זכות דירקטור ציבור לייעוץ משפטי על חשבון החברה

בפתח הגיליון יוחסו למועצה ומי שעומדת בראשה (התובעת): ".. "מינויים לא כשרים, מכרזים תפורים, קיפאון בתחומים רבים, מחדלים ו"קומבינות" על חשבון הציבור, החלטות שגויות של חוסר הבנה, ניהול חובבני שגובל בשרלטנות, ורדיפה אחר כבוד על חשבון תועלת הכלל".

כעולה מפרוטוקול הדיון בהקשר שצורף כנספח 27 לכתב הגנה עולה כי לאחר דיון הוחלט פה אחד (ברוב של חברים עם שני מתנגדים) כי מר קורן נבחר לדירקטור מקרב הציבור לדירקטוריון החברה לפיתוח גני תקווה.

שהרי, מאחורי התובעת עומד מערך מסייע שלם, וכפי שזו העידה: התובעת העידה כי "..המועצה עובדת על פי חוק עם יעוץ משפטי צמוד ומתנהלת לפי תקנות וצוים ואני לא זזה בלי עו"ד.." - ואכן סביר יותר להניח כי התובעת, במהלך היתנהלותה כראשת המועצה, ביצעה מלאכתה נאמנה (עמ' 5, שו' 19-20 לפרו') – ומכל מקום, הנתבע לא הוכיח אחרת.

אסייג ואומר כי ביחס לטענת הנתבע באשר להצגת זכאותה של התובע לתואר אקדמי ממוסד כזה או אחר, אכן, התובעת לא דייקה בפרטים שפירסמה לציבור בנוגע להשכלה האקדמאית שלה, (עמ' 6-9 לפרו').

...

לצד זאת, יוחס למועצה אישור הרחבת מבנה חטיבה ללא אישורי הבטיחות הנדרשים, באמצעות קריקטורה בה נראית דמותה של התובעת המצביעה על מבנה אמורפי וכיתוב: "מבלי לצלול לפרטים... זה דווקא נראה לי דיי יציב", כשלצידה דמות שטנית מעליה נכתב: "משרד היחצ"נות ששכרה המועצה תוקף בשמות בדויים תושבים בפייסבוק". בעמוד השני לגיליון כתבות שכותרתן: "כל תושב – כספומט", "תקציב הנהנתנות", "תקציב 2018 מציג: יותר בזבוז, יותר נהנתנות", במסגרתן יוחסו לתובעת בזבוזים ונהנתנות על חשבון כספי הציבור, זלזול בכספי הציבור, כשבסיומו קריקטורה בה נראית דמותה של התובעת ישובה ברכב יוקרה הנסחב על גבם של אנשים כפופים ולצדה כתבה: "הרכב של ראשת המועצה... והארנק שלך". בעמוד השלישי לגיליון הוגדרה התובעת כמי ש"לא צוללת לפרטים" וכ"מי שמתגאה בתואר אקדמי שאין לה לה..

בנסיבות המקרה דנן, טענת הנתבע לפיה הזכות לחופש הביטוי גוברת מול הזכות לשם טוב, כשמושא הביקורת הוא איש ציבור – נדחית.

לטענתה מדובר בטעות סופר תמימה – ולא מן הנמנע כי אכן כך. בהמשך למפורט מעלה, בפרט לאמור בסעיפים 36-37, אני קובעת כי עסקינן בנתבע שפעל בחוסר תום לב כנגד התובעת.

פסיקתא הנתבע ישלם לתובעת סך של 75,000 ₪ והוצאות משפט בסך 10,000 ₪.

במסגרת העתירות האחרות מיפרט כתב התביעה את הצורך בבטול כהונתו של נתבע כדירקטור, סילוקו מתפקיד מנכ"ל ומינוי מורשי חתימה אחרים בחברה (פרק ט) ובטול מינוים של 2 רואי החשבון האמורים (פרק י); זכותו של התובע לקבל מסמכים וחשבונות (פרק יא) וכן תשלום חודשי בסך 30,000 ₪ מהחברה (פרק יב); היתחשבנות בעיניין משיכות בעלי המניות (פרק יג); זכויותיו של איציק כעובד (פרק יד); היתנהלות מקפחת של מיכה והחברות כלפי התובע והעתירה למתן הוראות להסרת הקפוח (פרק טו).

וכך נאמר בסעיף 1329 לסיכומי התובע (הקוים וההדגשות במקור): "אין כל הצדקה לכך שחלף השאת רווחיהן של החברות וניהולן לטובת בעלי המניות – ימשיך מיכה להנות מסכומי עתק, על חשבון החברות, תוך קיפוחו של איציק, שותפו שווה הזכויות; ותוך מעילה באמונן של החברות ושל בעלי המניות". ו.4.6 מיכה עושה שימוש נרחב בקופת החברות, על מנת לממן הגנה משפטית מפני התביעה שהגיש איציק בשמן של החברות ולטובתן, ובגין קיפוחו על ידי מיכה לטענת ב"כ התובע, בפרק ח.4 לסיכומיהם, השמוש בקופת החברות כדי לנהל את ההגנה המשפטית בשם החברות (לכאורה), ובפועל – לצורך הגנה על מעשיו של מיכה, לרבות כלפי החברות עצמן, "מהוה מיקרוקוסמוס של ההליך דנן" (סעיף 1330).

הם מביאים דוגמאות מן הפסיקה לפיה קביעת שכר מופרז לבעלי מניות הרוב בחברה נחשב קפוח וכן דוגמה נוספת שבה בעלי השליטה בחברה מרוקנים את קופתה במסווה של שכר מנהלים, על חשבון חלוקת רווחים לבעלי מניות מיעוט (סעיף 1656), וכן דוגמאות של הדחה מתפקיד או אפילו הפסקת הוועצות בבעל מניות בחברה קטנה (סעיף 1657), או מידור מכוון של בעל מניות ממידע הנוגע לחברה (סעיף 1658), ואף חלוקת דיבידנד – אם היא מצטרפת לגורמים נוספים בהתנהלות החברה – יש בה משום קפוח (סעיף 1659).

בתוך כך, כמפורט בפרק ב', איציק פנה לזוגתו של מיכה (כפי שהיא העידה), על מנת שתעתור לכך שתוכר כ-"ידועה בציבור" של מיכה ותקבל 50% מכלל זכויותיו בחברות, וכך יוכל איציק ביחד עמה להשתלט עליהן; איציק פנה לרשות המיסים, הגיש תלונות סרק במישטרה, איים על עובדים שונים בחברות על-מנת שישתפו איתו פעולה בהדחתו של מיכה, ופתח בהליכי סרק אלו, לצד הליכים נוספים ששידל את אחיותיו להגיש, כנגד הבטחות שיעניק להן דירה שבבעלות האם".

...

ו.4.6 מיכה עושה שימוש נרחב בקופת החברות, על מנת לממן הגנה משפטית מפני התביעה שהגיש איציק בשמן של החברות ולטובתן, ובגין קיפוחו על ידי מיכה 824-849 ו.5.6 מידור איציק ממידע – לפני ההליך, במהלכו, לאחר הגשת התביעה דנן ועד לעצם היום הזה 850-930 ו.7 ההסכם להעברת מניות 931-936 ו.8 מניות ההנהלה של הנתבע – ההצדקות להשיבן להחברה או לביטולן 937-945 ו.9 העמדת החברות בסיכון מבחינת המס 946-953 ו.10 העתירות לביטול מינוים של רואי החשבון 954-984 ו.11 משיכות והפקדות בחברות 985-999 ו.12 זכויותיו של התובע כעובד 1000-1012 ו.13 התחשבנות בין בעלי המניות לבין החברות 1013-1023 ו.14 שינוי מבנה החזקות בחברות 1024-1030 ו.15 עבודתם של בני משפחת התובע בחברות 1031-1034 ו.16 הסיבה האמיתית לפרוץ הסכסוך 1035-1037 ו.17 שכר ראוי 1038-1047 ו.18 התביעה שכנגד 1048-1052 ו.19 הטרדה מאיימת או המשך קיפוח? 1053-1058 ו.20 סיכום הסעדים המבוקשים 1059 ו.21 סוף דבר 1060 סיכומי הנתבעים והתשובות עליהן 1061-1234 ז.1 מבוא – פתח דבר 1061-1083 ז.2 הרקע לסכסוך בין הצדדים – הליך זה הוא חלק מרצף של פעולות שביצע איציק במטרה להשתלט על החברות 1084-1095 ז.3 שכרו של מיכה היה ראוי, חוקי ומוסכם, ואין כל בסיס לדרישת איציק להשבתו לחברות 1096-1110 ז.4 אין יסוד לדרישת איציק להשבת כספים בהם נשאה החברה בגין נסיעותיו העסקיות של מיכה 1111-1117 ז.5 אין יסוד לטענות איציק להשבת כספים בגין צבירת ופדיון ימי החופש של מיכה 1118-1119 ז.6 איציק ממילא לא עומד בתנאים הנדרשים לאישור תובענה נגזרת 1120 ז.7 איציק מעולם לא קופח ומעולם לא נשללה ממנו זכות כלשהי לה הוא זכאי כבעל מניות בחברות 1121-1141 ז.8 ניסיונו (הקלוש) של איציק להפקיע את מניות הניהול שהוקנו למיכה כדין 1142-1151 ז.9 אין בסיס בדין ובעובדה לתביעת איציק לפיטוריי מנהל הכספים של החברות ורו"ח החשבון החיצוני 1152-1159 ז.10 אין יסוד (ובעיקר אין רלוונטיות) לטענה כאילו החברות "הועמדו

