זכות לקבל פיצויי פיטורים לאחר פיטורים שבוטלו

לאחר סיום עבודתה הגישה התובעת את התביעה שבפנינו, הכוללת בין היתר טענות כי היא זכאית להפרשי שכר ולפיצויים על היתעמרות בעבודה ופיטורים שלא כדין.

מהלך ההיתדיינות בתיק היתקיים דיון מוקדם בלבד בפני כב' הרשמת סימה קרמר, ובהמשך לכך הוא הועבר לטיפולו של מותב זה ונקבע בו דיון הוכחות ליום 27.4.20, אך זה בוטל עקב משבר הקורונה.

איננו מקבלים את תחשיב התובעת, לפיו היו אמורים פצויי הפיטורים שלה לעמוד על סך 18,094 ₪, שכן אין יסוד לטענת התובעת כי מרכיב השעות הנוספות אמור להיות חלק מהשכר הקובע לפיצויים.

...

לסיכום התביעה מתקבלת בחלקה הקטן בלבד.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: תשלום חלף הודעה מוקדמת בסך 7,600 ₪.

התביעה שכנגד נדחית.

סעיף 20(ד) לחוק קובע כי בית הדין מוסמך להפחית או לבטל פצויי הלנת פצויי פיטורים אם אלה לא שולמו עקב חילוקי דיעות שיש בהם ממש בדבר עצם הזכות, או מועד הפסקת העבודה או בנסיבות בהן "הזכאי לקבלת פצויי הפיטורים לא מסר למעסיק לפי דרישתו פרטים הנוגעים לעובד או לזכאי כאמור והדרושים לענין קביעת הזכות לפצויי הפיטורים או שיעורם". תכליתם של פצויי ההלנה היא ליצור הרתעה ולפצות את העובד על הנזק שניגרם לו בשל אי תשלום זכויותיו במועד.

משכך, אני סבורה כי יש ליתן משקל לכך שהתובעת בחרה שלא לפעול ישירות אל מול הנתבעת טרם הגשת הליך זה. עם זאת, אין בידי לקבל את טענת הנתבעת לפיה התובעת פעלה מתוך כוונת זדון בהגשת התביעה בחלוף כחצי שנה ממועד סיום יחסי העבודה, שכן לנתבעת נדרשו כשמונה חודשים נוספים מהגשת התביעה ועד להמצאת טופס 161 ותשלום השלמת פצויי הפיטורים.

...

שנית, אני סבורה כי יש ליתן משקל גם להתנהלות התובעת לצורך פסיקת פיצוי זה. ובמה דברים אמורים? לטענת התובעת, היא פנתה ביום 26.1.20 באמצעות בא כוחה, במכתב דרישה לעו"ד בכור שכן היא סברה כי הוא מייצג את הנתבעת הואיל והוא הגיש כתב הגנה בהליך הנוסף.

משכך, אני סבורה כי יש ליתן משקל לכך שהתובעת בחרה שלא לפעול ישירות אל מול הנתבעת טרם הגשת הליך זה. עם זאת, אין בידי לקבל את טענת הנתבעת לפיה התובעת פעלה מתוך כוונת זדון בהגשת התביעה בחלוף כחצי שנה ממועד סיום יחסי העבודה, שכן לנתבעת נדרשו כשמונה חודשים נוספים מהגשת התביעה ועד להמצאת טופס 161 ותשלום השלמת פיצויי הפיטורים.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין לידיה, סך 13,420 ₪ בגין פיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

פצויי פיטורים – מאחר שהתובע קיבל ביתר סך 3,955.24 ₪ בגין דמי מחלה ששולם לו פעמיים ולא השיב את החוב, נאלצה הנתבעת לקזז את חובו מסכום השלמת פצויי הפיטורים.

במסגרת ההסכמים הקבוציים הוסדר עניין גביית דמי החבר ודמי הטיפול, כך שדמי חבר מנוכים משכרם של העובדים החברים בהסתדרות הכללית ודמי טפול מנוכים משכרם של עובדים שאינם חברים בה. לבקשת התובע במשכורת חודש ספטמבר 2016 בוטלו הנכויים להסתדרות הכללית החדשה ובחודש אוקטובר 2016 קיבל התובע הפרשים רטרואקטיביים בגין החודשים מאי-אוגוסט 2016, בהתאם לבקשתו.

