מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכויות עובדת לעבוד במהלך חופשת לידה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעים לא העסיקו מזכירה והתובעת שימשה גם כמנהלת משרד, ביצעה עבודות מזכירות וקיבלה שיחות טלפון בשעות לא שגרתיות; עבדה מהבית בחופשת לידה.
התובעת לא עבדה במהלך חופשת הלידה, חולקו לה בונוסים ומענק לחג ככל העובדים.
עם סיום יחסי העבודה, שולמו לתובעת כל זכויותיה כדין ואף מעבר לכך.
...
טענות הנתבעים יש לדחות את התביעה נגד הנתבע 3.
משכך, התביעה כנגד הנתבע 3 נדחית.
סיכום התביעה מתקבלת באופן חלקי, כך שהנתבעות 1 ו- 2 ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פרסום לשון הרע בסך 60,000 ₪.
התביעה נגד הנתבע 3 נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

34על כן משהנתבעת ביקשה להעסיק את התובעת במהלך חופשת הלידה בנגוד לדין וכן מנעה ממנה את האפשרות לצאת לחופשה ללא תלשום לה היא זכאית מכח הדין, זכאית התובעת לפצוי על פי חוק עבודת נשים.
לטענת התובעת האיום המתואר יכול לבוא בגדר סעיפים 2(2) ואו 2 (5) לחוק שויון הזדמנויות בעבודה, כאשר לא היה בהתנהלותה דבר שהוביל לאיום בפיטוריה, למעט העובדה כי ביקשה לממש את זכויותיה כאשה הרה, ולאחר מכן אם לתינוק, לצאת לחופשת לידה (סעיף 58 לתצהיר התובעת).
...
איני נדרש לדון בשאלה מפני מה לא שובצה אותה מחליפה לעבוד במקום התובעת, שכן בסופו של דבר הצדדים הגיעו לסיכום ולפיו התובעת תמשיך לעבוד ותקבל תמורה.
על כן, דין תביעת התובעת ברכיב זה – להידחות.
סוף דבר דין התביעה להתקבל בחלקה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענות הנתבעת הנתבעת הקדימה וטענה כי כל התביעה כולה נסובה סביב 22 ימי עבודה בהם התובעת עבדה בפועל במשך שנתיים ימים בין החודשים 09/2016 עד 11/2016 אז יצאה לחופשת לידה, חל"ת, חופשת לידה ושוב חל"ת, חופשות, חופשות מחלה, טפולי פוריות, חופשות מחלה של בנה וימי חג. לגופו של עניין טענה, כי לאחר צאתה של התובעת לחופשת לידה ביום 22.11.15, צומצמה מצבת כוח האדם שלה בחודש 05/2016 מ- 9 עובדים ל- 7 עובדים, וזאת לאור קיטון בהקף הפעילות וההכנסות ובעקבות שינויים רגולטוריים בשוק ההון.
שינוי היחס לרעה אל התובעת נבע מעמידתה על זכותה להשאר במקום העבודה; היתנהלות הנתבעת גרמה לתובעת לחוש בלתי רצויה בעיקר ע"י מנכ"ל הנתבעת ובני משפחתו שהפסיקו לברך את התובעת לשלם בחולפם על פניה; גם החלפת הממונה הישיר על התובעת שקודם צאתה לחופשת לידה היה מנכ"ל הנתבעת במנהל השיווק, הוותה פגיעה נוספת בתובעת ובמעמדה ובנוסף, שלילת הגישה למערכות המידע של המשרד.
...
כאמור לעיל, מצאנו כי אין הצדקה לסטות מגובה הסכום שנפסק בעניין רמה וכי ראוי להחילו גם ביחס לפיצוי הבלתי ממוני מכוח חוק השוויון.
אחרית דבר לאור האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 יום מהיום סך של 40,000 ₪ בגין הפרת חוק עבודת נשים; 40,000 ₪ בגין הפרת חוק השוויון ו- 40,000 ₪ בגין התנכלות (סה"כ 120,000 ₪).
בנוסף, ולאור התוצאה אליה הגענו, תשלם הנתבעת לתובעת השתתפות בשכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סוף דבר בשים לב לכך שהוכח שהתובע יצא לחופשת לידה, בזמן שרעייתו חזרה לעבוד; לכך שהכסף שהועבר אל התובע לא היה שכר עבודה והוכח כי עליו להחזירו לחברה; לכך שהוכחה זמינותו לעבודה במינון זניח תוך שעבודתו היתה מינורית בלבד – אנו קובעים כי אין לראות בתובע כמי שעבד במהלך חופשת הלידה, ועל כן הוא זכאי לדמי לידה.
...
לטענת הנתבע, דין התביעה להידחות: לתובע ניתנה הזדמנות לטעון בפני הנתבע והוא לא ניצל אותה; אשת התובע לא העידה, ויש לזקוף זאת לחובתו; התובע ואשתו עבדו בחברה משפחתית; התובע קיבל באופן סדיר שכר עבודה מלא גם בתקופת היעדרותו ולא טען כי החזיר את הכסף; התובע לא הוחלף בפועל על ידי עובד אחר (אחותו המשיכה לעבוד כששב, אביו היה מעורב עוד קודם ולא הובאה כל עדות אחרת למחליף); התובע לא זימן עדים נוספים אשר יעידו כי שהה בחופשת לידה והיה לו מחליף.
במקרה שבפנינו הגענו לכלל מסקנה, כי עבודתו של התובע בזמן חופשת הלידה היתה מועטה ושולית, ולכן היא אינה כזאת המצדיקה את שלילת זכאותו לדמי לידה.
