מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חובות ארנונה, מים, ביוב ואגרת שמירה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2014 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

תביעה בגין חוב ארנונה, מים, ביוב ואגרת שמירה בסך כולל של 31,630 ₪ (נכון ליום 08.12.2009) שהוגשה על ידי התובעת, עריית אשדוד (להלן:"העיריה") כנגד הנתבעים, מר יוסף בן ברוך (להלן:הנתבע") וגב' מירי בן ברוך (להלן:הנתבעת").
...
לאור האמור לעיל, להלן יפורטו טענות ההגנה העיקריות אשר ייבחנו במסגרת פסק דין זה. דין התביעה או חלקה להידחות בשל התיישנות.
פשיטת רגל ומחיקת חובות: דין הטענה בעניין הליך פשיטת הרגל של הנתבע להידחות, כמו כן ובהמשך לכך גם יש לדחות הטענה בדבר מחיקת חובות שהוא פועל יוצא מהליך פזיטת הרגל.
לגופו של עניין, על אף שב"כ העיריה עתר בתחילה למתן פסק דין בהעדר התייצבות כנגד הנתבעת הרי שבסופו של דבר הבהיר כי אין לו התנגדות שטענות ההגנה שהועלו על ידי הנתבע ייבחנו וכי פסק הדין שיינתן ביחס לנתבע יחייב גם את הנתבעת וכך יש להורות.
על כל פנים, מאחר שהצו נועד להקפיא הליכי הגבייה בגין החוב הנתבע כאן, בשים לב לתכליתה של פקודת בזיון בית המשפט במניעת ההפרה לעתיד לבוא, ולאור תוצאת פסק הדין וקבלת התביעה במלואה, סבורני כי הדיון בבקשה מתייתר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2016 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

תמצית טענות הצדדים: טענות התובעת: התובעת טוענת, כי הנתבע צבר חוב בגין חיובי ארנונה, מים, ביוב ואגרת שמירה לשנים 2004 – 2012).
...
לאחר בחינת טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח, כי חיובי המים בדין יסודם והנתבע לא הצליח להוכיח אחרת (ר' בעניין זה את עדותו של מר וגנר, מטעם התובעת, ובפרט את ההבהרה לגבי קריאת המונים בעמ' 7, שורות 9-14 לפרוטוקול).
טענת הנתבעת לקיום מקצת הזכות המהווה הודאה בקיומה העוצרת את מרוץ ההתיישנות אינה יכולה לעמוד, זאת, הואיל ואין כל ראייה התומכת בטענה זו, כאשר סבורני, כי תשלום חלקי שבוצע, ככל שבוצע, לאחר ניתוק מים ולצורך חידוש אספקת מים אינו יכול להיחשב הכרה במקצת הזכות.
לאור האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 7,173 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.1.2010 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 1.1.15 נשלח למערערת מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים או הליכים לפי פקודת המיסים (גבייה), וזאת בגין חובות ארנונה, אגרת שמירה, מים וביוב בסך 301,201.8 ₪ (נכון ליום 30.12.14), אשר הצטברו בין השנים 2002-2014 בקשר עם הנכסים ונכס נוסף, שאינו חלק מהערעור דנן (להלן: מכתב ההתראה או מכתב הדרישה).
...
לפיכך, דין הערעור שלפני להידחות.
אין בטענה זו ממש; כפי שעולה מהחלטת ועדת הערר, טענה זו עמדה לנגד עיני ועדת הערר, ברם בשים לב למסקנה שאליה הגיעה ועדת הערר, היא לא מצאה לנכון להכריע בה, ובמילותיה (פסקה 15 להחלטתה): "לאור קביעות אלו, איננו נדרשים למחלוקת בין הצדדים האם שומות הארנונה השנתיות של שנים קודמות הינן סופיות וחלוטות, ולעוררת שמורה הזכות להעלות טענותיה בהליך מתאים בפני הערכאה המוסמכת לכך, בכפוף לכל דין." הנה כי כן, גם בטענה זו של המערערת אין כל ממש.
סוף דבר החלטתה של ועדת הערר מיום 13.10.16 הינה החלטה ראויה, שאינה חורגת ממתחם הסבירות ועל כן אין מקום להתערב בה. אשר על כן, הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לגבי חובות המים, הביוב, אגרת השמירה והחינוך, המהוים כדי מחצית מסכום התביעה, לא קמה לתובעת החזקה הראייתית העומדת לזכותה בהתאם לסעיף 318 לפקודת העיריות בגין חובות ארנונה, ואין בכוחה של התובעת להסתמך על תדפיס פרוט החשבונות המצורף לתצהיר העדה מטעמה.
...
בציון פעולות אכיפה בתצהיר הגב' זרד וצירוף אסמכתאות לביצוע פעולות האכיפה, להבדיל משיעורן, אין די. לאור זאת, דין התביעה בגין הוצאות האכיפה להידחות.
מכל האמור התביעה מתקבלת בנוגע לחובות הארנונה, מים, ביוב, שמירה וחינוך עבור השנים 1999-2014 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החלים על תשלומי חובה אלה, בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (הפרשי הצמדה וריבית על תשלומי חובה) התש"ח-1980, בסך 187,578 ₪ מועד הגשת התביעה.
סוף דבר הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 187,678 ₪, בצירוף תשלומי פיגורים כאמור בחוק חוק הרשויות המקומיות (הפרשי הצמדה וריבית על תשלומי חובה) ממועד הגשת התביעה (18.2.2016).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

התובעת, רשות מקומית, תבעה במסגרת תובענה זו את הנתבעים בגין חובות ארנונה, ביוב, מים, אגרת שמירה ואגרת שלטים, לתקופה שמיום 1.3.07 ועד 11.3.09 (להלן: "תקופת ההחזקה"), אודות נכס שהחזיקה הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") בשטח שיפוטה של התובעת.
...
בדיקה בתיק ביהמ"ש הנ"ל (מדובר בתיק אלקטרוני) מלמדת כי האגרה שולמה בסופו של דבר ע"י התובע שם, אך התביעה נמחקה ע"י החתום מטה מחוסר מעש ביום 5.12.11.
הכיצד היה מוכן למכור את חדרי הקירור, אם לגרסתו הם כלל לא בבעלות הנתבעת?! לא זו אף זו, ניסה הנתבע להמעיט בערך אולם החינות המרוקאי שהיה בנכס, שלגביו סבורני כי אין מחלוקת שנבנה ע"י הנתבעת (ראה סעיף 21(ד) לעיל).
סוף דבר לאור כל האמור לעיל סבורני כי הנתבע לא הרים את נטל הראיה והשכנוע המוטל עליו כדלקמן: להוכיח כי לא היו לנתבעת נכסים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו