חובות יורשים בגין חובות העיזבון

התובעת מוסיפה ומפנה להחלטתו של כב' השופט סילורה בסע"ש 43789-12-11 נאופן גיטה- עיזבון המנוחה כהן ירושה ז"ל (5.8.15) אשר קבע כי לצורך דיני העבודה הנחת העבודה כי בהיעדר צו ירושה/צו קיום צוואה, הבן הביולוגי הוא היורש שניתן לתבעו בגין חובות העיזבון.

...

משהוגדרו טעמי צרופו של נתבע 2 להליך בפרק י' לכתב התביעה , ומשדחינו טעמים אלה, הרי שדין הבקשה להתקבל וזאת אף בלא צורך להזקק לטענה לענין סמכותו של בית דין זה לדון בסעדים מכח סעיף 108 לחוק הירושה.

משכך ברי כי מבחינה מהותית המחלוקת בין הצדדים אין לה כל נגיעה ליחסי עבודה ולתחום סמכותו של בית דין זה. סוף דבר, הבקשה המתקבלת .

משאין כתב התביעה מגלה עילה כלפי הנתבע 2, הרי שבגדר תקנה 44 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991, דינו להמחק, וכך אנו מורים.

עילת התביעה כנגד הנתבעים מבוססת על היותם יורשי המנוחה, כמפורט בסעיף 15 לכתב התביעה כדלקמן: "חבותם של הנתבעים לתשלום זכויותיה נעוצה בהיותם יורשי המנוחה, החבים בגין חובות העזבון, לרבות חובות המנוחה כלפי התובעת בגין תקופת העסקת התובעת". במסגרת כתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעים נטען כי לא קיימת יריבות בין התובעת לנתבעים שכן הם מעולם לא העסיקו את התובעת וכי עצם היותם ילדי המנוחה אינה הופכת אותם לחייבים במסגרת ההליך, משלא הוצא צו ירושה ומשלא נותרו כספים בעזבון.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתיק בית הדין, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל וכי יש להורות על מחיקת התביעה כנגד הנתבעים, כפי שיפורט לעיל.

צודקת התובעת בטענתה כי במהלך השנים התירו בתי הדין האזוריים ניהול תביעות מהסוג דנן כנגד יורשים פוטנציאליים, ואף במסגרת החלטתי מיום 3.1.20 התרתי בשלב המקדמי את ניהול ההליך.

סוף דבר אני מורה על מחיקת התביעה כנגד הנתבעים 2 ו-4.

עניינו של ההליך שבפני הנו בתביעה כספית בין יורשים בגין חוב לעזבון, בו עתרו התובעים לחייב את הנתבעות בהשבת סך של 1,496,950 ₪, לטענתם נילקחו אלו שלא כדין מכספי עזבון הוריהם המנוחים, מרביתם עוד בעודם של המנוחים בחיים.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן הבא: על הנתבעת 1 להשיב לעיזבון המנוחים סך 500,000 ₪ בגין כספי ההלוואה.

₪ על הנתבעת 2 להחזיר לעיזבון המנוחים סך 10,000 התביעה באשר לתכשיטי המנוחים – נדחית.

₪ משכך, על הנתבעת 1 להשיב סך 971,600 ₪, ועל הנתבעת 2 להשיב סך 10,000 בשל התנהלותה של הנתבעת 1 והיקף התובענה, אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעים סך 120,000 ₪ בתוך 30 ימים, אחרת יישאו ההוצאות ריבית והפרשי הצמדה.

במקרה שלפניי הוצא צו ירושה ולפיכך, האחריות לחובות העזבון מוטלת על היורשים בכפוף לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965.

...

אני סבורה, כי נתבע 2 עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את טענתו לקיזוז באשר לסכום האמור.

באשר לטענות הקיזוז הנוספות לתשלום סכומיי כסף נוספים במזומן, סך של 6,000 ₪ מיום 13.6.2019 וסך של 6,600 מיום 11.7.2019 וזאת על רקע ההתכתבות בין נתבע 2 לתובעת באמצעות תוכנת הווטצאפ וחרף, כי הסכומים הנוספים כאמור לא מופיעים ברישום הידני של נתבע 2 לשכר עבודה וכן עדותה הלא מהימנה של התובעת בנושא התשלום במזומן והיות ולא נרשם במפורש סכום כסף במזומן כפי שנרשם בסכום העומד על סך של 11,500 ₪ אני סבורה, כי נתבע 2 לא עמד בנטל זה. עוד ניתן לראות בהתכתבות בין הצדדים סכומים נוספים כגון 7,000 ₪ ביום 8.8.2019 וכגון 6,600 ביום 14.7.2019 אשר לא נטענו כזכות קיזוז ו/או הלוואה ולכן אין בהירות באשר למכלול הסכומים אשר ציונו בהתכתבות האם שכר עבודה, האם הלוואה ולכן, הסכום היחיד בו אני סבורה, כי דובר בסכום במזומן אשר ניתן מעבר לשכר העבודה הינו סך של 11,500 ₪.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, כך שהנתבע 2 ונתבעים 1, 3 ו-4 ישלמו לתובעת בתוך 30 ימים את הסכומים המפורטים להלן: שכר עבודה לחודש 12.2019 ועד למועד הפטירה- 3,312 ₪ הודעה מוקדמת בסך של 5,300 ₪ פדיון חופש בסך של 1,236 ₪ דמי הבראה בסך של 1,102 ₪ רכיב תגמולי מעסיק בסך של 1722.5 ₪ (חישוב יחסי לחמישה החודשים, עובר סיום העסקה, 6.5%) פיצויי פיטורים בסך של 18,108 ₪ מסכום זה יש לקזז סך של 11,500 ש"ח אותו קיבלה התובעת במהלך תקופת עבודתה, ובסה"כ נותר לתשלום סך של 19,280.5 ₪ סכום אשר יצבור ריבית והצמדה ממועד סיום יחסי העבודה ועד ליום התשלום בפועל.

לעניין זה אפנה אל תא (מחוזי י-ם) 40350-07-19 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' רות בן אבי מיום 26.6.2022, כדלקמן : "עד חלוקת העזבון, היורשים אחראים לחובות העזבון רק בנכסי העזבון ולא ניתן לתבוע את היורש באופן אישי בגין חובות העזבון מתוך הנכסים האחרים שלו. לאחר חלוקת העזבון החוק מבחין בין שני מצבים. האחד - כאשר מנהל העזבון או היורשים הזמינו נושים, ההזמנה פורסמה כדין, נתנה לנושים ההזדמנות להודיע על החוב, והחובות שהיו ידועים בזמן החלוקה סולקו. במצב זה היורש לא יהיה אחראי לחובות העזבון שהתגלו לאחר החלוקה אלא אם הנושה הוכיח שהיורש ידע על החוב בזמן החלוקה וגם אז יישא היורש באחריות לכל היותר כדי שוויו של מה שקבל מן העזבון. השני - אם לא הוזמנו הנושים יישא כל יורש באחריות לחובות שלא סולקו עד כדי שוויו של כל העזבון בזמן החלוקה אלא אם היורש יוכיח שלא ידע על החוב ואז הוא יהיה אחראי רק עד כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון. " · לאור האמור לעיל, הרי שגם בשל כך הנכון הוא לעכב ההליך וזאת עד להכרעת בית המשפט לעינייני מישפחה באשר להיקפו של העזבון.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים , מצאתי להורות בשלב זה על עיכוב ההליכים בתיק זה ולעניין זה יובאו הדברים שלהלן: (1) יש מקום לעכב ההליכים בתיק עד לקבלת פסק דין בהליך שמתנהל בביהמ"ש לענייני משפחה (הצדדים הסכימו לכך) · בעניינינו, הצדדים הסכימו בתגובתם לעכב את ההליך בבית משפט זה עד להכרעת בית המשפט לענייני משפחה .

לאור האמור לעיל ביחס לשאלה האם עיזבון הוא אישיות משפטית, בהחלט אפשר ודין תביעה המוגשת כנגד העיזבון היה להידחות.

סוף דבר אני מורה על עיכוב ההליך עד ליום 7/5/2023.