מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכות לקבלת דיבידנד או מניות הטבה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיפים 306 ו-307 לחוק החברות קובעים לעניין זה כי "לבעל מניה הזכות לקבל דיבידנד או מניות הטבה, אם החליטה על כך החברה" וכי "החלטת החברה על חלוקת דיבידנד תיתקבל בדירקטוריון החברה" אלא אם נקבע אחרת בתקנון.
...
מקובלת עלי עדותם של הנתבעים בעניין הצורך בביצוע עבודות הזיפות.
המסקנה מכל האמור לעיל היא כי לא עלה בידי התובעים להוכיח כי הייתה התנהלות בלתי חוקית "או למצער מעוררת חשד ומפוקפקת של הנתבעים או כי הנתבעים בוזזים את החברות במשך שנים" באופן המחייב בדיקה של רואה חשבון מבקר או מינוי רואה חשבון חוקר, כמבוקש על ידם.
סיכום דין התובענה להידחות, למעט הקביעה לעיל ביחס להפסקת כהונתה של מלכה כדירקטורית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

זכותו של בעל מניות לקבל דיבידנד מעוגנת בסעיף 306(א) לחוק החברות, הקובע כי "לבעל מניה הזכות לקבל דיבידנד או מניות הטבה, אם החליטה על כך החברה". מכאן ניתן להסיק, כי זכותו של בעל מניה לקבל דיבידנד מוענקת לו מיד עם רכישתה, הגם שעצם קבלת הדיבידנד מותנית בהחלטה מתאימה מטעם החברה.
...
בהקשר זה, מקובלת עליי גישתו של בית המשפט המחוזי (השופט ח' כבוב), ושל חברי השופט י' עמית, כי במצבים שבהם הדינמיקה של קבלת ההחלטות בדירקטוריון יוצרת חשש לניגוד עניינים מצידם של חברי הדירקטוריון – יש הצדקה לקיים ביקורת שיפוטית מוקפדת יותר על אותן החלטות, ובתוך כך להקל את הנטל לסתירת חזקת התקינות המרחפת מעל עבודת הדירקטוריון.
על יסוד האמור קבע השופט עמית כי גם אם יועבר הנטל אל המשיבים להראות כי החלטות החלוקה והפחתת ההון היו תקינות – הרי שלפי סטנדרט הבחינה המוגברת, המסקנה המתבקשת היא שעלה בידי הדירקטוריון לעמוד בו. משכך, דעתי כדעתו של חברי כי המערערים לא צלחו להראות כי דבק פגם בהחלטות הדירקטוריון.
התוצאה היא שאני מסכימה לדחיית הערעורים ולחיוב המערערים בהוצאות המשיבים.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

לעניין זה מפנים נושאי המשרה להוראות סעיף 306 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות) הקובע כי "לבעל מניה הזכות לקבל דיבידנד או מניות הטבה, אם החליטה על כך החברה" ולדברי ההסבר לסעיף בהם צוין כי "כשהכריזה החברה על חלוקת דיבידנד, קמה לבעל המניות שההכרזה מתייחסת לבעל מניות מסוגו, זכות לתובעו מאת החברה". מהאמור עולה, כך נטען, כי הזכות המשפטית לקבלת דיבידנד, ומנגד – היתחייבותה הבלתי חוזרת של החברה לשלמו, נוצרות כבר במועד בו החליטה החברה על חלוקתו.
...
אני סבורה כי יש היגיון רב בהחלטת בית המשפט המחוזי להותיר את ההכרעה העקרונית לשלב בו התשתית העובדתית תפרש בפניו, כך שהשיקולים השונים אשר יובאו בחשבון יהיו נטועים במערכת הנסיבות הקונקרטיות של המקרה הנדון.
לא מצאתי טעם טוב להתערב אף בהחלטתו זו של בית המשפט המחוזי, אשר אף בבסיסה היגיון רב. סיכום בקשת רשות הערעור של EY נדחית.
יוער כי לא נעלמה מעיני בקשת נושאי המשרה להגיב לתשובה לבקשת רשות הערעור, אולם לא ראיתי בנסיבות העניין הצדקה להיעתר לבקשה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לכך, יש להוסיף כי, ככלל, אין לבעלי המניות בחברה זכות קנויה לקבל דיבידנד וסעיפים 306 ו- 307 לחוק החברות קובעים לעניין זה כי "לבעל מניה הזכות לקבל דיבידנד או מניות הטבה, אם החליטה על כך החברה" וכי "החלטת החברה על חלוקת דיבידנד תיתקבל בדירקטוריון החברה" אלא אם נקבע אחרת בתקנון" (סעיף 9 לפסק הדין).
...
יש לכן לקבוע כי ההחלטה שהתקבלה בסופו של דבר על ידי הדירקטורים מטעם התובעות, לאחר שהדירקטורים מטעם קרור עזבו את הישיבה – אינה עומדת בחובה המוטלת על הדירקטורים לבחון את הוראות סעיף 302 לחוק החברות.
עם זאת, נקבע כי אין פירושה של מסקנה זו כי החלטה על חלוקת דיבידנד חסינה מביקורת שיפוטית.
במכלול נסיבות אלה, התוצאה היא כי אין מקום למתן הסעד ההצהרתי אשר התבקש על ידי התובעות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך, סעיף 306(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") קובע כי "לבעל מניה הזכות לקבל דיבידנד או מניות הטבה, אם החליטה על כך החברה". בדברי ההסבר לסעיף זה נכתב במפורש כי משהכריזה חברה על חלוקת דיבידנד, קמה לבעלי המניות זכות לתבוע את הדיבידנד מאת החברה.
...
שאלת ה"אשם התורם" של בעל התפקיד דורשת בירור עובדתי, וגם בה יש כדי להשליך על המסקנה בנוגע לתקופת העיכוב וטענת ההתיישנות.
אם כן, נוכח כל האמור, המסקנה היא כי נכון יהיה לברר את טענת ההתיישנות הנוגעת לעילת התביעה של החלוקה הראשונה במסגרת דיוני ההוכחות בהליך.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי סוגיית התיישנות עילת התביעה הראשונה תתברר במסגרת ההליך העיקרי בתביעה זו, בשים לב למסקנות בסעיפים 42 ו-49, וההערות בסעיף 50.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו