זכויות עובדת שהתפטרה לאחר לידה

מעיון במסמכים שצורפו עולה התמונה העובדתית הבאה: ביום 17/08/88 שלח ביה"ח השרון לנתבעת הודעה על הפסקת עבודתה של התובעת החל מיום 31/8/88, כאשר בהודעה נרשם כי סיבת הפסקת העבודה הנה התפטרות לאחר לידה.

לאחר בחינת החישובים שהציגו הצדדים, מצאנו כי לא ניתן להסתמך עליהם לצורך קביעת הפצוי לו זכאית התובעת, וממילא שוכנענו כי אין לקבוע את גובה הפצוי בהתאם לחישוב הזכויות הפנסיוניות אותן 'איבדה' התובעת, אלא על דרך האומדנה, ואלו הם נימוקינו: התובעת לא הציגה חישוב לזכאות אותה הייתה צוברת אילמלא הוטעתה.

...

אכן, התובעת בעדותה התקשתה לזכור עם מי שוחחה ביחס לחזרתה לעבודתה או מתי התקיימה שיחה זו.[footnoteRef:35] עם זאת, לאחר שמיעת עדותה שוכנענו כי רצון וכוונת התובעת לחזור לעבודה היו אמיתיים, וכי בפועל לא ניתנה לה האפשרות לחזור למקום עבודתה ממנו פרשה בהליך של פרישה לפנסיה.

] מתוך כל האמור לעיל אנו מוצאים לנכון להעמיד את הפיצוי לתובעת בגין הטעייתה והסתמכותה על זכאותה הפנסיונית, ועל אובדן האפשרות להמשיך לעבוד ולהגדיל את שיעור זכאותה, על סך של 60,000 ₪.

כמו כן, נוכח תוצאות פסק הדין וכן התנהלות הצדדים, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין.

התובעת הגישה תביעה על סך שך 27,774 ₪ בגין הרכיבים הבאים: פצויי פיטורים, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, קרן פנסיה, גמול שעות נוספות, אי מתן הודעה לעובד, אי מתן תלושי שכר, הפסד זכאות דמי לידה.

התובעת התפטרה לאחר לידת בנה, לאחר שמסרה הודעה למר אדם.

...

לסיכום, טענה התובעת כי יש לחייב את הנתבעת 5 בתשלום מלוא רכיבי התביעה בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. טענות הנתבעת 5 לטענת הנתבעת 5, היא בעלת מפעל לייצור ולשיווק טונה, אשר בו הוצבה התובעת לעבודה באמצעות הנתבעות 1 ו-3, וחברה נוספת אשר לא נתבעה בהליך דנן.

לסיכום, טענה הנתבעת 5 כי חוסר תום הלב של התובעת עובר ושזור כחוט השני לאורך כל ההליך דנא.

באשר לתביעת התובעת לפצותה בסכום דמי הלידה בסך של 13,950 ₪, להם היתה זכאית התובעת לו הנתבעת 5 היתה מתנהלת כנדרש, הרי שבנסיבות העניין אין בידי לקבל את התביעה ברכיב זה, ונפרט.

לפיכך, לא ברור האם התובעת עמדה בכל התנאים המקימים את הזכות לדמי לידה, ואף לא הוכח שיעור דמי הלידה להם היתה זכאית התובעת, לו היתה מתקבלת תביעתה.

יצויין, כי לא הובאו נתונים ביחס להתנהלות התובעת אל מול המוסד לביטוח הלאומי בנושא זה. סיכום הסכומים להם זכאית התובעת: · פיצויי פיטורים סך של 6,781 ₪ · פדיון חופשה סך של 3,100 ₪ · דמי הבראה סך של 2,578 ₪ · דמי חגים סך של 1,800 ₪ · הפרשות לפנסיה סך של 2,855 ₪ · גמול שעות נוספות סך של 1,259 ₪ · אי מתן הודעה לעובד סך של 2,000 ₪ · פגמים בתלושי שכר סך של 3,000 ₪ __________________________________________________________ סה"כ: 23,773 ₪ לאור כל האמור לעיל, הנתבעים ישלמו לתובעת, יחד ולחוד, סך של 23,773 ₪, וזאת תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.

הנתבעת טענה כי רכזת גיוס נוספת, אשר עבדה עם התובעת, התפטרה לאחר חופשת הלידה.

בית הדין האיזורי הפנה לדעת המיעוט בפסק דין פיליפוביץ וקבע כי במקרה בו, הן המעסיק והן העובדת לא מעוניינים בסיום יחסי העבודה, עדיף לעובדת המצב של הימצאות בחל"ת הגם שבשלב זה לא משולם לה שכר על ידי המעסיק ולא משולמים לה דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, כי זכויותיה כעובדת נשמרות ותמיד עומדת לה הזכות להתפטר בדין מפוטרת.

