הכשרה אף מדגישה כי בקשת רשות ערעור על החלטה העוסקת במתן זכות עיון בתיק בית משפט למי שאינו צד להליך, היא הדרך היחידה בה אותו צד זר להליך יכול לערער על החלטה בבקשה לעיון.
יתרה מכך, מתן תוקף מחייב כלפי צדדים שלישיים להסכמה בין בעלי הדין לשמור בסודיות מסמכים שהוגשו במסגרת הליך משפטי, עלולה לרוקן מתוכן את הוראות תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון), המאפשרת לצד שלישי לבקש לעיין במסמכי ההליך.
מערכת האיזונים קבועה בסעיף 4(ד) לתקנות העיון, לפיה "בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם הענות לבקשה". מכאן שבית המשפט צריך לבחון, מן הצד האחד, את הפגיעה האפשרית במבקש העיון אם בקשתו תדחה, כאשר בכלל זה יש לבחון את חשיבות המידע עבור מבקש העיון; מן הצד האחר, יש להביא בחשבון את האינטרסים של הצדדים להליך בו מבוקש העיון לפרטיות, ואת האנטרס הצבורי שבשמירת סודיות המידע (ראו: עניין פלוני, בפיסקה 17).
...
ראשית, טוענים המשיבים כי ההחלטה נושא בקשת רשות הערעור היא החלטה דיונית המסורה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה המבררת, ולכן אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בה. עוד נטען כי המקרה דנן אינו מצדיק את התערבות ערכאת הערעור, משהוא לא מעלה שאלה משפטית חשובה או חדשה, ועל כן יש לדחות את בקשת רשות הערעור על הסף.
יובהר עוד כי אינני מקבלת גם את טענת הכשרה לפיה היה על בית המשפט לאפשר לה עיון מוגבל במסמכי החוקר (למשל באמצעות השחרת החלקים המכילים סודות מסחריים של הצדדים להליך המאוחד או על ידי החתמתה על הסכם סודיות).
זאת בעיקר כאשר הכשרה לא הצביעה על מידע מסוים המצוי במסמכי החוקר, הדרוש לה עבור ההליך שהיא מנהלת (אילו הייתה הכשרה מצביעה על מידע אחד מסוים הדרוש לה לצורך ההליך, יתכן כי ניתן היה להיעתר במידה כזו או אחרת לבקשה זו – אך מובן כי אינני מחווה דעה על שאלה תיאורטית זו).
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת רשות הערעור.