זכות משקיע בשותפות מוגבלת ציבורית לקבלת רשימת המשקיעים

כמו כן, הוצג לתובעים כי הקרן מצויה בפקוח וניהול דירקטוריון בו חברים הנתבעים 16-12, אשר הרקע הצבורי ואקדמאי שלהם נועד לתת למשקיעים תחושת ביטחון.

אין ספק כי קרן אינטגרל - שותפות מוגבלת (הנתבעת 1); אינטגרל שוקי הון בע"מ ( ג'ירוטק השקעות בשמה החדש) (הנתבעת 2); Integral Trade Fund L.P (הנתבעת 4); פור או ואי בע"מ FOUR O & E LTD (הנתבעת 5) ואינטגרל שירותים פינאנסיים (ישראל) בע"מ (הנתבעת 6) - הן ישויות משפטיות נפרדות, אשר שלוש מהן התאגדו בישראל ואחת היתאגדה במדינת דלוור בארה"ב. אף הקרן הקיימנית היא ישות משפטית נפרדת.

יתרה מזאת, ראיה לקיומו של תובע כמשקיע בקרן עולה גם מ- ת/35 שהוא רשימת המשקיעים אשר היו זכאים לקבל דמי פידיון באוגוסט 2006 בהתאם למספר המשקיע שלהם.

...

תמצית טענות הנתבעים - טענות הנתבעים 6-1 הנתבעים 6-1 טענו כי יש לדחות את התביעה נגדם על הסף או למצער לגופה היות ומדובר בתביעה קנטרנית וחסרת תום לב וכי אין להיעתר לסעדים שנדרשו על ידי התובעים.

מכל האמור לעיל, עולה כי הנתבעים שמרו לעצמם את הזכות לחקור עדי תביעה נוספים על אלה אשר צוינו ברשימה מיום 8.10.15.

לאור זאת, תובעים אשר לא התייצבו להיחקר על תצהירם – תצהירם נמשך ויש לראות בהם כמי שלא הוכיחו את תביעתם ותביעתם – נדחית.

סיכום התביעה כנגד הנתבעת 20 – נדחית התובעים יישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות הנתבעת 20 בסך 75,000 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

לבסוף, הם גם הסכימו כי ככל שתדרש השקעה כספית נוספת מצד החברה בשותפות, זו תיעשה על-ידי הצדדים לפי שיעור אחזקותיהם בחברה, ואולם אם צד מסוים יבקש להמנע מהשקעה כאמור, יקבעו הצדדים בהסכם את אופן השינוי בזכויות החברה בשל כך. ביום 2.5.2000 נחתם הסכם נוסף בין מישפחת בן דוד לבין לוסקין.

חוות הדעת המשפטית בנושא חוקיות התקנון לאחר שהיתקבל תיקון מס' 5 לפקודת השותפויות במסגרתו הוחלו כאמור כללים חדשים על חברת השותף הכללי בשותפות מוגבלת ציבורית, בחודש מרץ 2015 פנתה החברה באמצעות המנכ"ל דאז למשרד עורכי הדין אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' (להלן: משרד אגמון) בבקשה לקבל חוות דעת ביחס לחוקיותם של סעיפים 100 ו-113 לתקנון, בשים לב לשינויי החקיקה שפורטו לעיל.

מכל מקום, בפסיקה הוצעו מבחני עזר שנועדו לסייע בבירור השאלה אם אכן מדובר ב"מעין שותפות" ובכללם: "האם פעילות החברה מאופיינת ביחס אישי בין בעלי המניות, הכרוך באמון הדדי; האם יש הבנה בין בעלי המניות אודות ניהול משותף של עסקי החברה; האם בעלי המניות החליטו להטיל הגבלות על העברת המניות בחברה; מהו מספר בעלי המניות; ומהם יחסי אחזקותיהם". עוד נקבע כי אין מדובר ברשימה סגורה (ראו: עניין אדלר, בפיסקה 77 לפסק דינו של השופט דנציגר; ראו גם: עניין טופז, בפיסקה 25).

...

בית המשפט המחוזי בחן את אפשרויות ההיפרדות השונות, ונותר איתן במסקנה כי היפרדות 'מוכתבת מלמעלה' – לא תסכון.

