חובת הגילוי בהליכי חדלות פירעון

ככלל, לערכאה הדיונית הדנה בהליכי חידלות פרעון מסור שיקול דעת רחב שערכאת העירעור ממעטת ככלל להתערב בו. זאת על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בקביעות עובדתיות הנסמכות על מכלול הנתונים שהוצגו ונבחנו על-ידיה (ראו למשל: ע"א 8317/20 נוי נ' עו"ד אלונה בומגרטן – מנהלת מיוחדת (4.2.2021); ע"א 7962/21 חורי נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 9 (22.2.2022)).

השאלה האם היתנהלות המבקש עלתה כדי היתנהלות כזו היא כאמור שאלה שתתברר במסגרת הדיון בעירעור לגופו – תוך מתן משקל לשאלה האם כאשר המבקש נטל את ההלוואות הוא האמין במיזם וביכולתו להשיא רווחים; ומהו הקף חובת הגילוי שחלה על המבקש בהתייחס לשאלת תום-לבו ביצירת החובות, בין היתר לאור זהותם ואופיים של הנושים השונים שלו.

...

אכן, משך הזמן הארוך בו לא ננקטו הליכי הוצאה לפועל עשוי להוביל במקרים המתאימים למסקנה כי עיכוב הביצוע עד להכרעה בערעור לא יגרע מהמצב הקיים באופן משמעותי.

מכל מקום, מאחר שנקודת המוצא היא כי אין בהגשת הערעור לעכב את ביצוע פסק-הדין; מאחר שלשיקול מאזן הנוחות ישנו כאמור מעמד בכורה; ומאחר שכאמור המבקש לא הוכיח כי ייגרם לו נזק ממשי או בלתי הפיך אם לא יעוכב פסק-הדין, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

לדידי היתנהלותו של היחיד בהליך, והתנהלותו בעיניין הרכב מעידים על חוסר תום לב. והשאלה הנשאלת ביחס לכך הנה, האם חוסר תום ליבו של היחיד בעניינים אלו מצדיק את ביטול ההליך בהתאם לסעיף 183 לחוק, או שיש להסתפק בעיניינו בהפעלת סנקציות בגין היתנהלותו זו בהתאם לסעיף 163 לחוק? "הליכי חידלות פרעון הם היזדמנות ליחיד שניכשל בעבר, לתקן את דרכיו ולהשתקם. מאידך, היחיד מחויב בחובת גילוי וחובת הגינות ושקיפות, שהן תנאי לקבלת סעדים בהליכי חידלות פרעון" כך נכתב בספרם של השופט עודד מאור ועורך הדין אסף דגני "הפטר" תשע"ט-2019, עמ' 286.

...

בנוסף לאמור, ובשל התרשמותי כי היחיד לא הרים את הנטל בעניין העלמת הרכב, אני קובעת כי על היחיד לפדות/לגלם את שווי הרכב הנטען בסך של 68,000 ₪.

לאור כל האמור, לאחר שבחנתי את עמדת הממונה והנאמן, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות השונים, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים לפניי, בהעדר התנגדות מצד הנושים שלא התייצבו לדיון בבית המשפט, ובהסכמת היחיד אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק וזאת בהתאם לתנאים כדלקמן: על היחיד לעמוד בחובת תשלומים, שכוללת צו תשלומים (670 * 60 = 40,200 ₪) והחזר שווי הרכב (68,000 ₪) , כך שעל היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 108,200 ₪, באופן הבא – סכום התשלומים – היחיד יישא בתשלום חודשי בסך 1,800 ₪.

בהתאם להסכמה שגובשה בין הצדדים ועל מנת לעודד את היחיד לקבל פיצוי יותר גבוה, אני מורה כי 60% מסכום הפיצוי יועבר לקופת הנשייה ו-40% ממנו יועברו לידי היחיד, ועל היחיד לעדכן את הנאמן מיד עם קבלת ההכרעה בתביעה זו. תחולת ההגבלות – ההגבלות אשר הוטלו על היחיד במסגרת הליך זה ימשיכו לחול עד לסיום מילוי הוראות צו זה. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה לביטול הגבלות לפי סעיף 143 לחוק או להתלייתן לפי סעיף 169 לחוק.

כחלק מחובת תום הלב בהליך חידלות הפרעון, על היחיד לעמוד בחובת גילוי מוגברת ולחשוף את מלוא המידע הנידרש אל נוכח מאפייני ההליך; לעמוד במיגבלות שהוטלו עליו, לרבות, עמידה במלוא התשלומים החודשיים שהושתו עליו במסגרת ההליך ולשתף פעולה עם בעל התפקיד שמונה בעניינינו.

ראה בע"א 3382/17 צימבר נ' סמט (29.8.2018); ע"א 3414/19 מיכאלי נ' המנהל המיוחד, (23.2.2020); וכן בע"א 6892/18 ‏רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן - מנהל מיוחד, (18.12.2019)); ובע"א 1193/21 רחמני נ' כונס הנכסים הרישמי (3.5.2021) אשר עמדו על כך שהאמור רלבאנטי גם להליכים המתנהלים לאחר כניסת חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשס"ח-2018 לתוקף.

...

לפיכך, ובזיקה להתראה שניתנה ליחיד, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד ומוחקת את הבקשה מטעמו, על כל ההשלכות הנובעות מכך.

בנסיבות אלה, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.

בית משפט השלום בנצרת חדל"פ 52760-01-21 אבו סמרה נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 330281_4 בפני כבוד השופט עופר חיים שורק היחיד אחמד אבו סמרה, ת"ז 059465435 המשיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון 2. אסעד בסאם, עו"ד (נאמן) פסק דין

הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים – היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו; היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון; ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות – מהתחייבות או מהתקשרות בעיסקה בהקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו; נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב; מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין; היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק הגדלת במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים; ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חידלות הפרעון.

הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאי היחיד מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חידלות הפרעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים, בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.

...

לאחר שעיינתי בבקשת היחיד, בתיק בית המשפט, בדו"ח ממצאי הבדיקה, הצעת הממונה העולה מהדיונים שהתקיימו והתגובות שבתיק, אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי ליחיד בהתאם לסעיף 161 לחוק בתנאים שיפורטו להלן.

אני סבור שאין מדובר ביחיד הממצה את כושר השתכרותו, בהעדר קביעת מל"ל על דרגת אי כושר או נכות.

אינני מקבל את טענת ב"כ היחיד כי נשים במגזר הערבי אינן עובדות.

הגישה המדגישה את שקום החייב כתכלית העיקרית של הליכי חידלות פרעון, בייחוד לאחר הרפורמה שהונהגה במשרדי כונס הנכסים הרישמי ובעקבות כניסת חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018 לתוקף, אכן ריככה את דרישת תום הלב בכל הנוגע לאופן יצירת החובות, ואולם דרישה זו הייתה ונותרה דרישת יסוד של ההליך.

"השגת מגמות משולבות אלה, תוך איזונן הראוי, מחייב קיום תום לב מלא מצד החייב בבירור מלוא הנתונים המתייחסים הן לנכסיו והן ליכולת הישתכרותו הפוטנציאלית. זהו תום הלב הנידרש בהתנהלות החייב במהלך הליכי כנוס הנכסים בעיניינו. בלא גילוי וחשיפה מלאים של כל הנתונים הקשורים למצבו הכלכלי, לא ניתן להגיע להסדר הוגן של חלוקת נכסי החייב לנושים לצורך פירעון, ולו חלקי, של חובותיו כלפיהם.

היא מתבטאת בהטלת חובת גילוי מוגברת, המחייבת את החייב למסור מידע מהימן ומלא לנאמן בדבר מקורות ההכנסה שלו והקף רכושו .

...

בעמ' 30 לפרוטוקול, שו' 7-8 היא נשאלה: "ש. בעלך מגלגל מיליונים ובסופו של דבר מאיפה הכסף, את חיית איתו 30 שנה?

אי לכך, ולאור התנגדות הנושים העיקריים להצעת החייב, אני דוחה את הבקשה לאישור תוכנית הפירעון שהוצעה.

לאור כל ההשתלשלות בתיק, אני סבורה כי על החייב לשפר את הצעתו.