זכות עובד המדינה לקבלת תוספת דרגה בעת היציאה לפנסיה

לטענת התובעת היא הסתמכה על התנאים המועדפים שהוצעו לה על ידי המועצה במסגרת תכנית ריענון ובכלל זה קבלת קצבת פנסיה החל ממועד הפרישה, דרגת פרישה אחת, 6 חודשי מענק, 3 חודשי היסתגלות, מענק פרישה לפי סעיף 22 לחוק שירות המדינה (גמלאות)[נוסח משולב] תש"ל – 1970 (להלן – חוק הגימלאות), פיצוי בעד אי ניצול ימי מחלה ופדיון ימי חופשה, בעוד שרק לאחר הפרישה התברר שמשרד הפנים לא אישר את פרישתה לפנסיה מוקדמת בתנאים מועדפים, וזאת בנגוד למצג שנימסר לה על ידי המועצה עובר לפרישה.

] ביום 2.9.2015 פנתה התובעת למועצה באמצעות באת כוחה בדרישה לתשלום שכר חודש יולי 2015 ולקבלת אישור סיום העסקה ואישור על יציאתה לפנסיה מוקדמת החל מיום 25.7.2015 [footnoteRef:18].

לאחר קבלת עמדת המדינה ודיון מוקדם שהתקיים ביום 28.9.2016 ביקשה התובעת לתקן את כתב התביעה כך שהמועצה תחויב בתשלום שווי קצבת הפנסיה (בתוספת דרגה) ממועד הפרישה המוקדמת ועד הגיעה לגיל המזכה בקבלת קצבה חודשית לפי חוק הגימלאות וזאת לנוכח העלמת מידע ומצגי שוא שהוצגו לה על ידי המועצה ואשר גרמו לפרישתה בהסתמך על המידע והנתונים שנמסרו לה, מענק פרישה לפי סעיף 22 לחוק הגימלאות, 9 חודשי מענק היסתגלות (6 חודשי מענק + 3 חודשי היסתגלות), שכר חודש יולי 2015, פדיון ימי מחלה, הפרש דמי הבראה, פצויי הלנת שכר, פיצוי בגין אי מתן אישור העסקה ופצוי בגין עוגמת נפש/חוסר תום לב בהתנהלות המועצה כלפיה.

ככל שהתובעת הייתה מקבלת את המידע בזמן אמת היא הייתה ממשיכה בעבודתה במועצה לפחות עד גיל 57, הגיל בו אפשר לפרוש מרצון תוך זכאות לגימלה חודשית על פי חוק הגימלאות.

  מענק פרישה לטענת התובעת, היא הייתה זכאית לקבל מענק פרישה לפי סעיף 22 לחוק הגימלאות לפי שכר קובע הכולל תוספת דרגה ובסך של 88,060 ₪.

...

יתר על כן, אנו סבורים כי לאחר שנודע למועצה שמשרד הפנים לא מאשר את תוכנית הרענון ואת פרישתה המוקדמת של התובעת בתנאים מועדפים מכח חובות תום הלב וההגינות היה על המועצה ליזום פניה ישירה אל התובעת ולהעמיד בפניה את אפשרויות הבחירה בין חזרה לעבודה לבין המשך פרישה מרצון.

אנו סבורים כי למרות ההתנהלות הבלתי תקינה של המועצה, יש ליתן משקל גם להתנהלות התובעת ולהעמיד את גובה הפיצוי על סך של 20,000 ₪.

] סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, כך שהמועצה תשלם לתובעת בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים: דמי הבראה בסך 2,975 ₪.

ההליך והעדים: התובעת הגישה תביעתה שלפנינו ביום 8.3.2017 ועתרה לסעדים הבאים: צו הצהרתי להכיר בה כעובדת מדינה קבועה הזכאית לפנסיה תקציבית, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, עגמת נפש ונזק לא ממוני, הפרת חוק שויון הזדמנויות בעבודה וחוק שויון לאנשים עם מוגבלות, הפרת חוזה העבודה, הפסדי הישתכרות- הפרישי שכר ותוספות, אי קידום בדרגות /אי תשלום הטבות שכר , דמי הבראה, מענק חד פעמי בגין שנת 2013 ואי מתן הודעה לעובד.

נציין, כי לא יכול להיות ספק שהתובעת הופתעה מההצעה לחתום על המסמך בו היא מסכימה לפטוריה, שכן כפי שהעידה גב' כהן, לאחר שהיא מסרה את כתב הוויתור לתובעת וזו יצאה החוצה והראתה אותו לבעלה הוא "די הישתולל שם, לקח את זה בצורה מאוד קשה"[footnoteRef:31].

