מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכויות עובדת כוח אדם בגן ילדים בתפקיד עוזרת גננת

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

התובעת העידה, כי ויתרה על האפשרות לצאת וללמוד ולעבוד מחוץ לבית על מנת לטפל בבעלה: "משנת 2000 לא עבדתי כי התחתנתי עם בעלי [..] הוא נולד עם CP, יש לו שיתוק בידיים וברגל שמאל. והייתי עוזרת לו כל הזמן, אני לא יכולה לעבוד." (עמ' 4, ש' 12 ואילך).
לא זו אף זו: במסגרת ההודעה על רשימת עדיה ומוצגיה שהגישה ביום 17.1.2021, בהתאם להחלטתו של כב' השופט יואב פרידמן שדן בשעתו בתביעה, הודיעה התובעת כי מטעמה יעידו היא בעלה וחמותה, וכן עובד זר מהודו בשם אדולף קסטלינו; בנוסף הגישה התובעת אישורים על נכותו של בעלה ועל הקיצבאות שהוא מקבל מהמל"ל וכן אישורים על העסקת עובד זר ואישור חברת הסיעוד אודות השכר והתוספות שיש לשלם לעובד זר. במסגרת הודעה זו ציינה התובעת כדלקמן: "חרף מאמצים רבים שנעשו, עדיין חסר לתובעת מספר מסמכים רלוואנטים בעיניין העסקת העובד הזר שמטפל בבעלה, הסובל מנכות קשה, תפקיד שהתובעת מילאה במסירות נפש מאז שנישאה לו, דבר שנבצר ממנה לעשות עקב הנכות שהוסבה לה בעטיה של התאונה הקשה, והתובעת שומרת על זכותה להגיש בפני כב' ביהמ"ש בקשה מתאימה.." בישיבת קדם המשפט מיום 3.3.2021, שנקבעה לאחר הגשת ראיות הצדדים, הצהיר ב"כ התובעת לפרוטוקול כך: "מטעמנו תעיד התובעת. בנוסף מבקשים להעיד עובד זר שמטפל בבעל. הבעל עם נכות קשה מלידה. הידיים שלו קצרות ואין תיפקוד של הידיים, והוא מקבל קצבה. עד התאונה התובעת טיפלה בו. לאחר התאונה נאלצו התובעת ובעלה להעסיק עובד זר, כי התובעת לא יכולה לטפל בו יותר. קבלתי לפני יומיים אישור לגבי מועד תחילת ההעסקה של אותו עובד זר - 23.2.14, ממש בסמוך לאחר התאונה. זה העובד הזר הראשון שהעסיקו, והוא איתו עד היום". עולה אפוא, כי הטענה לפיה בגין פגיעתה בתאונה לא היה בידה של התובעת להמשיך ולטפל בבעלה הנכה כפי שעשתה עד אז, ועקב כך נאלצו לשכור את שירותיו של עובד זר, הגם שלא נטענה במפורש בכתב התביעה, נטענה ברחל בתך הקטנה הן במסגרת ההודעה על הגשת מוצגים מיום 17.1.2021 והן בישיבת קדם המשפט מיום 3.3.2021; חרף זאת, לא באה מצד הנתבעים כל היתנגדות לטענה זו, לא לאחר הגשת מוצגי התובעת ולא בקדם המשפט, הגם שזה היה מיועד להעלאת התנגדויות, ככל שישנן, למוצגי הצד שכנגד (החלטה מיום 27.10.2020); בדומה, לא הועלתה כל היתנגדות להגשת המוצגים הקשורים לנכותו של ח' ולהעסקת עובד זר לצורך הטיפול בו. היתנגדות כאמור לא הועלתה גם לאחר קדם המשפט, בו הועלתה במפורש טענת התובעת, ועד למועד שמיעת הראיות, כשנה ומחצה לאחר מכן.
כיוון שטענה זו משתמעת מתוך הטענה לפיה לא היה בידה של התובעת להמשיך לטפל בבעלה כמלפני התאונה, טענה שנטענה בכתב התביעה, וכיוון שהטענה הועלתה בהמשך במסגרת ההודעה על הגשת מוצגי התובעת ומפי בא כוחה בקדם המשפט, קרי, הנתבעים היו מודעים לטענה זו והיתה להם היזדמנות להיתמודד עימה, אלא שהם לא עשו כן ואף לא היתנגדו לה, ובהתאם להלכה הפסוקה שהובאה דלעיל, לא אנעל את הדלת בפני טענה זו. למעשה מתבססת טענה זו על ההנחה, כי לולא היתה מטפלת בבעלה, וזה היה מטופל על ידי עובד זר, היתה התובעת יוצאת לעבודה; במקרה כזה היה צורך להעריך את שיעור השכר אותו היתה התובעת משתכרת.
אעיר, כי טענות התובעת ובעלה, לפיהן עברה את ההכשרה המקצועית בעברית ובמחשבים ואת קורס הסייעות בגני הילדים רק "כדי לדעת" (התובעת בעמ' 8, ש' 13, ש' 29) או "לידע כללי" (ח', בעמ' 34, ש' 3) ניראו לי מגמתיות ולא מצאתי לנכון לקבלן; התרשמותי היא, כי לולא ארוע תקיפת הכלבים מחודש מאי 2017, היתה התובעת יוצאת לעבודה מחוץ לביתה כסייעת-גננת, כמורה מחליפה (כפי שיעבדה טרם נישואיה) וכדומה.
...
מכל האמור לעיל, ונוכח קביעתי על העמדת חלף-שכרה של התובעת עובר לתאונה על בסיס של 5,600 ₪, מצאתי לנכון להעמיד את נכויותיה הזמניות של התובעת, על דרך האומדנא, על השיעורים הבאים, ובהתאם לפסוק לה פיצוי בגין הפסדי שכר כדלקמן: למשך 3 חדשים (דצמבר 2013 - פברואר 2014) יש לפסוק לה פיצוי על פי הפסד שכר מלא, קרי, 3 חדשים X 5,600 ₪ = 16,800 ₪ למשך 9 חדשים נוספים (מרס - נובמבר 2014), עד למלֹאת שנה מהתאונה, יש לפסוק לה פיצוי על פי נכות זמנית של 50%, קרי, 9 חדשים X 50% X 5,600 ₪ = 25,200 ₪ לאחר מכן ועד לפגיעתה באירוע תקיפת הכלבים ביום 20.5.2017, סך הכל כ - 29 חדשים - לפי הנכות הצמיתה שנקבעה לה על ידי מומחית בית המשפט - 10%, קרי, 29 חדשים X 10% X 5,600 ₪ = 16,240 ₪.
אוסיף, כי לא שוכנעתי כי רכשה מכשירי חשמל כגון מייבש כביסה, מדיח כלים ושואב אבק רק בגין פגיעתה בתאונה, כטענתה (עמ' 11, ש' 17).
כאב וסבל בהתאם להוראות תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו ממון), תשל"ו-1976 ועל פי נכותה הרפואית של התובעת וגילה, יש לפסוק לה סך של 20,970 ₪ בפריט זה. סך כל הנזק נזקה של התובעת מסתכם איפוא, בסך של 216,838 ₪ כדלקמן: הפסדי שכר בעבר: 92,549 ₪ אובדן כושר השתכרות : 70,000 ₪ הפסדי פנסיה: 20,319 ₪ עזרת הזולת : 10,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות: 3,000 ₪ כאב וסבל: 20,970 ₪ סיכום: 216,838 ₪ סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 216,838 ₪.

בהליך דיון מהיר (ד"מ) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה (א) מהו המקור הנורמאטיבי להשוואת תנאי השכר של סייעת גן ילדים המועסקת במוסד מוכר לא רישמי? התובעת מועסקת, כאמור, בתפקיד סייעת גן ילדים פרטי שבבעלות הנתבעת, המוגדר מוסד מוכר לא רישמי.
באותו עניין נדונה זכאותן של סייעות לגננות במוסד חינוך מוכר לא רישמי לתשלום דמי הבראה, ונפסק שיש לפרש את המונח "משכורת" בתקנה 3(א)(6) באופן דומה להגדרת "שכר עבודה" בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, וכך נקבע: "רק שויון בתנאי ההעסקה במובנם הרחב יבטיח את הגשמת תכלית התקנה לאפשר שויון ברמתו של כוח העבודה המועסק במוסדות החינוך. מכאן, שהתובעות זכאיות לדמי הבראה בהתאם לשיעורים ולכללים הנהוגים במוסדות חינוך רישמיים ביחס לסייעות בגני ילדים, קרי – בהתאם לקבוע בחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, הן לעניין מיכסת הימים והן לעניין תעריף יום ההבראה" (סעיף 53 לפסק הדין) (ההדגשה הוספה).
סעיף 104 לחוקת העבודה עניינו "סייעת (עוזרת) לגננת בגני ילדים – תנאי העבודה ותנאים נלווים". סעיף 104.412 קובע כך: "כל התנאים הסוצאליים מכוח חוקת העבודה לכלל עובדי הרשויות המקומיות חלים גם עליהם אלא אם נקבע לגביהן אחרת, בפרק זה". סעיף 26.82 לחוקת העבודה קובע את התקופה המזכה בתשלום מענק יובל, לאמור: "התקופה המתחילה ב-1 באפריל בשנה כלשהי ומסתיימת ב-31 למרץ בשנה שלאחריה". מועד התשלום נקבע במשכורת חודש ספטמבר.
חוזר משרד החינוך-אגף בכיר כוח אדם בהוראה, אליו הפניתה הנתבעת בטיעוניה, אינו רלוואנטי לענייננו.
...
סיכומו של דבר: יש לקבל את תביעתה של התובעת לתשלום מענק יובל לשנת 2016, על פי ותקהּ, ובהתאם לכללים החלים על עובדי רשויות מקומיות מכוח חוקת העבודה.
דין הטענה להידחות ולו מהטעם שהועלתה לראשונה בסיכומים.
סוף דבר לאור כל האמור, התביעה מתקבלת ואני פוסקת לזכות התובעת מענק יובל בסך 2,645 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/9/16, הוא המועד שבו אמור היה להשתלם לתובעת מענק היובל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במהלך חודש 5/2016 נודע לתובעת כי היא בהריון ובסמוך לאחר מכן הודיעה על כך לגב' דקלה לוי, אחראית כוח אדם ותל"ן בגני ילדים בנתבעת, אשר במסגרת תפקידה אחראית לשבוץ סייעות לעבודה בגני הילדים (להלן – דקלה).
החלטתה של התובעת לא לעבוד בחודשי הקיץ לא צריכה להיזקף לחובתה, שכן הנתבעת אישרה שעבודת הקיץ הנה אופציונאלית ואינה הכרחית, כך שהתובעת יכלה להרשות לעצמה להעדיף לבלות עם ילדיה בחופשה ולקבל דמי אבטלה, מבלי שהדבר יפגע בזכותה לשבוץ לאחר חופשת הקיץ.
בטרם סיום נתייחס לדברים שאמרה דקלה בשיחה המוקלטת, בהם ציינה את דבר הריונה של התובעת, כמצדיק אי שיבוצה בגנים לגילאים הקטנים (הדברים החסרים הנם במקור): "...לך משהו של גילאי שלושה קטנטנים ואת בהיריון חודש תשיעי, את מבינה? כדי לסגור פינה? ומה הגננת תגיד לי...צריך החלפות, צריך זה, טיטולים פיפי קקי מה אני יכולה לעשות? אז מה אני עושה בזה?" (עמ' 4, ש' 8) ובהמשך: "גם אם אני רוצה לתת לך סייעת שנייה לקטנטנים שזה גילאי שנתיים אני לא יכולה לתת לך כי זה החלפות זה קקי זה פיפי, את חודש 9 את לא תתכופפי את לא" (עמ' 6, ש' 18).
...
סוף דבר על יסוד כלל האמור לעיל, אנו קובעים כי לא הוכח בפנינו שהנתבעת פגעה בתנאי העסקתה של התובעת או הפלתה את התובעת מחמת הריונה.
משכך, הרי שהפסקת עבודתה של התובעת, אינה עולה כדי התפטרות ולכן אף נדחית טענתה לפיצוי פיטורים.
לפיכך, התביעה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת אינה זכאית לכל תשלום לאחר שהשאירה את הנתבעים מול שוקת שבורה ומחסור בכוח אדם בימים הראשונים הקריטיים של תחילת השנה.
התובעת אינה זכאית לתשלום עבור מספר חודשי העבודה שהיא דורשת, שכן היא הציבה תנאים בלתי סבירים ובלתי מתקבלים על הדעת, הפוגעים במהלך העבודה התקין של צוות הגן העובד בשיתוף ותמיכה מלאה ובנגוד למצוין בחוזה.
העובדת תעשה ככל הניתן בכיתת הגן בה תעבוד, על שלום הילדים ובריאותם הנפשית והפיזית" הצדדים אינם חלוקים על העובדה שהנתבעים ביקשו מהתובעת לעבוד גם בגן השני ולא רק בגן פשוש ואולם איננו סבורים כי יש בכך משום הפרת חוזה מטעם הנתבעים, מן הטעמים הבאים: מדובר במקום עבודה קטן מאוד, אשר מחייב גמישות של העובדים.
הנתבעת 2 הצהירה (סעיף 5 לתצהירה) כי - "בגן שלנו "כולם עושים הכל", גם אני ואמיר, גם הגננות כמו הסייעות, שוטפים כלים, מנקים ריצפה, מחליפים חיתולים, מפנים אשפה ומסייעים בכל דבר ועניין לרווחת ילדי הגן".
מן העדויות עלה בבירור כי התובעת לא הייתה נכונה לעבוד בשני הגנים/כיתות הגן ולא הסכימה לעבוד במטבח, ואף היתנתה את הדרישה לעבוד בגן פשוש בלבד כתנאי להמשך עבודתה (ההדגשות אינן במקור –מ.נ.ד): "כשחתמנו על החוזה, סוכם שאני לא אהיה בתפקיד של המחליפה, אלא כסייעת קבועה בגן פשוש, ואני אמרתי שאני שמחה שזה התפקיד הנבחר, כי אחרת לא הייתי מתחילה לעבוד שם" (עמ' 4, ש' 18-20).
...
הנתבעים העלו בכתב ההגנה טענות קיזוז כלליות אשר לא מצאנו לנכון לקבלן, הן מן הטעם שהועלו באופן כללי ולא מכומת והן מן הטעם שעל פי המסרון ששלח הנתבע 1 לתובעת הוא ציין "ניפרד כידידים", ביטוי המעיד על הסכמתו להפסקת עבודתה לאלתר והעדר טענות הנובעות מכך.
סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 392 ₪ עבור שעות עבודתה של התובעת.
יתר התביעות – נדחות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מטעם המדינה העידו קארין אלמליח, מנהלת ענף (כוח אדם בהוראה) במחוז חיפה במשרד החינוך (להלן – קארין) וכן מנחם שחורי, מנהל תחום (משכורת עובדי הוראה) במשרד החינוך (להלן – מנחם).
ממסמכים אלה עולה כי הורי הילדים בגנים בהם לימדה התובעת, כמו גם הגננות באותם גנים, סברו שהתובעת לא ממלאת את תפקידה כראוי.
התובעת התפטרה בתחילת חודש 9/10 ולא זכאית לשכר כלשהוא אחר כך. התובעת לא זכאית לחופשה שנתית (נתבע סכום בגובה 8,960 ש"ח), דמי הבראה (נתבע סכום בגובה 8,960 ש"ח), פנסיה (נתבע סכום בגובה 178,800 ש"ח), דמי חגים (נתבע סכום בגובה 26,880 ש"ח), וקרן הישתלמות (נתבע סכום בגובה 120,000 ש"ח).
...
יש לדחות את תביעת התובעת לתשלום שכר עבודה לתקופה 31.8.11-16.7.17 (נתבע סכום בגובה 36,830 ש"ח).
יש לדחות את תביעת התובעת לקצובת נסיעה (נתבע סכום בגובה 10,560 ש"ח) לתקופה 31.8.11-16.7.17.
סיכום לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו