מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכות עכבון של רואי חשבון על מסמכי לקוח

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2018 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

התביעה מבוססת בין היתר על מיסמך מיום 21.3.2016 אשר כותרתו "סיכום מחיר למתן שירותי ראיית חשבון". המסמך, עליו חתומים שני הנתבעים כל אחד בנפרד, מיפרט את הסיכום בין הצדדים בדבר עלות שירותי התובע לשנת המסך 2014 ואילך.
במכתב זה מבקש הנתבע מפקיד השומה פטור מניכוי מס במקור כדי שיוכל לקבל הזמנות מלקוחות.
בנוסף, עיכוב המסמכים הוא על בסיס זכות העיכבון של רואה החשבון בגין שכר שלא שולם לו. אין בסיס לטענה כי לא הייתה לרואה החשבון זכות עיכבון והטענה הראשונה של הנתבע בעיניין זה מתועדת בפנייתו ללישכת רואי החשבון.
...
לאור מסקנה זו אין מקום לקבל את הטענה כנגד גובה הריבית המוסכם.
לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת הרשות להתגונן.
אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 119,124 ₪ (סכום זה כולל את הסכום שנפסק בפסק הדין החלקי מיום 22.3.18), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

זכות העכבון של רואה חשבון מעוגנת בסעיף 11 לחוק המיטלטלין, התשל"א-1971 הקובע: "עכבון הוא זכות על פי דין לעכב כערובה לחיוב על שיסולק החיוב" ומסעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, תשל"ד- 1974 הקובע: "לקבלן תהא זכות עכבון על נכס שמסר לו המזמין לבצוע מלאכתו או למתן שרותו, כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המזמין עקב עסקת הקבלנות" בסעיף 1 לחוק זה נקבע כי: "חוזה קבלנות הוא חוזה לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר כשהקבלן אינו עובדו של המזמין" וללא הוראה בנידון בחוק רואי חשבון , תשט"ו – 1955 ובשונה מחוק לישכת לישכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 האוסר על כך. בפסיקה מוקדמת נקבע כי אין לרואה חשבון או מנהל חשבונות זכות לעכב ספרי חשבונות (ראו: ה"פ (ת"א) 743/81 יעקב כתב נ' שלמה גולדשפט (01.04.82) ואילו בפסיקה מאוחרת, נקבע כי לרואה חשבון קיימת הזכות לעכב בידיו מסמכים (בר"ע (ב"ש) 698/00 מוריס אזולאי ואח' נ' ר.א.ם ד.ר בע"מ ואח' (25.06.11) מפי כב' השופט הנדל.
שם נקבע כי כשם שזכות העכבון אצל עו"ד מחייבת הגשת תביעה לבית המשפט כך על דרך ההקש, על הלקוח לעשות כן לעניין רואי חשבון.
לפיכך, לא הוכח ניזקה של גאולת ישראל שיש בו כדי לבכר את זכותה לקבלת המסמכים על פני הזכות של התובע לעכבון.
...
דינן של טענות אלה להידחות.
בהתאם לכך, נדחית התביעה בגין העיכבון.
לפיכך, דין התביעה שכנגד להידחות וכך אני מורה.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רו"ח גווילי טוען בתגובתו, שיש לדחות את הבקשה, מאחר שלחברות חוב בגין עבודה שהוא ביצע עבורן ויש בידו זכות עכבון על המסמכים המבוקשים, עד לפרעון החוב.
בין הוראות חוק אלו, ניתן למנות למשל את סעיף 88 לחוק לישכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 המעניק לעו"ד את זכות העכבון על כספים ומסמכים של הלקוח לצורך הבטחת תשלום שכר טירחה המגיע לעו"ד. הוראה דומה באשר לזכות העכבון של רואה החשבון אינה קיימת.
...
האם יש להיעתר לבקשת החייב ולהורות לרו"ח יצחק גווילי, להעביר לידיו או לידי המנהל המיוחד את כל העתקי מסמכי הנהלת חשבונות הקשורים אליו ולחברות אשר היו בשליטתו ומצויים בידיו? רקע כללי וטענות הצדדים ביום 18.6.17 ניתן צו כינוס לנכסי החייב לבקשתו.
משהגענו למסקנה כי לרו"ח זכות עיכבון אף ביחס לנכס שאין לו ערך ממשי כגון דפי הנהלת חשבונות שיש להם ערך רק עבור בעליו, עולה השאלה האם זכות זו שרירה וקיימת גם בהליך פש"ר שבמסגרתו נדרשים מסמכים אלו? בלשונה של פרופ' זלצמן בספרה (עמ' 220): "האם ישתנו פני הדברים כאשר החייב נקלע לחדלות פירעון וכאשר הנושה מעכב את הנכס כנגד הנאמן או המפרק? בהליכי פשיטת רגל או פירוק, נושה בעל עיכבון זוכה במעמד של נושה מובטח לעומת הנושים הכלליים של החייב, והוא זכאי, 'לממש את ערובתו או לעשות בה בדרך אחרת', על מנת להיפרע בגין החוב הנערב מכוחה... שאלה היא מה כוחו של העיכבון כערובה לחיוב בפשיטת רגל או בפירוק כאשר הנכס הינו חסר ערך כלכלי, ויחד עם זאת הוא נחוץ לנאמן או למפרק לצורך ניהול ההליכים של פשיטת הרגל או הפירוק. דוגמא לכך היא מסמכים שמחזיק הנושה, כגון עורך-דין או רואה חשבון, הדרושים לאיסוף של נכסי החייב, לניהולם או למימושם". ככלל, נושה מובטח בעל עיכבון, רשאי להמשיך להחזיק בנכס, ואינו חייב למוסרו לידי הנאמן או המפרק עד שישולם חובו (זלצמן, 334).
רו"ח גוילי עצמו מציין במפורש בתגובתו, כי ביחס לחברות שושו וביסטרו: "...החברה הנ"ל אינה נמצאת בהליכי חדלות פירעון ואנוכי מפעיל את זכות העיכבון השמורה לי לתשלום שכר טרחתי... עבור הטיפול השוטף בשנתיים האחרונות...זה המקום לציין שהחובות הקיימים אליי הינם חובות של החברות ועל כן אינם נכנסים בגדר חוב עבר בפשיטת רגל של החייב". על אף שסעיף 103 לפקודה מתייחס למסמכים של פושט הרגל, אני סבור כי גם מסמכי הנהלת חשבונות הנחוצים לצורך הליך הפש"ר של החייב ואשר בבעלות חברות שבשליטתו, נכללים בגדרי סעיף 103.
למרות שמדובר במסמכים שהוכנו לצורך הגשת דוחות של החברות, יש לראות בהם "מסמכים של פושט הרגל" במובן הרחב ולכן ביחס למסמכים ספציפיים אלו, שיש להם חשיבות עליונה לצורך קידום הליך הפש"ר, נדחית זכות העיכבון.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המפרקת ציינה כי ספק אם מסמכים אלה חוסים תחת טענת עכבון, אינם נכס במובנה של זכות העכבון, קופת הפרוק אינה צריכה את המסמכים על מנת לייצר לעצמה נכס או רווח והמסמכים אינם אמורים להימסר למפרקת אלא לחוקר לשם השלמת חקירתו, ואמורים להיות מצויים בידי רו"ח סוקולובר כחלק משגרת עבודתו, והוא אינו נידרש או אמור להפיקם.
אין חולק כי זכות העכבון של רואה חשבון ושל עורך דין ביחס למסמכי לקוחותיו הוכרה בפסיקה לפי סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות.
...
לנוכח מהות המסמכים שהתבקשו ואשר אינם מצריכים הפקה או עריכה מצידו של רו"ח סוקולובר, ושעה שהסברים אמור היה רו"ח סוקולובר ממילא ליתן במסגרת חקירתו, אינני סבורה כי יש הצדקה לדרישתו של רו"ח סוקולובר לקבלת תשלום שעתי עבור המצאתם של המסמכים, ולא כל שכן תשלום בגובה תעריף שכר טרחה שעתי שהועמד על סך של 550 ₪ בתוספת מע"מ. לאור כל האמור, ימסור רו"ח סוקולובר למפרקת ו/או לחוקר את העתקי המסמכים המבוקשים בתוך 15 יום.

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בצרוף תמונות; הפקדה בידי הנאמנת שיקים של לקוחות שלא ניפרעו ו/או לא כובדו; מלוא כתבי בי דין שהתנהלו מטעם הנושה א.י.ק.נ לרבות הבקשה להטלת עיקול, התגובה לבקשה וכיו"ב; העתק הבקשה להסדר שהוגשה מטעמו וכן דו"ח תביעות חוב שהוגש בהליך ההסדר).
אכן, אין בנמצא, ובכלל זה בהוראות חוק רואי חשבון, תשט"ו – 1955, הוראה קונקרטית הנוגעת לזכותו של רואה חשבון להחיל עיכבון על מסמכים, בדומה למשל לעורכי דין שעניינם מוסדר בסעיף 88 לחוק לישכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961.
...
בהתאם, מצאתי להיעתר לבקשת הנאמנת ולחייב את רואה החשבון בהמצאת המסמכים.
על כן, אני נעתר לבקשת הנאמנת ומחייב את רואה החשבון איהאב עלימי, להמציא לנאמנת את כלל המסמכים שברשותו הנוגעים לחברה, ובכללם דפי חשבון, דוחות כספיים ומאזנים, כרטסת הנהלת חשבונות, וכיו"ב, בעבור כלל התקופות בהן נתן לה שירותים, זאת תוך 14 ימים מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו