הצדדים הסדירו שורת הגבלות על העברת מניות בחברה, לרבות מתן זכות סרוב ראשונה מקום בו אחד מהצדדים מבקש למכור את מניותיו, מתן זכות קנייה משותפת מקום בו אחד מהצדדים יגיע להסכמות בדבר רכישת מניות של החברה, וכן מתן זכות מכירה משותפת מקום בו אחד מהצדדים יקבל הצעה מצד שלישי.
נוסף על האמור, הוראות סעיף 17 לחוק התרופות מסדירות את האופן בו יש לנהוג מקום בו מדובר בהפרה צפויה:
גילה צד לחוזה את דעתו שלא יקיים את החוזה, או שנסתבר מנסיבות הענין שלא יוכל או לא ירצה לקיימו, זכאי הצד השני לתרופות לפי חוק זה גם לפני המועד שנקבע לקיום החוזה, ובילבד שבית המשפט, בנתנו צו אכיפה, לא יורה שיש לבצע חיוב לפני המועד שנקבע לקיומו.
..ודוק, הנסיבות שבהן יהיה מקום להפעיל את ההיגיון הזה (ההיגיון לפיו קיים אובדן אמון היורד לשורש מירקם היחסים גם בהעדר קפוח, ח.כ.) הנן חריגות: סעד של הפרדת כוחות מכוח סעיף 191 לחוק החברות, כשנקבע כי הטוען לקפוח אינו זכאי לסעד, הנו סעד שיש להעניקו במשורה ובכפוף לכך שבית המשפט השתכנע כי אכן מדובר במעין-שותפות וכי אין מנוס, בנסיבות העניין הקונקרטי המונח לפני בית המשפט, להפריד בין ה"שותפים" הניצים.
...
פתח דבר
לפניי תובענה במסגרתה עותר אחד מבעלי השליטה בחברת מישורים השקעות נדל"ן, מר גיל בלוטרייך, לסעד של היפרדות בדרך של התמחרות או בכל דרך אחרת שיימצא בית המשפט לנכון, מכוח הסמכות המוקנית לו לפירוק להורות 'מעין שותפות' בשל אובדן אמון בין הצדדים או לשם הסרת קיפוח, לפי סעיף 191 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות, בלוטרייך ו-מישורים או החברה, בהתאמה).
אם כן – בלוטרייך עותר לסעד ההיפרדות כי איננו מעוניין להיות שותף של שניידר בחברה – וכשלעצמי, סבורני כי אין בטעם זה כדי להראות כי זכויותיו של בלוטרייך בחברה נפגעו, באופן התומך במסקנתי לפיה אין להיעתר לסעד ההיפרדות בענייננו.
סוף דבר
נוכח כל האמור לעיל, מצאתי כי דין התביעה להידחות על כל רכיביה.
התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 75,000 ש"ח.
בשולי הדברים אציין, כי קבעתי סכום הוצאות ושכר טרחת עו"ד על הצד הנמוך, גם בשל קביעותיי כי שני הצדדים פעלו במקביל מול צד ג' (הראל) על מנת לנסות ולרכוש את נתח המניות שהוחזקו על ידי הראל, באופן שיקנה להם יתרון משמעותי על הצד שכנגד, כאשר שני הצדדים פעלו בנדון מבלי ליידע את הצד שכנגד.
