חוב שנוצר מעבירה פלילית בגין אונס בהליכי פשיטת רגל

(א) ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה: (1) תשלום עונשי; (2) חוב שנוצר בדרך מירמה או הנובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001; (3) חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.

במקרה זה , הוטל הקנס בעקבות הרשעת החייב, על-פי הודאתו, באינוס קטינה בנסיבות מחמירות ובקשירת קשר לבצוע פשע, גניבה ממעביד וגניבה.

כך נקבע גם במקרים נוספים שבהם החייבים הורשעו בעבירות אלימות קשות, והחובות שנבעו מהליכים פליליים אלו היו החובות המרכזיים והעיקריים בהליכים בעיניינם.

בפסיקה נקבע כי חוב אשר מקורו בהתנהלות הנוגדת את תקנת הציבור לא יאפשר לחייב לחסות תחת הליך פשיטת רגל (ע"א 6416/01‏ בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרישמי, פ''ד נז(4) 197 207–210 (2003)).

...

הנושה הגיש תביעה אזרחית כנגד היחיד, אשר במסגרתה נפסק לו פיצוי כספי, הוא החוב האמור העומד ביסוד הליך זה. לאחר שבחנתי את עמדות הצדדים ואת הפסיקה והדין החל, אני סבורה כי יש מקום להורות על ביטול הצו שניתן בעניינו של היחיד שכן אין תועלת ואף לא תוחלת בהמשך ניהול הליך זה. סעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018 (להלן – החוק) קובע כך – "175. חובות שאינם בני הפטר

בנסיבות האמורות, ולנוכח מסקנתי לפיה אין מקום להורות על הפטר היחיד מהחוב נשוא העבירה, אזי אין תועלת בהמשך ניהול הליך זה. על כן, בנסיבות אלו, אני מקבלת את הבקשה ומורה על ביטול הצו לפתיחת הליכים שניתן בעניינו של היחיד.

ההלכה הנה כי העובדה שחוב אותו מבקש החייב לכלול במסגרת הליך פשיטת הרגל, מקורו בפעילות בלתי חוקית של החייב, אין בה לכשעצמה כדי לשלול מהחייב את הזכות להיות מוכרז כפושט רגל וראה בע"א 3376/11 רוזנברג נ' כונס הנכסים הרישמי: "תכליותיה של פקודת פשיטת הרגל שעיקרן הגנה על הנושים ושקום החייב, אין בהן כשלעצמן כדי ללמד שחובות שנוצרו בגדרי פעילות שאינה חוקית או אינה מוסרית, כדי למנוע מהכרזה על חייב פושט רגל... בהיבט ההרתעה ושלטון החוק ברי, כי מתעורר חוסר נוחות נוכח מתן 'הטבה' למי שלמעשה הפנה עורף לאנטרס הצבורי ועבר עבירה חמורה; ועל כן כל מקרה לנסיבותיו". ובע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרישמי פ"ד נז(4 נקבע: "בהקשר זה ניתן לבחון, בין היתר, את השאלה אם מדובר בעבירה פלילית אם לאו, את חומרת העבירה והיסוד הנפשי הנידרש בה, ואם הורשע החייב בעבירה כאמור... את השאלה אם מדובר באי-חוקיות קבועה או חד-פעמית באופייה; את מוסריותו של העסק ואת הקף הפעילות של החייב במסגרתו. כן ניתן לבחון את עוצמת הקשר בין אי-החוקיות של העסק ובין יצירת החובות. אין מדובר ברשימה סגורה של שיקולים". בעיניין בנבנישתי נקבע כי התכלית הכללית של הרתעת עבריינים ומניעת פעילות בלתי חוקית היא חשובה, אך עם כל חשיבותה אין היא תכלית עיקרית במסגרת הפקודה.

גם אם המדובר ברשלנות חמורה, עדיין אין המדובר בעבירות בהן דבק פגם מוסרי ממשי כלפי הנושה ,כגון עבירות של אונס ,מעשים מגונים וכיוב',שהדעת אינה נותנת כי מי שהורשע בהן וחויב בפצוי הנפגע ,יזכה להגנת ההליך (בהתאם, ראה גם הגדרת החובות מהם לא יקבל החייב הפטר כפי שנקבעו בפקודת פשיטת הרגל ואף בחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי תשע"ח, אשר עומד להכנס לתוקף בעוד ימים ספורים).

...

לאור כל האמור טען החייב כי יש לדחות את בקשת המנהל המיוחד לביטול ההליך וכי יש להכריז עליו כפושט רגל ולקבוע תכנית פירעון בעניינו.

אין המדובר במעשים שנעשו בכוונה, או בזדון, ולאחר איזון בין התכלית של דיני חדלות פירעון, ביחס למעשי החייב בגינם הורשע ,נשפט ושילם את חובו בריצוי עונש של מאסר, שוכנעתי כי אין למנוע מהחייב לחסות תחת כנפיה של הפקודה.

לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה לביטול ההליך מהטעם של מקור החוב.

כאמור בסעיף 5 לעיל, עדיין יש לבחון האם התנהלותו של החייב בהליך מצדיקה הותרתו בהליך, או האם הוא יוצר מחדלים המעידים על התנהלות בחוסר תום לב. אני מורה למנהל המיוחד להודיע עד ליום 15.9.19,באופן מפורט, אלו מסמכים והבהרות נדרש החייב להמציא .

משנדרש הסנגור למסור תשובה לאישום, הודה בשם הנאשם בעבירה המיוחסת לו. פרשת העונש ראיות לעונש הוצגו והוגשו על ידי הנאשם: תלושי שכר בגין חודשים 1.8.2019 - 10.1.2019; תדפיס חשבון ארנונה נושא תאריך 14.1.2020; תדפיס דו"חות חניה (6 דו"חות) מעריית ירושלים ממנו עולה כי לנאשם חוב בסך של 3,702.50 ₪ לעריית ירושלים; תדפיס תנועות בחשבון עו"ש על שם רעייתו של הנאשם בבנק הדואר לתאריכים 12.8.2019-20.11.2019.

