זכויות עובדים, סיום עבודה, בונוסים, פיצויים

משהתובעת פוטרה בחלוף 9.5 חודשים כחודשיים וחצי טרם השלימה שנת העסקה אין היא זכאית לבונוס זה. התובעת אינה זכאית לפצוי בגין עלות כרטיס טיסה לתאילנד – שכן האישור שניתן לה לפנים משורת הדין לכך שהחברה תממן לתובעת את עלות כרטיס הטיסה לתאילנד היה מותנה בקיומם של יחסי עובד מעביד כך גם לעניין 4 ימי החופשה שהובטחו לתובעת.

התובעת הגיעה מיוזמתה ועל דעתה ליום עבודה אחרי יום מילואים וכך גם לשם השלמת עבודה ביום ו' טרום טיסה לכנס בלוס אנג'לס. התובעת לא נתבקשה ואף לא נדרשה להתייצב במשרד באותם ימים.

להלן נדון בסוגיות שבמחלוקת נסיבות סיום העסקת התובעת וזכאותה לפצוי בגין פיטורים שלא כדין בהיעדר שימוע ולפצוי בגין עגמת נפש לטענת התובעת, טרם פיטוריה לא נערך לה שימוע כדין ועל כן היא עתרה לפצוי בסך של 33,000 ₪ בשווי 3 משכורות.

משסיימה התובעת העסקתה קודם למועד זה לא השתכללה זכאותה על פי הסכם ההעסקה ועל כן נדחית טענתה ביחס לרכיב זה. פיצוי בגין עלות טיסה לתאילנד לטענת התובעת כרטיס הטיסה לתאילנד על חשבון הנתבעת הובטח לה כתגמול על עבודתה הקשה בהשקעת שעות עבודה מרובות מעבר לשעות העבודה הרגילות והצלחתה באירגון כנס רב משתתפים בהודו.

...

לסיכום : הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין היעדר שימוע בסך של 8,000 ש"ח. הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין שווי עלות כרטיס טיסה לתאילנד בסך של 3,766 ₪.

הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין יתרת חצי יום חופש בסך של 250 ₪.

התביעות בגין ימי שכר נדחה - בונוס שימור, ופיצוי בעד שימוש בטלפון סלולרי - נדחות.

התובע – מר צביקה כפיר עבד אצל הנתבעת – חברת נמל אשדוד בע"מ במשך כ-6 שנים, בהתאם להסכם עבודה אישי, לאחר שזכה במיכרז אשר פורסם על ידי הנתבעת, לתפקיד רב חובל נמל אשדוד וראש מחלקת ים. השאלה העיקרית העומדת לדיון במסגרת פסק הדין היא האם התובע זכאי לפצוי מכוח חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז – 1997, מהטעם שזימונו לשימוע הראשון נעשה בשל כך שחשף שחיתויות אצל הנתבעת כטענתו, או שמא כטענת הנתבעת, התובע זומן לשימוע הראשון בשל כך שכשל בתפקידו הן ברמה המקצועית והן ברמה הניהולית, ונוכח כשליו והתנהלותו הלקויה החליטה החברה לזמנו לשימוע? יצוין כי במסגרת פסק הדין נדרש אף לסוגיות נוספות הנוגעות לשימועים שנערכו לתובע, לשאלה האם התובע זכאי לשכר עבודה לתקופה של 9.5 חודשים (למן המועד שנקבע לישיבת השימוע השניה ועד למועד כניסת פיטוריו לתוקף), וכן לשאלה האם הוצאת התובע לחופשה כפויה, מנוגדת לדין ומנוגדת לצוו ההגנה הזמני שהוציא מבקר המדינה, וכן נדרש לתביעות הנוספות שהגיש התובע: הפרישי פצויי פיטורים, פיצויים בגין פיטורים בחוסר תום לב, עגמת נפש, הודעה מוקדמת, הפרשות לקרן פנסיה וקרן הישתלמות, פדיון חופשה, בונוס שנתי ותשלום דמי מחלה.

החברה שיחררה לזכות התובע את מלוא הכספים שנצברו לזכותו בקרן הפנסיה, והתובע לא היה זכאי להשלמת פצויי פיטורים במועד סיום עבודתו.

...

יתר רכיבי התביעה – דינם להידחות.

התביעה שכנגד שהגישה החברה – נדחית.

נוכח התוצאה אליה הגענו, תשלם הנתבעת לתובע בגין הוצאות משפט סך של 25,000 ₪ בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין.

בסופו של יום הנתבעות שילמו את מלוא זכויות התובע וככל שיקבע שהתובע זכאי לסכומים כלשהם, הרי שיש לקזז הודעה מוקדמת, סכומי הפקדון, כמו גם הבונוס ששולם לתובע בטעות בחודש 6/2018.

הוראות סעיף 28 א' לחוק הגנת השכר התשי"ח -1958, קובעות בעיניין זה כך: "לא יפגע מעביד בשכרו של עובד, בקידומו בעבודה או בתנאי עבודתו, ולא יפטרו מהעבודה, מחמת תביעה שהגיש העובד או ארגון העובדים". בע"ע 1503/02 יחיאלי נ' חברת השמירה בע"מ, פד"ע מ 529, בדונו בפיטורי עובד עקב הגשת תביעה, אמר בית הדין את הדברים הבאים: ".... פיטוריו של עובד כסנקציה על כך שהגיש תביעה כנגד מעסיקו פסולים ואסורים מכול וכול. פיטורים שכאלה נגועים בהפרת זכות היסוד של המתדיין למיצוי הדין בערכאות ובפגיעה מהותית בה וכמוה כפגיעה בזכות לשויון ולחופש התארגנות של העובדים. ..". עוד נאמר כי: "לחומרת הפגיעה בזכות יסודית משקל רב בפסיקת הפצוי, בייחוד כן בעניינינו כשהוכח ונקבע, כאמור, שפיטוריו של המערער נעשו במובהק על רקע תביעתו כנגד חברת השמירה, בסמוך להגשתה ובעודה תלויה ועומדת בבית-הדין האיזורי. ..". בנסיבות אלו, לאור האמור, ולנוכח קביעתנו כי התובע הנו עובד של טנדר, עוד מחודש 1/2017, בהתאם לחוק קבלני כוח אדם, אנו קובעים כי סיום העסקתו של התובע בטנדר, ביום 7.1.2019, הנם בבחינת פיטורים שלא כדין, המזכים את התובע בפצוי.

...

יחד עם זאת, לא מצאנו לנכון, בנסיבות העניין, לחייב את הנתבעות בתשלום פיצויי הלנה.

לסיכום, התביעה מתקבלת ועל הנתבעות לשלם לתובע את הסכומים הבאים, ביחד ולחוד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, כדין, מיום פרסומו של פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל, על פי המפורט להלן: בגין פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ואי עריכת שימוע, סך של 11,000 ₪.

בנוסף ישלמו הנתבעות, ביחד ולחוד את הוצאות התובע בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.

בסיום עבודתה של התובעת היא חתמה על כתב ויתור וקיבלה השלמת פיצויים, בונוס מיוחד, חופשה והבראה.

התנאי הראשון, שההתפטרות נבעה מאותן נסיבות או מהרעת תנאים מוחשית בתנאי עבודתו, כאמור בסעיף 11 לחוק פצויי פיטורים, והתנאי השני כי על העובד להודיע למעסיק על כוונתו להתפטר, על מנת שהמעסיק יפעל לסילוק הסיבה שגרמה להתפטרות, ורק אם המעסיק לא יעשה כן, ותהא הסיבה לכך אשר תהא, ויתמלאו התנאים בחוק, תוכר זכאות המתפטר לפצויי פיטורים.

...

אי לכך, דין טענות אלו להידחות.

סוף דבר התובעת זכאית ליתרת חופשה וליתרת הפרשות לפנסיה אך נוכח קבלת הודעת הקיזוז, הנתבעת לא נותרה חייבת לתובעת דבר.

התובעת תשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

התובע, שהועסק על ידי הנתבעים כתאורן במיתחם אירועים של חברת "כיף ים" הגיש תביעה לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתו וסיומה ובכלל זה פצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, חלף הפרשות לפנסיה, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, החזר הוצאות נסיעה, גמול עבודה בשעות נוספות, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין תגמולי מילואים, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד ופצוי בגין תלושים לא תקינים.

לנוכח קביעתנו לעיל בדבר רציפות תקופת העבודה ועל פי הוראות צו ההרחבה לפנסיית חובה התובע זכאי להפרשות פנסיוניות בשיעור של 6% משכרו החל מהחודש הראשון ועד ליום 30.6.2016, מיום 1.7.2016 ועד ליום 31.12.2016 בשיעור של 6.25% ומיום 1.1.2017 ועד למועד סיום העבודה, התובע זכאי להפרשות פנסיוניות בשיעור של 6.5%.

הנתבעים לא פעלו בהתאם להוראות סעיף 24(ב) לחוק הגנת השכר וניהלו רישום פקטבי של תלושי השכר באופן בו פוצל שכרו וכלל רכיבים כגון "בונוס", "בונוס חד פעמי", "שעות נוספות גלובאליות" ועוד ועל כן יש לחייבם בפצוי בסך של 300 ₪ בגין כל תלוש ובסך כולל של 7,650 ₪.

...

] אשר על כן, התביעה לתשלום תגמולי מילואים – נדחית.

אשר על כן, התביעה ברכיב זה – נדחית.

סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובע ביחד ולחוד בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך 7,366 ₪ תמורת הודעה מוקדמת בסך 3,400 ₪ פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך 5,000 ₪ פיצוי בגין העדר שימוע 10,000 ₪ גמול שעות נוספות בסך 59,426 ₪ פדיון חופשה בסך 6,000 ₪ דמי הבראה 1,716 ₪ חלף הפרשות לפנסיה בסך 6,143 ₪ החזר ניכויים מהשכר בסך 7,943 ₪.