...

סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת כדלקמן: הפרשי פיצויי פיטורים בסך 10,794 ₪.

התביעה שכנגד נדחית במלואה.

ביום 07.01.21, הגישה התובעת תביעה לדמי אבטלה בו ציינה כי מקום עבודתה האחרון הנו בעריית רחובות, שם עבדה החל מיום 01.12.12 ועד ליום 12.05.20 וכי סיבת הפסקת העבודה היא "התפטרות לאחר חופשת לידה מצורף אישור" - התאריך הקובע הוא 01.01.21.

בהתאם לפסיקה, תכלית דמי האבטלה הם: "לאפשר לעובדים אשר נפלטו ממעגל עבודה קיום בכבוד עד שייקלטו במקום העבודה החדש. מטרתו של סעיף 127 ח היא לקבוע את מסגרת הזכאות ולהעניקה רק למי שנפלט בעל כורחו מהעבודה דהיינו פוטר ותהא הסיבה לפיטוריו אשר תהא וכן למי שהיתה הצדקה להפסקת עבודתו מרצונו דהיינו התפטר" (דב"ע שן 140 - 02 המוסד - אוחנה , פד"ע כב 31, 37).

...

מצאנו מקום לציין, בנימה אישית, כי קיימים טעמים מיוחדים בענייננו, הקשורים גם בהתרשמותנו מחריצותה ומסירותה של התובעת לעבודתה המבורכת, משך שנים ארוכות, וההתרשמות הבלתי נמנעת כי לא ביקשה באותה העת, כאמור, לחמוק מלשוב ולעסוק בעיסוקה, אלא נאלצה לסיים העסקתה בלית ברירה.

נוכח כל האמור לעיל, ומאחר שתכלית חוק הביטוח הלאומי לעניין תשלום דמי אבטלה היא להגן מפני מצבים במסגרתם נכפה על העובד תקופת אבטלה שלא מרצון – ובמקרה דנן אנו סבורים שזוהי בידיוק הסיטואציה בה נכפתה על התובעת להיות מובטלת בעל כורחה - מצאנו כי התובעת זכאית לתשלום דמי אבטלה בתקופה הנתבעת.

סוף דבר: התביעה מתקבלת והתובעת זכאית לדמי אבטלה מכח תקנות הקורונה אשר קיצרה את משך תקופת האכשרה ל- 6 חודשים.

התובעת צרפה תלושי שכר לחודשים 2/2011-10/2012 מרנואר; אישור על התפטרות לאחר חופשת לידה מיום 15/11/2012 על פיו התובעת התפטרה ביום 16/9/2012 בו צוין כי תפקידה האחרון הוא אחראית שירות לקוחות; תלושי שכר לחודשים 5/2014-12/2015 מחברת בראד שופ בע"מ; דוחות שומה לשנים 2017-2020 (מוצגים 4-7 למוצגי התובעת ותוספת לתיק המוצגים מיום 16.5.2022).

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי התובעת זכאית להפסד שכר מלא לעבר עבור תקופה של כחודשיים וחצי מחודש 4/2012 ועד הלידה בחודש 6/2012 (בשים לב לכך שהיתקבל שכר עבור חודש 3/2012 בהתאם לדוח רציפות הביטוח ותלושי השכר שצורפו).

...

בסופו של דבר התפטרה בחודש 9/2012.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי התובעת זכאית להפסד שכר מלא לעבר עבור תקופה של כחודשיים וחצי מחודש 4/2012 ועד הלידה בחודש 6/2012 (בשים לב לכך שהתקבל שכר עבור חודש 3/2012 בהתאם לדוח רציפות הביטוח ותלושי השכר שצורפו).

הערכת הפיצוי לאור כל האמור עד כאן, מתקבלת הערכת הנזקים כדלקמן: נזק לא ממוני 50,750 ₪ הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לעבר ולעתיד 8,000 ₪ עזרת צד ג' לעבר ולעתיד 15,000 ₪ הפסד כושר השתכרות לעבר וזכויות סוציאליות 32,500 ₪ הפסד כושר השתכרות לעתיד 72,200 ₪ סה"כ (לפני הפחתת אשם תורם) 178,450 ₪ ניכוי אשם תורם בשיעור 10% 17,845 ₪ - סה"כ פיצוי בניכוי אשם תורם 160,605 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת סך של 160,605 ₪ בצירוף אגרה כפי ששולמה, בצירוף הוצאות שהוציאה התובעת בגין חוות דעת המומחה מטעמה בהתאם לחשבונית שתוצג לנתבעת.