זכות קיזוז של חברת ביטוח מול קופת כינוס

נקבע, כי החיוב של חברת הביטוח כלפי החייבים לא נוצר בעת מתן צו הכנוס ולכן לא היה יכול להקים זכות קזוז.

עניין ביידנקופף - פש"ר (מחוזי ת"א) 1246-07 עו"ד אילן מוריאנו הנאמן לנכסי החייב יחיאל ביידנקופף נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (16.6.2017): מקרה זה עסק בבקשה של נאמן על נכסיו של חייב, להורות למבטחת להשיב לקופת הכנוס כספי פוליסות הביטוח של החייב, אשר קוזזו על ידה עקב חוב של החייב כלפיה בגין הלוואה שנטל.

נדמה גם כי לית מאן דפליג שלא תנתן לנושה "רגיל", שאינו מחזיק בפועל בכספי פושט הרגל, לקזז את חובו אל מול הכספים שבקופת הגמל של החייב אף אם החייב נתן לכך את הסכמתו.

...

לעומתו, סבור אני כי לולא שעבוד הכספים לטובת הנושה, בדרך עיכבון, בדרך משכון או בדרך מתן שעבוד אחר, אין בכוחה של זכות הקיזוז לגבור על הוראת סעיף 85(1א) האמורה.

לסיכום אפוא, כאמור, להשקפתי לו זכות הקיזוז הייתה עומדת לבדה, לא היה בכוחה של מגדל לגבות את חוב המערערת כלפיה בדרך של קיזוז.

די באמור כדי להצדיק מתן היתר על ידי בית המשפט למגדל לקזז את חוב ההלוואה של המערערת מכספי קופת הגמל שלה המופקדים אצל מגדל, ודין הערעור להידחות.

החייב לא מילא אחר החלטת בית המשפט, ורק ביום 16.9.18 הוגשה בקשה מטעם החייב שבה נטען כי לחייב נפסק פיצוי בגין תאונת עבודה בסך של 137,000 ₪ (כולל שכ"ט עו"ד), והחייב ביקש להעביר לקופת הכנוס את הסכום שנפסק בנכוי שכ"ט עו"ד. ביום 20.9.18 הוגשה תגובת הנאמן ולפיה "אין לנאמן היתנגדות להעברת הכספים לקופת פשיטת הרגל ע"ח תכנית הפרעון. אולם על החייב להשלים סכום תכנית הפרעון כפי שנקבע" (דגש שלי ש.מ.).

בהמשך הוגשו הודעות ובקשות שונות מהן עלה כי החייב פיטר את בא כוחו ונותר ללא ייצוג, וכי החייב פעל כנדרש להמציא לחברת מנורה את האישורים הנדרשים לצורך העברת הכספים שהיו צבורים לזכותו לקופת הכנוס אך בפועל הכספים הועברו רק ביום 7.6.20 לאחר שניתנו על ידי החלטות נוספות כנגד חברת מנורה, עפ"י בקשת החייב.

וכי הנאמן לא אמר דבר גם כאשר החייב נאבק במשך חודשים מול חברות הביטוח לצורך העברת הפיצויים לקופת הכנוס.

...

דיון והכרעה לאור טענות הצדדים עלי ליתן החלטתי, ואקדים ואציין כי אינני מקבל את טענת החייב לפיה אין ל"הלכת ב.ת.ב" תחולה רטרואקטיבית , וכפי שנקבע לא אחת "....נקודת המוצא לדיון בתחולתה של הלכה חדשה היא כי זו חלה הן פרוספקטיבית (כלפי העתיד) והן רטרואקטיבית (כלפי העבר). לצד זאת, נקבע כי במקרים חריגים , כאשר קיים אינטרס הסתמכות לגיטימי ומשמעותי הראוי להגנה , ניתן יהיה לסטות מכלל זה לשם עשיית צדק וזאת נוכח מכלול השיקולים הרלוונטיים לאותו ענין . עוד נקבע כי בקיומה של הסתמכות משמעותית אין די , אלא נדרש כי יהא זה מצב שבו לא ניתן לענות על אינטרס ההסתמכות באמצעות הגנות הלקוחות מדינים אחרים ... בסיכומו של דבר, הנטל המוטל על המבקש שלא להחיל החלטה שיפוטית באופן רטרואקטיבי, הוא כבד..." (בר"מ 1245/15 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גבעתיים נ' נוה שוסטר בע"מ (16.12.19), פסקה 46).

