לדידי היתנהלותו של היחיד בהליך, והתנהלותו בעיניין הרכב מעידים על חוסר תום לב. והשאלה הנשאלת ביחס לכך הנה, האם חוסר תום ליבו של היחיד בעניינים אלו מצדיק את ביטול ההליך בהתאם לסעיף 183 לחוק, או שיש להסתפק בעיניינו בהפעלת סנקציות בגין היתנהלותו זו בהתאם לסעיף 163 לחוק?
"הליכי חידלות פרעון הם היזדמנות ליחיד שניכשל בעבר, לתקן את דרכיו ולהשתקם. מאידך, היחיד מחויב בחובת גילוי וחובת הגינות ושקיפות, שהן תנאי לקבלת סעדים בהליכי חידלות פרעון" כך נכתב בספרם של השופט עודד מאור ועורך הדין אסף דגני "הפטר" תשע"ט-2019, עמ' 286.
...
בנוסף לאמור, ובשל התרשמותי כי היחיד לא הרים את הנטל בעניין העלמת הרכב, אני קובעת כי על היחיד לפדות/לגלם את שווי הרכב הנטען בסך של 68,000 ₪.
לאור כל האמור, לאחר שבחנתי את עמדת הממונה והנאמן, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות השונים, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים לפניי, בהעדר התנגדות מצד הנושים שלא התייצבו לדיון בבית המשפט, ובהסכמת היחיד אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק וזאת בהתאם לתנאים כדלקמן:
על היחיד לעמוד בחובת תשלומים, שכוללת צו תשלומים (670 * 60 = 40,200 ₪) והחזר שווי הרכב (68,000 ₪) , כך שעל היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 108,200 ₪, באופן הבא –
סכום התשלומים – היחיד יישא בתשלום חודשי בסך 1,800 ₪.
בהתאם להסכמה שגובשה בין הצדדים ועל מנת לעודד את היחיד לקבל פיצוי יותר גבוה, אני מורה כי 60% מסכום הפיצוי יועבר לקופת הנשייה ו-40% ממנו יועברו לידי היחיד, ועל היחיד לעדכן את הנאמן מיד עם קבלת ההכרעה בתביעה זו.
תחולת ההגבלות – ההגבלות אשר הוטלו על היחיד במסגרת הליך זה ימשיכו לחול עד לסיום מילוי הוראות צו זה. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה לביטול הגבלות לפי סעיף 143 לחוק או להתלייתן לפי סעיף 169 לחוק.