חובת דיווח בנקים בגין הלבנת הון

עוד מטיל הצוו על הבנק חובות דיווח לרשות המוסמכת על כל פעולה חריגה, וקובע חובת דיווח על כל פעולת הפקדה או משיכה של מזומנים בסכום של 50,000 ₪ ומעלה [סעיף 8(א)(1) לצוו], וכן חובת דיווח על פעילות בלתי רגילה של מקבל השרות, אשר מוגדרת בסעיף 9 לצוו כ"פעילות שעל פי המידע המצוי ברשות התאגיד הבנקאי, התעורר אצלו חשש שהיא קשורה לפעילות האסורה לפי חוק איסור הלבנת הון או חוק איסור מימון טירור".

...

סוף דבר בנסיבות העניין, כאשר נעשו בחשבון הפקדות ומשיכות בסכומים גבוהים של מזומנים, בתכיפות, מבלי שניתן הסבר לכך, וכאשר הדבר אינו מתיישב עם אופי החשבון ונעדר היגיון כלכלי או עסקי, ולאור החובות המוטלות על הבנק, השתכנעתי כי הבנק פעל כדין ובסבירות, והחלטתו שלא ליתן לתובעת שיקים ולסגור את החשבון הינה בגדר סירוב סביר.

לאור כל האמור, התובענה נדחית.

התובעת תשלם לבנק הוצאות משפט בסך 50,000 ₪, בתוספת מע"מ. לאור האמור אין מקום להיעתר לבקשה לפיצול סעדים.

עוד מטיל הצוו על הבנק חובות דיווח לרשות המוסמכת על כל פעולה חריגה, וקובע חובת דיווח על כל פעולת הפקדה או משיכה של מזומנים בסכום של 50,000 ₪ ומעלה [סעיף 8(א)(1) לצוו], וכן חובת דיווח על פעילות בלתי רגילה של מקבל השרות, אשר מוגדרת בסעיף 9 לצוו כ"פעילות שעל פי המידע המצוי ברשות התאגיד הבנקאי, התעורר אצלו חשש שהיא קשורה לפעילות האסורה לפי חוק איסור הלבנת הון או חוק איסור מימון טירור".

...

סבורני כי מדובר במדיניות גורפת, אשר אינה עולה בקנה אחד עם המסגרת הנורמטיבית.

לאור המקובץ לעיל, בהתחשב בדברי התובע עצמו, שהבהיר כי אין לו דרך להוכיח את הנזק שנגרם לו, סבורני כי עיקר הנזק כאן מתבטא בעוגמת הנפש, והפגיעה האישית.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע סך של 3,000 ₪, בתוספת הוצאות משפט על סך של 500 ₪, וזאת בתוך 30 ימים המזכירות תמציא את פסק-הדין לצדדים.

עוד מטיל הצוו על הבנק חובות דיווח לרשות המוסמכת על כל פעולה חריגה, וקובע חובת דיווח על כל פעולת הפקדה או משיכה של מזומנים בסכום של 50,000 ₪ ומעלה (ר' סעיף 8(א)(1) לצוו), וכן חובת דיווח על פעילות בלתי רגילה של מקבל השרות, אשר מוגדרת בסעיף 9 לצוו כ"פעילות שעל פי המידע המצוי ברשות התאגיד הבנקאי, התעורר אצלו חשש שהיא קשורה לפעילות האסורה לפי חוק איסור הלבנת הון או חוק איסור מימון טירור".

