חדלות פירעון יחיד: חובות שנוצרו בחוסר תום לב

עם זאת ראוי לתת את הדעת לדברי ההסבר לסעיף 163(ג)(2) להצעת החוק, ממנה עולה רמז לכך שניתן לבטל את הצוו לפתיחה בהליכים גם בשל אופן יצירת החובות: "... ניתן להניח שיש יחידים שחוסר תום הלב שלהם בצבירת החובות היה כה חמור, עד שמוצדק שלא להעניק להם הפטר כלל. לעומת זאת, קיימים יחידים שחוסר תום ליבם מצדיק את הארכת התקופה עד מתן ההפטר, אך לא את מניעתו. ההסדר המוצע בהצעת החוק מאפשר לבית המשפט לקחת בחשבון את חוסר תום לבו של היחיד ביצירת חובותיו בשלב מתן הצוו לשקום כלכלי, ולהכריע מהו האיזון הנכון לגבי אותו יחיד." (הצעת חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ו-2016, ה"ח הממשלה 1027 (כ"ב באדר א' תשע"ו, 604) בעמ' 687).

...

מקובלת עלי עמדת הנאמן שלפיה העובדה כי מדובר באדם צעיר ובריא מלמדת על כושר השתכרות גבוה מזה שמרוויח היחיד בפועל, גם בהעדר השכלה או הכשרה פורמאלית, והעובדה כי היחיד בוחר לעבוד אצל קרוב משפחתו בשכר מינימום וכמעט ללא זכויות סוציאליות, מלמדת אף היא על כך שאין מקום לשוח בעניינו במונחי שיקום כלכלי.

לנוכח האמור לעיל, אני מורה על ביטול הצו לפתיחה בהליכים עקב ניצולו לרעה.

לפיכך, סכומי התשלום החודשי שהומלצו על ידי הממונה על חידלות פרעון – 2,000 ₪ לכל אחד מהיחידים - חושבו על הצד הנמוך, אך אמנע מלהחמיר עם היחידים מעבר לכך, ואאמץ המלצה זו. אשר למשך תקופת התשלומים, לא ניתן לקבל את טענות ב"כ היחידים שלפיה לא היו ליחידים מחדלים שהצדיקו את ביטול ההליך או כאלה שמצדיקים, למצער, את הארכת תקופת התשלומים.

הפרת תנאי תכנית הפרעון – במידה ומי מהיחידים יפר את הוראות הצוו לשקום כלכלי, יהיה חשוף לסנקציות על פי הוראות החוק כדלקמן: הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים: היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו; היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון; ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות – מהתחייבות או מהתקשרות בעיסקה בהקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהם; נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב; מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין; היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים; ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חידלות הפרעון.

...

הנאמן סבר כי לאור מימצאי חקירתו, היחיד עושה בהליך שימוש לרעה, חובותיו נוצרו בחוסר תום לב ויש לבטל את ההליך ליחיד.

בהתאם לסעיף 183 לחוק, בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול ההליך בהתקיים התנאים הבאים: ההליך ניפתח לבקשת היחיד; ישנו פגם ערכי בהתנהלות היחיד בהליך, באופן שמתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) לחוק או שהיחיד הפר תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי; ובנוסף, היתנהלות היחיד פוגעת מהותית בניהולם התקין של ההליכים (ראו עודד מאור ואסף דגני ההפטר - חידלות פרעון, הסדרי חוב ושקום כלכלי של יחידים, כרך א', (2019), עמ' 377 (להלן: "עודד מאור ואסף דגני").

...

לטעמו של היחיד, אין בכך צדק ולמרות שהתוצאה נכתבה זה מכבר, הוא כלשונו "יעמוד איתן למול מבקשי רעתו". לאחר שעיינתי בחומר בתיק ושמעתי טענות הצדדים– באתי לכלל מסקנה כי יש להורות בנסיבות על ביטול ההליך וביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד, מכל הטעמים שיפורטו להלן.

את הטענה כי היחיד ומשפחתו מתפרנסים מהסכום של 5,000 ₪ אותו מעבירים הורי היחיד כעזרה, אין בידי לקבל.

אשר על כן, אני מורה על ביטול ההליך וביטול הצו לפתיחת הליכים על כל הוראותיו.

כמו כן, ציין הממונה כי גם חובותיו נוצרו בחוסר תום לב כשרכש כלי תחבורה במאות אלפי שקלים ולכאורה נגנבו מבלי שהיו מבוטחים, היחיד לא המציא אסמכתות לטענותיו.

בנסיבות אלה, יש לייחס ליחיד היתנהלות בחוסר תום לב בהליך מכיוון שמצד אחד חוסה הוא תחת הגנות ההליך ומצד שני הוא אינו עומד בחובות המוטלים עליו כיחיד בהליך חידלות פרעון, וזאת על אף הזדמנויות לא מעטות שניתנו לו. משכך אין הצדקה להמשיך בהליכי חידלות פרעון בעיניין היחיד.

...

ביום 15.6.23 הוגשה תגובה מטעם הנאמן בה ציין כי היחיד לא פעל להסרת כלל מחדליו, לא המציא את המסמכים הנדרשים וכי הוא ורעייתו לא מיצו זכויותיהם מול המל"ל. לאור האמור, סבור הנאמן כי אין מנוס מביטול ההליך.

דיון בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי: "(1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון". לעניין זה נקבע כי: "... סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .

לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד.

(ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשקום כלכלי, תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים אם מצא כי מיתקיים אחד מאלה: (1)   בהליכי חידלות הפרעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א)   נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב)   לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג)    הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון; (2)   ליחיד חוב שמתקיים לגביו אחד מאלה: (א)   הוא נוצר מהתחייבות או מהתקשרות בעיסקה בהקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו; (ב)   הוא נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב; (ג)    מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין; (3)   היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים; (4)   ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חידלות הפרעון.

פשיטא, החוקק לא השחית מילותיו לריק שעה שקבע שלא יינתן הפטר בגין חוב שנוצר במירמה והפתח שנוצר להארכת תקופת התשלומים, אין בו כדי לשנות עקרון זה. באשר ליסוד הנוסף שעניינו "חוסר תום לב", המלומד האן עמד בספרו על הקושי בשימוש במינוח שעה שבעבירות פליליות עסקינן: "הפסיקה מנתה לא פעם עילה נוספת לסיווג הזכאות של חייב לשמיטת חובותיו. עילה זו היא חובות שנוצרו בחוסר תום לב... יש להזהר מאוד מן השמוש "בחוסר תום לב ביצירת החובות" כמחסום בעד הליכים של חידלות פרעון.

...

נוכח כל אלה, אני קובע כי לא היה מקום להחלת הוראת סעיף 163(ד) לחוק במקרה דנא, בפרט בנסיבותיו הקונקרטיות ובהיעדר כל תוחלת להליך.

אלא שיש להבחין בין עצם ההיתכנות למתן צו כינוס, או צו פתיחת הליכים לפי העניין, לצורכי חקירה ובדיקה (להבדיל מחסימתם כבר בתחילת ההליך (עמ' 328), לבין מתן צו הפטר בסופו של דבר.

אשר על כן, נוכח כל האמור לעיל, הערעור מתקבל כך שפסק-דינו של בית-המשפט קמא מיום 03.09.2023 וכפועל יוצא, הליך חדלות הפרעון בבית משפט קמא יבוטל.