חוק המקרקעין פורש הגנתו גם על המחזיק בפועל שלא מכוח זכות, כלפי מסיג גבול, באופן שבהתמודדות זו זכאי המחזיק להגנה כלפי מי שמנסה לנשלו מחזקתו, זאת בהוראת סעיף 17 לחוק אשר דנה ב- "תביעה למניעת הפרעה" וקובעת, כי "המחזיק במקרקעין זכאי לידרוש מכל מי שאין לו זכות לכך שיימנע מכל מעשה שיש בו משום הפרעה לשימוש במקרקעין, ושיסלק כל דבר שיש בו משום הפרעה כזאת". נפסק, כי הסעיף האמור מדבר אמנם על "הפרעה", אולם ברי כי הוא כולל גם מצב של הסגת גבול ונישול המחזיק מחזקתו בקרקע.
הגנה זו מבקשת למנוע שינוי מצב קיים בדרך של עשיית דין עצמית, ונותנת את חסותה גם למחזיק בלא זכות כלפי המתנכל לחזקתו הפועל בלא זכות כדין.
...
לאור כל המקובץ לעיל, אני קובעת כי הנתבעים לא עמדו בנטל הראייתי המוטל עליהם להוכחת החזקה והשימוש הנטענים על ידם בחלקה 16, משך השימוש ותקופת השימוש שקדמה לתקופת החזקה והשימוש שעשו התובעים בחלקה 16, לא כל שכן, קיומה של "זכות עדיפה" של הנתבעים, במיוחד שאין בצוואה שהותיר אביהם המנוח של התובעים הקנייה של זכות כלשהיא למנוחה חמדה ז"ל או מי מטעמה בחלקה 16 דנן.
בהעדר הוכחה, כי השימוש שנעשה על ידי הנתבעים בחלקה 16 הינו שימוש "ישן" שארך שנים רבות ואשר קדם לחזקה והשימוש שעושים התובעים בחלקה זו, וכן בהעדר גרסה מפורטת מטעם הנתבעים הנתמכת בראיות המוכיחות מהי תקופת השימוש הנטען בחלקה זו, הרי ניתן לקבוע כי לא עלה בידי הנתבעים להוכיח את טענת ההגנה, ומשכך יש לקבל את התביעה נגדם ולהורות על סילוק ידם מחלקה 16, זאת מכוח סעיף 19 לחוק המקרקעין.
סוף דבר
סיכומם של דברים, אני מקבלת את התביעה מכוח הגנת החזקה הקבועה בסעיף 19 לחוק המקרקעין, ומורה לנתבעים לסלק את ידם מחלקה 16 בגוש 17217 מאדמות כפר שיבלי, לרבות סילוק המכלאה והחיות שהכניסו לתוכה, גדרות הברזל, ערימות הזבל והציוד החקלאי שהניחו בחלקה הנ"ל.
כמו כן, ניתן בזאת צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים להיכנס לחלקה 16 בגוש 17217 מאדמות כפר שיבלי ולעשות כל שימוש בה.
צו סילוק ידם של הנתבעים כאמור יכנס לתוקפו בתוך 30 יום מהיום, וזאת על מנת לאפשר לנתבעים פרק זמן לשם התארגנות לביצוע הצו וקיומו.