ביום פיטוריה לאחר 20 שנות ותק הייתה התובעת בדרוג מינהלי צבורי, דרגה 8 בדרוג האחיד מבלי שקבלה תוספת שהייה בדרגה אף בהתאם לנספח י"א לתצהיר גב' כהן, בעת שהייתה צריכה להגיע לדרגה 12 לפחות, ושכרה המשולב היה אמור לעמוד על סך של 4,660.5 בעת שעמד 3,214 ₪ עם פיטוריה.

בהתאם למסמך שהציגה הנתבעת והסבריה אשר לא נסתרו, התובעת סיימה עבודתה בדרגה הגבוהה מהדרגה המאקסימאלית לתפקידה ולכן בהיעדר כל מקור נורמאטיבי לביסוס טענות התובעת, איננו מקבלים את התביעה ברכיב זה. עוד לקחנו בחשבון כי טענות התובעת ברכיב זה מתבססות על הטענה כי התובעת הייתה עובדת מדינה וכו' בעוד שהתובעת חזרה בה מטענתה בעיניין זה ובכל מקרה, בודאי לא הוכיחה כי היתה עובדת מדינה.

...

בהתאם למסמך שהציגה הנתבעת והסבריה אשר לא נסתרו, התובעת סיימה עבודתה בדרגה הגבוהה מהדרגה המקסימלית לתפקידה ולכן בהעדר כל מקור נורמטיבי לביסוס טענות התובעת, איננו מקבלים את התביעה ברכיב זה. עוד לקחנו בחשבון כי טענות התובעת ברכיב זה מתבססות על הטענה כי התובעת הייתה עובדת מדינה וכו' בעוד שהתובעת חזרה בה מטענתה בעניין זה ובכל מקרה, בוודאי לא הוכיחה כי היתה עובדת מדינה.

על כן, תביעת התובעת ברכיב זה נדחית.

מכאן שאנו דוחים התביעה ברכיב זה. סוף דבר: התביעה מתקבלת חלקית באופן כזה שעל הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך 100,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין, עגמת נפש ואפלייה המנוגדת לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

סעיף 14א להסכם האישי עליו חתום התובע קובע כך: "פנסיה תקציבית- לגבי עובד שהשלים לפחות 10 שנים נושאות זכות לגימלאות באותה רשות המקומית לפי דרוג ודרגה, עובר למעבר להעסקה לפי הסכם זה וממשיך בפנסיה תקציבית, ההסדר הפנסיוני יהיה כמפורט בנספח ההסדר הפנסיוני- פנסיה תקציבית, המצורף להסכם זה... למען הסר ספק מובהר כי על תקופת עבודתו של העובד ברשות המקומית על פי הסכם זה לא יחוליו הוראות חוק שירות המדינה (גימלאות)(נוסח משולב), התש"ל- 1970". החוזה האישי של התובע כולל נספח שעניינו הסדר פנסיוני.

סעיף ז' לנספח קובע כך: "עובד שיפוטר בתקופת עבודתו לפי ההסכם לאחר שעבד שישה חודשים לפחות עפ"י ההסכם, יהיה זכאי לקבל קצבה עבור תקופת השרות הכוללת מיום פיטוריו כמפורט בסעיפים קטנים ב', ג' ו- ח' ובילבד שנתמלאו בו התנאים המפורטים בסעיף 15(4) לחוק הגימלאות". סעיף 15(4) לחוק הגימלאות קובע זכאות לקיצבת פרישה לעובד "שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבה אחרת כשהוא בגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק א' בתוספת השניה, או יותר, ולא נפסל לשירות המדינה לפי החלטת בית-הדין למשמעת; ...". התובע יליד 1/1969 לכן הגיל הקובע לגביו הוא 42 בהתאם לחלק א' לתוספת השנייה.

סעיף 17 לחוק הגימלאות דן בנושא פרישה מרצון: "עובד רשאי לצאת לקיצבה – (1) לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, אם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה; (2) לאחר ששירת עשר שנים, אם הגיע לגיל ששים או אם ועדה רפואית קבעה כי בגלל נכותו אין הוא מסוגל לעבוד בשירות המדינה...". על פי סעיף זה פרישה מרצון תוכל להתקיים בשני מקרים: לאחר 25 שנות עבודה במועצה- לא מיתקיים היות והתובע עבד 22 שנים; או בגיל 60 ולאחר עשר שנות עבודה לפחות- לא מיתקיים בעניינינו היות וביום פיטוריו היה התובע בן 52.

...

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, התביעה העיקרית מתקבלת בחלקה, ועל המועצה לערוך חישוב של הפרשי הפנסיה, החל מסיום עבודתו של התובע ועד למועד התשלום בפועל, לפי ההוראות בהסכם האישי ובהתאם למשכורת הקובעת ביחס לכל אחת מהתקופות.

כמו כן, התביעה שכנגד מתקבלת בחלקה, ואנו קובעים כי הסכומים הבאים היוו חריגות בשכר: הפרשי שכר משולב בסך 115,134 ₪ תוספת ממלא מקום בסך 147,030 ₪ החזר הוצאות רכב בסך 4,788 ₪ החזר דמי כלכלה בסך 23,555 ₪ שעות כוננות בסך 39,167 ₪.

במצב דברים זה, ישלם התובע הוצאות שכ"ט עו"ד לנתבע בסך 7,000 ₪ והוצאות שכ"ט עו"ד למועצה בסך 7,000 ₪.

הנתבעת, כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן:- "הנתבעת"), הנה חברת ביטוח שמבטחת בתחומי מדינת ישראל.

ביום 3.6.20 נתן ד"ר קרמר את חוו"ד שבה קבע כי בגין השבר בחוליה זכאית התובעת לנכות בשיעור 5% לפי פרט 37(8)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז – 1956 (להלן: "תקנות הביטוח הלאומי").

לקחתי בחשבון לעניין זה את הרישום מיום התאונה מבית החולים סרוקה שם צוין כי מדובר בנפילה מרכב, את הרישום מקופת החולים שם נרשם כי בזמן שיצאה מהרכב נפלה על העכוז (עמודים 57, 58 לתיק הרפואי) ולא מצאתי כי יש סתירות או אי דיוקים בעדות התובעת ובעלה בעיניין זה. משכך אני קובע כי מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים ועל כן חובה על הנתבעת לפצות את התובעת בגין תאונה זו. מהי הנכות הרפואית שנקבעה בגין התאונה השנייה.

לא רק את שכרה היא קיבלה אלא גם זכויות סוציאליות (ולראיה בעת הפרישה החזירו לה הפרשות עודפות לקרן הפנסיה וכן היא קיבלה מענקי התמדה), ועל כן כל אשר היא זכאית לו הוא תשלום בגין שווי הפדיון שהנו 62,000 ₪, כפי שמוסכם על שני הצדדים.

על סכום הפסד זה יש להוסיף זכויות סוציאליות, התובעת הייתה זכאית לקרן הישתלמות (לפי התלושים) שבה המעסיק הפריש 7.5% וכן הייתה הפרשה לפנסיה שבה המעסיק הפריש 15% (לפי התלושים), יש לזכור כי ההפרשה לפנסיה הייתה מוחזרת לתובעת כהפרשה עודפת (כפי שהוחזרה לה בעת הפרישה) ומשכך הפסד הזכויות הסוציאליות הנו 22.5% השווים 37,062 ₪.

...

לפיכך אני קובע לשנה הראשונה – 3 חודשים לפי 3,000 ₪ לחודש, עוד 3 חודשים לפי 2,000 ₪ לחודש.

לסיכום בגין התאונה הראשונה תשלם הנתבעת לתובעת סך של 10,300 ₪.

בגין התאונה השנייה תשלם הנתבעת לתובעת סך של 157,127.5 ₪.

ממרץ 2018 קיבל תוספת הקפאת שכר, שבוטלה באפריל 2018 עם קדומו לדרגת רס"ב. ההפרש בשכרו של התובע הוא כ-358 ש"ח ברוטו לחודש (ס' 5 לתצהיר המדינה).

