חדלות פירעון יחיד - ביטול הליך בשל אי שיתוף פעולה

לאור האמור ולאור היתנהלותו של היחיד המליץ הממונה על ביטול הצוו לפתיחת הליכים בעיניינו, עקב אי שתוף פעולה על ידי היחיד.

דיון בסעיף 183(א) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת יחיד, כי מיתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חידלות הפרעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים היזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצוו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצוו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי: "(1) בהליכי חידלות הפרעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון". לעניין זה נקבע כי: "... סעיף 183 לחוק חידלות פרעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת חייב, אם היתקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .

ניתנה היום, י' אדר ב' תשפ"ד, 20 מרץ 2024, בהיעדר הצדדים.

...

לאור כל האמור ביקש הנאמן להורות על ביטולו של ההליך, אלא אם תקבע ליחיד תכנית שיקום כלכלי אשר תטיב עם נושיו ולא תפחת מסך 6,000 ₪ בחודש למשך 60 חודשים, זאת בנוסף לסילוק חוב הפיגורים ומימוש הנכסים הפנסיונים של היחיד אשר אינם מוגנים.

דיון בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי: "(1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון". לעניין זה נקבע כי: "... סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .

לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד.

בית משפט השלום בבאר שבע חדל"פ 65577-01-20 אבו עמאר נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז באר שבע והדרום ואח' תיק חצוני: 302954_5 בפני כבוד השופט עידו כפכפי מבקש/חייב פלאח אבו עמאר, ת"ז 026132878 משיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז באר שבע והדרום 2. עו"ד זיאד דבאח (נאמן) פסק דין

הממונה המליץ על ביטול ההליך מחמת אי שתוף פעולה עם ההליך בכל הנוגע למחדלים באופן הגשת הדוחות ובהיעדר מידע מספיק להצעת החייב לפדות זכויותיו במיגרש בלקיה.

אי קיום חובותיו של היחיד בהליך חידלות הפרעון, לרבות אי מילוי הוראות צו זה או העדר שתוף פעולה עם הנאמן ועם הממונה - צפוי להשליך לרעה על ההליך, ובין היתר עלול להוביל להארכת תקופת התשלומים או לביטולו המוחלט של ההליך.

...

צו שיקום כלכלי לאחר שעיינתי בהצעת הממונה ושמעתי את הצדדים בדיונים ביום 9.2.21, 13.9.21 והשלמת טיעונים בכתב; ניתן בזאת צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: החוק).

יחד עם זאת, לאור התנהלותו של החייב בהליך, אני סבור כי לא ראוי לתת לחייב הפטר לאלתר ויש לקבוע צו תשלומים של 300 ₪ למשך 60 חודשים, ולו בגין יכולת ההשתכרות האפשרית שלא מנוצלת.

מסקנה זו היא בעיקר נוכח מצבו הרפואי של החייב, ולמרות שהמציא רק מסמך המעיד על כך כי הוקצה לו המגרש וטרם שילם את הפיתוח, כך שייתכן והמדינה אף תשלול זכויותיו במגרש זה. חובת תשלומים על היחיד להוסיף לקופת הנשייה (בנוסף לסכום המופקד בה כעת) סך של 36,000 ₪, וזאת באופן הבא: סכום התשלום: תשלומים חודשיים בסך 600 ₪.

גם הדיון שהתקיים בפסיקה בנוגע לניהול תרמיתי של הליכי חידלות פרעון מבוסס, רובו ככולו, על תרמית בהקשרה האזרחי, בלי לנקוט עמדה מפורשת בעיניין (ראו: ע"א 2434/19 קיירה נ' שלומי, פס' 23 ופסקי הדין הנזכרים שם ( 27.5.2020)) לטעמי, בשים לב לעליית קרנה של תכלית שקומו הכלכלי של יחיד בהליך חידלות הפרעון, נראה כי לא ניתן יהיה להסתפק בפחות מהוכחת "מירמה אזרחית" וזאת בשים לב להשלכות הקשות שיש להחרגת חוב זה או אחר מתחולת ההפטר על סכויי שקומו הכלכלי של יחיד (השווה: עחדל"פ 61978-05-21 שטרן נ' שטיין, פס' 35 (15.5.2022)).

בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם אציין כי על מנת שדיון זה לא יהפוך תאורטי בשל ביטול ההליך עקב אי שתוף פעולה מלא של היחיד עם הנאמן בכל הקשור בביסוס "נתיב הכסף" מוצע ליחיד לשוב ולשתף פעולה באופן מלא עם הנאמן על מנת להשיא את סכויי הצלחת ההליך.

ניתנה היום, י"ד אב תשפ"ב, 11 אוגוסט 2022, בהיעדר הצדדים.

...

בית המשפטי המחוזי אימץ קביעה זו ואף גזר ממנה את המסקנה המתבקשת בחייבו את היחיד להשיב לנושה לא את מחצית הרווח שהפיק ממכירת המגרש אלא רק את סכומי השקים ששילם הנושה ליחיד.

בית המשפט המחוזי קבע כי "[אנו קובעים כי] המערער הוכיח את טענתו שהשקים שולמו בגין המגרש, כי המערער לא שותף על ידי המשיב במגרש ושעל כן על המשיב להשיב למערער את סכומי השקים". הא ותו לא. ודוק: הוכחת תרמית מחייבת, בין היתר, הוכחת היצג כוזב של עובדה (שהמציג אינו מאמין בנכונותה); כוונה להטעות והטעיה בפועל; גרימת נזק ממון למוטעה (ראו: ע"א 1206/16 חברת יהלומי סמואל – רוזנבאום (1992) בע"מ נ' מדינת ישראל, פס' 27 לפסק דינו של הש' מינץ ( 9.10.2018)).

הבקשה נדחית.

מדובר בהליך חידלות פרעון שלישי של היחיד.

הצעת הממונה הנה ביטול הצוו לפתיחת הליכים בשל אי שתוף פעולה בהליך מטעם היחיד ואי מיצוי כושר הישתכרות.

הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים – היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו; היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון; ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות – מהתחייבות או מהתקשרות בעיסקה בהקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו; נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב; מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין; היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק הגדלת במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים; ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חידלות הפרעון.

...

לאחר שעיינתי בבקשת היחיד, בתיק בית המשפט, בדו"ח ממצאי הבדיקה, דוחות הנאמן תגובת היחיד, הצעת הממונה והעולה מהדיון, אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק, בתנאים שיפורטו להלן.

ביום 30/11/21 הגיש הממונה את הצעתו לביטול ההליך נוכח אי שתוף פעולה מצד היחיד מראשיתו.

סעיף 286(א) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") קובע, כי בית המשפט רשאי לבטל את הצוו לפתיחת הליכים אם נמצא כי החייב אינו בחדלות פרעון או אם אין בצו כדי לסייע במניעת חידלות פרעונו.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשפ"ד, 08 פברואר 2024, בהיעדר הצדדים.

...

המסקנה כי יש לבטל את ההליך מתחזקת נוכח הנקבע בהחלטה מיום 27/7/23 כי חוב המזונות נוצר בחוסר תום לב (סע' 27 להחלטה).

בעחדל"פ 22132-09-22 רפאל נ' שלמה הנדל (נאמן) ואח' (פורסם במאגרים, 22/11/23) נפסק כי בשעה שנקבע כי חוב המזונות נצבר בחוסר תום לב, אין מקום להמשיך ולנהל את הליכי חדלות הפירעון ביחס לחובות אחרים שלא נוצרו בחוסר תום לב. אומנם במקרה זה חוב המזונות גבוה בהיקפו מיתר החובות של המערער, שלא כפי בתיק שלפניי, ואולם המסקנה כי אין מקום להמשיך ולנהל את ההליך אינה משתנה לאור הסכום המשמעותי של חוב המזונות, המצטרף לחובות נוספים שאין עליהם הפטר.

התוצאה - אני מורה על ביטול הצו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.