זכות מימוש הדירה לאחר תשלום חוב הפיגורים

רקע עובדתי : בפסק הדין מיום 19.3.17 (להלן-"פסק הדין") הוכרזה החייבת המנוחה זיוה אזרואל ז"ל (להלן-"החייבת") פושטת רגל ונקבעה בעיניינה תוכנית פירעון אשר לפיה החייבת תוסיף ותשלם לקופת הכנוס, בנוסף לסך של 8,773 ₪ שכבר נצבר בקופת הכנוס, סך נוסף של 28,800 ₪ שישולם ב-36 תשלומים חודשיים שוים ורצופים בסך של 800 ₪ כ"א ובנוסף תסלק את מלוא חוב הפיגורים שנצבר ככל שנצבר (להלן-"תוכנית הפירעון").

ואולם, לטענת הנאמן, עם פירעון המשכנתא יוצא שיש בשווי זכויות העזבון בדירה (אם במימוש כתפוסה ואם כפנויה) כדי לשלם את מלוא תביעות החוב שאושרו (סך של 61,076 ₪ ויוער כי רק בשלב זה הודיע הנאמן לתיק על סיום בדיקת תביעות החוב ואת מצבת הנשייה הסופית) ולשם כך טען הנאמן כי יש לחייב את העיזבון של החייבת להוסיף לקופת הכנוס ולשלם סך של 44,882 ₪ מעבר לסכומים שכבר שולמו על ידי החייבת בהתאם לתוכנית הפירעון שאושרה כאמור בעיניינה.

עם זאת וכנגד כל האמור לעיל עומדת העובדה שבתה של החייבת מבקשת לקבל לידיה את מלוא הזכויות בדירה כשהן "נקיות" מכל חובות החייבת שנכללו בהליך הפש"ר, בעוד שנושי החייבת עתידים לקבל פחות מ-50% מסכום תביעות החוב שאושרו להם בהליך, ועל פי כל תחשיב סביר, גם לאחר ניכוי יתרת המשכנתא בערכה "ההסטורי" (כ-250,000 ₪), וגם לאחר הערכת הדירה כ-"תפוסה",עדיין ניתן להצביע על יתרה כספית שתיוותר באם תימכר הדירה ואשר תאפשר את השלמת קופת הכנוס לסכום הנידרש על ידי מינהלי העזבון.

...

עם זאת וכנגד כל האמור לעיל עומדת העובדה שבתה של החייבת מבקשת לקבל לידיה את מלוא הזכויות בדירה כשהן "נקיות" מכל חובות החייבת שנכללו בהליך הפש"ר, בעוד שנושי החייבת עתידים לקבל פחות מ-50% מסכום תביעות החוב שאושרו להם בהליך, ועל פי כל תחשיב סביר, גם לאחר ניכוי יתרת המשכנתא בערכה "ההיסטורי" (כ-250,000 ₪), וגם לאחר הערכת הדירה כ-"תפוסה",עדיין ניתן להצביע על יתרה כספית שתיוותר באם תמכר הדירה ואשר תאפשר את השלמת קופת הכינוס לסכום הנדרש על ידי מנהלי העיזבון.

לאור כל האמור לעיל ולאחר שבחנתי את כל הנתונים והשיקולים שהבאתי לעיל אני סבור כי יש מקום לעיון חוזר בצו ההפטר המותנה מחד , אך אין מקום לקבלת דרישת בעלי התפקיד להשלמת קופת הכינוס לסכום המאפשר תשלום דיבידנד בשיעור של 100% מאידך.

בהעדר נתונים כספיים ברורים באשר לשווי הדירה או לסכום הכספים שנצבר לזכות החייבת בחברת מנורה מבטחים , קיים קושי לקבוע סכום מדויק שאותו תידרש המבקשת להוסיף לקופת הכינוס לצורך קבלת צו הפטר חלוט לעזבון החייבת המנוחה , אך על דרך ההערכה אני סבור כי איזון ראוי בין זכויות המבקשת ונושי החייבת לאור מכלול הנסיבות שפורטו לעיל, יהיה בכך שלצורך קבלת צו הפטר חלוט,תידרש המבקשת להשלים את תשלומי תכנית הפירעון (שניים או שלושה תשלומים בסך 800 ₪ כל אחד) וכן להוסיף לקופת הכינוס עד ליום 10.8.2020 סך נוסף של 30,000 ₪.

עוד פירט הבנק כי ההלוואה נילקחה לאחר 16.5.09 ולכן זכאים החייבים לקבל תשלום עבור שווי סידור חלוף לפי סעיף 38ג' לחוק ההוצל"פ, לתקופה של עד 18 חודשים בלבד.

דיון והכרעה אופן המימוש והגורם המממש כפי שציין הבנק, תיק ההוצל"פ ניפתח כבר ביום 30.5.19, וסמוך לאחר נטילת ההלוואה החלו החייבים ליצור חוב פיגורים.

לטעמי גם אופן יצירת החוב כלפי הבנק, סמוך לאחר נטילת ההלוואה, מצדיק כי הבנק הוא זה שיממש, במיוחד נוכח העובדה כי תיק ההוצל"פ היה פתוח כשנה והכונס מטעם הבנק נידרש לפעולות שונות לצורך הגעה למצב בו ניתן לממש את הדירה.

לאור כל האמור לעיל, יפעל הבנק בפקוח הנאמן למימוש הדירה בכפוף להעמדת סידור חלוף כאמור בהחלטה זו. הנאמן ידווח לאחר המכירה ויבהיר האם יש צורך בצו תשלומים לחייב, או ניתן להסתפק בתקבולי המימוש.

...

מנגד, יש מקום להאריך בצורה ניכרת את תקופת 18 חודשים הקבועה בחוק ההוצל"פ. לאחר איזון מכלול השיקולים, לרבות הצורך בהליך זה להשיא התמורה לנושים, אני סבור כי לכל היותר יש להעמיד את החייבים במצב בו היה חל החוק ולא היו טעמים המצדיקים לסטות מהתקופה הנקובה בו. על כן, אני מעמיד את תקופת הסידור החלוף על 48 חודשים.

על כן, אני קובע כי יש להעמיד לחייבים כתנאי לפינוי.

לאור כל האמור לעיל, יפעל הבנק בפיקוח הנאמן למימוש הדירה בכפוף להעמדת סידור חלוף כאמור בהחלטה זו. הנאמן ידווח לאחר המכירה ויבהיר האם יש צורך בצו תשלומים לחייב, או ניתן להסתפק בתקבולי המימוש.

בית המשפט נידרש בסוגיה זו לארבע שאלות עיקריות: האם התובע ענה לבקשת בית המשפט בבקשה לפרט בצורה ברורה את תזרים ההלואה? האם גביית ריבית פיגורים על חוב הנתבעת, לאחר ההסכם בין הצדדים והחלטת בית משפט נעשתה כדין? האם גביית ביטוח חיים וביטוח הנכס למפרע, נעשו כדין? האם חיובי התובע בסעיף ההוצאות המשפטיות (שכ"ט עו"ד) היו כדין? בפרשה זו על הבנק התובע חלה חובת ההוכחה, ולצורך קבלת תמונה מלאה ומפורטת יותר ניתנה על ידי החלטה בדיון שהתקיים ביום 27.9.17 לפיה על הבנק לתת פירוט לקיומה של יתרת החוב לאחר מימוש הדירה בסכום העולה על פי שניים מסכום ההלוואה המקורית, שאין מחלוקת ששולמו בגינה תשלומים מסויימים.

נטל ההוכחה בעא 9145/18 שרות מזור א' לתיקון ושפוץ מוצרי חשמל ביתיים בע"מ נ' שרות פלוס בע"מ (פורסם בנבו, 24.1.21) נקבע באשר לנטל ההוכחה במשפט האזרחי : "21. בהליך אזרחי נטל ההוכחה מוטל במקרה הרגיל על כתפי התובע. על מנת להצליח בתביעתו, מחובתו לבסס בראיות לא רק את עילת התביעה לה הוא טוען (בעניינינו, הזכות לאכיפה בעקבות הפרת חוזה), אלא גם את המצע העובדתי המאפשר לתרגם את זכויותיו הנטענות לסעדים משפטיים אופראטיביים (בעיניינו, הסכומים שהיו משולמים למערערות אילו החוזה היה מקוים). כאשר, כמו במקרה שלפנינו, הסעד הנתבע הוא כספי, אין התובע יכול להסתפק אך בהצגת הפגיעה שנגרמה לו (לא שולמו לו כספים המגיעים לו על פי החוזה), אלא נידרש הוא לצייד את בית המשפט בראיות שיאפשרו לקבוע מהו הסכום הכספי לו הוא זכאי בגין פגיעה זו (הקף הסכומים להם הוא זכאי מכוח החוזה)." במקרה דנן, על התובע חלה חובת הוכחה מוגברת עקב העידר ההלימה שבין סכום ההלוואה שנלקח כמשכנתא, לבין הסכום שהיתקבל ממימוש הדירה שעמד על יותר מפי שניים, וזאת עוד ללא חישוב הסכומים שהנתבעת שילמה על חשבון ההלוואה.

...

לא מצאתי חישוב פרטני של הבנק לגבי הסכומים ששולמו בהתאם להחלטת הביניים ולכן לא ניתן היה לבחון את טענות הצדדים בנדון, אך העדר הפירוט על ידי הבנק מחדד את סימני השאלה לגבי סכום יתרת ההלוואה הנתבעת בתיק זה. בנוסף יש לציין כי ההחלטה התקבלה בהסכמת הצדדים באשר הבנק העמיד את הסכמתו לסיכום וכי החלטת הביניים ניתנה בהתאם להסכמות הצדדים.

הבנק לא הציג אסמכתא כי אכן שולמו על ידו הפוליסות הנתבעות בזמן אמת, כך שלא מצאתי כל הצדקה בחיוב רכיבים אלו והתביעה בעניין זה נדחית.

סוף דבר: לאחר בחינת מכלול הראיות עולה כי התובע לא תמך את תביעתו בראיות מספיקות מחד, ומאידך עוררה הנתבעת סימני שאלה לגבי חישוב יתרת החוב הנתבעת, כפי שפורט לעיל.

בכל הנוגע לתקופת התשלומים, ראיתי להעמידה על 50 חודשים בשל מחדלים שצבר היחיד בהליך ( חוסר במסמכים, חוב פיגורים ואי עמידה בפריסת חוב הפיגורים ) שהובילו לבקשות הנאמנת לביטול הצוו לפתיחת הליכים במהלך ההליך, שהנם מחדלים על הרף הגבוה.

על הנאמנת לפעול להגשת בקשה למינוי שמאי לצורך קבלת הערכת שווי הדירה ולאחר מכן להגיש בקשה למתן הוראות מימוש הזכויות, הכולל תחשיב דיור חלופי.

...

לאחר שעיינתי בהצעת הממונה, דו"ח ממצאי הבדיקה, תיק בית המשפט והעולה מהדיון, אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי ליחיד בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן – חובת התשלומים - תשלום חודשי בסך של 2000 ₪ למשך 50 חודשים, מחודש 02/23 ואילך.

חלקו של היחיד בעזבון הוריו עומד על 1/9 ואין אפשרות ובסיס לטענה כי הדירה ניתנת למימוש שכן הזכויות בה אינן רשומות בטבו ע"ש ההורים המנוחים ואין היתרי בניה ע"ש היחיד.

לאחר שנשאל כיצד בכוונת הנאמנת לממש את הזכויות בנכס המגורים השיב שתיבדק האפשרות להגשת פסק דין הצהרתי ותיבדק האפשרות לדרישת דמי שימוש בנכס שניבנה ללא היתר.

בכל הנוגע לתקופת התשלומים, אני רואה לקבוע תקופת תשלומים של 50 חודשים מאחר והיחידים צברו חוב פיגורים בסכום משמעותי, חלקם עדיין קיימים, הגישו דוחות על הכנסות והוצאות בצרוף אסמכתות חלקיות וכן אי המצאת מלוא המסמכים שנדרשו מהם במועד, כפי העולה מפר' ד' בדו"ח מימצאי הבדיקה מיום 2/2/23.

נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן ממושם – נכסים פיננסים בלתי מוגנים ימומשו לטובת הקופה בנוסף לחובת התשלומים, ככל וקיימים נכסים מסוג זה. זכויות היחידים בנכס המגורים בגוש 15424 חלקה 17 בכפר עילבון נתונות לקופת ההליך.

...

דיון והכרעה : לאחר שעיינתי בהצעת הממונה, דו"ח ממצאי הבדיקה, דוחות הנאמנת, תגובת היחידים והעולה בדיון שהתקיים ביום 11/7/23, ניתן בזה צו לשיקום כלכלי ליחידים בהתאם לסעיף 161 לחוק, בתנאים המפורטים להלן.

אינני מקבל את הטענה הכללית של היחידים בתגובתם מיום 11/7/23 כי מלוא המסמכים שנדרשו מהם הומצאו לנאמנת שכן זו נטענה באופן כללי ובלא אסמכתאות.