הסעיף הרלוואנטי שבו נקבעה תוספת ההקפאה הוא סעיף 7 לסיכום: "7. שמירת שכר במעבר למודל הנגדים החדש... על אף כלל האמור בסיכום זה, נגדים שגויסו לשירות במישטרה טרם כניסתו של סיכום זה לתוקף, למעט נגדים ששכרם מחושב בהתאם להוראות סעיף 8 לסיכום זה, יהיו זכאים במשך שנתיים ממועד כניסת סיכום זה לתוקף לשכר הגבוה מבין שני אלה: שכר בהתאם למודל שכר הנגדים החדש (להלן – המודל החדש) או שכר שיחושב לפי הכללים לחישוב שכרם כפי שהיו ערב כניסת סיכום זה לתוקף (להלן בסעיף זה – המודל הישן). 7.2. בתום שנתיים ממועד כניסת סיכום זה לתוקף (להלן – יום הבדיקה) יבחן שכר הנגדים שבסעיף 7.1 לעיל. נגדים שיתברר ביום הבדיקה, כי שכרם הפנסיוני לפי המודל החדש נמוך משכרם הפנסיוני לפי המודל הישן יהיו זכאים מיום הבדיקה ואילך לתוספת שכר אישית בגובה ההפרש שבין שכרם הפנסיוני לפי המודל הישן לבין שכרם הפנסיוני לפי המודל החדש (להלן – תוספת ההקפאה). 7.3. ממועד הבדיקה ואילך, תקוזז תוספת ההקפאה כנגד כל עלייה בשכרו הפנסיוני של הנגד, יהא מקורה אשר יהא. 7.4. תוספת ההקפאה תהווה שכר לכל דבר ועניין והיא תובא בחשבון, בין היתר, לעניין מענק נוסף לקיצבה, פצויי פיטורים, גמלאות, הפרשות לקופת גמל לקבצה ולקרן הישתלמות... " אם כן, בסעיף 7.2 נקבעה תוספת ההקפאה ובסעיף 7.3, שאת בטלותו מבקש התובע, נקבע כי בחלוף שנתיים ממועד תחילת כניסת הסיכום לתוקף, דהיינו בחודש מרץ 2016, "תקוזז תוספת ההקפאה כנגד כל עלייה בשכרו הפנסיוני של הנגד, יהא מקורה אשר יהא". בעיניינו של התובע, בחלוף שנתיים וחודש, בחודש אפריל 2018, הועלה שכרו עקב עלייה בדרגה לדרגת רס"ב ולפיכך קוזזה לו תוספת ההקפאה.

פועל יוצא של תהליך כזה עשויה להיות פגיעה מסוימת במי שכבר משרת.

...

הסעיף הרלוונטי שבו נקבעה תוספת ההקפאה הוא סעיף 7 לסיכום: "7. שמירת שכר במעבר למודל הנגדים החדש... על אף כלל האמור בסיכום זה, נגדים שגויסו לשירות במשטרה טרם כניסתו של סיכום זה לתוקף, למעט נגדים ששכרם מחושב בהתאם להוראות סעיף 8 לסיכום זה, יהיו זכאים במשך שנתיים ממועד כניסת סיכום זה לתוקף לשכר הגבוה מבין שני אלה: שכר בהתאם למודל שכר הנגדים החדש (להלן – המודל החדש) או שכר שיחושב לפי הכללים לחישוב שכרם כפי שהיו ערב כניסת סיכום זה לתוקף (להלן בסעיף זה – המודל הישן). 7.2. בתום שנתיים ממועד כניסת סיכום זה לתוקף (להלן – יום הבדיקה) יבחן שכר הנגדים שבסעיף 7.1 לעיל. נגדים שיתברר ביום הבדיקה, כי שכרם הפנסיוני לפי המודל החדש נמוך משכרם הפנסיוני לפי המודל הישן יהיו זכאים מיום הבדיקה ואילך לתוספת שכר אישית בגובה ההפרש שבין שכרם הפנסיוני לפי המודל הישן לבין שכרם הפנסיוני לפי המודל החדש (להלן – תוספת ההקפאה). 7.3. ממועד הבדיקה ואילך, תקוזז תוספת ההקפאה כנגד כל עלייה בשכרו הפנסיוני של הנגד, יהא מקורה אשר יהא. 7.4. תוספת ההקפאה תהווה שכר לכל דבר ועניין והיא תובא בחשבון, בין היתר, לעניין מענק נוסף לקצבה, פיצויי פיטורים, גמלאות, הפרשות לקופת גמל לקבצה ולקרן השתלמות... " אם כן, בסעיף 7.2 נקבעה תוספת ההקפאה ובסעיף 7.3, שאת בטלותו מבקש התובע, נקבע כי בחלוף שנתיים ממועד תחילת כניסת הסיכום לתוקף, דהיינו בחודש מרץ 2016, "תקוזז תוספת ההקפאה כנגד כל עלייה בשכרו הפנסיוני של הנגד, יהא מקורה אשר יהא". בעניינו של התובע, בחלוף שנתיים וחודש, בחודש אפריל 2018, הועלה שכרו עקב עלייה בדרגה לדרגת רס"ב ולפיכך קוזזה לו תוספת ההקפאה.

לא מצאנו כי יש לחייב פגישת יידוע או שימוע בטרם החלת סיכום מסוג זה. בוודאי שלא ניתן לומר כי העדרו פוגם בסיכום באופן מהותי המצדיק ביטולו.

זאת גם אם התוצאה היא בטלות של סעיף אחד בלבד ובמיוחד אם התוצאה הייתה גוררת ביטול של כל הסדר השכר על כל המשתמע מכך.

לאור כל המפורט, התביעה נדחית.