מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חובת הבנק לספק מידע לערבים על הסדר חוב

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

במסגרת הדיון הובהר כי החוב המשותף והמהותי לבנק לאומי צפוי להשתנות נוכח הסדר אליו הגיע הבנק עם אחד הערבים לחוב.
היחידים התנהלו בהליך זה באופן מחדלי, כאשר צברו חובות פיגורים משמעותיים ולא סיפקו את המידע הדרוש בנוגע למצבם הכלכלי או מצבת נכסיהם.
חובת התשלומים – על היחיד- להוסיף לקופת הנשייה סך של 212,020 ₪, באופן הבא – סכום התשלומים – היחיד יישא בתשלום חודשי בסך 3,000 ₪.
...
לאחר שבחנתי את עמדות הצדדים והנתונים הקיימים, נחה דעתי כי יש לקבל את המלצת בעלי התפקיד.
על כן, אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

חיים סיידה, אביו של הלווה, זוהר, הוא הערב הרביעי ברשימת הערבים על גבי המסמך, שגם הם בני משפחתו של הלווה.
כן העידה, כי היא נוהגת למסור לערבים את כל המידע שהבנק מחויב מכוח חובת הגילוי הקבועה בחוק הערבות ובמקרה דנן אף דאגה כי כל פרטי המידע יימסרו לחיים בטרם חתם על הערבות בשל העובדה כי בנסיבותיו הייחודיות של מקרה זה בו מדובר באדם בעל מוגבלות בשל היותו עוור.
אלא שמצאתי קושי בגירסה זו, שכן מצד אחד הצהיר חיים בתצהירו כי "...הייתי סמוך ובטוח כי סכום הכסף נשוא חוזה הערבות הנו סכום כסף חדש לחלוטין ולא כזה אשר במעמד לקיחתו הולך בו זמנית לכסוי יתרת חובה בחשבון הבנק של החייב העקרי", אולם או לא סיפק כל הסבר או פירוט על מה מבוסס בטחונו כי זוהי מטרת הערבות, האם על בסיס דברים שמסר לו בנו זוהר בעת שבקש את חתימתו כערב או בשל דברי פקידת הבנק או צד שלישי אחר שטען בפניו כי זוהי מטרת הערבות.
ראו דברי השו' מ' נאור (כתוארה אז) בע"א 8611/06 ‏בנק הפועלים בע"מ נ' מיכל מרטין (2.3.2011): "...כפי שציינתי לעיל, חובת הגילוי היא חובה תכליתית. חובת גילוי נועדה לגלות מידע מקום שידיעתו של מידע זה אינו מצוי בידיעת הצד שחבים לו גילוי. לעומת זאת, כאשר המידע גלוי, וכאשר שני הצדדים יודעים זאת, אין טעם בהחלת חובת גילוי "פרוצדורלית" המנותקת מידיעת הצדדים בפועל".
אשר על כן מסקנתי היא כי הבנק הרים את הנטל הנידרש לעניין הידיעה של הערב על הפרטים שלגביהם נקבעה חובת גילוי .מנגד חיים נימנע מלהעיד את בני המשפחה שהיו מעורבים בעיניין, בחתימת הערבות ובנסיבות נטילת הלוואת ההסדר.
...
בנסיבות אלו אני מקבלת את התביעה כנגד אורטל במלואה ומחייבת אותה לשלם לבנק את הסך של 65,181 ש"ח בצירוף ריבית כמצוין בסעיף 21.3 לכתב התביעה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל וזאת בנוסף לסך של 27,219 ש"ח אשר נפסק במסגרת פסק הדין החלקי שניתן ביום 29/1/14.
בני המשפחה היו בקשר טוב בינם לבין עצמם ודיברו מעת לעת על עסקיו של זוהר .על כן הימנעותו של חיים מלברר את המצב לאשורו בטרם נעתר לבקשת בנו לחתום על ערבות כאשר יכול היה בנקל לקבל את המידע מזוהר, אינה יכולה לעמוד בשלב זה לזכותו בטענה של הפרת חובת הגילוי על ידי הבנק תוך דרישה להורות על בטלות הערבות.
אשר על כן מסקנתי היא כי הבנק הרים את הנטל הנדרש לעניין הידיעה של הערב על הפרטים שלגביהם נקבעה חובת גילוי .מנגד חיים נמנע מלהעיד את בני המשפחה שהיו מעורבים בעניין, בחתימת הערבות ובנסיבות נטילת הלוואת ההסדר.
התוצאה היא שמקבלת את התביעה כנגד חיים, הנתבע 3 ומחייבת אותו בסכום התביעה כנגדו שהועמד על סך של 107,317.60 ₪ בצירוף הריבית הקבועה בסעיף 21.4 לכתב התביעה, מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

