חובות מעסיק חדש בעת חילופי מעבידים

הכרעה סע' 30(א) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, משית על המעסיק החדש את חובות המעסיק הקודם בעת חילופי מעסיקים, משלא מיתקיים הסייג לחבות כאמור שם, לרבות חבות בגין הפקדות לגמל.

...

סיכומו של דבר רכיבי התביעה הבאים מתקבלים – פיצויי פיטורים – 13,690 ₪ דמי הודעה מוקדמת – 10,000 ₪ פיצוי בגין העדר שימוע – 3,000 ₪ הפרשות פנסיוניות – 7,121 ₪ פדיון דמי הבראה – 567 ₪ פדיון חופשה – 7,037 ₪ השלמת שכר – 2,000 ₪ סה"כ 43,415 ₪ הסכומים בס"ק 125 (א), (ב), (ד) (ה) (ו) (ז) ישאו ריבית והצמדה מיום 10.5.2018 ועד למועד תשלומם בפועל.

בנסיבות העניין לא מצאנו לנכון לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים נוכח המחלוקת הכנה ביניהם לגבי נסיבות סיום עבודת התובע.

התביעה כנגד הנתבעים 2 ו-3 נדחית.

דיון והכרעה אחריות הנתבעת 2 למלוא תקופת העבודה סעיף 30 לחוק הגנת השכר קובע כדלקמן: "עבר מיפעל מיד ליד או חולק או מוזג, אחראי גם המעסיק החדש לתשלום שכר עבודה ותשלומים לקופת גמל המגיעים מן המעסיק הקודם, אלא שהמעסיק החדש רשאי על ידי הודעה שיפרסם במפעל ובעתונות בדרך הקבועה בתקנות, לידרוש שתביעות תשלומים כאמור יוגשו לו תוך שלושה חודשים מיום ההעברה, החלוקה או המיזוג, ואם פירסם את ההודעה אחרי יום זה- מיום הפירסום. המעסיק החדש לא יהיה אחראי לתשלום תביעות שיוגשו לו כעבור התקופה של שלושה חודשים כאמור". אשר לתכליתו של סעיף 30 לחוק הגנת השכר קבע בית המשפט העליון כי מדובר בסעיף המבטא את עיקרון השמירה על רצף הזכויות, בהתבסס על שימור הזיקה למקום העבודה בעת חילופי מעסיקים וכי זיקה זו היא מרכזית ומחייבת הגנה[footnoteRef:6].

] "אבקש לחדד כי פועלו של סעיף 30(א), בהתקיים הנסיבות המנויות בו, הוא במתן הגנה לעובד על ידי הרחבת מעגל הנתבעים האפשריים, קרי הן מעסיקו הקודם והן מעסיקו החדש. מסקנה זו עולה בבירור הן מלשון הסעיף ("אחראי גם המעסיק החדש") והן מנוסח כותרת השוליים של הסעיף הנותנת ביטוי להיות המעסיק החדש בגדר ערב לחובו של המעסיק הקודם ("ערבות מעסיק חדש לחוב קודמו").

...

עם זאת, משהתובע העמיד את תביעתו לפדיון חופשה ע"ס 6,185 ₪ בלבד, הננו מורים כי הנתבעת 2 תשלם לתובע הפרשי פדיון חופשה בסכום של 6,185 ₪.

קיזוז נוכח קביעותנינו לעיל שלפיהן שכר עבודת התובע וההפרשות לתגמולים, לפיצויים ולפקדון עובדים זרים שולמו בחסר, הננו דוחים את טענת הנתבעות שלפיה יש לקזז מכל סכום שייפסק לזכות התובע סכום של 217,880 ₪ בגין שכר ששולם ביתר וסכום של 10,981 ₪ בגין הפרשות לפיצויים ולפנסיה ששולמו ביתר.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת, כדלקמן: כל אחת מהנתבעות תשלם לתובע בנפרד פיצוי בסכום של 5,000 ₪ (בסה"כ 10,000 ₪- הסכום הכולל לו עתר התובע בתביעה דנן) בגין אי מסירת הודעת לעובד כנדרש על פי חוק הודעה לעובד.

גם לפי סעיף 1(א) לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן – חוק פצויי פיטורים), בעת חילופי מעסיקים באותו מקום עבודה נשמרת רציפות העסקתו של העובד לעניין הזכאות לפצויי פיטורים: "מי שעבד שנה אחת ברציפות – ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות – אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעסיקו שפיטרו פצויי פיטורים." (ההדגשה אינה במקור) מכל מקום, לצורך החלת אחריות על מעסיק חדש לחובות מעסיק קודם מכוח סעיף 30 לחוק הגנת השכר, ולצורך רציפות העסקה לפי חוק פצויי פיטורים בעת מעבר ממעסיק למעסיק, על התובע מוטלת חובת ההוכחה להראות כי המפעל עבר ממעסיקו הקודם למעסיקו החדש וכי הוא נשאר לעבוד באותו מקום העבודה בעת חילופי המעסיקים.

...

סוף דבר לאור המפורט לעיל, עיקרה של התביעה ככל שהיא נוגעת לחיוב הנתבע בחובות מעסיקו הקודם של התובע – נדחית.

בכל הנוגע לתקופת העסקתו של התובע בנתבע – התביעה מתקבלת באופן חלקי, ועל הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פגמים בהודעה לעובד בסך 500 ₪.

התביעה לפיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, דמי חגים ופיצוי בגין תלושים פגומים – נדחית.

סעיף 30 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק הגנת השכר"), קובע את ערבות המעסיק החדש לחוב קודמו, כדלקמן: "30. (א) עבר מיפעל מיד ליד או חולק או מוזג, אחראי גם המעסיק החדש לתשלום שכר עבודה ולתשלומים לקופת גמל המגיעים מן המעסיק הקודם, אלא שהמעסיק החדש רשאי, על ידי הודעה שיפרסם במפעל ובעיתונות בדרך הקבועה בתקנות, לידרוש שתביעות תשלומים כאמור יוגשו לו תוך שלושה חדשים מיום ההעברה, החלוקה או המיזוג, ואם פירסם את ההודעה אחרי יום זה – מיום הפירסום. המעסיק החדש לא יהיה אחראי לתשלום תביעות שיוגשו לו כעבור התקופה של שלושה חדשים כאמור". בעיניין חיים ויטאלי מזרחי[footnoteRef:24] בחן בית המשפט העליון את סוגיית אופן יישום סעיף 30 לחוק הגנת השכר וקבע כי הסעיף בא לבטא את עיקרון השמירה על רצף הזכויות בהתבסס על שימור הזיקה למקום העבודה בעת חילופי מעסיקים, ושזיקה זו היא מרכזית ומחייבת הגנה.

...

אשר על כן וכפי שקבענו לעיל לעניין ההפרשות לקופת הפיצויים, אנו מורים לתובע לפנות אל חברת הביטוח מנורה ולפעול להנפקת דוחות ההפקדות משנת 2013 ועד לשנת 2018, על מנת לבדוק את סכום ההפקדות לקופת הפנסיה על שם התובע, אשר הופרשו על ידי החברות שדיווחו על העסקת התובע בתקופת העבודה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסכום של 112,440 ₪ בניכוי הכספים שהופרשו על ידי החברות שדיווחו על העסקת התובע במהלך תקופת העבודה, ככל שהופרשו, והצטברו על שם התובע בקופת הפיצויים מיום 1.7.06 ועד לחודש יולי 2018; שכר עבודה- הפרשי דמי מחלה בסכום של 11,854.8 ₪; פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסכום של 6,000 ₪; פדיון ימי חופשה בסכום של 6,149.34 ₪; הפרשות לקופת הפנסיה בסכום של 29,833.86 ₪ בניכוי הכספים שהופרשו על ידי החברות שדיווחו על העסקת התובע במהלך תקופת העבודה, ואשר הצטברו על שם התובע בקופת הפנסיה (חלק מעסיק), מחודש פברואר 2013 ועד למועד סיום העסקתו, ככל שהופרשו.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסכום של 1,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 7,000 ₪.

ברם למרות שמעסקיו התחלפו, בתלוש השכר שהונפק ע"י הנתבעת בחודש 8/17 נרשם כי תחילת עבודתו של התובע הוא בחודש 8/15 (תחילת עבודתו בקסם הכדורגל נשר) וימי החופשה וימי מחלה המשיכו להצטבר בעת התחלפות המעסיקים.

אין בהוראות סעיף זה כשלעצמן, כדי לחייב מעסיק חדש במתן ימי חופשה או תשלום פדיונם בתקופת העסקה של מעסיק קודם אלא כאמור צבירת ותק בלבד לצורכי חישוב הימים להם זכאי העובד בתקופת העבודה בשירות המעביד הנוכחי עם זאת, הוראות סעיף 30 לחוק הגנת השכר התשי"ח - 1958 (להלן - "חוק הגנת השכר") קובעות את אחריות המעביד החדש לחוב מעביד קודם בהתייחס לשכר עבודה ולתשלומים לקופת גמל.

...

ישנם ימים בהם לא השלים יום עבודה מלא אולם על פני שבוע עבודה ביצע התובע שעות נוספות ואנו מקבלים את הטענה כי התובע עבד בממוצע 1.5 מידי יום.

סוף דבר על הנתבעת לשלם התובע את הרכיבים הבאים: פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי ההעסקה בסך של 2,000 ₪ פיצויי פיטורים בסך של 40,386 ₪.

הנתבעת תשלם לעיזבון המנוח שכ"ט עו"ד 10,000 ₪ והוצאות משפט בסך משפט בסך 1,000 ₪.