זכות קדימה בצומת ללא תמרורים לכלי רכב המגיעים מצדדים שונים

סעיף 64 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, קובע זכות קדימה לרכב המגיע לצומת ללא תמרור המגיע מימין.

" (א) לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב, יחולו הוראות אלה: (1) נתקרבו לצומת כמה כלי רכב מצדדים שונים, יתן נוהג רכב את זכות הקדימה לכלי רכב הבאים מימין". מכאן, נובעת חובת זהירות מוגברת לרכב המגיע לצומת מכיוון נסיעת רכב הנתבע.

...

דיון ומסקנות: לאחר שעיינתי בחומר שהוגש לבית המשפט, שמעתי את עדויות הצדדים בפניי ובחנתי את הראיות שהוגשו לתיק ולאחר ששקלתי כל השיקולים הצריכים לעניין, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל בעיקרה.

סבורני, כי בנסיבות שתוארו לעיל ובשים לב למוקד הנזק ברכב התובעת, בצידו השמאלי אחורי, הרי שאין להשית אשם תורם על התובעת.

משכך, הנני מורה לנתבע לשלם לתובעת סך של 5,971 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

סלע המחלוקת נוגע לטענת הנתבעות כי רכב הנתבעות הוסע בדרך ראשית ואילו רכב התובעת הגיע מסמטה צדדית וכי בכיוון נסיעת רכב התובעת הוצג תמרור "עצור" או תמרור "תן זכות קדימה", ולטענת התובעת מנגד כי שני כלי הרכב הגיעו מסמטאות לצומת ולא הוצב תמרור בכיוון נסיעת רכב התובעת.

תקנה 64 (א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 קובעת: "לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב, יחולו הוראות אלה: (1) נתקרבו לצומת כמה כלי רכב מצדדים שונים, יתן נוהג רכב את זכות הקדימה לכלי רכב הבאים מימין". משרכב התובעת הגיע לצומת הרחובות בה אירעה התאונה מימין לרכב הנתבעות, ולאור מסקנתי כי שני כלי הרכב הגיעו מרחובות צרים ולא היה תמרור עצור או תן זכות קדימה בכיוון נסיעת רכב התובעת, זכות הקדימה לחציית הצומת היא של רכב התובעת ומכאן אחריותה של נהגת רכב הנתבעות לתאונה.

...

רכב הנתבעות, בהתאם לתמונות שהוצגו (נ/2) ניזוק בצד ימני קדמי ותמונת מנח כלי הרכב בזירת התאונה (נ/3) בה נראה רכב הנתבעות עם חלקו הקדמי ימני במאונך לחלק הקדמי שמאלי של רכב התובעת, תומכת במסקנה ששני כלי הרכב היו בתחילת חציית הצומת בעת התאונה ולא ניתן לקבוע שמי מהם הקדים את משנהו בנקודת האימפקט.

הנתבעות לא הגישו חוות דעת נגדית ולא דרשו לחקור נגדית את השמאי שבדק את רכב התובעת באופן הקבוע בתקנה 130א לתקנות סדר הדין, התשמ"ד-1984 ואני מקבלת את קביעותיה וכן את התביעה בגין שכר טרחת השמאי.

לאור כל האמור, התביעה מתקבלת.

ראו בעיניין הוראת תקנה 64 לתקנות התעבורה, תשג''א – 1961 אשר מורה בזו הלשון: "רכב המתקרב או ניכנס לצומת או דרך לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב, יחולו הוראות אלה: (1) נתקרבו לצומת כמה כלי רכב מצדדים שונים, יתן נוהג רכב את זכות הקדימה לכלי רכב הבאים מימין";תק' תשל" הכלל הוא אפוא, באין תמרורים המורים אחרת, בהתקרב מספר כלי רכב אל צומת, זכות הקדימה להכנס לצומת היא לרכב הבא מימין .

ראו בעיניין זה האמור בתא"מ (שלום תל-אביב) 21233-08 ניו קופל בע"מ נ' גבירץ הילה ואח' , (פורסם במאגרים משפטיים ) בגדריו נקבע: "אני מוצא מחובתי להעיר כאן פעם נוספת כי לטעמי עם כל הענווה והצניעות הגיע הזמן לשנות את ההלכה מפי בית המשפט העליון , ולבטל את הקביעה כי לענין תקנה 64 , דין צומת T כדין צומת רגיל . בפרשנות של כב' בית המשפט העליון שאין לי כל ספק שהיא מחייבת, אין כלל ציבור הנהגים יכול לעמוד , והוא גם לא עומד בה , ויתרה מכך גם אותם נהגים שלהם הזכות על פי אותה פרשנות אינם נוהגים כבעלי זכות קדימה , וכל אימת שנהג מתקרב לצמות T הגם שאין בפניו תמרור ב 36 או ב 37 , עדיין חש אותו נהג שהוא צריך להאט עד כדי עצירה ולתת לרכבים הנעים על הכביש הראשי את זכות הקדימה . זכות זו היא זכות טבעית הנובעת מהיתנהגות רגילה וסבירה של בני אדם ולא מפרשנות משפטית שהנהגים פועלים לפיה". ראו גם תא"מ (שלום קריות) 16063-07-13 אבו ריא נ' ואסים, (פורסם במאגרים משפטיים : 30/10/14).

...

איני מקבל את עדות מר קסטרו כי התאונה אירעה בצומת ממש, ובעניין זה עדיפה עליי עדותה של הגב' יוסף, כאמור, אשר מתחזקת בהינתן התמונה שהוצגה לעיוני.

קודם חתימת פסק הדין, והגם שהדברים אינם נצרכים להכרעה, בהינתן קביעתי כי התאונה התרחשה לאחר סיום ההשתלבות, עדיין ראיתי לנכון לציין כי איני מקבל את טענת התביעה בדבר היות הרחוב הימנו רכב ההגנה השתלב בגדר סמטה או חצרים.

סיכומם של דברים נוכח כל אשר פורט לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

סעיף 64 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, קובע זכות קדימה לרכב המגיע לצומת ללא תמרור המגיע מימין.

" (א) לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב, יחולו הוראות אלה: (1) נתקרבו לצומת כמה כלי רכב מצדדים שונים, יתן נוהג רכב את זכות הקדימה לכלי רכב הבאים מימין". מכאן, נובעת חובת זהירות מוגברת לרכב המגיע לצומת מכיוון נסיעת רכב הנתבעים.

...

הבחין ברכב התובע כשהוא עומד בצד ימין שלו ומשכך, החל לחצות את הצומת ורק לקראת סיומו חש לפתע פגיעה והבין שרכב התובע החל בנסיעה ופגע בו. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי עדויות הנהגים בפניי ובחנתי הראיות שהוצגו בשלב הבאת הראיות ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין שוכנעתי, כי דין התביעה להתקבל בעיקרה.

9.5 עם זאת, סבורני, כי בנסיבות שפורטו לעיל לפיהן, התובע לא הבחין ברכב הנתבעים עובר לתאונה, ככל הנראה כתוצאה ממגבלת שדה הראייה שנגרמה כתוצאה ממבנה שהיה מצוי בפינת הרחובות ומרכב שחנה בצד שמאל של הדרך בסמוך לצומת, ומכאן כי הייתה אף עליו האחריות לנהוג בזהירות יתר, מצאתי, כי יש להשית עליו אשם תורם בשיעור של 20%.

משכך, הנני מורה לנתבעים לשלם לתובע סך של 14,423 ₪ וזאת בתוך 30 יום.

לטענת סלימאן, הוא הגיע לצומת ללא תמרורים במהירות של 15-20 קמ"ש וניכנס לצומת בנסיעה ישר.

תקנה 64 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 קובעת, בין היתר, כדלקמן: "(א) לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב, יחולו הוראות אלה:

(1) נתקרבו לצומת כמה כלי רכב מצדדים שונים, יתן נוהג רכב את זכות הקדימה לכלי רכב הבאים מימין; .

(ד) נוהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור המציין חובה לעצור, יעצור במקום שיוכל לראות את התנועה בדרך החוצה, ואם סומן קו עצירה - לפני קו העצירה, ויתן את זכות הקדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר.

" מחד, אין חולק כי ג'מאל הגיעו משמאל לסלימאן, וממילא היה צריך לתת זכות קדימה לרכב שבא מימינו.

...

אולם, המסקנה היחידה האפשרית היא כי, הגם ששני כלי הרכב נכנסו לצומת כמעט באותו הזמן, רכבו של סלימאן נכנס מעט קודם, ועל כן רכבו של ג'מאל פגע בו והסיט אותו ימינה, כאשר ג'מאל המשיך בפנייתו שמאלה ונעצר רק לאחר שיצא מן הצומת.

מסקנה זו מתיישבת אף עם תמונות הנזק שנגרם לשני כלי הרכב: בעוד הפגיעה ברכבו של ג'מאל ממוקדת בפינה ובכנף הימנית-קדמית, הפגיעה ברכבו של סלימאן גרמה לכל הפגוש הקדמי לזוז ממקומו.

בנסיבות אלה, קיים ספק לגבי זכות הקדימה, ועל כן אני סבור כי מצד אי מתן זכות הקדימה, אחריות הצדדים לתאונה שווה זה לזה.

לאור האמור, שתי התביעות מתקבלות בחלקן, בהתאם לחלוקת האחריות האמורה.