חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חבות ביטוח לווה שנפטר ממחלת סרטן

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2006 בעליון נפסק כדקלמן:

בהתאם לסעיף 2 לפוליסה, מקרה הביטוח הנו מותו של אחד המבוטחים ו/או אם לקה אחד מהם במחלה סופנית אשר "כתוצאה ישירה ממנה אין סיכוי שהמבוטח יחיה יותר מ- 12 חודש...". ביום 26.10.94, תשעה חודשים לערך לאחר שהוצאה הפוליסה, פנתה רחל פיאמנטה (להלן: רחל או המנוחה) בתביעה למבטחות לתשלום סכום הביטוח בהתאם לסעיף 2 לפוליסה, לאחר שלקתה במחלה סרטנית ממארת שבגינה התקצרה תוחלת חייה לכתשעה חודשים.
אוסיף, כי סעיף 3 לפוליסה, שכותרתו "הגבלות לחבות המבטחים", אינו כולל כל סייג לחבות הביטוחית שעניינו מצבו הבריאותי של המבוטח: "המבטחים לא יהיו חייבים בתשלום סכום הביטוח אם המבוטח היתאבד תוך שנה מיום ביצוע ההלוואה, או אם המבוטח נפטר כתוצאה ממחלה תוך 60 יום מיום ביצוע ההלוואה, או אם המוות נגרם כתוצאה מטיסת המבוטח במטוס פרטי בקוו לא מורשה, או אם התברר שניתנה הצהרת כזב על ידי המבוטח". המיגבלות לכסוי הבטוחי נוגעות אפוא לאופני גרימת המוות.
...
מכאן, אני סבורה כי דין הערעור שכנגד להידחות אף הוא.
סוף דבר התוצאה אליה הגעתי מתבססת על התשתית העובדתית המיוחדת כפי שפורטה בהרחבה, ועל התפישה העקרונית כי חברת הביטוח היא הגורם המקצועי, היא בעלת המומחיות בתחום ואין היא יכולה להסתמך במידה ניכרת על יזמתו החופשית של המבוטח.
יחד עם זאת אני סבורה, כי יש לעשות כדי למנוע מצב בו הגשת תביעות נגד חברת ביטוח, שעילתן יסודה במרמת ביטוח, הופכת אפשרות זמינה ונוחה להתעשרות קלה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2005 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בנוסף, היות שהמנוחה החלימה ממחלת הסרטן כבר בשנת 1997, הרי שבמועד הצהרות הבריאות עליהן חתמה המנוחה (ביום 25/2/2000 וביום 4/8/2000) ועל פיהן היא בוטחה במסגרת חוזה ביטוח חיי לווים קבוצתי, המנוחה הייתה רשאית להצהיר, כי במשך 24 החודשים האחרונים לא חלתה באחת מן המחלות המפורטות בהצהרת הבריאות, לרבות מחלת הסרטן.
על כן, בנגוד גמור להצהרתה, על פי טענת הנתבעת, העלימה המנוחה עובדות מהותיות בנוגע למצב בריאותה, שאילו היו ידועות לה, היתה הנתבעת נמנעת מלצרפה לביטוח, ומשכך לטענתה, פטורה היא מכל חבות.
המומחה מטעם הנתבעת,פרופ' יואב הורן, (להלן"פרופ' הורן"), קבע בחוות דעתו מיום 21 בדצמבר 2003: "ניתן לומר כי בתקופות בהן חתמה החולה על הצהרת הבריאות (27.2.00 ו 17.8.00) קיננה בגופה מחלת הסרטן בשלב הרמיסיה החלקית של מחלה בעלת פרוגנוזה קשה. מחלה זו החלה באוגוסט 1997 ונמשכה עד ליום מותה בפברואר 2002. ההנחה כאילו החלימה ב-1997 וחלתה מחדש ב-2001 הינה חסרת אחיזה במציאות". וכן " מחלתה היתה פעילה לאורך כל התקופה בין מועד ההבחנה (8/97) ועד מותה (2/02)...
...
מסקנה של הכפלת דמי הביטוח, מביאה לתוצאה של תשלום מחצית תגמולי הביטוח, תוצאה המתישבת עם מסקנותי הנובעות מיישומה של דוקטורינת האשם המשותף.
לאור כל האמור, אני מורה כי הנתבעת תשלם לתובע את מחצית תגמולי הביטוח של הפוליסות נשוא התביעה וכפי שפורטו בסעיפים 6 ו-9 לעיל, בתוספת הפרישי הצמדה וריבית כדין מיום הזכאות על פי האמור בפוליסות, בהתייחס למועד הפטירה, כך שיהווה פרעון של מחצית ההלוואות האמורות נכון להיום.
בנסיבות המיוחדות של תביעה זו לא ראיתי לחייב בהוצאות מי מהצדדים, ועל כן אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

בסיכומיה טענה חברת הביטוח כי המנוחה הייתה בעיצומן של בדיקות רפואיות לגילוי מחלת הסרטן ובמצב בריאותי לקוי שהתבטא בסחרחורות וכאבי ראש שהתבררו כסרטן והיא ידעה על כך. תשובת התובעים להגנת הנתבעים לטענתם, עילת התביעה כנגד הבנק היא לא סירוב חברת הביטוח לפצות את העיזבון בגין הפטירה.
בפס"ד רינג נפסק כי העובדה שמצג השווא של המבוטח (אי גילוי מחלת הסוכרת שממנה סבל המבוטח) לא השפיע על מקרה הביטוח, איננה שוללת את תרופות המבטח לפי ס' 7 לחוק, שכן המצג השפיע על חבותו (הוכח כי המבטח לא היה מקבל את המבוטח לביטוח הקבוצתי אילו זה היה מגלה את דבר מחלתו).
לפי הנחיות משרד הבינוי והשיכון (נספח ו1 לתצהיר גינזבורג) סכום ביטוח החיים שנערך למנוחה לא כלל את סכום המענק המותנה ועל כן עזבון המנוחה נדרש בענייננו (כחלק מחובו בגין ההלוואה) להשיב את כספי המענק המותנה לידי משרד האוצר שכן המנוחה עד לפטירתה לא עמדה בתנאי המענק ואף עיזבונה לא עמד בכך.
...
לאור האמור לעיל, דין התביעה כנגד הבנק להידחות.
סוף דבר התביעה כנגד הנתבעות שתיהן נדחית.
התובעים ישלמו לכל אחד מן הנתבעות בנפרד, שכ"ט עו"ד בסך של 4000 ₪ ומע"מ כדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2008 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מאחר והגעתי לכלל מסקנה כי התובע לא סבל ממחלת לב פעילה וכי עובר לתחילת הטיפול הכימוטרפי מצבו הלבבי היה תקין, וגורמי הסיכון עליהם מדבר ד"ר פרלוק לא התקיימו במנוח, כי אז אין אלא לקבוע כי מותו של המנוח נגרם בסבירות גבוהה יותר מסיבוך של מחלת הסרטן ולא מאירוע לבבי נפרד.
בכל הנוגע לעדות התובעת הרי שמתוך עדותה ולפיה לא הוסבר לה (להבדיל מלבעלה המנוח) דבר בכל הנוגע לפוליסת הביטוח, ראיתי לראות רק חיזוק לטענת הבן שזו הייתה התנהלות הבנק בעת ההחתמה על מיסמכי ההלוואה, זאת ותו לא. עוד ראיתי ללמוד ממנה על האופן שבו המנוח ראה את עצמו מבחינת מצבו הרפואי.
לאור מסקנתי שלעיל הרי שהנתבעות חבות בהחזר הסכומים ששולמו על חשבון ההלוואה החל מיום פטירתו של המנוח ועד היום.
...
לסיכום נקודה זו ראיתי לקבוע כי הבנק חב כלפי התובעת הן מכוח חוק הבנקאות והן מכוח עוולות שבפקודת הנזיקין.
סוף דבר 94.
הנתבעות ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים: א.סך כל הסכומים ששולמו על חשבון ההלוואה מאז פטירת המנוח ועד היום כשהם נושאי הפרישי הצמדה וריבית כחוק ממועד התשלום של כל תשלום ועד מועד התשלום על-פי פסק הדין בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלה, שבהן היה המנוח חולה במחלת סרטן שאילצה אותו לכריתת הקיבה ואיברים נוספים, ולמרות טיפולים מתמשכים, המחלה חזרה בתחילת 99, והמנוח היה בבדיקות וטיפולים בקשר אליה לפני חתימת חוזה הביטוח ומייד לאחר מכן, העובדה שהמנוח הסתיר בטופס הצעת הביטוח והצהרת הבריאות את המידע על מחלתו נופלת בגדר האמור בסעיף 6(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, שהיא אי מתן תשובה כנה לשאלה.
סעיף 3 לפוליסת ביטוח החיים מציין את ההגבלות לחבות המבטחים וזוהי לשונו: הגבלות לחבות המבטחים המבטחים לא יהיו חייבים בתשלום סכום הביטוח במקרה כל שהו מהמקרים הבאים: אם המבוטח התאבד, בין אם היה שפוי בדעתו ובין אם לא, תוך שנה מיום כניסת הפוליסה לתוקפה.
הנתבעת סומכת טענתה זו על האמור בע"א 8905/96 בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ נ' אורה רוזנברג, תק-על 98(2), 1575: "המשיבים לא הניחו את דעתנו שמוטלת חובה על בנק שנותן ללקוח הלוואה המובטחת במשכנתא, להודיע ללקוח כ"פרט מהותי" שזכותו לערוך ביטוח חיים למקרה של פטירה.
...
לפיכך, אני דוחה את התביעה להשבת דמי הביטוח, אך פונה לנתבעת ומציע שתשיב לתובע את דמי הפרמיה ששולמו לה מתחילת הביטוח עד פטירתו של המנוח, בניכוי הוצאותיה.
אני דוחה את התביעה לתשלום דמי הביטוח בגין פוליסת ביטוח החיים של מר יוסף טורבובסקי ז"ל ביום 09.02.99, בעיקר מכיוון שהנתבעת הוכיחה שלא היתה מתקשרת בפוליסה זו לו ידעה את מצבו הרפואי של מר טורבובסקי, שאותו הסתיר בהצהרת הבריאות אותה מילא.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות המשפט בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ. המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים ניתן היום ג' בחשון, תשס"ח (15/10/2007) בהיעדר הצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו