חבות על שיק ללא כיסוי: תביעת המרת כספים

ביום 2/3/2016 סורבה ההמחאה מהסיבה "אין כסוי מתאים". בו ביום פנו המוכרים של הדירה לתובעים, הודיעו על חילול ההמחאה ובקשו מהם לקבל את כספם לאלתר שאם לא כן יבטלו את הסכם המכר.

התובעים פנו לנתבעות והתברר להם שבלא ידיעתם הסכום בשקלים חדשים שהיה בחשבון הומר על ידי הנתבעות לאירו "...פעולה זו- של המרת הכספים ללא ידיעת התובעים היא זו שגרמה להחזרת השיק אשר נמשך על ידם" (ס' 16 לכתב התביעה).

כך, מכוח ס' 7.9 להסכם הרכישה ניתנה למוכרים אפשרות "...לדחות את מסירת החזקה בדירה למשך 6 חודשים נוספים, תמורת תשלום דמי שכירות בסך 4,000 ₪ לידי התובעים, אולם חילול השיק על ידי הנתבעים גרם הלכה למעשה לדחיית תשלומי התמורה ובהתאם לכך את דחיית מועד מסירת החזקה בדירה ... כעת נדרשים התובעים לשלם למוכרים פיצוי בסך 25,000 ₪ בגין כל יום איחור בהעברת כספי התמורה...". (ס' 24 ו-25 לכתב התביעה).

הנתבעות לא הפרו את חובת הזהירות או חובה כלשהיא שבדין כלפי התובעים או מי מהם וכי אין בנסיבות הנטענות בכתב התביעה כדי להטיל אחריות כלשהיא על הנתבעות ו/או כדי לשמש כל ראיה שהיא כאילו הנתבעות הפרו חובת זהירות או חובה כלשהיא אותה הן חבות כלפי התובעים.

...

איני מקבל את ההסבר ששל **** בחקירה ראשית.

אמנם מצאנו בפסיקה שמעשה כזה יכול לעלות כדי לשון הרע אלא מאי? ההמחאה לא נמשכה על ידי התובע וממילא אין ידיעה על גבי ההמחאה שמדובר בו ואין הוא יכול לטעון לפגיעה בשמו מכוח סירוב של ההמחאה שנמשכה על ידי ****.

בשים לב לאמור, למובא ולמקובץ לעיל התביעה נדחית.

אין חולק כי כלל השיקים הוצגו לפרעון, חוללו וסיבת החילול הנה: "חשבון מוגבל ואין כסוי מספיק". טענות הצדדים: לטענת התובע הנו בעל עסק בתחום המרת מטבע חוץ וניכיון שיקים הנושא רישיון כדין ופועל תחת השם המסחרי א.ר.א. שירותים פינאנסיים.

התובע מוסיף וטוען כי בגדרן של העיסקאות כאמור, ניכה הנתבע את השיקים נשוא התביעה ובמסגרת עסקת הניכיון- קיבל את תמורתם של השיקים וחתם על מסמכים המעידים על ביצוע עסקת ניכיון כאמור וכן קבלת תמורה בהתאם לה. לטענת התובע, בנסיבות אלו, משחוללו השיקים, חלה על הנתבע החבות לשלם לתובע את תמורת השיקים.

זאת אף זאת,, כאמור, הכחיש הנתבע בתחילה שביקר בעיסקו של התובע במסגרת עסקת הניכיון ואולם בנגוד לטענתו זו העיד בעמוד 6 שורות 4-8 שהיה בעסק התובע, חתם על השיקים באותו מעמד וכי הוא אומנם לא קיבל את הכסף ואולם רמי שפירא קיבל את הכסף באותו מעמד.

...

סוף דבר: הנני קובעת כי הנתבע חב בפירעון השיקים כלפי התובע.

בנסיבות אלו הנני מורה על שפעול הליכי ההוצאה לפועל בתיק ההוצל"פ, כמו כן הנני מחייבת את הנתבע בתשלום הוצאותיו של התובע בגין הליך זה בסך של 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בגין הליך זה בסך של 10,000 ₪.

הואיל והנתבע הפקיד פיקדון בסך 35,000 ₪ במסגרת החלטה בדבר מתן רשות להתנגד בפני השיקים, הנני מורה על העברת הפיקדון לטובת תיק ההוצאה לפועל.

עקרי העובדות וטענות הצדדים לטענת התובעת, ביום 20.4.07 הגיע הנתבע למשרדי התובעת, העוסקת בהמרת כספים, לצורך המרת שיק על סך 13,000$.

מכל מקום, אין מחלוקת כי השיק יצא את הנתבע והגיע לידי התובעת מדעתו, וכזו הפקידה התובעת את השיק בבנק, הוא לא כובד מחמת העידר כסוי מספיק.

" בשורה של פסקי דין קבע בית משפט כי מי שחותם על שטר, ללא תוספת כלשהיא המסייגת את חבותו האישית לשטר, יחוב בו. בע"א 244/75 מואסי עבד אלטיף ואח' נ' עיזבון המנוח רפאל שמיר ואח' פ"ד ל(1) 113 נקבע: "נשאלת השאלה האם צדקה השופטת המלומדת בדחותה את התביעה נגד המשיב מס' 2. בפסק-דינה דוחה היא את כל הטענות שהיו בכתב-ההגנה וקבועת שהמערערים המחזיקים בשיק. כי המשיב מס' 2 חתם על השיק וכי מהשיק עצמו, ת/1, נראה באופן ברור שהחתימה של נתבע מס' 2 מופיע ללא כל תוספת ואין בשיק מאומה המסייג אותה כחתימת מורשה. השופטת המלומדת איננה מיתעלמת מההלכה הפסוקה ומהוראות פקודת השיטריות לפיהן ברור כי חתימה על השיק מחייבת רק את החותם כל זמן שאין על-פני השיק תוספת ברורה המצביעה על כך שהחתימה היא בשם מרשה וכי החותם הוא רק מורשה.... כאמור לא הביאו הצדדים כל עדויות ומאחר וחובת ההוכחה, לאחר שהוגש השיק המקורי, היתה מוטלת על המשיבים עליהם היה לסתור את החזקה המשפטית הפועלת לטובת המערערים. לא אוכל להיטיב לעשות מאשר לצטט בענין זה את הנאמר בספו של ד"ר זוסמן, דיני שטרות, מהדורה חמישית, בסעיף 30:

...

הנתבע מפנה לע"א 4294/90 עיזבון המנוחה חיה לאה רינסקי ז"ל נ' רחמני ושות' מימון בע"מ (1996) (להלן: פס"ד רינסקי), אולם קריאה מעמיקה יותר של פסק דינו של הנשיא ברק מעלה כי אינו מוביל למסקנה אליה מבקש הנתבע להגיע אלא להפך: "עולה מהסדר זה, כי מקום ששלוח פועל בגדרי הרשאתו וחותם על שטר את שמו שלו בלבד, בלא שניתן לראות שהוא חתם בתור שלוח, השלוח חב (אישית) על-פי השטר ואילו השולח אינו חב על פיו. לעניין זה, אין נפקא מינה אם הצד האחר, שקיבל את השטר מידי השלוח, ידע על דבר הרשאת השולח או שהשליחות מבחינתו הינה נסתרת (ראה ע"א 1286/90 [1], בעמ' 809)...

מכל האמור לעיל, עולה כי הנתבע חב אישית בסכום השיק.

באשר לאופן חישוב סכום השיק והסכום שיש לקזז, הרי שבטופס הבקשה לביצוע שטר, טען התובע כי סכום השיק הוא 52,520 ושעל חשבונו שולם הסכום של 21,720 (הסכומים נומינליים לתאריך 20.11.08, מועד הגשת השטר לביצוע) ומשכך אני מורה כי הנתבע ישלם לתובעת 30,800 ₪ כערכם ביום 20.11.08, בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 4,500 ₪ ואגרות בית משפט והוצל"פ. סכומים אלו ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאחרת יישאו ריבית והצמדה עד לתשלום בפועל.

על פי המתואר בכתב התביעה, גנבה הנתבעת פנקסי שיקים מהתובעת, זייפה את חתימתה ופירטה את השיקים אצל חלפן כספים בתחנה המרכזית.

למחרת הראה את השיק למטפלת אשר אמרה שיש מקרים של שיקים מזויפים, וכיוון שהחתימה על השיק אינה דומה לחתימת התובעת, יתכן שהשיק מזויף.

העדה ביצעה בדיקה מטעמה באשר לשיקים האחרונים שהוצגו בחשבון התובעת, וגילתה מספר שיקים שניתנו לפקודת ציינג' בשום 'מוש המרת מטבע'.

העדה השיבה שהיא עצמה אינה מבצעת בדיקת זיופי שיקים, אינה בודקת חתימות על גבי השיקים אלא רק אם קיים כסוי.

שלושה חיקוקים רלוואנטיים לדיון במחלוקת שבין הצדדים בעיניין זה. על שיק מזויף חלים בראש ובראשונה דיני שטרות, שכן שיק הוא הוראה של אדם המופנית לבנק, לשלם סכום כסף לצד שלישי.

החתימה על גבי השטר היא תנאי להטלת חבות שטרית ובהעדר חתימה - אין חבות, כפי שעולה מסעיף 22(א) לפקודת השיטריות [נוסח חדש] (להלן- "פקודת השיטריות").

...

על כן הגיע למסקנה שקיימת סבירות גבוהה לכך שהחתימות שבמחלוקת על גבי השיקים לא נחתמו על ידי התובעת.

עולה מהמקובץ כי לא מדובר בענייננו בהבדלים בולטים, שניתן היה לראותם בעין בלתי מזויינת, ועל כן אינני סבורה שהבנק הפר את ההסכם, או שהוא נהג ברשלנות בכך שלא גילה כי אחדות מהחתימות על גבי השקים זויפו.

סיכום אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

במוקד התביעה שני שיקים בסך 38,666 ₪ כל אחד שנמשכו מחשבונו הפרטי של הנתבע לטובת התובעת במסגרת פעולת ניכיון שיקים שביצעה.

כחיזוק לגירסתה זו הציגה הנתבעת את מכתבו של עו"ד אלי כהן בא-כוח החברה המפעילה את ה-View מיום 7.3.13 המבהיר כי לא תוטל עליה כל אחריות אישית בגין פעולות המרה שונות שנדרשה לבצע בשם החברה או בעליה, ובכללן המרת שיקים, פריטת כספים וכן פריטת שיקים של לקוחות.

קשה להשתחרר מן הרושם שנותר - על אף הכחשתה זאת - כי השינוי בגירסתה נבע מן העובדה שבין לבין הוגש תצהירו של גולן בו צוין במפורש כי במעמד חתימת הנתבעת על גב השיקים לא התקבלו על ידה כל כספים שהם, כפי שגם אישרה בעדותה.

גולן הוסיף כי הנתבעת היא זו שהייתה מנווטת את כל מערך הכספים ובצעה את הרוב המכריע של הפעולות אצל התובעת מטעם החברה ובעליה, תוך שהדגיש כי "הייתי מבקש ממנה שלא תיתן לי לעשות פעולות שאין מאחוריהן כסוי, הייתי בא ואומר לה קלרה בבקשה ממך אם יש כסוי תגידי לי כדי שנעשה פעולה. אז אמרתי לה תחתמי פה כדי שאהיה רגוע יותר והיא חתמה לי מאחורי השיק." (עמ' 2 ש' 16-7; עמ' 7 ש' 19-13).

פן משפטי בהנתן הנסיבות העובדתיות שנקבעו לעיל הרי שהנתבעת נימצאת חבה כערבה לשיקים על-ידי חתימת "מעין מסב" על-פי המסלול הקבוע בסעיף 56 לפקודת השיטריות [נוסח חדש] לפיו "החותם על שטר שלא בתור מושך או קבל הריהו, במעשהו זה, חב בתור מסב כלפי אוחז כשורה." על-פי ההלכה המושרשת ביחס לסעיף 56 האמור "חתימת 'זר' על שטר, לרבות שטר הנושא רק את חתימת עושהו ושטרם הושלם, יכולה לשמש אמצעי לערוב כלפי האוחז (לרבות הנפרע) לפירעון השטר." (למשל, ע"א 546/63 פ.י.ת. בע"מ נ' אסטליין, פ"ד יח(3) 39, 44-43 (18.6.1964)).

כבר מן הדיון בהתנגדותה - שזו הפעם הראשונה בה נשמעה גרסה מפורטת של התובעת בהנתן כי תחילתו של ההליך בהגשת בקשה לבצוע השיטריות בהוצאה לפועל - הובהר לה כי חבותה הנטענת נובעת מחתימתה על גב השיקים, עניין שנזכר גם בהמשך בתצהיר עדות ראשית של גולן מטעם התובעת.

...

סוף דבר תביעת התובעת נגד הנתבעת 2 מתקבלת כך שהיא חייבת לשלם לתובעת סך של 77,460 ₪ (הוא הסכום שנתבע בבקשה שהוגשה לביצוע השטרות) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת הבקשה ועד יום התשלום בפועל.