סיכומו של דבר, על אף מסקנתי לפיה "הלכת ב.ת.ב." חלה על המקרה שלפנינו, הרי שבפועל, ובשים לב למרכיב הפיצוי שנקבע בגין פגיעה בכושר השתכרות, ולאור מצבו הרפואי של החייב, מלוא סכום הפיצוי שנפסק לטובת החייב בגין הפגיעה בכושר ההשתכרות נדרש לחייב לצורך קיומו הבסיסי ובהתאם ומשבחר החייב להעבירו בשלמות לקופת הכינוס , אני קובע כי מלוא סכום הפיצויים שהועבר לקופת הכינוס יזקף על חשבון תכנין הפירעון, והנאמן יגיש עד ליום 5.8.20 הודעת עדכון מהו הסכום שנדרש החייב להוסיף לצורך השלמת תוספת הסכום של 150,000 ₪ כפי שנקבע בהחלטתי מיום 27.1.18.

        אבן הנגף העומדת בדרכה של החייבת היא בקשתה של מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מגדל") מיום 10.2.16 לאפשר לה לנקוט בהליכים כנגד החייבת לצורך מימוש כספים השייכים לחייבת והמוחזקים אצלה, וזאת בשל העובדה כי הלוואה שניתנה לחייבת לא הוחזרה לה.             וביתר דיוק, עתירתה של מגדל היא לקזז את חובה של החייבת כלפיה בשל הלוואה שהעמידה מגדל  לחייבת, ולא ניפרעה, וזאת בהתאם לזכות הקזוז כאמור בסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל "ובהתאם לפסיקה העניפה של בתי המשפט" כלשונה של מגדל (להלן: "עתירת מגדל").

עיון בפסק הדין שניתן בפרשת אמדאוס מלמד שזו לא ההלכה שנקבעה שם, אלא אך ציון מהו הקושי שמצביעים מבקריה של זכות הקזוז במסגרת הליכי פירוק חברת ופשיטת רגל, זכות הפוגעת בזכות השויון בין הנושים,  כאשר מתן זכות קזוז מעניק ייתרון לנושה אחד על פני אחרים, וכן – לשיטת מבקרי הגישה - בהענקת זכות הקזוז משווה מעמדה של נושה בעל זכות זו למעמד נושה מובטח מבלי שהתקיימו תנאי היסוד הדרושים בדרך כל לקיומה של בטוחה.

      נדמה לי שבנסיבות העניין, יש לראות את זכות הקזוז של מגדל  כנסוגה אל מול שיקול הצדק: תשובתה השגויה של מגדל, אי עמידתה על הזכות הקזוז לראשונה, השהוי שבהגשת העתירה, היתנהלותה של מגדל בהצגת מצג שאינו מדוייק, כאשר כיום אנו יודעים אחרת, נסוגים אל מול זכות הנושים לוודאות בהליך פשיטת הרגל, זכותה של החייבת לסיים את ההליך, גם אך לא רק, בשל מצבה הרפואי וגילה, ולאפשר לה לפתוח דף חדש ולהמשיך את שארית חייה ללא חרב הליכי הגבייה  שתתנופף מעליה.

      בשולי הדברים אציין ולהפיס דעת מגדל – גם אם הייתי קובע בנסיבות אחרות שזכותה לקזוז גוברת, הרי לאור היתנהלותה הייתי משית עליה הוצאות לטובת קופת הכנוס בסכום העולה על סכום של 22,800 ₪ בנסיבות תיק זה. 15.

...

         הלכה היא מקדמת דנא שעמידה על זכות יש לעשות בתום לב. בנסיבות העניין אני סבור שהתנהלותה של מגדל לא היתה כנה, ונדמה שויתרה בהתנהגותה על זכותה לקיזוז.

לאור על האמור, אני מורה למגדל להעביר מכספים שלזכות החייבת אצלה לקופת הכינוס סכום של 22,800 ₪.

דרכן של החברות לא צלחה.

חלק מן ההוצאות נחזות הוצאות עסקיות נידרשות אמנם, אך כאלה שעשויות להיות ברות ניכוי ולכן לא ברור מדוע מנוכות הן מן ההכנסה "נטו" שבידי החייב לאחר תשלום מס (למשל הינה"ח, או מיכשור וביגוד רפואי, יכול שגם ביטוח מקצועי).

עיין למשל: פס' 14 להחלטה ברע"א 8131/17 מזרחי נ' הכשרה חברה לביטוח [(14.11.2017)]; פס' 8 לפסק הדין שבע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרישמי , פ"ד נז(4) 197 .

מאידך , אין להיתעלם מן הנתון כי מצבת הנשיה הופחתה ממשית, ולנושים ניתן ויינתן דיבידנד לא זניח בזכות ההליך, גם אם לא מלא (את זאת ניתן לקבוע כבר עתה, מהשוואת מצבת הנשיה המאושרת שנותרה, מול הסכום שכבר נצבר כיום בקופת הכנוס של החייב.

כל נכס, כספים וזכויות השייכים לחייב מכל מקור שהוא (לרבות כספים בחב' בטוח, זכויות להחזרי מס וכדומה) ולא דווחו על ידי החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל, יועברו לקופת פשיטת הרגל במלואם מיד עם גילויים, בין אם התגלו לאחר אישור תוכנית הפרעון או לאחר סיום ביצועה ואף לאחר קבלת הפטר חלוט.

...

הנאמן הגיע למסקנה כי אין טעם במימוש מניותיו של החייב בחברות, משאלו נמצאו חסרות ערך כלכלי.

ניכוי מס מן הכספים הללו בשיעור 35%, הוליד לחייבים זכאות להחזר בסך של כ-32,000 ₪.

הנאמן הבהיר בנוסף, כי הכספים המוגנים אשר מומשו על-ידי החייב בשנת 2020, מומשו לבקשתו ובאישורו, תוך שהוא מודע לחבות המס הקיימת בגין כך. החייב אף נידרש לפעול לצימצום חבות המס מול חברת הביטוח.

דיון והכרעה במסגרת פסק הדין מיום 10.8.20, נקבע בסעיף ד' לתרופות על הפרת תנאי תוכנית הפרעון כך: "כל נכס, כספים וזכויות השייכים לחייבים מכל מקור שהוא (לרבות כספים בחב' בטוח, זכויות להחזרי מס וכדומה) ולא דווחו על ידי החייבים במהלך הליכי פשיטת הרגל, יועברו לקופת פשיטת הרגל במלואם מיד עם גילויים, בין אם התגלו לאחר אישור תוכנית הפרעון או לאחר סיום ביצועה ואף לאחר קבלת הפטר חלוט". במסגרת הפסיקתה שנחתמה ביום 10.2.21 המהוה צו הפטר חלוט לחובותיו ברי התביעה של החייב, נקבע בסעיף 6: "כל נכס, כספים וזכויות השייכים לחייב מכל מקור שהוא (לרבות כספים בח' ביטוח, זכויות להחזרי מס וכד') ולא דווחו על ידי החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל, יועברו לפשיטת הרגל במלואם מיד עם גילויים, בין אם התגלו לאחר אישור תכנית הפרעון או לאחר סיום ביצועה ואף לאחר קבלת הפטר חלוט". ברע"א 7725/18 פלוני נ' עו"ד חגי פריד (נבו 16.1.2019) נקבע: "סעיף 42 לפקודה קובע כי לאחר שהוכרז חייב כפושט רגל "יהיו נכסי פושט הרגל ניתנים לחלוקה בין נושיו ויוקנו לנאמן". בנוסף, סעיף 85(1) לפקודה מגדיר את "נכסי פושט הרגל" כך: "כל נכס שירכוש (פושט הרגל י'ו'), או שיוקנה לו, לפני הפטרו", וזאת למעט חריגים המנויים בסעיפים 86-85 לפקודה.

החייב ידע, או שלמצער, היה עליו לדעת כי קיימת לו זכאות כלשהיא לקבלת החזרי מס. אף אם נניח כי החייב לא ידע על כך, אין לכך כל נפקות שכן, בצו ההפטר נקבע מפורשות כי הכספים המגיעים לחייב מכל מקור שהוא, אף אם נתגלו לאחר קבלת הפטר חלוט, יועברו לקופת הכנוס מיד עם גילויים.

...

לסיכום, סבור הנאמן כי כספי החזרי המס שייכים לקופת הכינוס ויש להורות לרשוית להעבירם אליה.

מסקנה זו מתיישבת אף עם התכלית העומדת בבסיס העברת נכסי פושט הרגל לנאמן, להעמדת כל פוטנציאל הפירעון שיש לפושט הרגל בידי הנאמן, המאגד את האינטרסים הלגיטימיים הן של פושט הרגל והן של הנושים.

אשר על כן, בקשת החייב להורות על שחרור החזרי מס המגיעים לו מרשות המיסים לידיו, נדחית.