סעיף 20 (ב2) לחוק הגנת השכר קובע כי: "המעסיק רשאי להפחית מפיצויי הפיטורים ומפיצוי ההלנה סכום של חוב שחייב העובד למעסיק או סכום שהמעסיק חייב או זכאי לנכותו מפיצויי הפיטורים". כאמור, לתובע שולמו דמי המחלה המלאים בחודשים אפריל-מאי 2019.

בנסיבות העניין, בהן במועד סיום העבודה שולמו לתובע פצויי פיטורים מלאים, לאחר קזוז חובו של התובע לנתבעת, אף אם היה התובע מוכיח כי הופרשו עבורו הפרשות לפיצויים בחסר ברי כי הנתבעת השלימה את תשלום פצויי הפיטורים המלאים כדין ואין מקום לכפל תשלום.

...

התביעה בהקשר זה נדחית.

התובע לא הוכיח בראיות כי ביקש לבטל את תשלומי דמי חבר להסתדרות בשל הצטרפות לארגון אחר במועד מוקדם יותר ולכן נדחית התביעה ברכיב זה. החזר הוצאות משתביעתו של התובע נדחתה במלואה, אין התובע זכאי להחזר הוצאות בעד בדיקת תלושי שכרו בחברה פרטית.

סוף דבר התביעה נדחית.

מאז שיחרורה עבדה כשוטרת במישטרה במשך כ-20 שנה עד לפיטוריה בגין הארוע נשוא תיק זה. הנאשמת תארה תחושות של כעס כלפי המערכת המשטרתית, משלא ניתנה לה היזדמנות להשאר בתפקידה ומשפוטרה ללא קבלת פצויי פיטורין עקב נסיבות הפסקת עבודתה.

ראיות: הוגשה אסופת מסמכים (נ/1) – מכתבי המלצה של הנאשמת, שימוע מיום 1.1.20 לפני פיטורים מהמשטרה, מכתב מיום 3.4.21 על אי קבלה לעבודה בחברת "IMD" עקב ההליך הפלילי המתנהל בתיק זה. טיעוני הצדדים לטענת ב"כ המאשימה, מדובר בעבירה הפוגעת בערכיים המוגנים של זכות הקניין של הפרט והזכות לפרטיות.

לשיטת ב"כ הנאשמים, נענשה הנאשמת על מעשה העבירה נוכח פיטוריה מהמשטרה לאחר 20 שנות שירות עם קלון וללא פצויי פיטורין.

בית המשפט המחוזי קיבל את עירעורו של הנאשם, ביטל את המאסר בפועל והאריך את המאסר על תנאי למשך שנתיים, לאור הליך שקום ממושך.

...

יצוין כי באותו עניין, שנסיבותיו שונות מהמקרה דנן כמפורט לעיל, בסופו של דבר נמנע בית המשפט מלהרשיע את הנאשם.

בשקלול מדיניות הענישה בפסיקה, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, בשים לב לכך שמדובר ב"גניבה במציאה", ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 ג'), אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לבין 6 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות לצד רכיבי ענישה נוספים.

סוף דבר לפיכך, אני גוזר על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים: מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעברו עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

כמו כן, סעיף 20(ד) לחוק הגנת השכר מוסיף עילות הפחתה ובטול של פצויי הלנת פצויי פיטורים עקב חילוקי דיעות בדבר המועד שבו נפסקו יחסי עבודה, כאשר יש חילוקי דיעות בדבר עצם הזכות לפצויי פיטורים שיש בהם ממש לדעת בית הדין, וכן כאשר "הזכאי לקבלת פצויי הפיטורים לא מסר למעסיק לפי דרישתו פרטים הנוגעים לעובד או לזכאי כאמור והדרושים לעניין קביעת הזכות לפצויי הפיטורים או שיעורו". הנתבעת טוענת שקמה לה הגנה לפי סעיף 20(ד) לחוק הגנת השכר, וזאת על יסוד עדויותיהן של העדות מטעמה, שהסבירו שהתובעת הייתה אחת מן העוזרים המשפטיים הראשונים שעבודתם הסתיימה לאחר חתימת ההסכם הקבוצי, והיה צורך לבחון את אופן יישומו של ההסכם הקבוצי בעיניינה.

...

התוצאה היא, שסך פיצויי הפיטורים שהולן הינו סך 2,701 ₪ (49,503 ₪ + 13,198 ₪ ששולמו 1.8.19 בניכוי 60,000 ₪).

התוצאה התוצאה היא שהתביעה מתקבלת בחלקה הקטן.

הנתבעת תשלם לתובעת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך 3,346 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.8.19 עד לתשלום בפועל.