קיבלתי, בעיקרה, את תביעת איציק ואני מורה לחברות לשלם לאיציק את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורין בסך 425,712 ₪; שחרור כספים הנמצאים בקופות על פי כרטיסו האישי בסך 86,041 ₪ ; פדיון ימי חופשה בסך 20,000 ₪; הודעה מוקדמת בסך 13,173 ₪; פיצוי בגין אי שימוע – 10,000 ₪, ובסך הכל 554,962 ₪.

אני מקבל, בעיקרון, את עתירת איציק, כאשר הביצוע יהיה כמפורט להלן: 1524.

כל עתירה, בקשה או תביעה לסעד אשר לא התייחסתי אליה במפורש, משמעות הדבר היא כי היא נדחית.

נתבע 12, מרAndrey Zarur (להלן: "זערור"), היה מעורב בייעוץ לגבי פיתוח הטכנולוגיה עבור המיזם בין השנים 2007-2005, ושימש כדירקטור בחברת האם מיום 16.9.2011 ועד לפרוקה.

להשלמת התמונה הדיונית אוסיף את שני אלה: הנתבעים 12-10 פנו ביום 3.3.2017 לבית המשפט של פירוק היושב בדלוור, ובקשו כי זה יורה למפרקים למשוך את התביעה נגדם, מאחר שניהול ההליך עלול לפגוע בזכויותיהם באופן הנוגד את התנאים להכרה בסמכות בית המשפט הישראלי לנהל את הליכי הפרוק של החברה האמריקאית, ובאופן הנוגד את תקנת הציבור האמריקאית (הנתבעים 1, 9-7 הצטרפו לבקשה זו ביום 6.4.2017.

מאחר שעניינו של הכלל בהחלטות עסקיות המתקבלות על ידי אנשי פנים בחברה (דירקטורים ונושאי משרה אחרים), החבים בחובת זהירות כלפי החברה מכוח סעיפים 252 – 253 לחוק החברות, פשיטא כי אין לו תחולה על יועצי חוץ, כדוגמת עורכי דין חצוניים ורואי חשבון, שחובותיהם כלפי החברה מעוגנות בהסדרי חוק אחרים, ואשר הטעמים העומדים ביסוד כלל שיקול הדעת העיסקי אינם מתקיימים לגביהם.

הטעם לכך הוא שלרוב אין בעלי השליטה בחברה מעוניינים להגיש תביעה נגד נושאי המשרה, בשל הקשרים והזיקות ביניהם, ועל כן מכיר הדין באפשרות של בעלי מניות ודירקטורים בחברה לאכוף את זכויותיה באמצעות נקיטה בהליך משפטי מיוחד המפקיד בידם את מימוש זכות התביעה של החברה (ראו, בין השאר, רע"א 5296/13 אנטורג נ' שטבינסקי, פסקה 16 (24.12.2013); רע"א 2903/13 אינטרקולוני השקעות בע"מ נ' שקדי, פסקה 13 (27.8.3014); רע"א 4024/14 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' כהן, פסקה 15 (26.4.2015); עניין מנשה, פסקה 27).

התרעת התובעות מופרכת לאור האמור בפיסקה 171 לעיל, דהיינו שהמשקיעים המרכזיים במיזם הם דוקא הנתבעים, ועל כן אין להניח שהגשת התביעה, ולא כל שכן קבלתה, יעודדו השקעות במיזמי סטרט אפ בישראל; אזהרת הנתבעים ראויה להשמע, שכן הפעילות בה עסקינן היא פעילות מסוכנת על פי טבעה, והוספת הסיכון של תביעות משפטיות על הסיכונים העיסקיים הכרוכים בה ממילא עלולה לפגוע באטרקטיביות של השוק הישראלי ביחס לחברות הזנק.

...

לאור האמור, ולאור העובדה שלא מצאתי בכתב התביעה התייחסות לשאלה מהו הנזק הנטען שהסבו רואי החשבון לחברות התובעות – מקובלת עלי טענת הנתבעת 22, כי יש מקום לסילוק התביעה נגדה על הסף.

סוף דבר מהטעמים שפורטו לעיל, דין הבקשות לסילוק על הסף להתקבל, ודין התביעה שלפניי להימחק במלואה.

על כן דין התביעה שלפניי, שכל כולה תקיפה בדיעבד של הגיון עסקי שהכזיב, להידחות על הסף.

במסגרת תפקידו ברשות הוא היה אמון על מתן ייעוץ משפטי לועדה לבדיקת מינויים לפי חוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975.

המשיבה טוענת, כי בעניינינו ניתן להסתפק בתקופת צינון בת חודשיים, וזאת היות והמבקש נימנה על הדרג הזוטר בתפקידו האחרון ברשות; כי הוא החזיק בהקף סמכויות מצומצם, ללא אפשרות להצביע בועדה; כי מדובר במעבר למישרה בחברה ממשלתית; וכי הענקת הזכויות על ידי הועדה כללה שיקול דעת מוגבל, בהתאם לקבוע בחוק, ולמנגנון של מינוי הדירקטורים מקרב עובדי החברה; והעובדה שהמבקש היתמודד וזכה בתפקיד בהליך תחרותי סדור ומובנה.

דיון והכרעה נקודת המוצא לדיוננו, היא כי המבקש נימנה על הדרג הזוטר ברשות החברות, וכי ביחס לבעלי דרגה זו מקובלת תקופת צינון בת 3 חודשים בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה בדבר גיבוש עמדת המדינה לגבי תקופת הצינון הראויה לפורשים משירות הציבור (הנחיה מס' 1.1711 מיום 16.7.12).

בהביאנו בחשבון את נסיבות הבקשה, מצאנו לקבל את עמדת המשיבה כי בעיניינו של המבקש יש לקבוע תקופת צינון של חודשיים החל מהיום שבו יצא לחופשה.

...

יכול להיות שהיה טעם לקצר את תקופת הצינון מעבר לחודשיים, כך שהמבקש יוכל להתחיל לעבוד בחברה כבר עם מתן ההחלטה, ואולם, בשים לב לכך שהמבקש לא נמנה מעיסוק בענייני חברת הבת אלתא בזמן הליך המיון והגיוס למשרה, מצאנו לעמוד על תקופת צינון בת חודשיים מיום סיום תפקידו, ה-23.3.22.

" סוף דבר.

החלטנו לקצר את התקופה הקבועה בחוק כך שהמבקש יוכל להתחיל לעבוד בחברת התעשייה האווירית החל מיום 23.5.22.

לא מדובר בייעוץ משפטי פרטי אלא בייעוץ משפטי שניתן לאורגנים של החברה, ועל חשבון החברה.

כדי לנסות ולבסס את טענת החסיון, הדירקטורים הרחיבו את הדיבור, שלא לצורך, על הוראת סעיף 266(א) לחוק החברות, אשר קובעת כי "לצורך ביצוע תפקידו זכאי דרקטור, במקרים מיוחדים, לקבל ייעוץ מקצועי על חשבון החברה, אם כסוי ההוצאה אושר על ידי דירקטוריון החברה או על ידי בית המשפט". אכן, אין חולק על חשיבותה של הוראה זו, שנועדה להעמיד לרשותו של דרקטור את מירב הכלים המקצועיים כדי שיוכל לבצע את תפקידו כהלכה ובכך לשרת את אינטרס הציבור (בש"א 3114/99 כרוך נ' תדביק, פ"ד נג(3)577, 580 (1999).

...

דא עקא, הדירקטורים עמדו על התנגדותם לבקשה, גם במתכונתה המצומצמת, ומשכך אין מנוס אלא להכריע בבקשה לגופה, בבחינת ייקוב הדין את ההר.

דיון והכרעה לאחר עיון בטיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

סיכומו של דבר, בהינתן העובדה שמדובר בייעוץ משפטי שניתן לאורגנים של החברה אשר סמכויותיהם מוקנות כיום לנאמן, ולא בייעוץ פרטי בעניינים אישיים, לא תעמוד טענת החסיון כלפי הנאמן.