זכויות עובדים תאילנדים בענף החקלאות

תשומת ליבי נתונה כמובן לעיקרון היסוד על פיו אין לנעול את שעריו של בית הדין לעבודה בפני התובע במקרה דנן ובפני העובדים הזרים בכלל, שכן זכות הגישה לערכאות היא זכות בסיסית וחוקתית, וקבוצת העובדים הזרים זקוקה במיוחד להגנות מכוח חוקי העבודה בהיותם עובדים חלשים אשר חשופים לעיתים לניצול רב יותר מצד מעבידים בישראל.

יחד עם זאת, אני ערה גם לתחושותיהם של בתי הדין לעבודה כי קיימת בשנים האחרונות תופעה של ריבוי הגשת תביעות של עובדים זרים מתאילנד בענף החקלאות המוגשות שנים רבות לאחר סיום עבודתם בישראל, לעיתים על גבול היתיישנות התביעה, ובמרבית המקרים כאשר לא ברור האם התובעים מודעים לכך כי מתנהלים בשמם הליכים משפטיים בישראל.

...

יחד עם זאת, אני סבורה כי מתקיימים מספר נימוקים מצטברים אשר מטים את הכף למתן הגנה על האינטרס של הנתבע במקרה דנן.

סיכום לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי במקרה דנן מתקיימות נסיבות מצטברות המצדיקות חיוב התובע בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע, במידה והתביעה תידחה.

לפיכך, בשים לב לסכום התביעה, לסיכויי התביעה, לגובה ההוצאות שעשוי להפסק כנגד התובע במקרה של דחיית התביעה ומנגד להיותו של התובע עובד זר וככל הנראה דל אמצעים, אני קובעת כי יש להעמיד את סכום הערובה על סך של 1,500 ₪.

זאת ועוד, גם עמדתו של הנתבע ביחס לאי-זכאותה של התובעת להפרשות פנסיוניות אינה חד-משמעית בהכרח שכן היא נשענת על פרשנותו לצוו ההרחבה בענף החקלאות, ועניין זה צריך להתברר בהמשך ההליכים.

אני גם ערה לתחושותיהם של בתי הדין לעבודה כי קיימת בשנים האחרונות תופעה של ריבוי הגשת תביעות של עובדים זרים מתאילנד בענף החקלאות המוגשות שנים רבות לאחר סיום עבודתם בישראל, לעיתים על גבול היתיישנות התביעה, ובמרבית המקרים כאשר לא ברור האם התובעים מודעים לכך כי מתנהלים בשמם הליכים משפטיים בישראל.

...

טוען גם הנתבע כי אין ודאות כי התובעת תתייצב לדיון הוכחות בישראל בתשובתה טוענת התובעת כי יש לדחות את הבקשה ולאפשר לה לממש את זכות הגישה לערכאות, זאת בין היתר מאחר וסיכויי התביעה טובים ומאחר וקביעת ערובה נעשית במקרים חריגים בלבד ובמקרה הנוכחי חיוב בהפקדת ערובה לא יאפשר לה להמשיך ולנהל את ההליכים בפני בית הדין.

בכל הנוגע להחלטות אליהן הפנה הנתבע בבקשתו, אני סבורה כי אין בהן כדי לתמוך בהטלת ערובה שכן הנסיבות אשר עמדו בבסיס אותן החלטות שונות מהנסיבות במקרה דנן, ויוסבר: בתיק סע"ש 39262-05-13 Bunpha נ' משק מלכה בע"מ, סכום התביעה הכולל עמד על סך כ- 220,000 ₪ ובית הדין מצא אותו כסכום לא סביר, ובנוסף התובע באותו עניין חתם טרם חזרתו לתאילנד על כתב סילוק והעדר תביעות, הן בשפה העברית והן בשפה התאית.

סיכום לאור כל האמור לעיל, אין בידי לקבוע בשלב זה כי מדובר בתביעת סרק.

לפיכך, הגעתי למסקנה כי במקרה דנן לא מתקיימות נסיבות המצדיקות חיוב התובעת בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע.

התובע הנו כאמור אזרח תאילנד, ולכן לאור הפסיקה יש להכריע בשאלת הפקדת הערובה תוך בחינה האם התביעה אינה מופרכת על פניה וכן באיזון שבין האנטרס הצבורי בשמירה על זכות הגישה לערכאות מחד גיסא ולאנטרס הצבורי שבמניעת תביעות סרק מאידך גיסא.

אני גם ערה לתחושותיהם של בתי הדין לעבודה כי קיימת בשנים האחרונות תופעה של ריבוי הגשת תביעות של עובדים זרים מתאילנד בענף החקלאות המוגשות שנים רבות לאחר סיום עבודתם בישראל, לעיתים על גבול היתיישנות התביעה, ובמרבית המקרים כאשר לא ברור האם התובעים מודעים לכך כי מתנהלים בשמם הליכים משפטיים בישראל.

...

בתשובתו טוען התובע כי יש לדחות את הבקשה ולאפשר לו לממש את זכות הגישה לערכאות, זאת בין היתר מאחר וסיכויי התביעה טובים ומאחר וקביעת ערובה נעשית במקרים חריגים בלבד ובמקרה הנוכחי חיוב בהפקדת ערובה לא יאפשר לו להמשיך ולנהל את ההליכים בפני בית הדין.

יחד עם זאת, אני סבורה כי בנסיבות של התיק הנדון, ובשלב זה של ההליכים, אותם שיקולים שהוצגו ביחס להתנהלות התובע אינם מטים את הכף לכיוונה של הנתבעת.

סיכום לאור האמור לעיל, אין בידי לקבוע בשלב זה כי מדובר בתביעת סרק.

לפיכך, הגעתי למסקנה כי במקרה דנן לא מתקיימות נסיבות המצדיקות חיוב התובע בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעת.

בתשובתו טוען התובע כי יש לדחות את הבקשה ולאפשר לו לממש את זכות הגישה לערכאות, זאת בין היתר מאחר וסכויי התביעה טובים ומאחר וקביעת ערובה נעשית במקרים חריגים בלבד ובמקרה הנוכחי חיוב בהפקדת ערובה לא יאפשר לו להמשיך ולנהל את ההליכים בישראל.

אני גם ערה לתחושותיהם של בתי הדין לעבודה כי קיימת בשנים האחרונות תופעה של ריבוי הגשת תביעות של עובדים זרים מתאילנד בענף החקלאות המוגשות שנים רבות לאחר סיום עבודתם בישראל, לעיתים על גבול היתיישנות התביעה, ובמרבית המקרים כאשר לא ברור האם התובעים מודעים לכך כי מתנהלים בשמם הליכים משפטיים בישראל.

...

יחד עם זאת, אני סבורה כי בנסיבות של התיק הנדון, ובשלב זה של ההליכים, אותם שיקולים שהוצגו ביחס להתנהלות התובע אינם מטים את הכף לכיוונו של הנתבע.

סיכום לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי במקרה דנן לא מתקיימות נסיבות המצדיקות חיוב התובע בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע.

לפיכך, הבקשה נדחית.

הנאשם מעסיק מהגרי עבודה מתאילנד בענף החקלאות במשקו החקלאי מזה כ-20 שנה.

הנאשם הגיש בקשה להשפט וביום 4.8.08 הוגש כתב האישום לביה"ד. במהלך הבקורת נבדקו כל זכויותיהם של העובדים הזרים במשקו של הנאשם, כדלקמן: תשלום שכר מינימום; תשלום בגין שעות נוספות; ניכוי שכר כדין; ביטוחים רפואיים לכל העובדים הזרים; מגורי עובדים הולמים למגורים; הלנות שכר; מתן ימי מנוחה לעובדים הזרים וחוזי העסקה לכל העובדים.

בשים לב לכך שהנאשם מנהל עסק חקלאי מזה שנים רבות; עברו נקי (גם לאחר העסקה רבת שנים של מהגרי עבודה), והיותו מפרנס את משפחתו ממשקו החקלאי, סברתי כי יש מקום להעמיד את שיעור הקנס על הרף הנמוך יותר, בשיעור של 20%, בסך של 11,680 ₪ בגין כל עובד, סך הכל – 58,400 ש"ח. הקנס ישולם ב-20 תשלומים חודשיים שוים עוקבים ורצופים בסך של 2,920 ש"ח כל תשלום, החל מיום 21.4.15 ובכל חודש עוקב.

...

לטענת ב"כ הנאשם, בנסיבות מקרה זה, העובדה שנבדקו מכלול הזכויות של כל העובדים; העובדה כי הנאשם הורשע רק בעבירה אחת, העובדה כי העבירה הינה עבירה טכנית בלבד, העובדה כי אין המדובר ב"עבירה כלכלית", כי המדובר ברווח כלכלי שצמח לנאשם; פרק הזמן הרב שחלף ממועד ביצוע העבירה למעלה מ-8 שנים וההיזק הראייתי, נסיבות המקרה, המורכבות ביותר והמעלות ספק גדול באם בוצעה העבירה והעובדה כי הנאשם ללא עבר פלילי וללא הרשעות קודמות, כל אלו תומכים במסקנה כי יש לעשות שימוש בסמכות הנתונה מכח סעיף 14 לחוק העבירות המנהליות, כך שביה"ד יגזור על הנאשם קנס פלילי בסך של 5,000 ₪.