זכות לעיון בהסכם שכר טרחה

למעשה נראה שהנתבע סבור שאחריותו של התובע היא להביא להשלמת הבנין – קרי רישום זכויותיו בצורה מליאה – אלא שעיון בהסכם שכר הטירחה וניתוח הראיות לעיל מצביע כי לשם מילוי חובת התובע לפי הסכם שכר הטירחה נידרש הוא להביא לביטול הסכם המכר הנוגע לעסקה הנוגדת.

...

בקשתו של הנתבע מהתובע לטפל בנושא עוגנה בהסכם שכר טרחה מפורט וכאמור בפירוט בהתייחס להסכם הראשון, אני סבור שהנתבע הבין היטיב את משמעות ההליכים המשפטיים השונים ואת האפשרויות העומדות לפניו.

עם זאת מדובר בנושא משיק ובהעדר פירוט לגבי זמן ההשקעה וצירוף טיוטות תביעה, וכן בהתחשב בתוצאה שהושגה לבסוף במסגרת ההליך האחר וללא צורך בפתיחת הליך נוסף, אני סבור שנכון לפסוק את שכר הטרחה למחצית הסכום שסוכם בין הצדדים וצפה טיפול והגשת הבקשה, כלומר סכום של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ. תשלום אגרת ההליך: אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע שילם את האגרה בסך 1,144 ₪ בכרטיס אשראי (נספח ב' לכתב התביעה).

לאחר שנתתי דעתי לתוצאת ההליך ולכלל נסיבות ניהול ההליך, אני קובע כי בנוסף לכך יישא הנתבע בהוצאות התובע (אגרה) בסכום של 1,345 ₪, וכן בהוצאות בגין הייצוג שמצאתי לנכון לקבוע לסכום כולל של 5,000 ₪.

עיון בהסכם שכר הטירחה של עו"ד פרידמן מלמד, שהתחייבויותיו בהסכם הן התחייבויות מובהקות של עורך דין, העורך הסכם מכר או הסכם שתוף ללקוחותיו.

אינטרס זה – הנובע מכך שהוא זכאי לשכר טירחה בגין כל חוזה, וכן מתוקף זכויות במקרקעין הרשומות על שם בני משפחתו (כיום אישתו, ובעבר בתו וחתנו – כאמור בסעיף 19 להשלמת הטיעון מטעם העוררים בפני הועדה) – אין בו כשלעצמו ללמד על כך שהוא 'גורם מארגן' חצוני לקבוצת הרוכשים או שהוא קיבל שכר עבור שירותי ארגון.

...

סוף דבר מצאתי, כי לא הוכח, שמהותה האמתית של קבוצת הרוכשים היא 'קבוצת רכישה' באמצעות 'גורם מארגן', כפי שמונח זה פורש בפסיקה (ובהוראת הביצוע 02/2013 של רשות המסים).

משאלו פני הדברים, דין הערעור להתקבל.

לאור התוצאה, תשלם המשיבה למערערים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.

עוד לטענת הנתבעת, עיון בהסכם שכר הטירחה שנחתם בין התובעת לבין ארז בן שמואל ממילא מצביע על שכר טירחה בשיעור נמוך יותר (סע' 31-35 לסיכומי הנתבעת).

