ושקלתי עמדות וטענות הצדדים, משעה שעסקינן בפסיקת מזונות זמניים בלבד, ועל פי ההערכתי שניתנה על סמך הנתונים החלקיים שבחרו שני הצדדים להביא בפני, הכנסות ההורים דומות, לאור הזמן שחלף שמחייב שיתוף האם בעול המזונות שכן הנטל על האב כבד וההליך התארך, וגם על מנת להקטין את החוב הלכאורי שעלול להיצבר לחובת האם, אני מחייבת את האם לשלם לאב, עבור מזונות זמניים ואחזקת מדור של הקטינים, סך 800 ₪ לחודש עבור כל אחד מהקטינים.

.]( במאגרים המשפטיים; 28.4.21 בנגוד, למשל, לקיצבת הילדים אשר משרתת תכלית דומה לדמי המזונות על פי העולה מפסק דין שנזכר לעיל, אין ניתן לראות בצרכיהם השוטפים של קטינים ובצרכיהם בגין נכות משום "קופה אחת" ]לעניין זה השוו, בין היתר, לדברי בתלה"מ (ב"ש) 3368-06-20 ז.ב.ח נ' ג.ב.ח .

בנוסף למכלול נתונים אלה, יש להביא בחשבון גם שאין עסקינן בתחשיב חשבונאי גרידא וכי הדומינאנטיות של האם בזמני השהות טומנת בחובה מתוכה היא גם הנחה בדבר קיום הוצאות שאינן ברות כימות כספי מדויק.

הואיל ועל פי הדין, מועד תחילת החיוב במזונות הוא ממועד הגשת הבקשה ליישוב סיכסוך, אשר הוגשה ביום 30 יולי 2018 ; מקום בו על פני הדברים הצדדים לא הגיעו לכל הבנה והיה צורך בהכרעה אדברסרית על פי כללי הדין גם בתובענת המזונות ; ושעה שלא ראיתי שא' הציג כל הנמקה של ממש מדוע לא יחוב במזונות הקטינים לעבר על פי כללי הדין כאמור לעיל, אני קובע שהיקף החיוב במזונות הקטינים לפי ההחלטה למזונות זמניים יהא ממועד הגשת הבקשה ליישוב סיכסוך ועד למועד פסק דין זה. הואיל ועסקינן בחיוב לעבר, ככל שהצדדים לא יגיעו לכל הבנה אחרת, יהא רשאי א' לשלמו בשניים עשר תשלומים שוים ורציפים.

...

בנסיבות אלה, מקום בו עסקינן מחריגה ממתחם הדיון שהוגדר ברשימת הפלוגתאות והן לגוף הדברים בהיעדר ולו ראשיתה של תשתית ראייתית ורעיונית לכך, טענת ק' נדחית.

כפועל יוצא, אני מורה כדלקמן: 6 ₪ מעתה ואילך ישלם א' עבור מזונם ואחזקת מדורם של הקטינים סך כולל של 5,900 לחודש ( 1,800 ₪ לחודש עבור כל אחת מן הקטינות ו – 2,200 ₪ עבור עו').

בשים לב לאמור לעיל, על מנת להמעיט בהתחשבנויות בין הצדדים לטובתם של הקטינים עצמם, אני קובע כי החיוב הוא ממועד פסק הדין ואילך, כאשר עד מועד פסק הדין תחול ההחלטה בדבר מזונות זמניים.

הואיל ועל פי הדין, מועד תחילת החיוב במזונות הוא ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, אשר הוגשה ביום 30 יולי 2018 ; מקום בו על פני הדברים הצדדים לא הגיעו לכל הבנה והיה צורך בהכרעה אדברסרית על פי כללי הדין גם בתובענת המזונות ; ושעה שלא ראיתי שא' הציג כל הנמקה של ממש מדוע לא יחוב במזונות הקטינים לעבר על פי כללי הדין כאמור לעיל, אני קובע שהיקף החיוב במזונות הקטינים לפי ההחלטה למזונות זמניים יהא ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ועד למועד פסק דין זה. הואיל ועסקינן בחיוב לעבר, ככל שהצדדים לא יגיעו לכל הבנה אחרת, יהא רשאי א' לשלמו בשניים עשר תשלומים שווים ורציפים.

