כל זאת, למעט חוב בגין ארנונה לעריית ראשון לציון אשר היה מצוי אף הוא בהליך להסדר.
...
בהינתן ראיות אלו, נחה דעתי כי הטעם להפסקת פעילות ההובלות לא נבעה מהתנהלותו של מר זאייץ, אלא מאותו סכסוך עמוק בין בעליה מניותיה של החברה, ואי הסכמתו של מר אהרוני, לשתף פעולה עם מר בראל בכל הנוגע לתחזוקת הרכבים אשר שימשו לצורך מתן שירותי ההובלה.
בבחינת למעלה מהנדרש אוסיף ואציין כי מקום בו היו נדחות טענותיו של מר זאייץ בדבר איון אפשרותו להשלים את קיום חיוביו על פי ההסכם, על ידי החברה, היה מקום להוסיף ולהידרש לשאלת היקף יתרת ההלוואה שנותרה לפירעון, וזאת תוך מתן הדעת לפרק הזמן שחלף עד למועד עזיבתו (30 חודשים) אשר יש בה כדי להפחית את סכום ההלוואה בהיקף של 150,000 ₪, הראיות המלמדות כי עמד בהתחייבויותיו באשר להיקף פעילות ההובלות, והשלכות הכרעת בית הדין לעבודה בסוגיות הנוגעות ליחסי העבודה בין הצדדים (ככל וקיימת הכרעה כאמור).
סוף דבר
מקום בו נמצא כי קופחו זכויותיו של בעל המניות בחברה, ניתן בזאת צו למתן חשבונות כנגד מר אהרוני במסגרתו אני מורה כי יימסרו על ידו כל החשבונות המתייחסים לניהול פעילות המחסן, משנת 2014 ואילך.