וכך נקבע: ‏‏ "העקרון המנחה בדיני הפצוי בנזיקין הוא השבת המצב לקדמותו. כנגזרת של עקרון זה, מקום בו נזקק הניזוק לחוות דעת מומחה לצורך הוכחת תביעתו, הוא זכאי כי המזיק ישפה אותו עבור עלות חוות הדעת. יחד עם זאת, המזיק לא חייב לשאת בשכר טירחת השמאי, יהיה גובהו אשר יהיה, ונידרש כי שכר הטירחה יהיה סביר (ראו, ע"א 357/80 נעים נ' ברדה, פ"ד לו(3) 762, 777 (1982)). השאלה מתי ניתן לומר כי שכר טירחת השמאי חרג מגדר הסבירות מעסיקה לא מעט את בתי משפט השלום. ניתנת האמת להיאמר, כי הקו בפסיקה אינו אחיד, ולא בכדי היו שני הצדדים מסוגלים להפנות לפסקי דין לא מעטים התומכים בטענותיהם. מפסיקתו המנחה של בית המשפט המחוזי בעיניין זה, וכן ממספר פסקי דין עקרוניים שניתנו בבתי משפט שלום, עולים מספר עקרונות: ראשית, הנטל להוכיח כי שכר טירחת השמאי הנו מופרז מוטל על הנתבע, וזאת כמו כל טענה שעניינה הקטנת נזק (לעניין נטל ההוכחה בכל הנוגע להקטנת נזק, ראו ע"א 252/86 גולדפרב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מה(4) 45 (1991)). שנית, אין די בטענה סתמית כי שכר הטירחה הנו מופרז. "על הטוען לשכר חריג להצביע על טווח גובה השכר הנתבע על ידי שמאים, וכי השכר הספציפי גבוה באופן משמעותי מהמדרג הגבוה האמור" (בר"ע (מחוזי חיפה) 3395/08 ברית נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פסקה 4 (22.9.2008) ("עניין ברית").

...

הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסכום של 299,085 ₪, לפי הפירוט כדלקמן: תשלום לחזי רודף שלום - 239,733 ₪ החלפת ארונות המטבח והשיש - 44,577 ₪ ניקיון שטיחים – 6,126 ₪ ירידת ערך לשטיחים - 20,000 ₪ בדיקת רטיבות – 936 ₪ עבודות חשמל – 3,683 ₪ פירוק ארונות – 5,850 ₪ שכ"ט ארז בן שמואל עבור חוות הדעת – 18,000 ₪ שכ"ט אביחי אבני – 4,680 ₪ עוגמת נפש – 20,000 ₪ סה"כ: 363,585 ₪ מסכום זה יש לנכות את הסכום של 48,282 ₪, ששילמה הנתבעת לתובעת ביום 7.4.21.

את הסכמים המגיעים לתובעת תשלם הנתבעת בתוך 30 יום.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת גם הוצאות משפט (שכ"ט עדים ואגרות) ועל כל אלה שכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪.

אבאר: עיון בהסכם שכר הטירחה מיום 8.9.13, המתייחס לתיקים הקשורים ל"תביעת אלוני" (נספח ב' לכתב התביעה), מעלה כי בנגוד לטענת התובע (כי ההסכם לא ציין מועד פרעון), הרי שצוין במפורש בהסכם שכר הטירחה (סעיף 6) כי "שכה"ט ישולם עד ליום 30.9.13 ב- 20 תשלומים בשיקים חודשיים". תקופת ההתיישנות מתחילה להימנות מהמועד בו קמה לתובע עילתה התביעה ולא מהמועד בו שלח התראה על חוב.

לעומתו הנתבע לא טען נגד הסכמי שכר הטירחה ולא הביא כל ראיה לסתור עדותו של התובע כי ביצע את העבודה או כי שילם עבור עבודה זו. נותר לידון עתה בתביעת התובע לשכר טירחה בסך של 42,000 ש"ח עבור הטיפול המשפטי שהעניק לנתבע בת"א 1744-09-14: התובע טוען כי בהתאם להסכם שכר הטירחה מיום 16.9.14 (נספח ט' לכתב התביעה), סוכם הין הצדדים, כי הוא יהיה זכאי לשכר הטירחה שייפסק בתיק.

...

לאור בקשה שהגיש הנתבע, התרתי לו להגיש את התביעה שכנגד, תוך שהוספתי בהחלטתי, כי: "בכל הזהירות הנדרשת בשלב זה של ההליך, הגם שדומה כי טענות הנתבע קשות (ובפרט הטענה שחתם על הסכם הפשרה מתוך כפייה וללא שביקש לבטלו מיד כשהוסרה הכפייה, ובשים לב לכך שטענה דומה נטענה גם לעניין הסכם הפשרה הראשון) לא מצאתי שיש בכך להצדיק את נעילת דלתו של בית המשפט בפני הנתבע בהליך זה" (ראו החלטתי מיום 30.3.22).

מכל הטעמים האמורים, התביעה שכנגד נדחית.

סוף דבר: הנתבע (מר עמרן) ישלם לתובע (מר בר-עוז) את הסך של 246,147 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

כמו כן, משהתקבלה מרבית התביעה ונדחתה התביעה שכנגד, ישלם הנתבע (מר עמרן) לתובע (מר בר עוז) הוצאות משפט בסך של 6,368 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ש"ח. זאת בנוסף לסכום הפיקדון שהופקד על ידי הנתבע להבטחת הוצאות התובע בסך של 7,500 ש"ח, אשר יועבר לידי התובע (מר בר עוז) בצירוף פירותיו.

המנעות מבצוע פעולות נידרשות מטעם החייב עולה כדי הסתרת מידע, המונעת מבעלי התפקיד לבצע הנידרש מהם בהליך, ותמוה מדוע אין החייב מבצע הנידרש ממנו למרות כל הארכות שקבל לצורך כך. עוד אני סבורה כי צודקים בעלי התפקיד ויש מקום לחייב החייב לגלות את הסכמי שכר הטירחה או כל הסכם אחר מכוחו מוענק ייצוג לחייב בהליך זה. זאת, גם כאשר קיימת מחלוקת בין שני מייצגיו של החייב האם עו"ד גולדברג מייצג את החייב בהליך זה, אם לאו.

מאידך, בסעיף 9 לתגובה שהוגשה בהליך כאן מטעם ב"כ החייב עו"ד חן אמסטר, נאמר במפורש: "למען שלמות התמונה יובהר כי עו"ד יואל גולדברג אינו מייצג את החייב בתיק זה אלא רק בעיניין ההליך האזרחי בעיניין השביל והבקשה שהוגשו על ידי עו"ד גולדברג (ולא בכדי ללא צירוף יפוי כוח) הוגשה אך כדי ליתן זכות עיון לעו"ד יעל הדני ממשרדו במסמכים מתיק הפש"ר. בכל מקרה הייצוג בעיניין זה נעשה ללא כל תשלום ובהתנדבות מלאה מטעמו של עו"ד גולדברג ומשרדו". משכך, אם נכון האמור בסעיף 9 לתגובה שהוגשה מטעם החייב בעודו מיוצג, עו"ד גולדברג הגיש לבית משפט זה בקשה בה נטען אחרת וזאת בבקשה להוספת מייצג בנט מיום 12/2/2023, ובבקשות/תגובות/השגות נוספות שהאמור בהם שונה שהגיש לבית משפט זה ולבית המשפט העליון, והכל בעודו חותם עליהן כמייצג החייב גם בהליך כאן.

...

אני סבורה כי יש ממש בבקשת בעלי התפקיד ודינה להתקבל, ודין בקשת החייב לבטל את פקודת המאסר להידחות, וכך אני מורה.

סיכום אשר על כן, הבקשה לביטול פקודת המאסר נדחית, והבקשה לכוף החייב למלא חובותיו בהליך בפקודת מאסר מתקבלת.

היה וביום 17/10/2023 לא יומצא אישור חתום על ידי בעלי התפקיד כי החייב ביצע הנדרש ממנו על פי החלטתי זו, תשוב על כנה פקודת המאסר מיום 4/1/2023 בשינויים המחויבים, בהתחשב בעובדה שסך של 21,000 ₪ הופקד בקופת הכינוס ובהתחשב בעובדה שהחייב יצר חובות נוספים בהליך.