אף לדידי, בהתחשב במציאות הקשה שנוצרה בין הצדדים ובחוסר האמון העמוק ביניהם, התוצאה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי – חסרה; ואין מנוס מהחזרת הדיון לפתחו, על-מנת שייתן הוראות מתאימות להיפרדות, כפי שהציעה חברתי.

כמו כן, קבוצת לוסקין עתרה לכך ש"לחלופי חלופין – ככל שעל אף כל האמור לעיל יחליט בית המשפט הנכבד להורות על היפרדות בין הצדדים על דרך של רכישת זכויות (ולאור האמור לעיל אין טעם טוב שכך יקרה), יש להורות על רכישת חלקו של המבקש בחברה על ידי המשיבים בהתאם להערכת שווי שתיערך על ידי גורם אובייקטיבי ובלתי תלוי" (שם, בפסקה 272; ההדגשה במקור).

רקע כללי: המשיבה, א.פ. עיצובים – שותפות מוגבלת היא חברה בת בבעלות מלאה של כרמל אחזקןת (אי.אל) בע"מ (להלן: "כרמל אחזקות").

כעבור 30 יום מסיום הבדיקה או ההכרעה במחלוקת, לפי המאוחר, המשיבה תערוך רשימה סופית של כלל העובדים הזכאים והתשלום המגיע לכל אחד (בערכי ברוטו) ורשימה זו תישלח לב"כ הקבוצה (כאמור בסעיף 27.7 להסדר הפשרה) (להלן: "הרשימה הסופית").

בכלל אלה צירוף תצהירים מטעם באי כוחם של הצדדים הכוללים גילוי נאות של הפרטים המהותיים הנוגעים להסדר הפשרה, פירסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה לפי סעיף 25 לחוק, משלוח הודעה (בין השאר) ליועץ המשפטי לממשלה, קציבת המועדים להגשת התנגדויות מטעם חברי הקבוצה עליה אמור ההסכם לחול או מטעמם של רשות ציבורית או מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה, קבלת תגובה להתנגדות וכן מתן היזדמנות ליתן הודעה על ידי מי מחברי הקבוצה לפיה אין הוא מעוניין שהסכם הפשרה יחול עליו.

שכר הטירחה כאמור הוא סביר ומידתי ביחס למידת ההשקעה בניהול ההליך (בכלל זה הגשת כתבי טענות וכן ניהול משא ומתן לפשרה) וכן נוכח התרומה לחברי הקבוצה, המאמצים שהושקעו בתובענה בעלת חשיבות ציבורית וכן נוכח החובות שהוטלו על ב"כ המבקשות כאמור בפסק דין זה לעניין הפיקוח על ביצוע הסדר הפשרה.

ככל שהצדדים יודיעו עד ליום 20.12.22 כי אין להם היתנגדות לשינויים המוצעים או ככל שיחלוף המועד להגשת העמדה ולא תוגש כל תגובה מטעם הצדדים לשינוי המוצע, אזי - החלטה זו תהווה פסק דין בתיק, עליו ניתן להגיש ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין; נוסף על כך, הצדדים יפרסמו מודעה בעיניין אישור הסדר הפשרה בשני עיתונים יומיים.

...

בהלכת רייכרט הובהר כאמור כי "שכר טרחתו של עורך הדין ייגזר מהסכום שנגבה בפועל על ידי הקבוצה ולא מהסכום שנפסק". זאת בשל הפער, שעשוי להיות משמעותי, בין הסכום אותו קבע בית המשפט או הסכום אליו מגיעים הצדדים בפשרה, לבין הסכום ששולם לחברי הקבוצה בסופו של דבר, וכן על מנת לתמרץ את ב"כ המייצג לפעול להוצאתו של פסק הדין או הסכם הפשרה אל הפועל עד סופו.

משכך והואיל ואף היועמ"ש לא עמד על כך כי ימונה בודק, יש כדי להגיע למסקנה כי אין צורך במינוי בודק בנסיבות העניין.

סוף דבר מכל הנימוקים כמפורט לעיל, הסדר הפשרה מאושר בזאת, בכפוף לשינויים המוצעים שפורטו בסעיפים 37, 39, 44, 57 ו-62 לעיל וכן בכפוף לשינויים המוסכמים על הצדדים (כאמור בסעיפים 33 ו-53 לעיל).

ההשקעה בוצעה בנתבעת 4, המהוה "שותפות מוגבלת ציבורית", בין הנתבעת 1, לבין השותף המוגבל, הנאמן עבור המשקיעים בקשר עם זכויותיהם וחובותיהם כנהנים מההחזקה ביחידות ההישתתפות.

עוד טוענים הנתבעים 1-12 כי אין להתיר את התיקון כל עוד תלוי ועומד ההליך המקביל (המתנהל, כאמור, במסגרת תיק ת"א 48406-03-22) במסגרתו ביקש מר מרגי, אשר אינו נימנה עם התובעים בהליך שבכותרת, לקבל את רשימת המשקיעים, זאת מתוך מטרה מוצהרת לשדל אותם להצטרף כתובעים נוספים ואולי גם לדלות מהם פרטים נוספים באשר לעילת התביעה הנטענת כך שההליך המקביל אינו אלא "מבוא" לתיקון כתב התביעה בהליך הנוכחי.

...

אכן, משעה שהמחוקק עצמו קבע את האפשרות והדרך ליתן פטור לנושאי המשרה בשותפות ציבורית, אין בידי לקבל את הטענה כי עצם קיומו של סעיף 9.3.1 לתשקיף, שעניינו בפטור שניתן לנושאי המשרה והמביא לחסימת הטענות כלפיהם, מקים חזקה כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד, כפי שנטען בסעיף 258 לכתב התביעה המתוקן.

אני סבורה כי ככלל, יש להשיב על שאלה זו, שלא זכתה להתייחסות מפורשת בתקנות, בחיוב.

משכך, ומשמדובר בתיקון שהתבקש בטרם הוגשו כתבי ההגנה בתיק, והוא מרחיב ומשכלל, ביחס לאותה מסכת אירועים, את הטענות שנכללו בכתב התביעה המקורי באופן העשוי לסייע לברור השאלות השנויות במחלוקת, אני סבורה כי יש להתיר תיקון זה. המדובר בתיקון אשר תוכנו מעיד על נסיבות הוספתו - אי בהירות הטענה ביחס לאחריותו של הנתבע 13.

עניינה של החלטה זו בשאלה המקדמית בדבר הזכות הכללית של משקיע בשותפות מוגבלת ציבורית לקבל את רשימת כלל המשקיעים באותה שותפות, קרי זכותו של מחזיק ביחידת הישתתפות לקבל לעיונו את מירשם מחזיקי יחידות ההישתתפות שמנהלת השותפות המוגבלת.

...

מסקנה זו מביאה להרמוניה בין ההוראות השונות של פקודת השותפויות אשר מתייחסות למשקיע עצמו, ולא לנאמן (הוא השותף המוגבל במבנה השקעה זה), כמחזיק יחידת ההשתתפות, זאת גם מקום בו זכויותיהם של המחזיקים ביחידות ההשתתפות הן זכויות עקיפות המחוזקות באמצעות נאמן.

לאור האמור לעיל אני סבורה כי ככלל, על שותפות מוגבלת ציבורית מוטלת החובה לנהל מרשם של בעלי יחידות ההשתתפות; כי אין לראות בשותף הכללי כנאמן כמשמעו בסעיף 131 לחוק החברות, באופן המאפשר רישומו הבלעדי במרשם בעלי יחידות ההשתתפות; וכי קיומה של אפשרות לרישום יחידות השתתפות הרשומות למסחר על שם חברה לרישומים, כמו גם היותה של אפשרות זו בגדר ברירת המחדל מקום בו רשומות יחידות ההשתתפות למסחר בבורסה, אינה גורעת מהחובה המוטלת על השותפות המוגבלת הציבורית לכלול במרשם את מחזיקי יחידות ההשתתפות עצמם מקום בו היחידות אינן רשומות על שם חברה לרישומים, או מזכותו של מחזיק יחידות השתתפות לקבל לעיונו, במקרה כזה, את רשימת כלל מחזיקי יחידות ההשתתפות באותה שותפות.

אשר לטענת הפרטיות אני סבורה כי משנקבעה בפקודת השותפויות החובה לנהל מרשם יחידות השתתפות ולהעמידו לעיון הציבור, הרי שאין ממש בטענת הנתבעות לפיה חובת הסודיות גורעת מזכותו של השותף המוגבל לעיין במרשם מחזיקי יחידות ההשתתפות כקבוע בפקודה.