על רקע כל המפורט לעיל ראוי להפנות אף לנספח 3 לתגובת הבנק, "עקרי הממצאים של הערכת הסיכונים הלאומית בתחום הלבנת הון 2017", לראש פרק "סיכוניי הלבנת הון – דפוסים, שיטות ואמצעים", ולהדגיש באשר לו כדלקמן: בס"ק (א) שכותרתו "נותני שירותי מטבע" נאמר בין היתר כי "הנתונים שסופקו על ידי גורמי האכיפה מצביעים על מעורבותם של נש"מים, רשומים ובלתי רשומים בפעילות המשמשת כתשתית להלבנת הון" וכי "קיימת תופעה של ניצול לרעה של הנש"מים למטרות פשיעה לרבות ביצוע עבירות מס והלבנת הון". לסיכום פרק זה נאמר כי "לאור הקף הפעילות הפינאנסית בתחום וכן אפשרות ניצולו לרעה לצרכי פשיעה מחד והעובדה שלמרות השיפור המשמעותי בהסברה, המצב הנוכחי עדיין מאפשר ניצול פעילותם של נותני שירותי מטבע לצרכי הלבנת הון, הרי שהסיכון הכולל להלבנת הון באמצעות נותני שירותי מטבע דורג כגבוה (4.7)". בס"ק (ב) שכותרתו "שימוש במזומן" נאמר בין היתר כי "השמוש במזומן, בעיקר בעיסקאות בהקף משמעותי, הנו דפוס פעילות רווח בקרב עבריינים ומאפיין עבירות מקור רבות, מאחר והשמוש בו הוא אנונימי וקל להסתרה והטמיעה כחלק מפעילות פינאנסית לגיטימית...התופעה של הלבנת הון באמצעות שימוש במזומן היא רחבת הקף...האיום להלבנת הון הנשקף משימוש במזומן דורג ברמה גבוהה (5) והסכון להלבנת הון באמצעות שימוש במזומן דורג בדרוג גבוה (4.7)" (שם, בעמודים 22–24).

...

סוף דבר כפי שאף קבע בית המשפט המחוזי בפרשת קפלן לעיל, חובת הדיווח אשר הוטלה על הבנקים מכוח חוק איסור הלבנת הון ומכוח נוהל 411 יש בה כדי לפגוע בפרטיות הלקוחות וביחסי האמון שבין התאגיד הבנקאי לבין לקוחו.

בהינתן כל האמור לעיל באתי לכלל למסקנה כי על בסיס המידע שעמד בפניו, היה לבנק יסוד סביר להניח כי הפעילות בחשבונה של התובעת (בכל הקשור לחברת קליר) קשורה בהלבנת הון אסורה או מימון טרור.

התובעת תשלם לבנק הוצאות ההליך בסך של 40,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

בית המשפט העליון (מפי כבוד המשנה לנשיאה, השופט רובנישטיין) מצא לנכון לחזור בפסק הדין על דברים שנאמרו במסגרת דברי ההסבר להצעת חוק איסור הלבנת הון, המתייחסים לחלפני כספים: "מטרתם של מלביני הון היא להפוך כסף שחור לכסף לבן, רכוש שהאדים להלבין כשלג, להעלות כספים מצנורות הביוב ולעדנם בניחוח של פירחי אביב (ע"א 9796/03 חביב שם טוב נ' מדינת ישראל). כאשר זוהי המטרה, מי אם לא חלפני הכספים מהוים את המכשיר האידיאלי להשגתה. ניתן לומר כי חלפני הכספים הם בגדר "אבות הטיפוס" של עברייני הלבנת הון שראה המחוקק לנגד עיניו לעניין האפשרות להלבנת הון, שכן הפעילות בה הם עוסקים היא קרקע פורייה לצורך הלבנת כספים".

קבע כבוד השופט חשין בהאי לישנא:   "הוראת סעיף 3(ב) לחוק מהוה, על-פי תכליתה, חגורת בטחון הסובבת את ההוראה העיקרית שבסעיף 3(א). המבקש להלבין הון שהושג בעבירה - לרבות הון ששמש לבצוע עבירה או הון שאפשר ביצוע עבירה - יעשה כל אשר ביכולתו כדי להסתיר את מעשיו מפני הרשויות. דרכו זו של העבריין מבקשת הוראת סעיף 3(ב) לשבש. מכאן חובת הדיווח המוטלת על תאגידים בנקאיים כהוראת הסעיף 7 לחוק, ובקביעת עבירה למי שעושה פעולה ברכוש במטרה לסכל דיווח לפי סעיף 7 (או כדי לגרום לדווח בלתי נכון)... חגורת הבטחון שהוראת סעיף 3(ב) קובעת סביב הוראת סעיף 3(א), לא נוכל לומר עליה כי חגורת בטחון הזויה היא. הוראת סעיף 3(ב) הפכה את חובת הדיווח לחובה ראשונית, ולא ניתן לומר כי בפרשנו את החוק כלשונו יצרנו מפלצת שיש צורך להכריתה מארץ." (עמ' 619-620).

...

להלן פירוט הפניותה של המאשימה לעניין קביעת הקנס: ע"פ 1601/03 מאיר עיני נ' מדינת ישראל – בעניין זה קבע ביהמ"ש העליון כי "קנס המוטל על נאשם שהורשע בדין נועד, בין היתר, "להכותו" בכיסו, בייחוד מקום שבו הפיק מן העבירות שבהן הורשע רווח כלכלי", וכי "מטעם זה ראוי כי הקנס הכספי יביא בחשבון את סכום הרווח האסור שהופק". בסופו של דבר החליט ביהמ"ש להקטין את הקנס שנגזר על הנאשם בביהמ"ש המחוזי מטעמי אחידות ענישה בהתייחס לעונשים של מעורבים נוספים בפרשה.

משכך, ובשים לב לכך שהרווחים שהפיק הנאשם נמוכים ביחס לגובה החילוט, מתחזקת המסקנה שאין מקום להטיל קנס כבד על הנאשם שהרי מטרת הקנס הושגה בחילוט והנאשם "הוכה בכיסו". בשים לב לאמור לעיל, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות.

אם כן, אין חולק בדבר חובות הדיווח המוטלות מכוח החוק על נותני שירותים פינאנסיים והיותן נדבך מרכזי בחוק, באפשרן התחקות אחר פעילות עבריינית שיש בה משום הלבנת הון; וכלשונו של השופט מ' חשין בהתייחסו למנגנון הדיווח הקבוע בחוק "המדובר הוא באמצעי אשר בלעדיו ייגרע עיקרו של החוק" (ע"א 9796/03, לעיל, פסקה 26 לפסק הדין).

בחקירתו במישטרה ביום 15.1.2004 מסר הנאשם הגרסה, לפיה הנסיבות בהן נודע לו על חובתו לדיווח הנן כדלהלן: "ת: אני רוצה לציין שבקיץ האחרון בערך ביוני נודע לי ע"י בנק ישראל על כך שצריך להמציא לבנק ישראל תעודת רישום ממשרד האוצר הרשות לאיסור להלבנת הון ברגע שנודע לי התחלתי בהליך של הוצאת האישור, וגם ביררתי בצ'יינג'ים אחרים כמו 'קנט' ו'ציינג' פלייס והם הסבירו לי שיש חובת דיווח ורשום של כל עסקה מעל 50 אלף ש"ח...

...

סוף דבר 44.

משהוכח לפני כי הנאשם היה מודע בפועל לחובת הדיווח המוטלת עליו מכוח חוק איסור הלבנת הון וצו שירותי מטבע שניתן מכוחו, וחרף זאת לא דיווח על 84 הפעולות נשוא כתב האישום, ומשהוכח לפני כי הנאשם לא דיווח כאמור במטרה שלא יהא דיווח, החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירה של הלבנת הון, עבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, בצירוף סעיף 7 לחוק וצו נותני שירותי מטבע.

כמו כן, בהתאם להודאתו, הנני מרשיע הנאשם במתן שירותי מטבע ללא רישום, עבירה לפי סעיף 11יב(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון.