(עע"מ 7208/19 המרכז החדש בע"מ נ' עריית רמת השרון, פסקות 20-19 (1.11.2021)).
כך תאר זאת כבוד השופט מודריק בפסק הדין כי "ביום 31.12.2007 הגיעו נציגי הערייה לבית העותר ובידם הרשאה לתפיסת מיטלטלין בגין חוב ארנונה של בית העסק בסך 732,000 ש"ח. בעקבות הופעת המעקלים בבית העותר (היתרחשות שהייתה כנראה די טראומטית לבני המשפחה) פנתה אשת העותר אל גורמי הערייה בניסיון להסדיר את החוב..." (עמ' 2 לפסק הדין).
...
גם אין בידי לקבל את טענת התיישנות החוב שכן לאורך השנים מאז נוצר החוב ננקטו הליכים על ידי העירייה ובמהלך השנים כאמור הגיש העותר עתירה שהגדירה את היקף המדויק של החוב.
במאזן שבין פעילותה הסבירה של הרשות לגביית החוב ובין מחדלו של העותר לשלם את חובו מבלי שינתן הסבר סביר למחדל ארוך שנים זה, נראה כי הכף נוטה בבירור לחובת העותר ודי בכך על מנת לשמוט את הקרקע תחת טענתו כי העירייה השתהתה בגביית החוב נוכח מכלול נסיבות העניין המובילות דווקא למסקנה כי העותר עצמו הוא זה שלא שיתף פעולה עם הליכי הגבייה והקשה על העירייה לגבות את החוב.
סוף דבר
בהתאם לאמור לעיל ובשל משקלם המצטבר של השיקולים הנזכרו לעיל – דין העתירה להידחות.