ביום 19.8.16 ניתנה החלטה בדבר מזונות זמניים ע"י חברי כב' השופט ארז שני.

מהנתונים שבפניי, אני רואה לנכון להעמיד את פוטנציאל הישתכרותו ע"ס של לפחות 10,000 ₪ נטו מהנימוקים שלהלן; הנתבע מנהל עסק בתחום הבינוי האומנותי, המצריך ידע וכישורים מיוחדים, כאשר מדובר בעבודות מיוחדות שעלותן גבוהה מהרגיל ולא בעבודות שפוץ רגילות ולא הגיוני שבעבודה מסוג זה ירויח הנתבע רק 5,000 ₪ בחודש.

ממועד סיום לימודיהם התיכוניים של הקטינים ו/או עד הגיעם לגיל 18 שנים (לפי המאוחר מבין השניים) ועד לסיום שירות צבאי סדיר חובה ו/או שירות לאומי ישלם האב לידי האם תשלום מזונות חודשי שיעמוד על 1/3 מדמי המזונות הנ"ל. דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן ויעודכנו אחת ל 3- חודשים, ללא הפרשים רטרואקטיביים בגין תקופה אחת לרעותה.

...

לסיכום, בגין דמי המזונות השוטפים, לא כולל מדור ואחזקתו, ישלם האב לידי האם עבור מזונותיהם של הקטינים ב' ש', ש', ש' וי', סך של 1,150 ₪ לחודש עבור כל קטין, ובסה"כ 4,200 ₪ לחודש.

על כן, אני קובעת כי הוצאות הקטינים בגין אחזקת מדור עומדים ע"ס של 1,250 ₪ בחודש.

סוף דבר: אשר על כן, מכל האמור לעיל – אני מורה כדלקמן: התביעה לביטול הסכם שלום בית ולחילופין גירושין – מתקבלת כמפורט בסעיפים 129 ו 137- לעיל.

מנגד ובתמצית יאמר, כי בתשובת המשיב לבקשה נטען על ידו, כי אין ליתן רשות לערער על ההחלטה; כי המבקשת מנסה לזרות חול בעיני בית משפט זה בהצגת ההחלטות שניתנו על ידי בית משפט קמא באופן שאינו עולה בקנה אחד עם המציאות לאשורה; המשיב מדגיש, כי בתביעתו עתר לביטול חיובו במזונות הקטין החל מחודש יולי 2021 אז עבר הוא להתגורר בביתו, ומוסיף וטוען, כי חרף מעבר הקטין אליו המשיכה המבקשת לגבות דמי המזונות עבורו מכוח פסק הדין; כי עסקינן בקטין כבן 17 שנים וחצי כיום, אשר הביא דברו בפני עו"ס יחידת הסיוע וחזקה עליה, שלו התרשמה כי הוא מוסת או מושפע לרעה על ידי המשיב כטענת המבקשת (המוכחשת על ידו), היה בא הדבר לידי ביטוי בדו"ח החסוי שהוגש על ידה לבית משפט קמא; כי אין ממש בטענות המבקשת בדבר העדר הנמקה על ידי בית משפט קמא שעה, שההחלטה נשענת על דו"ח חסוי כאמור; כי ההחלטה ניתנה כדין בין היתר בשים לב למועד הגשת התביעה והבקשה לסעד זמני ביחס למועד בו עבר הקטין להתגורר בביתו (בהנתן הוראת סעיף 11(א) לחוק לתיקון דיני מישפחה (מזונות) תשי"ט-1959); כי אין מקום לקבל טענות המבקשת בדבר מתן ההחלטה בהעדר תשתית משפטית ו/או ראייתית; כי בכל הנוגע להשבת דמי מזונות-אמנם יש להיתחשב בשיקולים המיוחדים בכגון דא, אולם השיקול המרכזי הוא השפעת ההשבה על רווחת ההורה האחר והקטינים.