הפקידה לא העמידה את הערבים על כך שאין ביטחונות הולמים לחוב של החברה; ההלוואה ניתנה לסילוק חוב בחשבון הבנק של החברה בסך של 833,000 ₪.
התברר כי מטרת ההלוואה הייתה לבטל את החריגה בחשבון; חובת הגילוי המוגברת שחל על הבנק כלפי הערבים הופרה; תהליך ההחתמה לקח כ- 5 דקות.
על רקע זה הוחתמו הערבים על המסמכים שהוגשו ע"י העדה: כתב התחייבות וערבות להחזרת הלוואה, גילוי מידע לערב יחיד או מוגן, וטופס תנאים מיוחדים להלוואת הסדר חוב.
הוא הטיל על הבנק לספק מידע אשר סופק במסמכים שהערבים חתמו עליהם.
...
לסיכום, על פי התשתית הראייתית שהונחה בפני הנתבעים לא הביאו ראיות לביסוס טענות חוסר תום לב, רשלנות והפרת הוראות חוק הבנקאות (שירות ללקוח).
סוף דבר אני מקבלת את התביעה נגד הנתבעים 3 ו- 4, ביחד ולחוד, כערבים יחידים.
אני מאשרת את העיקול הזמני.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בנוסף נטען, כי חובת הבנק לדאוג שפקיד מטעמו המחתים על מסמכים מסביר ללקוחותיו את תוכן ומשמעות המסמכים עליהם הם חותמים וכי על הבנק ליזום גילוי פרטים ומידע חיוניים לצד החותם לשם קבלת ההחלטה בדבר היתקשרות חוזית.
כדי שניתן יהיה לבחון את טענות ההגנה, על הנתבע מוטלת חובת פירוט בדרגה גבוהה: "שורה ארוכה של הילכות חזרה וקבעה כי נתבע בסדר דין מקוצר המבקש רשות להיתגונן, חייב להכנס לפרטי הענין שעליו מבוססת הגנתו, ואיננו רשאי להעלות טענות כלליות. טענה סתמית על תשלום כסף, מבלי פרט סכומים, חשבונות, מסמכים ונסיבות, איננה מספקת ואיננה מזכה אותו ברשות להיתגונן.
9.3 במועד החתימה על הסכם בחיפה הוסבר לערבים, כי יש שינוי בהלוואה ובהחזר החודשי מטענה זו נלמד, כי הוסבר לנתבעים, כי הועמדה "הלוואת הסדר" כדי לאפשר פירעון החוב בתנאים שונים מתנאי ההלוואה המקורית.
כך, כאשר בחנתי את טענות הערבים מצאתי, כי הערבים לא הציגו טענות הגנה הראויות להתברר: לא נטען דבר שיש בו כדי לערער את הסכמתם לחיובים בהתאם להסכם הפשרה; הטענות להפרת החובות כלפיהם כערבים נטענו ללא ביסוס וממילא הן אינן רלבאנטיות לאור הסכם הפשרה המאורח; כך גם הטענה אודות הטעה של הבנק נטענה מבלי שהובאה גרסה סדורה שיש בה כדי לבסס את הטענה ולו באופן מינימאלי.
...
משכך, היות ולא הוצגה ולו טענת הגנה אחת שניתן להסתמך עליה כדי לקבוע, כי הוצגה הגנה העומדת ברף הנמוך הנדרש, אני מורה על דחיית בקשות הרשות להתגונן.
סוף דבר: אני מורה על דחיית בקשת הרשות להתגונן שהגיש הנתבע 1 ועל דחיית הבקשה למתן רשות להתגונן שהגישו הנתבעים 2-3.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע התביעה הנדונה היא תביעה כספית בסך של 7 מיליון ₪, שהוגשה בדרך של סדר דין מקוצר על ידי התובע (להלן: "הבנק") נגד הנתבעים 1-2 שהם אב ובנו (להלן: "האב" ו"הבן" בהתאמה), בגין ערבותם הנטענת לחובות חברת אלרון השקעות בע"מ (להלן: "אלרון" או "החברה"), וזאת בהתאם להסדר נושים של החברה, אשר אושר ביום 1.8.10 על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת תיק פר"ק 1585/09 וחל גם על הבנק, וזאת בהתאם להסדר חוב שנחתם ביום 13.5.10.
לטענת האב במסגרת הליך הפש"ר שננקט נגדו ונדחה, העלה טענות עובדתיות כבדות ביחס להפרת חובת הגילוי מצד הבנק אשר מולם לא הציב הבנק ראיה או עדות ממשית כלשהיא, והבנק בחר שלא להביא תצהיר מטעם מי משהחתים את האב על כתב ערבות.
לטענת האב לאור היתנהלות הבנק בהליכי פשיטת הרגל והממצאים שהתגלו לו במהלך ניהול הליך זה, לרבות הסתרת מסמכים מטעם הבנק וחשש להעלאת טענות כוזבות ביודעין מצידו, יש לו חשד כבד בדבר כשרות מעשיו של הבנק ובכלל זה בדבר חישוב החוב הנכון בחשבון החברה, חישובי הריבית שנערכו על ידי הבנק בעת ניהול החשבון, פעולות הבנק למול הערבים האחרים וגופים הקשורים אליהם ולחייבת העיקרית.
תשובת הנתבעים לטענת האב לבנק יש הרבה מה להסתיר והוא חושש מהאפשרות לאפשר למבקשים לעיין במסמכים הרלוואנטיים הנוגעים לערבותו שכן גילוי ועיון במסמכים אלו יוכיח סופית כי נפלו פגמים חמורים בתהליכי החתמתו על הערבות, ובעיקר מסירת המידע בטרם נחתם כתב הערבות.
ההסכמים על פיהם נוהל חשבון החייב, כתב ההלוואה עליו חתם, דפי חשבון ואישור בדבר שיעור הריבית, מהוים מערכת מסמכים מספקת, בתביעה בנקאית, לצורך קיום התנאי בדבר "ראשית ראייה" בכתב, כנדרש בתקנה 203 לתקנות סדר הדין האזרחי.
...
עוד מפנה הבנק להחלטת בית משפט של הפש"ר, כבוד סגן הנשיאה השופט א' אורנשטיין (פש"ר 55177-09-14) במסגרתו קבע, כי עצם קיומו של החוב של אלרון לבנק הוא חד משמעי וכי אף הגיע למסקנה כי קיימת ערבות תקפה של האב לבנק בגבול הסכום עליו ניתנה הערבות.
דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים אני קובעת כי דין הבקשה להידחות.
סוף דבר הנתבעים יגישו בקשת רשות להתגונן וזאת עד ליום 21.2.16.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו