בחוות דעתו מיום 3.10.21 פירט השמאי את מכלול הליקויים שמצא, ובין היתר זה קבע כי על הרכב ניכרים סימני תאונה קשה בחזית, כי הסורג הקידמי תלוי ואינו מוחזק, הפגוש הקידמי הוחלף בפגוש שאינו מתאים למידות הרכב, הכנפיים הקדמיות שאינן מתאימות ובולטות מגוף הרכב, המעבה ומקרן האינטרקולר פגועים קשה כתוצאה מתאונה ואינם מחוברים לרכב, וכן כי ניכרות פגיעות בכנף אחורית ימנית ובדלת אחורית ימנית.
טענות הנתבע
הנתבע טען כי בעת ביצוע העסקה שווי הרכב נשוא התביעה היה 68,000 ₪, וזאת בהתאם לקבוע במחירון לוי יצחק, ולפיכך מכירתו לתובע עבור סך של 55,000 ₪, הנה מכירה במחיר סביר, על אחת כמה וכמה בהיתחשב בכך שבמעמד המכירה הוא הבהיר לתובע, כאמור גם בזכרון הדברים, כי הרכב עבר תאונות והיה בבעלות חברת השכרה (ראו זכרון הדברים ת/2 ורישיון הרכב נ/2).
רביעית, אומנם התובע הודה כי הנתבע מכר לו את הרכב במחיר הנמוך ממחיר המחירון, כיוון שהרכב היה מהשכרה ו"קיבל כמה מכות" (עמ' 8 ש' 8-9), ואולם אין באמירה כי הרכב "קיבל כמה מכות" או ברשום הנ"ל המופיע בזכרון הדברים, כדי לשקף, ולו לכאורה, את מצבו של הרכב, כפי שתואר בחוות הדעת שהוגשה.
...
דין טענתו זו של הנתבע להידחות:
ראשית, בהתאם להוראת סעיף 4(א)(2) לחוק מכירת רכב משומש, היה על הנתבע למסור לתובע טופס גילוי לפני חתימת זיכרון הדברים.
על יסוד כל האמור לעיל, הנני קובעת כי הנתבע הפר את חובתו על פי חוק מכירת רכב משומש, ומשכך לא מצאתי לנכון להתייחס לשאלה באם הפר הנתבע גם את חובותיו כלפי התובע מכוח דיני החוזים או דינים אחרים.
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל הנני קובעת כי על הנתבע לשלם לתובע סך של 7,710 ₪, בצירוף החזר אגרה חלקי בסך 900 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ - סה"כ 10,110 ₪.
