מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חבות בנק על שיק מזויף

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אין לדעת האם הוצאו מחשבון התובעת כספים במירמה שכן מדובר בשיקים שהתובעת אישרה את משיכתם לא טענה לגביהם דבר בזמן אמת ואין לראות בטענות התובעת כלפי חיות כמטילות חבות כלשהיא על הבנק.
התובעת טוענת כי אילו השוו הבנקים את החתימות על השיקים אל מול דוגמאת החתימה שלה, היו מגלים את הזיוף כבר בשנת 2000 או 2001, ומונעים את הנזק שניגרם לה. בנוסף, טוענת התובעת כי היה על הבנקים לגלות את השינוי בהקף הפעילות בחשבון, לשים לב לכך ששיקים מוצאים או מוסבים לטובת ספקי מזון, אשר אין זה מדרכו של אדם המנהל חשבון פרטי, בהבדל מחשבון עסקי, להוציאם, וכי היה עליהם לשים לב למצבה הנפשי הרגיש, העושה אותה פגיעה לאנשים שעלולים לנצלה לרעה, כפי שעשה חיות, במיוחד שהיא נמנית על קבוצת סיכון של קשישים עריריים.
...
עילת התביעה הנוספת שבתביעה השנייה היא שקר מפגיע, ואף דינה להידחות באשר, ראשית, עפ"י סעיף 58 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), לא ייפרע אדם פיצויים בעד פרסום שגר מפגיע אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון, ואילו חיות לא הוכיח כי נגרם לו נזק כאמור ומה שיעורו, וכן משום, שכאמור הפרסום שבעניינינו הינו פרסום מותר על-פי חוק איסור לשון הרע, על מנת לאפשר לבעל דין להביא את טענותיו לפני בימ"ש, ובמיוחד שבעניינינו, כאמור לעיל, הדברים שנכתבו ונאמרו במסגרת התביעה הראשונה הינם בלב המחלוקות שבין הצדדים, ובעלי לנקוב בהם לא הייתה לרפפורט כל אפשרות להביא את עניינה לפני בימ"ש. לאור האמור לעיל, נדחית תביעת חיות נגד רפפורט ובגון (התביעה השנייה).
תביעת חיות נגד רפפורט ובגון בתביעה השנייה, נדחית במלואה.
תביעת רפפורט נגד הבנקים בתביעה השלישית, נדחית במלואה.

בהליך התנגדות לביצוע שטר (ת"ט) שהוגש בשנת 2016 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

"אין חבות בלי חתימה" קובע סעיף 22 (א) לפקודת השיטריות [נוסח חדש]: "אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה". אלא מאי, האם יש בכך לבד כדי להקים להעתר להתנגדות? טענותיו אלו של מוניר אינן מתיישבות עם נסיבות המקרה שכן משנשאל מוניר באם פנה לבנק הנמשך והודיע על זיוף השיק , גניבתו או אובדנו השיב בשלילה.
דרך הוכחת אמתות חתימה הנה בדרך כלל בחוות דעת מומחה לכתבי יד: "בית המשפט רשאי להזקק לעדויות מומחים בעניינים שבהם דרושים ידע והתמצאות מדעיים או טכניים, ובהם עדות גרפולוג המומחה לניתוח כתבי יד". "(ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ, פ"ד מז (3) 240 (1993)). באותו פסק דין נקבע כי אין לייחס משקל ראייתי לאי הגשת תלונה במישטרה: "לא מצאתי ממש גם בטענה שהמשיבה השלישית לא הגישה תלונה במישטרה על זיוף חתימתה: לא מוטלת עליה כל חובה לעשות כן, ואין לעובדה זו משקל ראייתי מכריע היכול להשמיט את הבסיס מתחת לכפירתה בחתימתה על המסמך". מכאן, על אף ניסיונו של ב"כ המשיב להראות כי חתימתו של מוניר על גבי השיק זהה לחתימות אותן הציג בפניי (ת/1 , ת/2) אך אין בכך כדי להצביע בודאות כי החתימה על השיק זהה לחתימות שהוצגו בפניי ויש לברר עניין זה באמצעות חוות דעת של מומחה בכתב יד. עסקינן בטענה היורדת לשורשו של החיוב השיטרי ומהוה הגנה ראויה.
...
"אין חבות בלי חתימה" קובע סעיף 22 (א) לפקודת השטרות [נוסח חדש]: "אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה". אלא מאי, האם יש בכך לבד כדי להקים להיעתר להתנגדות? טענותיו אלו של מוניר אינן מתיישבות עם נסיבות המקרה שכן משנשאל מוניר באם פנה לבנק הנמשך והודיע על זיוף השיק , גניבתו או אובדנו השיב בשלילה.
סיכומו של דבר, הבקשה מתקבלת וניתנת למבקש רשות להתגונן, בכפוף להפקת הסכום הנ"ל. המבקשת תפקיד את הסכום הנ"ל תוך 14 יום מהיום ותגיש הודעה מתאימה לתיק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענת התובעים נתמכה בתצהירי התובע 1 והתובעת 2; הוצגו דוגמאות חתימה על שיקים של התובעים בהם בחתימת המושך חותמת "שמחה – אריה" כאשר לשם זה אין כל קשר לתובעים; הוצגו תלונות שהגישו התובעים למישטרה; ולמעשה לא הוצגה כל טענה מצד הנתבעים הכופרת בטענה זו. אני מקבל לפיכך את טענת התובעים שלפיה נגנבו מהם פנקסי שיקים מחשבונות שהיו לתובעים בבל"ל ובבנק אוצר החייל, חתימת התובעים על גבי שיקים מפנקסים אלו זויפה והשיקים הוצגו לפרעון.
חתימה על שיק שהיא מזויפת איננה יוצרת כל חבות שטרית.
...
לסיכום, לא ניתן להקל ראש בטראומה אשר חוו התובעים עת נאלצו לפנות את ביתם במסגרת תכנית ההתנתקות, טראומה שהועצמה עקב נסיבותיה האישיות של התובעת 2 (ולא מצאתי לפרט בעניין זה בהיעדר רלוונטיות אף שהטענה ודאי שלא נעלמה מעיני) והועצמה עוד יותר כאשר התברר שפלוני גנב מהם שיקים והפיצם לכל עבר.
אשר על כן אני דוחה את התביעה.
ההודעה לצד ג' נדחית בלא צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2005 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

שיקולי מדיניות מצביעים אף הם על חבותו של הבנק לשאת בנזק שנגרם לאקיטה בכיבודם של השיקים [ראו: אריאל פורת, אחריותם של בנקים בגין רשלנות, ספר השנה של המשפט בישראל, תשנ"ב-תשנ"ג (להלן: "פורת") עמ' 324-326).
לאור ההכרה בקשיים אלו, ניכר בפסיקה לאחרונה מעבר משימוש בדוקטרינת ההשתק לשימוש בדוקטרינה הנזיקית של אשם תורם: השופט ברק (כתוארו אז) מציין בהערת אגב בד"נ פרוסט (שם, בעמ' 66): "למותר לומר שדוקטרינת האשם התורם עדיפה כמה וכמה מונים על דוקטרינת המניעות שמקובל להחילה בנושאים מסויימים (כגון בזיוף שיקים) על יחסי בנק ולקוחו; שדוקטרינת המניעות הנה 'טוטאלית' על-פי עצם טיבה-'הכל או לא כלום'...
ואולם גם אם כך, אין ארידור יכול להישמע בטענה שהאחריות כולה למשיכת השיקים רובצת על הבנק ולאקיטה אין חלק בכך, שעה שבחר שלא להיות מעורב בענייניה של אקיטה ואף לא שם ליבו או עצם עיניו לכך שגם שיקים שנמשכו לפקודתו שלו וכובדו, נמשכו שלא על פי זכויות החתימה בחשבון.
...
אומר מיד כי לנזקים הנטענים לא הונחה כל תשתית עובדתית או ראייתית, ומשכך דין התביעה של ארידור נכסים להדחות.
סוף דבר 30.
התביעה של התובעת מס' 2 (ארידור נכסים) נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2005 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

[א' ברק, זיוף במשיכת שיק:מטרה ואמצעים בחלוקת הסיכון בין הבנק ללקוחו, משפטים א' (תשכ"ח – תשכ"ט, עמ' 148-147) לאור ההכרה בקשיים אלה ניכר בפסיקה מעבר משימוש בדוקטרינת ההשתק לשימוש בדוקטרינה הנזיקית של אשם תורם: הש' ברק בהערת אגב בד"נ פרוסט (שם, עמ' 66): "למותר לומר שדוקטרינת האשם התורם עדיפה כמה וכמה מונים על דוקטרינת המניעות שמקובל להחילה בנושאים מסוימים (כגון בזיוף שיקים) על יחסי בנק ולקוחו:שדוקטרינת המניעות הינה טוטאלית על פי עצם טיבה...
חובתו של בנק הפורע שיקים: המאפיינים העיקריים של חבותו של בנק הפורע שיקים כפי שנקבעו בפס"ד פרוסט (שם, עמ' 55-56): "חובתו העיקרית של בנק כלפי לקוחו היא למלא אחרי הוראות הלקוח כפי שהן מעת לעת. במסגרת זו תימצא החובה לכבד שיקים שמשך הלקוח לזכותו של צד שלישי, וחובה זו על הבנק למלא במהירות, ביעילות ובשלמות...
...
מיתרות החובה בחשבונות קיזז התובע בטחונות נזילים אשר עמדו לזכותו של הנתבע והיתרה בסך של 93,667 ₪ נתבעת בכתב תביעה זה. הנתבע הגיש כתב הגנה מתוקן ולפיו יש להפחית מיתרת החוב הנתבע סכומי שיקים ומשיכת מזומן, אשר כיבד התובע שלא בחתימתו של הנתבע ושלא בהרשאתו וסכומם עולה על סכום התביעה, עד כי דינה של התובענה להידחות.
בנוגע לשיקים שסכומם מעל 20,000 ₪, כפי שציינתי לעיל קיימת מידה מסוימת של רשלנות מצד הבנק, אך לאור היתנהלותו של הנתבע אשר במשך תקופה של חצי שנה לא התריע בפני הבנק על משיכות בסך של 450,000 ₪ שלטענתו לא היו על דעתו, אני קובע כי רשלנותו התורמת הינה ב 100% ואין לזכות את חשבונו בסכומי הכסף שנמשכו באמצעות השיקים האמורים.
על כן אני קובע כי הבנק יזכה את חשבונו בסך של 50,000 ₪ סכום משיכת המזומן באשנב בערך יום המשיכה, 7.6.98.
סיכום הגנת הקזוז שהעלה הנתבע נדחית, מהטעמים שצוינו לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו