מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חובת הגינות וחובת ההנמקה של רשות מנהלית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

זאת, שכן חובת ההנמקה נגזרת מחובת ההגינות של הרשות המנהלית כלפי הפרט, ותכליתה למנוע קבלת החלטות שרירותיות או שגויות.
...
המסקנה מכך היא שמדובר בטענות של התובע כנגד סירוב הרשות ליתן לו אשרת עולה מכוח חוק השבות – ענין הנתון מפורשות לסמכות עניינית ייחודית של בית המשפט לעניינים מנהליים.
בענייננו, סבורני כי בכל מקרה, אין בנמצא נסיבות מעין אלה כך שהתוצאה זהה.
לאור כל האמור, נקבע כי בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה.
התובע ישלם לנתבעות הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד כהתוויה נורמאטיבית הרלוואנטית לענייננו ראוי להדגיש את חובתה של הרשות המנהלית לנמק החלטותיה, חובה הנגזרת מחובת ההגינות של הרשות המנהלית וזאת, הואיל ו:"הנימוקים אמורים לסייע לרשות להגיע להחלטה מושכלת וכדין, לספק תשתית עובדתית לבקורת עליה, לאפשר להסתמך כראוי בעתיד על ההחלטה ולשמור על אמון הציבור במנהל הצבורי" (בג"ץ 4845/17 ראפת אמארה חמדאן נ' היועץ המשפטי לממשלה (28.10.2019) בעמודים 37-38 והאסמכתאות המובאות שם.; על הקף חובת ההנמקה ראו גם בג"ץ 6213/14 יעקב ארגמן נ' משטרת ישראל (01.12.2016), בסעיף 14 לפסק הדין).
...
בנסיבות אלו, הגיעה הרשות לכדי מסקנה כי אין מנוס ממימוש ההתליה על תנאי שנקבעה למכון ולמנהלו המקצועי בהליך השימוע הקודם, וכן מקבלת החלטה בדבר התלייה בפועל של כתב ההרשאה של מכון הרישוי ושל תעודת הבוחן של המנהל המקצועי לתקופה אשר תאפשר להביא לתיקון דרכיהם ולהטמעת ההוראות הרלבנטיות באופן מלא, הן בפעילות בעלי המכון והמנהל המקצועי והן על ידי עובדי המכון.
כל פעולה מינהלית שנעשית לצורך ביצוע תקנה 273, לרבות מתן הרשאה לניהול תחנת בדיקה על-ידי גורם פרטי (ראה תקנה 273(א) ), צריכה לשוות נגד עיניה השגת תכלית זו." (כב' השופט ד' לוין, פסקה 11)." סוף דבר; לאור כל האמור והמפורט העתירה מתקבלת באופן חלקי כך שקביעות רשות הרישוי באשר לליקויים אשר פורטו בסעיפים 48, 49 ו - 50 לעיל לפסק דיני – בטלות.
כמו כן, חלף האמצעים המנהליים אשר נקבעו על ידי רשות הרישוי כנגד העותרים הנני קובעת כי על העותרים יוטלו אמצעים מנהליים כדלקמן: כנגד העותרת – הפעלת ההתליה על תנאי של כתב ההרשאה למשך 7 ימים אשר נקבעה בהחלטה משנת 2013 ונוסף על כך התליית כתב ההרשאה של העותרת למשך 10 ימים נוספים באופן שבסך הכל יותלה כתב ההרשאה של המכון למשך 17 ימים וזאת, החל מיום 3.1.21 ועד ליום 19.1.21 (כולל).
נוסף על כך הנני קובעת התלייה על תנאי של תעודת הבוחן של העותר 2 לתקופה של 45 ימים למשך שנה מיום תום תקופת ההתליה בפועל, אשר במהלכה ככל שיבצע העותר 2 הפרה של ההוראות הרלבנטיות לעניינו יופעל התנאי כאמור.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

על חשיבות חובת ההנמקה, ובפרט כאשר מדובר בהחלטה הדוחה את בקשתו של הפונה, העירו בתי המשפט לא פעם ולא פעמיים, וראו למשל בג"ץ 1188/10 פוזרסקי נ' משרד הפנים (31.07.2013), בפיסקה 47: "חובת ההנמקה נגזרת מחובת ההגינות של הרשות המנהלית כלפי הפרט, ותכליתה למנוע קבלת החלטות שרירותיות או שגויות. בפרט מוטלת על הרשות המנהלית חובה לנמק את החלטתה כאשר מדובר בהחלטה הדוחה את בקשתו של הפונה (ראו והשוו: עע"ם 9135/03 המועצה להשכלה גבוהה נ' הוצאת עתון הארץ, פ"ד ס(4) 217, 250 (2006); סעיף 2א לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958)." בנסיבות אלה, על אף דחיית העתירה לא יחויב העותר בהוצאות.
...
התוצאה היא כי בהחלטת המשיב שלא לרשום את האבהות מבלי שיוצג פסק דין הקובע אבהות לא נפל פגם המצדיק התערבותו של בית משפט זה, ונבהיר כי אין מדובר בסוף פסוק וכי סלולה דרכו של העותר לפנות בהקדם לבית המשפט לענייני משפחה, לבצע הבדיקות הגנטיות הנדרשות, ולזכות בפסק הדין המיוחל שיוביל לרישום האבהות ללא כל קושי.
כל שנאמר באותן הודעות הוא כי בקשתו נדחית וכי הרישום מותנה בהמצאת פסק דין, אך לא ניתן כל הסבר מדוע נדחתה הבקשה ומה ההבדל בין חמשת ילדיו הראשונים, שנרשמו ללא קושי, לבין בנה הנוכחי של תמאם.
לאור כל האמור לעיל, העתירה נדחית ללא צו להוצאות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתייחסותה לתשובת המשיב מיום 13.4.2022 (ע/5) לפיה אושר לה סיוע בשכר דירה ביחס לשנת 2021 בשל 'טעות' טענה העותרת כי אין בנמצא נימוק שיבהיר מהי אותה טעות שנפלה לכאורה וכי החלטתו הלאקונית חסרת הנימוק של המשיב אינה ממלאת את חובת ההגינות וחובת ההנמקה החלות על רשות מינהלית.
...
לאחר שעיינתי בהחלטת המשיב מיום 25.5.2020 ולאחר שעיינתי בפרוטוקול הדיון ראיתי לדחות את הטענה העובדתית שהעלה המשיב כאילו "הפקיד טעה" כאשר דן בבקשת העותרת בשנת 2021.
אף שדי היה בהיעדר הנימוק לסטיית המשיב מהנחיותיו הפנימיות שלו עצמו כדי לקבל את העתירה, התרשמתי כי דבריו של המשיב, לגופו של עניין, מבססים אף הם מסקנה דומה.
סוף דבר בהתאם לאמור לעיל, העתירה מתקבלת כך שעניינן הפרטני של העותרות יובא לוועדת האכלוס העליונה ביושבה כוועדת חריגים לצורך בירור זכאות הקטינה לסיוע בשכר דירה, ובכלל זה גם ביחס לתקופה שחלפה מאז נדחתה על הסף הבקשה לסיוע בדיור.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לא זו בלבד שההנמקה מאפשרת לאזרח להיתמודד כדבעי עם החלטותיה, היא אף מאפשרת ביקורת ציבורית ומשפטית, הפקת לקחים של הרשות פנימה, וכן מאפשרת שקיפות, יציבות ואת קיומו של שילטון החוק [יואב דותן "חובת ההנמקה של רשויות מינהל וגופים נבחרים" מחקרי משפט יט 5 (תשס"ב-תשס"ג), בעמודים 7-10].
"בנסיבות בהן מבקשת רשות להיתלות בחובת העוררת לדיווח לפי סעיף 8א לפקודה, כאשר היא עצמה אישרה את דיווחיה הכספיים שלא בהתאם לסעיף זה, יש כדי לסתור את חובת ההגינות המנהלית של הרשות ולהצדיק במקרה זה הטלת השתק מינהלי עליה... מכל מקום, הועדה סבורה כי על העוררת לא חל סעיף 8א לפקודה, אך גם אם היה חל, הרי שהעלאת טענה זו בשלב זה ובשעת משבר כלכלי, כאשר הרשות עצמה אישרה דיווחי העוסק במשך שנים שלא בדרך זו, היא היתנהלות בלתי סבירה הסותרת את חובת ההגינות של הרשות והמצדיקה את היתערבות הועדה." (ערר 1189/21 הרי הצפון לסלילה ובניה בע"מ נ' רשות המסים (28.9.2021), בפסקות 51-53).
...
אין בידי לקבל את טענת המשיבה.
סיכומו של דבר הוא, כי החלטת ועדת הערר להתבסס על אינדיקציות שונות – שחלקן העלתה היא ביוזמתה וחלקן העלתה המשיבה רק במהלך הדיון בערר ולא מצוי להן זכר בהחלטה בהשגה או בכתב התשובה לערר – היא בלתי סבירה ובלתי מבוססת.
סוף דבר: דין הערעור – להתקבל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו