מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חבות נהג טרקטור לנזקי גוף שנגרמו לקבלן משנה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשלב מסוים נהג הטרקטור נסע (עם הטרקטור) להביא חלק כלשהו, וכך הוא, התובע, נשאר לעבוד על הצנור כשזה אינו מאובטח ואין עובדים נוספים שיחזיקו אותו.
לשאלה, מדוע הסכים לבצע את תפרי החיבור בעוד יעקב נסע עם הטרקטור ומדוע לא המתין לו שחזור כדי לאבטח את הצנור, התובע השיב "איזה קבלן רוצה שאתה תעמוד ואמרו לי תעשה" (שם, עמ' 60 שו' 13, ראו גם תשובה בעמ' 64 שו' 10-15; עמ' 65 שו' 5).
מקום שבו מזמין העבודה הטיל את ביצוע העבודה על קבלן ראשי, יראו בקבלן הראשי כ"מבצע הבניה" החב בקיומן של הוראות הבטיחות, וגם אם הוא מינה קבלני משנה תחתיו, אין הדבר גורע מאחריותו והוא ממשיך להיות מוגדר כ"מבצע הבניה".
דא עקא, כי בסעיף 4(א) לאותו הסכם, טיפלקס התחייבה להיות אחראית לכל נזק גוף שייגרם לעובדיה בקשר לבצוע העבודות.
עיון בפוליסת ביטוח עבודות קבלניות שהוצאה על ידי כלל לשלרון בין התאריכים 1.8.07-31.12.07, כוללת פרק של חבות מעבידים עד לגבול אחריות של 5 מיליון דולר למקרה ביטוח.
...
ההודעה לצד שלישי בעילה ביטוחית (ביטוח כפל) נגד מגדל, נדחית.
ההודעה נגד מגדל בעילה ביטוחית (כפל ביטוח), נדחית.
ההודעות לצדדי ד ולצדדי ה שהגישו מפעלי ים המלח ומגדל נדחות מאליהן לאחר שמפעלי ים המלח ומגדל לא חויבו בדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בין השאר טוענות הנתבעות, כי גרסת התובע אינה נזכרת בגירסתו הראשונית ובתיעוד הרפואי מזמן אמת ובאה לידי ביטוי לראשונה רק בטופס התביעה לקבלת דמי פגיעה שהתברר שהתובע לא מילא והוא אף אינו יודע מה כתוב בו. לטענת הנתבעות "שרבובו" של הטרקטור לארוע היה בבחינת "תפנית מאוחרת" ו"פתאומית", שבאה בנסיון לחלץ את התובע מה"סולחה" שהתקיימה בינו, מעסיקתו והאחים חלאילה, על ידי הטלת האחריות על מבטחת הכלי.
איילון מאשרת כי הנפיקה לנתבעת 2 (המבוטח) שתי פוליסת שהיו בתוקף במועד המדובר: פוליסה ספציפית לביטוח חבות כלפי צד ג' בגין נזק שניגרם על ידי הבאגר (פוליסת צ.מ.ה.) ופוליסה כללית לביטוח עבודות קבלניות על בסיס הצהרתי (לכל פרויקט), שם בוטחו הנתבעת 2, מזמיני העבודה וקבלני משנה (פוליסת עבודות קבלניות).
בסעיף 10 לתצהירו, "במועד התאונה ראיתי את התובע נפגע מבאגר מטעם חברת ברדריאן כאשר היה על סולם במסגרת עבודתו". העד אף ציין (בס' 12 לתצהירו) את שמו של נהג הבאגר, עובד של האחרים ברדריאן.
כמתואר לעיל, בין נתבעות 2 ו-3 לצד השלישי (בית חדש) נחתם ביום 17.8.07 הסכם לפיו, בין השאר, הנתבעת 2, "הקבלן" "יהא האחראי הבלעדי לכל נזק מכל מין ו/או סוג שהוא, לרבות כל נזק גוף או רכוש אשר יגרמו, לכל אדם ו/או תאגיד, לרבות למזמין ו/או לעובדים באתר הפרויקט ו/או לפרויקט ו/או לכל צד ג' אחר ו/או לרכושם של כל אחד מאלה ו/או קבלני משנה ו/או מי מטעמו המועסקים על ידו או כתוצאה מכל רשלנות או מחדל של הקבלן ו/או עובדיו ו/או קבלני המשנה שלו ו/או מטעמו" (ס' 7(א) להסכם).
...
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בענין זה הגעתי למסקנה כי בנסיבות הענין אין מקום לסטות מהחזקה או ההנחה המקובלת כי שיעור הנכות הרפואית האורתופדית שנקבעה לתובע בתחום האורתופדיה שווה לשיעור הנכות התפקודית שיש לקבוע לו. יש לזכור כי אף שלתובע נקבעה על ידי מומחה בית המשפט הגבלה קלה בלבד בתנועות עמוד השדרה המותני, התובע הוא פועל, עובד כפיים, ללא הכשרה בתחום אחר ונכותו עלולה להעמידו בעמדת נחיתות כזו או אחרת כלפי חבריו מחפשי העבודה בתחום זה. התובע לא חזר לעבוד אצל הנתבעת 1 לאחר התאונה (לדבריו אף לא ניסה).
עוד נטען על ידי הנתבעות כי הטענה לשכר לא מדווח, היא הרחבת חזית שלא הוכחה ואין להקיש מהליך שהתקיים בעניין עובד אחר על עניינו של התובע, הליך שהכרעה בו אינה מהווה השתק שיפוטי בענין זה. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בענין זה ועיינתי במסמכים שהוגשו על ידם, לרבות בפסק הדין שניתן בתביעה שהוגשה לבית הדין, הגעתי למסקנה כי אין לקבל את טענת התובע בדבר שכרו הלא מדווח וכי יש מקום לקבוע כי בסיס שכרו של התובע לצורך חישוב הפיצוי בגין אובדן כושר השתכרותו, עומד על סך של 2,618 ₪, שכרו במשך 5 מ-9 החודשים בהם הועסק על ידי הנתבעת 1.
ההודעה לצדדים השלישי והחמישי (בתביעת הנתבעות 2 ו-3) חברות בית חדש והפניקס – נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הנתבעת 2 הנפיקה פוליסת ציוד מיכאני הנדסי לכלי שהוגשה, וברשימה צוין במפורש שהחרבת האחריות כלפי צדדי ג' בשל נזק גוף מוגבלת לשימושים מסוימים בכלי שפורטו ברשימה, ולא כוללת חבות טענות ביטוח על פי פקודת ביטוח רכב מנועי.
יתר הצדדים: בכתב התביעה צוין כי הנתבעת 1 הינה החברה בעלת הכלי, קבלן באתר, ומי שהיתה אף מעבידת התובע והמעבידה של הנהג בכלי.
הביטוח שהוציאה נתבעת 4 מכסה גם קבלני משנה, ולפיכך נטען בתביעה כי כיסתה אף האחריות הנזיקית של נתבעת 1.
הגדרת "תאונת דרכים " שבחוק הינה – "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שארע עקב היתפוצצות או היתלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם ארעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שניגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שניגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, ובילבד שבעת השמוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שארע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השמוש ברכב המנועי" אין צורך בעניינינו להתעכב על הגדת "שימוש ברכב מנועי". החוק מגדיר "רכב מנועי" או "רכב" באלו המלים – "רכב הנע בכוח מיכאני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכאני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כיסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות" הכלי בעניינינו אינו רכבת טרקטור או רכב הנגרר או נתמך על ידי רכב מנועי.
...
דין התביעה כנגד קרנית להידחות, וממילא פסה"ד בהודעה לצדדים שלישיים ששלחה אינו בעל נפקות, בהיותו פס"ד מותנה (בכך שקרנית תחוייב).
סבורני שהגדרה בסיסית זו אינה מתקיימת במקרה דנן.
אני קובע שהרכב אינו "רכב" או "רכב מנועי " כהגדרתם בחוק, ולא מדובר בתאונת דרכים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 7/5/14 נהג הנתבע 2 ברכב מסוג קיה, מספר רשוי: 4654779 שבבעלות חברת השכרת הרכב "פרי ירוחם". הנהג פגע בשני הולכי רגל, א.י.ב ו- א.ח (להלן: "הנפגעים") וגרם להם לניזקי גוף.
(תיקון מס' 7) תשמ"ט-1989 נפגעים אלה אינם זכאים לפיצויים לפי חוק זה: 6)בעל הרכב או המחזיק בו, שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שארעה באותה נהיגה, בין בהיותו ברכב ובין מחוצה לו." (חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 - מאגר נבו).
"אי הבאת עד רלוואנטי מעוררת מדרך הטבע את החשד כי יש דברים בגו וכי בעל דין שנימנע מהבאתו חושש מעדותו ומחקירתו שכנגד.... ככלל אי העדת עד רלבאנטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו..." (ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ פ"ד מד (1) 239 עמ' 245 8.1.90 וראה גם ת.א. (ראשון לציון) 4712/01 ב.ג. את א.לוינשטיין בע"מ נ. צ'רבוס ניהול סחר וייעוץ בע"מ (פורסם בנבו 30.5.02).
בע"א 7580/03 קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ' יהושע צורדקר (18.1.07) נקבע מפי המשנה לנשיאה, השופט ריבלין כי: "סבורני כי לקרנית אמנם עומדת זכות חזרה כלפי מתיר השמוש ברכב, אולם אין זו זכות מוחלטת. הזכות מותנית בכך שהתנהגותו של מתיר השמוש – כאן המשכירה – היתה נגועה באשם." בפסקי דין נוספים נפסק כי "האשם" יכול לבוא לידי ביטוי בידיעה, בפזיזות, עצימת עיניים וברשלנות.
אשר להתרת השמוש ולפי הפרשנות המרחיבה ראה ע"א (מחוזי תל אביב-יפו) 1340/00 קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ' גלגלים אוטו מוטרס בע"מ (נבו 01.05.2002) "ולפיה אין דרישה לפעולה אקטיבית מצד המתיר על מנת שניתן יהיה לחזור אליו, כאמור בסעיף 9 לחוק הפיצויים." וגם: "בכך שהמשיבה פעלה כשם שפעלה, ניתן לראות בפעולותיה, או למעשה, בחוסר פעולותיה - השלמה עם מעשיו של הקבלן ושל העובד-הנהג. 'השלמה' זו התבטאה באי נקיטת אמצעים יעילים  למניעת השמוש על ידי הקבלן או מי מטעמו, כאמור לעיל." ראה גם ת"א 171483-09 (שלום תל אביב) קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ' לסרי שם חויבה הנתבעת 2 כמחזיקה בשל עצימת עיניים.
...
בע"א 7580/03 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' יהושע צורדקר (18.1.07) נקבע מפי המשנה לנשיאה, השופט ריבלין כי: "סבורני כי לקרנית אמנם עומדת זכות חזרה כלפי מתיר השימוש ברכב, אולם אין זו זכות מוחלטת. הזכות מותנית בכך שהתנהגותו של מתיר השימוש – כאן המשכירה – היתה נגועה באשם." בפסקי דין נוספים נפסק כי "האשם" יכול לבוא לידי ביטוי בידיעה, בפזיזות, עצימת עיניים וברשלנות.
הנתבע 1 ידע שאין לאפשר לאחר לנהוג ברכב ובמיוחד לא לנתבע 2.
אשר על כן אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעת את סכום התביעה – 142,380 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מנגד צד ג' טוענות, מלבד הכחשה כללית של עובדות המקרה, כי החבות נופלת לפתחו של הקבלן המשנה מטעם צד ג' 1, הלא הוא הנתבע 2.
מעיון בטופס ההודעה על התאונה שצורף לכתב ההגנה של הנתבעת 4 (שהתביעה נגדה נדחתה) תחת "תאור המקרה" נכתב "עשינו עבודות בחניון עם טרקטור, פיתאום צד ג' הגיע מכניסה בזמן שחזרתי לאחור ופגעתי בצג". וכעת לנתון המרכזי המלמד על הכרה באחריות לתאונה: תחת רובריקת "מי לדעתך אשם בתאונה:" נכתב: "אושר תשלום", מה שמלמד כי נהג הטרקטור או מעסיקו הכירו באחריותם לתאונה והצורך בתשלום בגין ניזקי התאונה.
במסגרת ההסכם שנכרת בינה לבין צד ג' 1, היא הקבלן הראשי, נקבע בסעיף 44.1.1 תחת פרק "האחריות" כי מי שיהיה אחראי לכל נזק שייגרם, בין בגוף ובין ברכוש, בין היתר לצד שלישי, כתוצאה ממעשה או מחדל מצד הקבלן הנובע מבצוע עבודתו על פי החוזה, בין אם נגרם על ידו ובין אם נגרם על ידי שלוחיו או כל הנתון למרותו, הוא הקבלן הראשי.
הפוליסה של עריית גבעתיים אינה רלוואנטית למקרה בו הקבלן הראשי או קבלן משנה או מי מטעמם התרשל בבצוע תפקידו.
...
למעלה מזאת, לאחר ששמעתי את גרסתו של נהג הפרטית, הוא התובע 1, והתרשמתי ממנה באופן ישיר ובלתי אמצעי, אני נותן בה אמון מלא.
אני מקבל את טענת ב"כ עיריית גבעתיים, לפיה פוליסת הביטוח של הקבלן הראשי היא שמכסה חבות של העירייה, כפי שנקבע בתנאי ההסכם ועל פי המכרז במסגרתו נבחר הקבלן הראשי.
אשר לסוגיית החבות של צד ג' – הרי לאור התוצאה אליה הגעתי בסעיף הקודם לפיה אין חבות לעיריית גבעתיים, ומאחר שהודעת צד ג' אינה עומדת בפני עצמה כי אם מותנית היא בתוצאות ההליך העיקרי כנגד שולח ההודעה, הרי משנדחתה התביעה נגד עיריית גבעתיים, נדחית גם הודעת צד ג'.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו