זכות קדימה בין יורשים במשק חקלאי משפחתי

יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט זגורי בת"ע (מישפחה טבריה) 14335-03-09 פלונית ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי במחוז חיפה והצפון (פורסם בנבו 7.8.2011): "עדיפות זו מהוה מעין 'זכות קדימה' קולקטיבית של כל היורשים (ללא עדיפות למי מהם) על פני רוכשים חצוניים.

'זכות קדימה קולקטיבית' זו שונה ונחותה מזכות הקדימה האינדיבידואלית הקבועה בסעיף 114 לחוק הירושה לענין עדיפות של יורש היכול לקיים משק חקלאי על פני יתר היורשים וקל וחומק כאשר מדובר בבן זוג (סעיף 114(ג) לחוק הירושה).

עומד על כך פרופ' ויסמן, בספרו הנ"ל (עמ' 311, 315): "אינה דומה חלוקת נכסי עזבון בין יורשים לחלוקת נכס שבבעלות משותפת שלא בין יורשים... בחלוקה של נכסי עיזבון משותפים, הנעשית על פי הוראות חוק הירושה, תשכ"ה-1965, נקט המחוקק עמדה שונה מזו שנקט בחוק [המקרקעין]. ליורשים הוענקה זכות קדימה ברכישת נכסי העזבון, בטרם יועמדו הנכסים למכירה פומבית". וכן פרופ' דויטש, בספרו הנ"ל (עמ' 609): "גם בתהליך ההורשה למספר יורשים מיתקיים הליך של חלוקה לגבי הזכות המשותפת בעזבון, כמכלול. ליורשים לא נתונה זכות כלפי נכס ספציפי כלשהוא, בטרם שלב החלוקה של העזבון, וזכותם היא זכות באגד הנכסים כולם. בשלב החלוקה של נכסי העזבון חלים כללים קרובים (אף כי לא זהים) לכללים אשר חלים ביחס לפירוק השתוף מחוץ להליכי הירושה, ובראשם ההעדפה של חלוקה בעין של הנכסים. אם החלוקה בעין אינה אפשרית או ראויה, על פי הקבוע בסעיף 113 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, מתבצעת מכירה ליורש המרבה במחיר, או, אם לא קיימות הצעות לרכישה, מתבצעת מכירה לצד שלישי". בעניינינו, אין חולק כי לא ניתן לחלק את הדירה בעין וכי הצדדים לא מעוניינים בכך.

...

סוף דבר אשר על כן, אני מורה כדלקמן: ניתן בזאת צו מידי לפירוק השיתוף בדירה בדרך של מכירת הזכויות בדירה.

על אף האמור לעיל ניתנת בזאת זכות קדימה (סרוב) לגב' סימי עמר לגב' ציפורה קליין ומר רפי מור המחזיקים (מתגוררים) בבתים לרכוש את זכויות האגודה בבתים תמורת סך שיושווה להצעה הגבוהה ביותר שהוגשה ולא יפחת מ- 700,000 ₪ (שבע מאות אלף ₪) שישולמו לאגודה והאגודה תשא במס שבח או מס הכנסה שיחולו על סכום זה. כל יתר התשלומים לממ"י למיסוי ולהוצאות הרישום יחולו על הרוכשים אשר יטפלו על אחריותם ברשום הזכויות על שמם.

המלומד ויתקון מסביר במאמריו: "בצד המשק החקלאי המשפחתי, תוכננו גם נחלות חקלאיות קטנות על מנת ששמשו כמשקי עזר. גודל הנחלה החקלאית המתוכננת עמד על 30 – 60 דונם למשפחה חקלאית. 'משק עזר' תוכנן בגודל של 3 – 6 דונם בלבד. ...תנאי ההתיישבות ובעיקר התנאים בהם הזכויות במשק עזר עוברות בהורשה, דומים לתנאים בהם עוברות הזכויות בנחלה חקלאית". המושגים נחלה ומשק עזר נדונו בהרחבה בע"א 1910/07 אברהם מרשי נ' קרן קיימת לישראל (ניתן ביום 29.12.2008).

