חוב חשמל בעת סיום שכירות דירה

בכתב ההגנה טען הנתבע כדלקמן: התביעה הוגשה כתגובה לכך שהנתבע ציין בפני התובע כי הוא עתיד להגיש נגדו תביעה ולפתוח בהליכי הוצל"פ נגדו בגין חובות שלא שילם לו; התובע היה מרוצה מיחידת הדיור אותה שכר מהנתבע וראיה לכך, כי שכר את יחידת המגורים לשנה נוספת; התמונות אשר צורפו לכתב התביעה ומעידות על ההצפה ביחידת הדיור לא צולמו ביחידת הדיור מושא התביעה; יחידת הדיור הושכרה לתובע בתו"ל ולאחר שהאחרון התייעץ על כך עם השוכר שהיה לפניו; לעניין הטענות בגין ההצפה - התובע לא פנה בטענות ודרישות לנתבע במשך כל העת בה שהה ביחידת הדיור כאמור לעיל; לתובע ישנו חוב בגין צריכת חשמל בסך 300 ₪; התובע הפר את החוזה הפרה יסודית בכך שלא מסר את מלוא השיקים עבור שאר חודשי השכירות בזמן המוסכם ועל כך נשלח לתובעים מכתב התראה; החדר הושכר כחודש לאחר גמר החוזה השני בין התובע לנתבע וזאת בשל היתנהגותו של התובע - דבר שגרם להפסד דמי שכירות לנתבע; אין בסמכות ביהמ"ש זה לידון בעיניין החזרת הערבויות לתובעת.

דיון והכרעה בתביעה העיקרית תביעה להשבת דמי שכירות (1) כאמור במסגרת התובענה העיקרית, טען התובע כי הדירה אותה השכיר לו הנתבע, לא היתה ראויה למגורים כלל ובחודשי החורף בפרט, נוכח הנזילות הרבות אשר לא אפשרו לו לתובע לעשות במושכר שימוש סביר, כמו גם הפסקות החשמל התדירות.

(4) כפי שציינתי לעיל, הטענה של התובע שכנגד, מכוח סעיף 13 לחוזה - כי היה על הנתבע שכנגד להודיע לו 60 יום טרם עזיבתו את המושכר, על דבר סיום יחסי השכירות – עניינה במהלך תקופת השכירות ולא טרם סיומה על פי החוזה, נוכח העובדה הפשוטה לפיה לא קיימת אופציה להארכת החוזה - כאמור בכותרת סעיף 13 לחוזה.

...

לדברים הללו אתייחס בהמשך פסק הדין, גם בכל הקשור ליחסי הכוחות בין הצדדים לחוזה, חובת תום הלב, ועוד כיו"ב. עוד אציין לאלתר, כי אינני מקבל את טענת התובע לפיה מדובר בפיצול אסור של הבית ליחידות דיור נפרדות, ללא היתר – באין לכך הוכחה פוזיטיבית.

אשר על כן אני מורה כדלקמן: בתביעה העיקרית (1) ישלם הנתבע לתובע סך של – 14,100 ₪.

(2) כן, ישלם הנתבע לתובע אגרת משפט בסך של – 321 ₪ בצירוף הוצאות בסך של – 500 ₪ לכל אחד מהתובעים.

בתביעה שכנגד (1) ישלם הנתבע שכנגד לתובע שכנגד סך של – 300 ₪ בגין הוצאות החשמל שטרם שולמו.

משלא הגיעו הצדדים להסכמה אשר לעלויות הצביעה, נימסר מפתח הדירה לבעל לפי בקשתו ובכך לא התאפשר לנתבעים לצבוע את הדירה; (4) למעט סל, שני שלטים ובלון גז, לא השאירו השוכרים ציוד בדירה; (5) השוכרים לא הותירו פסולת; (6) התנור פורק והושם במחסן עוד בשנת 2011, בהסכמת התובעת; (7) הפנלים בריצפה ומשקופי הדלתות היו פגומים כתוצאה מהצפות שהיו בדירה ומהתיקונים שנערכו בה; (8) השוכרים לא עקרו דלת רשת ומכסה; (9) יום לאחר מסירת המפתח הודיע הבעל של התובעת לשוכרים כי הוא שילם את החשבונות (3,900 ₪ לחברת החשמל ו-245 ₪ לחברת הגז).

לפיכך שילמו לו השוכרים עוד באותו היום סך 4,145 ₪; (10) התובעת סירבה להחזיר את שטר החוב; (11) ערבותם של הערבים פקעה ביום בו פונתה הדירה; (12) יש לקזז מסכום התביעה את ניזקי השוכרים: הפסד 6 ימי עבודה - 4,620 ₪, אובדן הנאה מהנכס - 2,000 ₪; חוסר נוחות - 2,500 ₪ ודיור חלופי בתקופת המעבר - 3,250 ₪.

היא הדגישה כי בעת סיום השכירות, ביום 17.11.2017, היא ובעלה הבהירו לשוכרים כי עליהם להחזיר את הדירה צבועה, נקייה ותקינה.

...

בשים לב לדחיית חלק מרכיבי הנזק, אין מקום לפיצוי בגין ראש נזק זה. טענת הקיזוז - בכתב ההגנה העלו הנתבעים טענות לקיזוז בגין הליקויים בדירה עקב פיצוצי צנרת שאירעו בה. לאור הטענה בכתב ההגנה, לפיה הדירה נצבעה על-ידי קבלן לאחר שהתרחשו פיצוצים בצנרת, ולאור האמור בהסכם הארכת השכירות לשנה נוספת, בדבר החלפת צנרת שבוצעה בדירה, דין טענה זו להידחות.

אשר על כן, נדחות טענות הקיזוז.

לאור האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבעים (ביחד ולחוד) לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: (א) 10,277 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 28.6.2016, ועד לתשלום המלא בפועל; (ב) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל; (ג) שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 2,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

עניינן של התביעות הוא בסכסוך בעינייני כספים שנותרו עם סיום יחסי השכירות בדירת מגורים שבבעלות הנתבעת אותה שכרה התובעת.

במשך השנתיים בהן שכרה התובעת את הדירה והחל מתחילת תקופת השכירות, קרו בדירה תקלות רבות כגון: בעיות חשמל, בעיות בדוד החשמל, סתימות בניאגרות של השירותים, בעיות באספקת מים ובאספקת גז. התובעת לא יכלה לרשום את חשבון הגז על שמה לאור חוב שהשאירה הדיירת הקודמת ששכרה את הדירה.

...

עם זאת ומנגד, אני קובע כי על הנתבעת היה לשלם/להחזיר לתובעת את התשלומים ששילמה התובעת מכספה לצורך תיקון הליקויים, על פי החישוב הבא: · 3,500 ₪ בגין חשבונית מס מספר 4294 מיום 19.3.2020 שניתנה על ידי "טכנאי מורשה מיזוג אויר וחשמל" בגין החלפת דוד שמש.

לסיכום בנסיבות כולן, כולל בירור התביעות שתיהן לגופן, אני מורה על ביטול פסה"ד הנ"ל שניתן נגד התובעת (בהיעדר הגנה) במסגרת התביעה שכנגד.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות ההליך בסך 1,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.

נ/2- הסכם סיום שכירות ותיקון נזקים בדירת המעבדה- הנאשם שילם עבור הנזק הרב שניגרם לדירה לרבות החלפת דלתות פלדלת, תיקונים במערכת החשמל ומזגנים וכיו"ב. נ/3- אישור הסדרת חוב מול חברת החשמל.

בעניינינו, נסיבות מעשיו של הנאשם חמורות - הנאשם הקים ותפעל במשך חמישה חודשים מעבדת סמים בדירה ייעודית ששכר, וגידל קאנבוס במשקל לא מבוטל של כ-80 ק"ג נטו; מהשתלשלות הדברים נלמד כי לולא השריפה שפרצה בדירה, בכוונתו הייתה להמשיך בגידול הסם במשך תקופה ארוכה, ולראיה אף חתם על חוזה להארכת תקופת השכירות; הנאשם פעל נמרצות להסתיר ולטשטש את מעשיו - חיבר חיבור פיראטי את מעבדת הסמים ללוח חשמל הבניין במטרה להמנע מתשלום בעבור צריכת החשמל הגבוהה ורשם את הדירה ע"ש בעלים אחר; מעשיו לוו בתכנון מוקפד תוך השקעת משאבים רבים לצורך הקמתה של המעבדה ותפעולה.

...

ובחזרה לנאשם שלפניי- לאחר ששקלתי, בזהירות המתבקשת, את כלל השיקולים, שוכנעתי כי עניינו נופל בגדר מקרי השיקום המובהקים המאפשרים חריגה משמעותית ממתחם הענישה והימנעות משליחתו למאסר.

סיכומם של דברים , על יסוד כל אלו, מצאתי לאמץ את המלצת שירות המבחן, ליתן מעמד בכורה לשיקול השיקומי ולגזור על הנאשם עונש ההולם את סיכויי שיקומו, עוד שוכנעתי שענישה בדרך של מאסר ממש עשויה לפגוע פגיעה ממשית בהליך שיקומו.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות בבית אבות סיעודי בכתובת שלמה המלך 27 בני ברק.

הנתבעת 3 טוענת עוד שהתובעת מטעה בטענתה שהפקדון בסך 51,000 ₪ מומש בגין נזקים בדירה (נזקים שלא נתבעו בכתב התביעה, ולא הוכחו) שעה שהפקדון מומש לפני פינוי הדירה בגין חוב דמי שכירות; כי התביעה לתשלום דמי שכירות פיצוי מוסכם מהוה כפל פיצוי; וכי הפצוי המוסכם לא חל בגין איחור בפנוי בתקופת השכירות החוזית, ומדובר בפצוי מופרז.

חוב דמי השכירות בתקופה בה החזיקו הנתבעים במושכר (1.11.19-1.6.2020) בסעיף 3(א) להסכם השכירות התחייבו הנתבעים לשלם דמי שכירות בסך של 17,000 ₪ לחודש בתקופת השכירות שתחילתה ביום 15.8.2017 וסיומה ביום 15.8.2021.

בכל הנוגע לחוב בגין דמי שכירות, דמי ניהול וחוב החשמל, וכן בגין התביעה לתשלום הפצוי המוסכם בשל אי פינוי המושכר במועד והתביעה בגין הפסד דמי שכירות - מדובר בחיובים שמקורם בהפרת התחייבויות הנתבעים בהסכם השכירות ועל הנתבעת 3 כערבה אישית למילוי התחייבויות הנתבעים בהסכם השכירות, לשאת בהם יחד ולחוד עם הנתבעת.

...

לבקשת הנתבעים הוסכם כי במשך תקופה מוגדרת וקצובה את דמי השכירות המוסכמים בסך של 17,000 ₪ לחודש, ישלמו הנתבעים מדי חודש מראש במקום תשלום חצי שנה מראש.

מקובלת עלי גישת בית המשפט בעניין ת.א (פ"ת) 61012-12-16 י.מ. אמסלם בע"מ נ' אברהם חיימוב (פורסם בנבו, 18.8.2020) כי סעיף 5(ג) לחוק הערבות, על פי לשונו, אינו מבטל אוטומטית את הערבות אלא מקנה לערב ברירה אם לבטל את ערבותו או לקיימה.

סוף דבר מכל המקובץ הנתבעות 1 ו-3, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 236,954 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (23.6.2020) ועד למועד התשלום בפועל.