מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חברת הביטוח טענה כי לא נגרמה נכות צמיתה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בירושלים ת"א 59465-02-18 פלוני נ' איי.אי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופט, סגן הנשיא מרדכי בורשטין תובעת פלונית ע"י ב"כ עוה"ד ע. אגרון נתבעת איי.אי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ג. ערד פסק דין
ד"ר יוחנן ויזל המומחה הרפואי בתחום אף אוזן גרון קבע כי לתובעת לא נגרמה נכות צמיתה עקב התאונה.
ב"כ הנתבעת טענה כי יש לראות בתלונות התובעת במוסד לביטוח לאומי, שם שויכה הנכות בתחום הראומטולוגיה לתאונה המאוחרת, משום הודאת בעל דין.
...
הלכך, מתבקשת המסקנה וכך אני קובע כי לא הוכח הקשר הסיבתי שבין העדר עבודת התובעת בשעות הבוקר לתאונה.
דין הבקשה להידחות.
סוף דבר התובעת זכאית לפיצוי כדלקמן: בגין כאב וסבל: 38,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בירושלים ת"א 22342-07-16 פלוני נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופט, סגן הנשיא מרדכי בורשטין תובע פלוני ע"י ב"כ עוה"ד ע. פוגל וו. אצ'נפה נתבעת ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ק. וסלין וב. ירושלמי פסק דין
בתחום אא"ג, נקבע כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה.
המסקנה הנובעת מהאמור לעיל היא שלתובע לא נגרמה נכות צמיתה בתחום אא"ג. הפסדי שכר בעבר התובע נפגע בעת שהיה כבן 21 שנים, שנה לאחר שיחרורו מצה"ל. בעת התאונה עבד כסדרן בחנות "Duty Free" בשדה התעופה.
...
לפיכך, מתבקשת המסקנה שלא הוכחו הפסדי שכר בעבר ואין מקום לפצות בראש נזק זה. הפסדי השתכרות לעתיד בהתחשב בשכרו של התובע בחודש יולי 2020, הקרוב לשכר הממוצע, בגילו הצעיר של התובע בעת התאונה, אשר היה צעיר בראשית דרכו, שנפגע בטרם גיבש מסלול מקצועי מוגדר (ע"א 100064/02 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' אבו חנא פ"ד ס(3)13,32), בשנים הרבות שחלפו מאז התאונה, ביכולותיו הגבוהות ובכישרונו הרב, ולנוכח המגמה שלא לסטות מהשכר הממוצע במשק, לגבי קטינים וצעירים אלא במקרים חריגים, יועמד בסיס השכר לעתיד כבסיס השכר הממוצע, שכר נטו של כ-11,000 ש"ח (ראו והשוו: רע"א 7490/11 פחרי נ' חאג' (28.12.11); ע"א 459/15 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' פלונית (08.08.19)).
מסקנה זו מתבקשת לנוכח העובדה ששכרו של התובע השביח מאז התאונה, לנוכח העובדה שחרף העובדה שעסקינן בנכות אורתופדית, התובע עובד בעבודה פיזית ושכרו משביח כאמור ולנוכח העובדה שהנכות הפסיכיאטרית היא בשיעור נמוך ואין בה כדי להשפיע מהותית על תפקודו של התובע.
סוף דבר התובע זכאי לפיצוי כדלקמן: סך של 300,000 ₪, בגין הפסדי השתכרות לעתיד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

באשר לתקופה שמיום 14.1.18 ועד ליום 31.1.18, טענה הנתבעת כי אין מדובר במקרה ביטוח של אובדן כושר העבודה, כהגדרתו בפוליסות הרלבנטיות ולחילופין אי הכושר הנטען והמוכחש אינו עולה על תקופת ההמתנה הנקובה בפוליסות.
משכך, במצב בו מוכח בפועל כי התובע עבד בתקופה השנייה, ניתן לומר כי הוא לא היה מצוי באי כושר עבודה, כהגדרתו על פי הפוליסות, ועל כן הוא אינו זכאי כאמור לתגמולי הביטוח במישור זה. חמישית - בהנחה שהייתי מכירה באובדן כושר עבודה מוחלט בתקופה השנייה, התובע לא היה זכאי לתגמולי ביטוח בגין כך מכוח פוליסת ביטוח חיים, משום שהיה על הנתבעת לספור תקופת המתנה חדשה ביחס לתקופה השנייה, זאת בשל חלוף למעלה משנה מתום תקופת התשלום הראשון בחודש אוקטובר 2016, כך שאי הכושר הנטען בתקופה השנייה (18 ימים) נבלע בתקופת ההמתנה הנקובה בפוליסת חיים (בת חודש ימים), וזאת בהתאם להוראות סעיף 14 ט' לפוליסה זו (עמ' 17 לתיק המוצגים של הנתבעת), המגדיר אובדן כושר עבודה חוזר כך: "אם תוך שנה מהפסקת תשלומי הפיצויים החודשיים, אבד שוב באופן מוחלט כושר עבודתו של המבוטח מחמת אותה סיבה שבגינה שולמו פיצויים קודם לכן, והתביעה לפיצויים חודשיים אושרה על ידי החברה בהתאם לסעיף זה, יחודש תשלום הפצוי החודשי והשחרור מתשלום פרמיות ללא תקופת המתנה נוספת". לאור האמור לעיל, מצאתי כי התובע לא הוכיח כי איבד את כושר עבודתו באופן מוחלט בתקופה השנייה מעבר לתקופת ההמתנה הקבועה בפוליסה הנ"ל. לא נעלמה מעיני טענת התובע, ולפיה מכתב המענה של הנתבעת מיום 5.12.2019, הדוחה את דרישת התובע לפצוי אובדן כושר עבודה עבור התקופה השנייה היתייחס אך ורק לפוליסת ביטוח חיים וכי התובע כלל לא קיבל מענה בקשר לפוליסת ביטוח תאונות.
בעדותה בפניי חזרה מומחית בימ"ש על מסקנות חוות הדעת שלה, ולפיהן לא נמצא קשר בין מצבו הרפואי של התובע לבין התאונה הנדונה, אין לתובע גלוקומה וגם אם ישנה, זו לא נגרמה עקב התאונה, וכי מצבו הרפואי של התובע אינו מקנה לו נכות צמיתה.
...
התובע טען בתביעתו כי הוא זכאי לסך האמור על רקע נזקי גוף שנגרמו לו בעקבות התאונה הנ"ל, שבעקבותיה נותר עם נכות צמיתה בת 10% בגין פגיעה בכושר הראיה בעין ימין, כפי העולה מחוות דעתו של מומחה בתחום רפואת העניים, ד"ר ח' גרזוזי - אותה צירף.
ויודגש, את עדותה של מומחית בית המשפט, מצאתי כעדות מקצועית, סדורה, קוהרנטית ואמינה ביותר.
סיכומו של דבר - חוות דעתה של המומחית נבחנה ביסודיות רבה במהלך חקירתה הנגדית ע"י ב"כ התובע, ומאחר וחוות הדעת לא הופרכה, אלא אף כאמור חוזקה, ובהעדר נימוקים לסטות ממסקנות המומחית - קל וחומר, אין כל נימוק כבד משקל שלא לקבל את מסקנותיה של מומחית בית המשפט, הרי אני קובעת שיש לאמצן ובמלואן ולקבוע כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה בתחום רפואת העיניים עקב התאונה נשוא התביעה.
התוצאה לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בירושלים ת"א 23455-06-16 תיק חצוני: לפני כבוד השופטת אורנה סנדלר-איתן תובעת י.ר. נתבעת הפניקס חברה לביטוח בע"מ בשם התובעת : עו"ד יוסף לחיאני בשם הנתבעת: עו"ד עמיחי טרוזמן פסק דין
המומחית בתחום האורטופדיה ד"ר מיכל עמית-כהן בדקה את התובעת, ולאחר שבחנה את תלונותיה ואת עברה הרפואי קבעה כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5% בשל הגבלת התנועה המותנית בכיפוף לפי סעיף 37(7) (א) בחלקו לתקנות הביטוח הלאומי.
המומחית בתחום הנוירולוגיה פרופ' איזבל קורן לובצקי בדקה אף היא את התובעת ובחנה את המסמכים הרפואיים בעיניינה ואת עברה הרפואי, וקבעה כי לתובעת לא נגרמה נכות צמיתה או זמנית כלשהיא בתחום הנוירולוגיה בעקבות התאונה.
דא עקא, כפי שכבר ציינתי, הניתוח המדובר הוא ניתוח לתיקון הקרע בלברום, אותו עברה התובעת בחודש אפריל 2019, ואשר המומחית מטעם בית המשפט קבעה כי לא ניתן לקבוע שיש קשר בינו לבין התאונה.