סוף דבר בשים לב לכך שהוכח שהתובע יצא לחופשת לידה, בזמן שרעייתו חזרה לעבוד; לכך שהכסף שהועבר אל התובע לא היה שכר עבודה והוכח כי עליו להחזירו לחברה; לכך שהוכחה זמינותו לעבודה במינון זניח תוך שעבודתו היתה מינורית בלבד – אנו קובעים כי אין לראות בתובע כמי שעבד במהלך חופשת הלידה, ועל כן הוא זכאי לדמי לידה.
לאור זאת, התביעה מתקבלת – התובע זכאי לדמי לידה החל מיום 1.1.2018 ועד ליום 15.2.2018.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זאת ועוד: גב' ג'אן העידה בפנינו כי בעת שהתובעת "יצאה לחופשת לידה התמיינתי להיות הסגנית של מורן"[footnoteRef:96], קרי הסגנית של מנהלת הסניף, וכי הוגדרה כסגנית מנהלת הסניף עם רותם[footnoteRef:97] (גב' בן שאול), וגב' בן שאול העידה אף היא, כי בתקופה שהתובעת היתה בחופשת לידה "ומורן החליפה אותה, מורן עשתה ראיונות עבודה וגם פיטרה עובדת שאני יודעת שהיא פיטרה אותה"[footnoteRef:98], ובהמשך: "אני לא החלפתי את מעין, אני הייתי סגנית של מורן כשמורן החליפה את מעיין"[footnoteRef:99].
זאת, על ידי הפחתת השכר הכולל ששולם לתובעת מדי חודש במהלך חודשים אלה, משכר יסוד חודשי בסך של 7,500 ₪ בתוספת 500 ₪ נסיעות, ועל פי הפרוט שלהלן: בחודש נובמבר 2013 שולם לתובעת סך כולל של 6,969 ₪ ולכן היתרה לחודש זה עומדת על 1,031 ₪; בחודש דצמבר 2013 שולם לתובעת סך כולל של 7,283 ₪ ולכן היתרה לחודש זה עומדת על 717 ₪; בחודש ינואר 2014 שולם לתובעת סך כולל של 7,218 ₪ ולכן היתרה לחודש זה עומדת על 782 ₪; בחודש פברואר 2014 שולם לתובעת סך כולל של 7,626 ₪ ולכן היתרה לחודש זה עומדת על 374 ₪; בחודש מרץ 2014 שולם לתובעת סך כולל של 6,189 ₪ ולכן היתרה לחודש זה עומדת על 1,811 ₪; בחודש אפריל שולם לתובעת סך כולל של 4,790 ₪, אך מדובר בחודש עבודה חלקי לאור היציאה לחופשת הלידה הראשונה (עד ליום 21.4.2014 על פי דוח הנוכחות), ולכן יש לערוך חישוב על פי חלק יחסי, כך שהתובעת זכאית להפרשבסך של 810 ₪.
...
[144: תצהיר גב' דאדי ונספחים א' וב' לתצהיר] עוד טוענת התובעת, כי במשכורת חודש 8/2014 שולמו לה 3,850 ₪ בגין עבודתה במהלך חופשת הלידה, במסווה של "בונוס". לאחר שבחנו את טענות הצדדים בעניין זה השתכנענו, כי התובעת לא הוכיחה כי אכן מדובר בתשלום מכוון בערכי נטו על פני טעות (שהרי שכר משלמים בערכי ברוטו); אך עלה בידיה להוכיח כי עבדה במהלך חופשת הלידה[footnoteRef:145], כך שהסכום הנקוב בחודש אוגוסט 2014 בתחשיב הנתבעות שגוי; ומאחר שתחשיב הנתבעות לא צורף לתצהיריהן ולא הוכח, בשונה מתחשיב התובעת (נספח ב' לתצהיר אמה) שלא נסתר בעדותה של גב' דאדי ואף נתמך בתלושים מתוקנים לצורך הוכחתו, אזי יש לקבל את טענת הקיזוז באופן חלקי ולקזז מן הסכומים הנפסקים לזכות התובעת סך כולל של 9,588 ₪ בלבד.
[145: ראו בעדות התובעת לעיל בעניין סידורי העבודה ובעדותה של יעל בעמ' 285 ש' 1-6, ש' 29-33 ועמ' 286 ש' 25-29, כשאיננו מקבלים את הטענה כי התובעת הגיעה רק כדי "לשתות קפה" בסניף, וראו גם בהודעות שהוחלפו בין יעל לתובעת, בעדות יעל בעמ' 287 ש' 31-36 ] סוף דבר טרם חתימה נבהיר, בהתייחס לטענת השיהוי שהעלו הנתבעות, כי התובעת סיימה את עבודתה בחברה בשלהי שנת 2018 וקיבלה את תשובתה של יעל בדבר אי תשלום המחצית השניה של הבונוס בחודש פברואר 2019.
בנסיבות אלה, ומשהתביעה הוגשה בחלוף שנה ממועד זה, אין מדובר בשיהוי ויש לדחות טענה זו. לאור כל המפורט לעיל, התביעה האישית כנגד הנתבעת 2 נדחית, ועל הנתבעת 1 לשלם לתובעת, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, את הסכומים הבאים: 1) הפרש פיצויי פיטורים בסך של 15,108 ₪; 2) הפרשי הפקדות לתגמולים בסך של 9,673 ₪; 3) הפרשי שכר בסך של 5,525; 4) בונוס בסך של 70,176 ₪; 5) פיצוי סטטוטורי מכוח חוק הגנת השכר בסך של 20,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו