חוב ארנונה לעיריית הוד השרון

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 27871-02-17 עריית הוד השרון נ' קובי לפני כבוד השופטת שרון הינדה התובעת: עריית הוד השרון הנתבע: זהר קובי פסק דין

עניינה של התביעה לפני, חוב בגין ארנונה, אגרת שמירה, ביוב, מים, שלוט והעמדת שולחנות לגבי נכס שבהחזקת הנתבע ברחוב דרך רמתיים 86 בהוד השרון.

...

לאחר דין ודברים בין הצדדים וטענות הנתבע כי פרע חובו בהסתמך על הסיכום עם גל סמו, הוצא ביום 5.10.16 סיכום ישיבה שהתקיימה בין הנתבע למנהל מחלקת הגבייה הנוכחי, במסגרתו הבהירה התובעת כי אינה מחוייבת לסיכום אליו הגיע הנתבע עם גל סמו בטענה כי הסיכום לא הועבר למורשי החתימה של העירייה ולכן נעשה בחוסר סמכות ואינו תקף.

מאחר שלא שוכנעתי כי המדובר בהפחתה בטעות, וזאת נוכח עדותו של גל סמו אשר לא נסתרה, אני סבורה כי יש לבחון את תביעת יתרת חוב הארנונה מהנתבע מתוך התחשבות בהסכם אליו הגיע עם גל סמו.

לפיכך אני סבורה כי לאור האיחור הקצר בתשלום באופן יחסי למועד הפירעון, בהיעדר ראיה מצד התובעת בדבר ביצוע אקט של ביטול ההסכם מצידה והתשלום של החלק הארי של הסכום המוסכם בתוך טווח 24 החודשים, החיוב צריך להיעשות באופן יחסי להיקף ההפרה מתום המועד לתשלום.

סיכומו של דבר אני מקבלת את התביעה בגין רכיב הארנונה בשיעור של 10% מהסכום הנקוב בתביעה בצירוף 7 ש"ח להשלמת מלוא הסכום המוסכם, ויתר רכיבי התביעה מתקבלים באופן מלא.

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 6805-09-16 עירית הוד השרון נ' גרשון יוסף ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת מרים קראוס תובעת עירית הוד השרון ע"י ב"כ עוה"ד תומר אפרתי ועוה"ד עודד יוסף נתבעים 1.עיזבון המנוח גרשון יוסף 2.אסתר גרשון 3.עו"ד מירב גרשון 4.לילך אברהמוף 5.אורית גולן 6.ניר גרשון ע"י ב"כ עוה"ד טל קדש ועו"ד לירן רובין 7.רמי גרשון יתר הנתבעים – ע"י ב"כ עוה"ד מירב גרשון (הנתבעת 3) פסק דין

לגבי שומת ארנונה בשנים 2008-2013, נציגת העיריה אישרה כי חוייבו רטרואקטיבית על סך 398,495 ₪ על ידי מי ששמש רו"ח ומנהל אגף הכנסות שהואשם בתרמית בגין שומות ארנונה פיקטיביות (שם, עמ' 12, שו' 31 ואילך).

בנסיבות אלה, הרי שיש לראות את מר ניר גרשון כבעל החוב, על אף שהודעתה בעל פה של עו"ד גרשון לעירייה בדבר שינוי מחזיק נעשתה שלא על פי חוק (שם, עמ' 27, שו' 8-13), ועל אף שמבחינה פורמלית, טרם הוצא צו ירושה.

...

אוסיף ואציין כי שוכנעתי מחקירתו של מר ניר גרשון כי הלה רואה עצמו כמי "שצריך לשלם". (עמ' 24, שו' 24 ואילך).

סוף דבר מר ניר גרשון ישלם לידי התובעת סך של 150,000 ₪ תוך 6 חודשים ממועד מתן פסק דין זה. לאור האמור בסעיף 29 לעיל, אין צו להוצאות.

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 23426-02-16 עריית הוד השרון נ' ביג טויס ניהול ואחזקות בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט נחום שטרנליכט בעיניין: עריית הוד השרון ע"י ב"כ עוה"ד תומר אפרתי התובעת נ ג ד 1. ביג טויס ניהול ואחזקות בע"מ 2. יצחק טייר ע"י ב"כ עוה"ד משה בן דת הנתבעים פסק דין

ראה בעיניין זה האמור בע"א 8417/09, עריית ירושלים נ' לוי, ניתן ביום 21.8.12, בסעיפים 17-18 לפסה"ד: "כפי שניתן לראות, סעיפים 326-325 שלעיל מטילים על בעל נכס או על מחזיק בנכס את האחריות לדיווח לעירייה על כל שינוי שחל במצב הבעלות או ההחזקה של הנכס, לפי העניין, כתנאי ל'שיחרור' מן החובה לשלם ארנונה ... לפי הוראות הסעיפים, חבות הארנונה של המחזיק או הבעלים המקורי מסתיימת – ובכך צודק לוי – 'רק עם משלוח הודעה ... לעירייה, ולא עם חידלות הבעלות או ההחזקה בפועל' ...

'חוב ארנונה סופי' – חוב לתשלום ארנונה, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי הענין (בסעיף זה – הליכי ערעור), ואם הוגשו הליכי ערעור או תובענה אחרת – לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד; 'חברה פרטית' – כהגדרתה בחוק החברות, התשנ"ט-1999; 'בעל שליטה' – כהגדרתו בסעיף 119א לפקודת מס הכנסה".

...

משלא התקיימו התנאים להטלת חיוב אישי בתשלומי ארנונה על בעל השליטה בחברה, ואף לא נטען להתקיימותם של חלק מהתנאים, דין התביעה – ככל שהיא נוגעת לנתבע 2 – להידחות.

התביעה, ככל שהיא נוגעת לנתבע 2, נדחית.

ביום 30.5.2011 אישרו שרי האוצר והפנים, בסעיף 2 להחלטתם בבקשה לאישור חריג, את בקשת עריית הוד השרון לאשר את הסווג והתעריף המיוחד הקיים למרתפים בבתים פרטיים ולהעלות את התעריף לסכום של 29.98 ₪ למ"ר. בפעולה זו יש אישרור לחוקיות חיוב המרתפים בבתים פרטיים, עת שרי הפנים והאוצר אישרו באופן פוזיטיבי להעלות את התעריף הקבוע בצו הארנונה של הוד השרון לשטחי מרתפים בבתים פרטיים.

(1) הנכס שבשלו נידרש התשלום אינו מצוי באיזור כפי שנקבע בהודעת התשלום; (2) נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השמוש בו; (3) הוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות; (4) היה הנכס עסק כמשמעותו בסעיף 8(ג) לחוק הסדרים התשנ"ג – שהוא אינו בעל שליטה או שחוב הארנונה הכללית בשל אותו הנכס נפרע בידי המחזיק בנכס.

...

התקיימות התנאים שבסעיפים 8(א)(3) ו-(4) בחוק תובענות ייצוגיות לא הוכח כי עניינם של חברי הקבוצה לא ייוצג וינוהל בדרך הולמת או בחוסר תום לב. בקשת ההמשך המשיבה טענה בסיכומיה כי יש לדחות את בקשת ההמשך, נוכח עמדת המדינה שהוגשה במסגרת דנ"מ 8626/17 רו"ח עופר מנירב נ' מדינת ישראל – רשות המיסים (סעיף 115 לעמדה אשר צורפה לסיכומי המשיבה) לפיה ניתן להגיש תובענה ייצוגית אחת בגין אותה עילה (בגין התקופות הנוספות ניתן להגיש רק תביעות פרטניות).

בדיון הנוסף בעניין מנירב (11.11.20) נקבע בסיכום חוות דעתו של כב' השופט הנדל שהתקבלה בדעת רוב כדלקמן: "סוף דבר, לו תישמע דעתי, נקבל את הדיון הנוסף, ונקבע כי סעיף 21 לחוק תובענות ייצוגיות אינו שולל חיוב בהשבה – במסגרת תובענה ייצוגית נגד רשות, בעילה לפי פרט 11 לתוספת השנייה – ביחס לתקופה שלאחר הגשת בקשת האישור. משכך, יחולו לגבי תקופה זו ההוראות הכלליות של חוק תובענות ייצוגיות בנוגע להרחבת הקבוצה, כך שבית המשפט יוכל לכלול בקבוצה, לפי שיקול דעתו, גם בני אדם שעילת התביעה שלהם נולדה לאחר הגשת בקשת האישור – ובנסיבות חריגות, אף לאחר אישור התובענה, בהתאם לסעיף 10 לחוק". אשר על כן ניתן לאשר את התובענה הראשונה עד למועד אישור הבקשה, ובקשת ההמשך מתייתרת, וכך אני מורה.

סוף דבר אני מאשרת את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

מעבר להגשת הבקשה לצוו כנוס והגשת בקשות ותגובות לבית המשפט על מנת לזרז את הליכי המכר העצמי בעקבות עיכובים כאלה ואחרים שחלו לגביהם, כמו גם מעורבות מסויימת בהסדר שהושג עם עירית הוד השרון בענין חוב הארנונה וכן התייצבות בלישכת רישום המקרקעין לצורך השלמת העסקה, לא נרשמה מעורבות של ממש מטעם הכונס בהליכי המכר של הנכס שלצורך ממושו הוא מונה לתפקידו.

...

לאחר עיון בטיעוני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי הכונס אכן זכאי לשכר שישולם מתוך יתרת התמורה שהתקבלה בעקבות המימוש של הנכס, קרי, מתוך חלקה ועל חשבונה של המשיבה, אך בסכום נמוך בהרבה ממה שהיה זכאי לקבל לו אכן היה נדרש לבצע את הפעולות שכונס נכסים נדרש בדרך כלל לבצע.

אין בכל האמור לעיל כדי להטיל דופי בכונס, שהרי מלכתחילה הוא נתן את הסכמתו למכר עצמי של הנכס בידי המשיבה (ועל כך הוא ראוי לשבח), ולכן גם לא היה אמור לבצע את כל אותן פעולות שהמשיבה ביצעה בעצמה לצורך ביצוע המכר.

בנסיבות אלה, באתי לכלל מסקנה כי השכר הראוי לכונס במקרה דנן הינו סך של 50,000 ₪, ושכר זה ישולם מתוך יתרת התמורה שהתקבלה ממכירת הנכס, קרי, מתוך חלקה של המשיבה.