ברי, איפוא, כי משמדובר בהחלטה ארעית הנתנת עוד בטרם נבחנה התשתית הראייתית ונקבעו ממצאים בהתייחס לגרסותיהם העובדתיות של הצדדים, שומה על בית המשפט אף לנקוט זהירות יתרה בכגון דא. השאלה המרכזית שלטעמי מעוררת הבקשה שלפנינו עניינה חובת ההנמקה, וליתר דיוק האם עמד בה בית משפט קמא עמד, אם לאו? מפאת חשיבות העניין תצוטט להלן החלטת בית משפט קמא: "האב עתר לביטול חיובו במזונות הבן ....

...

לאחר שנתקבלה תגובת המבקשת ניתנה ביום 18.07.2022 ע"י בית משפט קמא החלטה במסגרתה נדחתה בקשת המשיב תוך שנקבע, בין השאר, כהאי לישנא: "שעה ששינוי הנסיבות הנטען חל (לגירסת המבקש) לפני כשנה והמבקש לא הגיש כל תובענה לביטול דמי המזונות, שעה שיש מחלוקת מהותית בענין זה לא מצאתי להעתר לבקשה לעיכוב הליכי גבייה שנועדה ככל הנראה לעקוף את ההכרח להגיש תובענה לביטול פס"ד בעניין החיוב במזונות". טענות המבקשת, בתמצית, הן שההחלטות נושא הבקשה ניתנו ללא כל נימוק או הסבר ועל יסוד שמיעת הקטין ביחידת הסיוע בלבד ודי בהיעדר ההנמקה כדי להצדיק התערבות של ערכאת הערעור; הגם שמדובר בהחלטת ביניים וככלל אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות ממין זה, במקרה דנא יש הצדקה לעשות כן, שעה שמדובר במחלוקת עובדתית-מהותית בדבר מקום מגורי הקטין והנשיאה בפועל בהוצאותיו ו/או באיזו מהן; הקטין נתון במשבר רגשי חריף וזקוק לטיפול ובעצם החלטת בית משפט קמא הועמד במצב של קונפליקט נאמנויות בין הוריו-דבר העלול להחמיר את הקונפליקט; הסעד שניתן בדמות ביטול רטרואקטיבי של חיוב המשיב במזונות הקטין והשבת דמי המזונות ששולמו למפרע אינו מידתי וחורג מאופייה של בקשה לסעד זמני; ההחלטה ניתנה בלא דיון, בלא שהונחה בפני בית משפט קמא התשתית הראייתית הנדרשת, ובלא שהובאו בפני הצדדים הנימוקים לביטול החיוב במזונות הקטין רטרואקטיבית.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, בדו"ח החסוי של עו"ס יחידת הסיוע, כאמור, ובתיק המתנהל בבית המשפט קמא, מצאתי, על יסוד הוראת תקנה 149(2)(ב) ותקנה 138 (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סד"א") ליתן רשות לערער על החלטת בית משפט קמא ולדון בבקשה כבערעור.

כידוע, קיימת פסיקה עניפה בסוגיה זו בה נקבע, כי שאלת ההשבה נתונה אמנם לשיקול דעתו של בית המשפט וקשורה קשר הדוק לשאלת טובת הילדים, ראו למשל דברי השופט פורת ב-עמ"מ 95/97, 98/97 כדורי נ' כדורי, פורסם במאגרים האלקטרוניים: "אציין כי במקרים רבים בית המשפט העליון אישר שלא להחזיר מזונות ששולמו ונאכלו ע"י ילדים, למרות שבפסיקה הסופית הגיע למסקנה שהמזונות שנפסקו היו גבוהים מדי ויש לחשבם בצורה שונה, או שיש לבטלם (למשל כשהבן מורד). ראה: ע"א 128/86 סימנוב נ' סימנוב, לא פורסם; ע"א 655/79 פרץ נ' פרץ, לא פורסם; ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז, פ"ד לו(3)449...; ע"א 413/85 רוט נ' רוט, פ"ד מ(1)835,...; ע"א 4322/90 אדלשטיין נ' אדלשטיין, פ"ד מו(1)289...". הנה כי כן, בכל הנוגע לחיוב בדיעבד של אם בהשבת דמי מזונות ששולמו לידיה ע"י אבי ילדיה הקטינים עבורם, הגם שלבית המשפט מסורה הסמכות לעשות כן, ועל כך אין חולק, מצווה הוא לבחון אפשרות זו בזהירות ולהשתית החלטתו על יסודות מוצקים שמא תיפגע טובת הילדים.

העולה מן המקובץ הוא, אפוא, כי דין הערעור להתקבל ומשכך, החלטת בית משפט קמא מבוטלת.

יפים לענייננו הדברים שנאמרו מפי השופט ניל הנדל, ב- בע"מ 1078/11 פלוני נ' פלוני (ניתן ביום 27.4.11): "כאמור, הכלל הוא אי היתערבות אך אין לומר שהחלטה בנושא מזונות זמניים חסינה מביקורת ערעורית. בעשיית מלאכתה, על ערכאת העירעור לבחון את קביעותיו של בית המשפט לעינייני מישפחה גם מבעד לחסר ואי הוודאות בתשתית העובדתית המאפיינים את השלב של דיון במזונות זמניים. אף 'עזרה ראשונה' בדמות מזונות זמניים יש להעניק בסבירות ובמידתיות. כאן בחינת התוצאה הכוללת מובילה למסקנה כי שיעור המזונות הזמניים כפי שנקבע חורג באופן ברור מהאיזון הדרוש בשלב זה" (פסקה 5 לפסק הדין).

  יפים לענייננו דברים שכתב השופט סארי ג'יוסי מבית משפט זה, בתיק רמ"ש (חי') 44364-01-21 נ' ב' נ' י' ב' (9.3.2021):               "סבורני כי סקירת התשתית העובדתית וטענות הצדדים באופן ממצה מחוייבת לא רק מתוקף חובת ההנמקה ומראית פני-הדברים, כי אם גם ובעיקר הואיל וסקירה זו משמשת עבור השופט, כלי הכרחי "בגיבוש החלטתו והעברת רעיונותיו בכור ההיתוך של שיקול הדעת השפוטי" (אהרן ברק 'שיקול דעת שפוטי' 48-46 (1987)).

...

  יפים לענייננו דברים שכתב השופט סארי ג'יוסי מבית משפט זה, בתיק רמ"ש (חי') 44364-01-21 נ' ב' נ' י' ב' (9.3.2021):               "סבורני כי סקירת התשתית העובדתית וטענות הצדדים באופן ממצה מחוייבת לא רק מתוקף חובת ההנמקה ומראית פני-הדברים, כי אם גם ובעיקר הואיל וסקירה זו משמשת עבור השופט, כלי הכרחי "בגיבוש החלטתו והעברת רעיונותיו בכור ההיתוך של שיקול הדעת השיפוטי" (אהרן ברק 'שיקול דעת שיפוטי' 48-46 (1987)).

על כן אני מורה כדלקמן: א. ההחלטה קמא מבוטלת; הבקשה למזונות זמניים תתברר במעמד הצדדים בדיון הקרוב בתיק קמא (קבוע ליום 23.5.22).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מורה על קבלת הערעור, כמפורט לעיל בסעיף 16.