לפי ההבחנה האמורה בין עסקה בירושה לבין עסקה בעזבון, אין פסול בהסכם השכירות.

...

זכות לקבלת מגרש בהרחבת המושב אין בידי לקבל את טענת התובעות כי לתובעת זכות בנכס נשוא המחלוקת מכוח זכות לקבלת מגרש בהרחבת המושב.

יצוין עם זאת כי ככל שתהיה בעתיד הקצאה נוספת של מגרשים על פי המלצות של המתיישבים, וככל שאחי התובעת טרם מימש את הזכות להמליץ על מתן מגרש לבן משפחה, והוא מעוניין להמליץ על התובעת, מצופה כי יתאפשר לתובעת לקבל מגרש בהרחבה, בכפוף לעמידה בכל התנאים המתחייבים באגודה וברמ"י. סוף דבר – התביעה נדחית.

התובעות ישלמו לנתבעת 1 הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪ ולנתבעת 2 בסך 15,000 ₪.

הנתבעים טענו כאמור, כי בכל מקרה וגם ע"פ העובדות הנטענות בתביעה, התביעה אינה מגלה עילה שכן ההסדר שנקבע בחוק המקרקעין לעניין זכות קדימה מצומצם מאוד ומוגבל רק למקרים המפורטים בסעיפים 101-99 לחוק המקרקעין שמקרה זה אינו נימנה עליהם: מאחר שמדובר באחיות, אין מדובר בזכות קדימה בין בני זוג (סע' 101) ואף לא קיימת זכות קדימה בין יורשים, אשר חלה בהתאם לסעיף 100 לחוק המקרקעין רק ביחס למשק חקלאי.

בהערת אגב אציין, כי גם אילו היתה התובעת מעלה טענה בעיניין (בחלוף שני עשורים מנתינתו של הצוו), ברי כי טענות לביטול צו הירושה יש להעלות בבית משפט לעינייני מישפחה המוסמך לידון בעילות הנובעות מחוק הירושה ולא במסגרת תביעה לביטול עיסקאות שנעשו בהתאם לו ולאחר שנים רבות מנתינתו ורישומו.

...

בעניין דגן העסקה המדוברת עם המשיב נכרתה חודש בלבד לאחר רישום הצו, ועדיין מצא בית המשפט העליון לקבוע כי העיזבון חולק וסעיף 113 לא חל. קל וחומר במקרה דנא, כאשר הרישום הושלם בשנת 2003, והעסקאות המדוברות, למצער עם נתבע 5, נערכו שנים לא מעטות לאחר מכן (כאשר הראשונה שבהן בשנת 2019).

לסיכום משצו הירושה שניתן לפני עשרים שנה יושם וזכויות היורשות חולקו ונרשמו על פיו במרשם המקרקעין בשנת 2003 והתובעת לא פנתה במהלך כל השנים לערכאה המוסמכת בעניין חלוקת עיזבון האב המנוח, אין עוד רלוונטיות לסעיף 113 לחוק הירושה והוא אינו חל בעניינינו.

לאור כל האמור ובהיעדר עילת תביעה, אני מורה על מחיקת התביעה.

ממסקנות אלה עולה, שזכות קדימה בין יורשים של משק חקלאי תיוולד רק בתנאים הבאים: (א) מדובר ביחידת ייצור שמשפחה של חקלאים תלויה בו לפרנסתה.

...

ואולם, התביעה נדחתה תוך שבית המשפט קבע, כי תיקון צו הירושה נעשה על ידי בית הדין השרעי בחוסר סמכות, ועוד נקבע (מפי כב' השופט עודד גרשון): "לאחר ששקלתי את העדויות שלפני, הגעתי למסקנה כי לא היה שום כתב ויתור והסתלקות! מדובר בבדותה שכל כולה לא נועדה אלא להחזיר לחיק המשפחה את הנכסים שהוקנו לאפוטרופוס לנכסי נפקדים, ולצורך כך התגייסו כל הנוגעים בדבר לעשות הכול כדי לבטל את צו הירושה שניתן בשנת 1958 לרבות להעיד עדויות שקר ולנהוג בחוסר תום לב משווע בהסתרת נתונים ועובדות מעיניו של בית הדין השרעי." (ההדגשה במקור – י"כ) טענות התובע טענת התובע היא, שעם הקניית זכויותיה של כירייה לאפוטרופוס לנכסי נפקדים, נכנס האפוטרופוס לנכסי נפקדים לנעליה, ומשכך חב הוא בחובותיה.

וכך כתב פרופ' טדסקי: "בהעברת הנכס שאינה העברה מצד הבעלים מסתבר שפוקעת זכות הקדימה. עוד יותר בטוחה מסקנת הפקיעה כאשר פוקעת זכות החייב שאליה התייחסה זכות הקדימה בלי לעבור לאחר. אם זכות החייב על הנכס הייתה זכות חכירה לדורות, ברי לנו כי בפקיעת הזכות הזאת תפקע גם זכות הקדימה של הזכאי: כלפי החוכר שזכותו פקעה, כלפי הבעלים וכלפי כל חוכר חדש של אותם המקרקעין. ואכן זכות הקדימה הנדונה הייתה קיימת רק ביחס לאותה חכירה ששבקה חיים ולא ביחס לכל זכות אחרת. אך גם אם זכות החייב הייתה זכות בעלות, כשאבדה לו זכות זו אין קיום לזכות הקדימה שהייתה לזכאי כלפי הבעלים החדשים שרכשו בעלות מקורית בנכס, כי לפי סעיף 104, לא תיתכן העברת החובה מעבר למקרים של העברת בעלות על הנכס הנדון. אמנם במקרקעין אין להצביע על מקרים מרובים ממין זה, אבל השאלה היא עקרונית. נניח כי במשפטנו ניתן לוותר גם על בעלות במקרקעין, כמקובל בעולם בדרך כלל. כתוצאה מוויתור זה תצמח בעלות למדינה, אך שום זכות קדימה לא תעמוד לאדם שהיה זכאי לקדימה לפני הוויתור. מסקנה דומה מתבקשת גם במקרה אחר. בעלות מקורית במקרקעין מוקנית למדינה גם לפי חוק העתיקות, תשל"ח – 1978, כיוון שלפני סעיף 2(א) לחוק זה רוכשת המדינה לא רק עתיקה "תלושה" אלא גם את השטח בו נמצאה או נתגלתה העתיקה והדרוש לשמירתה; ורכישה זו מסתברת להיות רכישה מקורית.

סוף דבר אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) הנני דוחה את התביעה.

(ב) הנני מחייב את התובע לשלם לנתבעים, ביחד ולחוד, הוצאות משפט בסכום כולל של 15,000 ₪.

כך סעיף 100 לחוק המקרקעין עניינו זכות קדימה בין יורשים, והוא רלוואנטי רק למשק חקלאי כמשמעותו בסעיף 114 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"), שהזכויות בו עברו בירושה ליורשים אחדים במשותף.

בהתאם לאמור בסעיף 114 לחוק הירושה, הסעיף רלוואנטי רק למשק חקלאי שהיא יחידה שחלוקתה הייתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס מישפחת חקלאים, ואז המשק יימסר ליורש שמוכן ומסוגל לקיימו, וזה יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מהעזבון.

...

לאור כל האמור לעיל, משהבקשה לפירוק שיתוף מוגשת כדין, מכוח העובדה שבעלי התפקיד נכנסים בנעלי החייב, משנשללו טענות החייב לעניין זכות הפדיון והצעת הפדיון, ונותרה לו אפשרות להשתתף בהתמחרות, היה ויבוצע פירוק השיתוף בדרך של מכירת זכויות לצדדים שלישיים, ראוי כי טענות החייב יידחו ובקשת בעלי התפקיד תתקבל.

משכך דין הבקשות של בעלי התפקיד להתקבל במלואן, וכך אני מורה.

אני מקבלת את הבקשות של בעלי התפקיד במלואן, כאמור בפתיח לכל בקשה, ממנה אותם ככונסי נכסים על מלוא הזכויות בחלקות אלו, ומורה להם להגיש לחתימה פסיקתא נדרשת.