דברי הנאשם הנאשם מימש את זכותו לשאת דברים אחרונים בהתאם לסעיף 192 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

הנאשם לא פנה להליכי פשיטת רגל.

חובותיו של הנאשם נוצרו על ידי אביו אשר רשם את החובות על שם הנאשם.

...

המאשימה השיבה בצירוף אסמכתאות ובית המשפט מצא כי אין מקום לביטול האישום על יסוד הטענה המקדמית (כפי שהוגשה והוכחה באותו שלב).

סבורני כי אין מקום לכבול את שיקול דעתו של בית המשפט אשר ידון בעתיד בעניינו של הנאשם באמצעות הטלת התחייבות כאן, מה גם שאין קושי לבסס הטלת קנס כספי בסכומים ניכרים ביותר במקרה של אי ציות (על יסוד סעיף 246 לחוק וסעיף 61(ג) לחוק העונשין).

התוצאה לאור כל האמור אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: קנס כספי בסך 30,000 ₪ ב-60 תשלומים חודשיים שווים רצופים החל ביום 10.3.2020 ובכל 10 לחודש שלאחר מכן.

בתאריך 7.11.2021 דחה ב"כ הממונה את בקשת היחיד למתן צו לפתיחת ההליכים בשל "עברו המכביד" של היחיד ועל רקע מעורבותו בבצוע מעשים פליליים חמורים שבכללם ביצוע עבירות זיוף, מירמה והונאות מס חמורות מאוד ולאור מספר פס"ד אשר ניתנו על ידי בית המשפט המחוזי ושבמסגרתם נדחו בקשותיו להכריז עליו כחדל פרעון/פושט רגל בשל היתנהגותו הרצידיבסטית ונטייתו ליצבור חובות כספיים בסכומים גבוהים ביותר בדרכי מירמה והונאה.

ככלל, על החייב לנהוג בתום לב כתנאי להכרזתו כחדל פרעון הן בנוגע לתקופה שבה נוצרו חובותיו והן בנוגע לתקופה שבה מיתנהל הליך פשיטת הרגל בעיניינו (ראה: ע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרישמי מיום 1.2.2011.

...

סיכומם של דברים : 99% מחובות החייב אינם בני הפטר ועל כן מתן הצו לפתיחת הליכים בעניינו לא יביא לשיקומו הכלכלי ולא ימנע את חדלות פירעונו ועל כן דינה של בקשת החייב למתן צו לפתיחת הליכים להידחות".

סוף דבר : השתכנעתי כי ההחלטה הראשונית אשר ניתנה על ידי הממונה, תואמת את הוראות הדין והפסיקה, ובהתאם הערעור נדחה.

המערער הורשע בשנת 2009 בתיק פשע חמור בגין מעשי אונס ואלימות מרובים כלפי גרושתו, היא המשיבה 2, וכן בגין עבירות של תקיפת בתם המשותפת, היא המשיבה 3 (ושהייתה קטינה אותה עת. להלן: הגרושה ו-הבת, בהתאמה).

בהמשך, במסגרת תביעת נזיקין שהגישה הגרושה נגד המערער, כתביעה אזרחית נגררת לפלילים, נפסקו לטובתה ולטובת הבת פיצויים, אשר לאחר הפחתתם בעירעור, הועמדו על סך של 2,160,000 ש"ח (להלן: חוב פסק הדין).

על פי פסיקת בית משפט זה חוב גזר הדין וחוב פסק הדין הם בבירור חובות שנוצרו בנסיבות עליהן חל סעיף 69(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם–1980, הקובע כי "[צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:] חוב או חבות שנוצרו במירמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במירמה כאמור". ויובהר, לבית המשפט נתון אומנם שיקול דעת בעיניין אופן יישומו של כלל זה, ואולם בשים לב לחומרת עבירות המין והאלימות הקשות בהן הורשע המערער, ואשר בגינן נידון לשבע שנות מאסר בפועל, ולעובדה כי חוב גזר הדין וחוב פסק הדין לא ניפרעו לא במלואם, לא בעקרם וגם לא בחלקם המשמעותי, תמימי דעים אנו עם בית המשפט המחוזי, הכנ"ר והנאמן, כי בכל מקרה לא יהיה נכון להחיל עליהם את צו ההפטר (המבחנים לקביעה כי מדובר ב"חוב שנוצר במירמה" נקבעו בע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרישמי, פ"ד נז(4) 197 (2003); ליישומם במקרים של אלימות ועבירות סחר בבני אדם ראו ע"א 3376/11 רוזנברג נ' כונס הנכסים הרישמי (6.10.2013) (בו נקבע כי החייב יכול לבוא בשערי הליך פשיטת הרגל בהנתן מאפייני הפעילות הבלתי חוקית בה הורשע); ע"א 3083/13 פלונית נ' שיכמן (11.1.2015) (בו נקבע כי בהנתן ששעור החוב שנוצר במירמה מכלל החובות היה נמוך (כ-5.5%) יש להכריז על החייב כפושט רגל, תוך הותרת השאלה האם להחיל את ההפטר על החוב האמור לשלב מתן ההפטר).

...

המשיבות מוסיפות כי בניגוד לטענת המערער, במסגרת הליך הפש"ר הובהר כי אף הוא ביקש לפתוח בהליך זה, ועל כן אך מסיבה זו יש לדחות את הערעור.

דין הערעור להידחות.

סוף דבר: דין הערעור להידחות.