...
בהעדר עילה לסטות ממסקנותיה של המומחית מטעם בית המשפט אני דוחה את טענותיה של התובעת בעניין הקרע בלברום.
כעולה מהאמור לעיל, אינני מקבלת את טענת התובעת ולפיה יש לבחון את נזקיה גם לאור קביעותיו של המוסד לביטוח לאומי, שהרי כידוע, משמונו מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, קביעתם היא המחייבת בהליך.
אני מקבלת את טענת הנתבעת ולפיה אין די בנתונים דלעיל, גם אם נקבלם כפשוטם, על מנת לקבוע שהתובעת היתה רשאית לפדות את ימי המחלה או את חלקם, ובאיזה שיעור.
אני קובעת אפוא כי התובעת לא הוכיחה שנגרם לה הפסד ממוני כלשהו בגין ניצול ימי המחלה.
סיכומו של דבר, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 31,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד כדין וכן אגרה כפי ששולמה בתוספת הצמדה מיום התשלום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לדידה, התיקון דרוש מכיוון שהתובעת אשר עברה תאונה מאוחרת כאמור, ובעקבותיה נגרמו לה נזקים רבים, בין היתר, "נכות אורתופדית", שכלל לא נבדקה ע"י מומחה ביהמ"ש, פרופ' ניסקה, ואף לא ע"י מומחה התובעת או הביטוח הלאומי (צליפת שוט שלשיטתה לא קיבלה היתייחסות מטעם מי מהמומחים).
נוסף על כך היא הטעימה, כי הבקשה אינה אלא ניסיון נואש של התובעת לעבור בדיקה נוספת בגין התאונה הראשונה על ידי השמוש בתאונה השנייה, זאת בהנתן קביעת מומחה בית המשפט ולפיה לתובעת לא נגרמה נכות צמיתה בגין התאונה הראשונה.
לא ניתן להיתעלם מהשיהוי שחל בהגשת הבקשה ולתהות בדבר טעמיה האמתיים, לאחר שנקבע על ידי ערכאת העירעור, כי אין מקום לאפשר מינוי מומחה נוסף בתחום האורתופדיה (בכל הקשור לתאונה הראשונה שבמוקד התביעה דנן והפגיעות בעקבותיה בגב תחתון ובקרסול שמאל), ולאחר שקבעתי שאין מקום לפסול את חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש שהוגשה בתיק דנן.
יתרה מזאת, התובעת לא טענה מפורשות מתי לשיטתה התגלה הנזק בגין התאונה המאוחרת, ואין די בצרוף מסמכים בעיניין הניתוח בקרסול משנת 2020, על מנת למלא את החסר בדבר החובה המוטלת על בעל הדין לפרט בעיניין זה (במאמר מוסגר יצוין כי בתביעה לתגמולי ביטוח, מירוץ ההתיישנות מתחיל במועד הארוע שהוליד את הנזק, ועם גילויו של הנזק, ולא במועד בו קיימת אפשרות לעמוד על מלוא הקפו של הנזק; ראו ע"א 1806/05 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון אמיתי (21.5.2008)).
...
עוד טענה התובעת, כי יש מקום להיעתר לבקשה ולהורות למומחה ביהמ"ש לבצע בדיקה בקשר לשתי התאונות, זאת משיקולי צדק.
תוצאה זו אין בידי לקבל, בפרט משהמתינה התובעת לשעת כושר, לאחר שנדחו בקשותיה לפסילת חוות דעת מומחה בית המשפט ולמינוי מומחה נוסף בעניינה, על הכול הכרוך בכך (ראו והשוו: ת"א (חי') 43213-04-17 פלונית נ' קרנית- קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים (החלטה מיום 14.3.19); באותו מקרה נדחתה בקשת התיקון הנשענת על תאונה שלישית שאירעה לאחר הגשת חוות דעת מומחה בית משפט, תוך כדי ניהול ההליך המשפטי בגין שתי תאונות קודמות בתביעה לפי חוק הפלת"ד).
על יסוד כל האמור לעיל, עלה בידי הנתבעת לשכנע, כי התיקון יגרום לסרבול ההליך, להכבדה ולהארכת הדיון שלא לצורך, כאשר בידי התובעת לפתוח בהליך חדש בעניין התאונה המאוחרת.
סוף דבר הבקשה לתיקון כתב התביעה – נדחית בזה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו