מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכויות עובדים עם מוגבלויות במקום העבודה

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בהמשך לעמדתם של הנשיא אדלר והשופט רבינוביץ' בעיניין רוט, ועל מנת לשמור על עקרונות חוק השויון וזכויותיהם וכבודם של אנשים עם מוגבלויות בהיתחשב בכך שמדובר באוכלוסייה מוחלשת - אין להזדרז ולהגדיר משתקם כמי שאינו "עובד" בהתבסס על התנאי המקדמי של ביצוע "עבודה". כהמשך לכך יש לשקול אם במצבים בהם אדם הועסק לאורך תקופה במקום עבודה אליו נידרש להתייצב באופן שוטף וקבוע, ואין מדובר במי שנקבע לגביו שיכולת התעסוקה שלו פחותה ב-81% מיכולת התעסוקה הרגילה באותו תפקיד (או קביעה דומה שוות ערך) - אין להעביר את הנטל למעסיק על מנת להוכיח כי אותו אדם לא ביצע "עבודה", או כי הייתה מטרה שיקומית דומינאנטית לשהותו במפעל עד כדי הפיכת המטרה התעסוקתית לשולית, ומשכך אין לראותו כ"עובד".
...
עם זאת אינני סבורה כי זכויות אלה מובילות למסקנה אליה הגיעו חבריי, בדבר קיומם של יחסי עובד-מעסיק בין המערער לבין המפעל המוגן בו הוצב.
כיוון שמדובר במסגרת שיקומית, ובסביבה ארגונית שאינה פועלת לפי הנהלים וגם לא לפי הדינים החלים על "מקום עבודה" - אני סבורה כי יש לדחות את תביעות המערער לזכויות סוציאליות כשל "עובד". המערער קיבל זכויות של משתקם, שבחלקן (דוגמת סיוע בדיור) עשויות להיות גדולות מהזכויות הנתבעות על ידו, והוא אינו יכול לאחוז במקל משני קצותיו.
סוף דבר הערעור מתקבל כאמור בסעיף 77 לחוות דעתה של השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, אליה הצטרפו הנשיאה ורדה וירט ליבנה ונציג הציבור מר עצמון ליפשיץ, כנגד עמדתם החולקת של השופט רועי פוליאק ונציגת הציבור גב' שרה זילברשטיין-היפש.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עובדה זו חמורה שבעתיים לאור שיחתו של התובע עם הרכזת הניהולית בפקולטה לרפואת שיניים (תמליל נספח 16 לתצהיר מטעם ד"ר רונן), במהלכה נאמר לו מפורשות שהוא היה המועמד המתאים ביותר עד להגעת המועמדת שנבחרה וויתרה, כמו גם לנוכח החובות המוגברות המתחייבות ביחסים שבין מעסיק לבין חבר וועד בהתאם לדין והפסיקה.
עם זאת, זכותם הקנויה של העובדים להתארגנות, ראויה להגנה בכל שלב משלבי ההתארגנות, אף בשלב הגלוי של ההתארגנות ולאחר כינון ארגון יציג ובמקביל לקיומם של יחסי עבודה קבוציים במקום העבודה [עס"ק (ארצי) 25476-09-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - האגף להתאגדות עובדים - פלאפון תיקשורת בע"מ (02.01.13) (להלן - עניין פלאפון)].
הפררוגטיבה הניהולית של המעביד, לפטר עובד הפועל למען התארגנות העובדים במקום העבודה, מוגבלת כאמור מכח החוק והפסיקה, נוכח ההשלכות האפשריות של החלטת הפיטורים על יכולת מימוש העובדים את חופש התארגנותם.
...
בנסיבות כפי שהובאו לעיל, בהן שוכנעתי כי לא חל בנסיבות המקרה החריג או ההסכם הקיבוצי, וכן כי טיפולי הפוריות לא היוו גורם בהחלטת המעסיקה לצמצום היקף שכרה של העובדת, ונמצא כי הבסיס למצמום האמור הינו המעבר לתקן תחת הסכם קיבוצי, בהתאם להעסקת יתר העובדים בתפקיד הזהה לתפקידה של העובדת, אני מתירה את צמצום שכרה של העובדת מ – 15,000 ₪ ל – 11,600 לחודש בהתאם להסכם הקיבוצי, החל מיום.
ואכן, גם בספרות הודגש הצורך לפסוק פיצויים אפקטיביים נוכח החשש שמעסיקים יגיעו למסקנה כי "המאזן הכלכלי" מצדיק את סיכול מהלך ההתארגנות גם במחיר של הפרת הדין ותשלום קנסות, כדי למנוע כינונם של יחסי עבודה קיבוציים (אדלר וקוקה, לעיל).
בהתאם לכללים אלו, בהתחשב ברציונל בפסיקת פיצויים אלו כפיצויים לדוגמא, עונשיים במהותם; בהינתן שמדובר בשתי הפרות, אשר כל אחת מהן נוגעת לפגיעה בעובד ממובילי ההתארגנות; כמו גם בהתחשב בגודלה של האוניברסיטה כמעסיק גדול ואף משמעותי בסוגו, ומנגד בעובדה שלא מדובר בהתארגנות ראשונית "פרופר", אלא בפגיעה בתוך מוסד מאורגן; בשקלול סוג הפגיעה והשלכותיה; ולאחר שבחנו פסיקות דומות של בתי הדין בעניינים אחרים, באנו לכלל מסקנה כי ההסתדרות זכאית לפיצוי בגובה 150,000 ₪.
סוף דבר ניתנים בזאת הצווים הבאים: צו עשה המורה על ביטול החלטת פיטוריו של ד"ר רונן, והשבתו לעבודה בתפקיד מתאים להשכלתו, נסיונו וכישוריו באותם תנאים ובאותו שכר, באופן שבו הועסק עובר לקבלת ההחלטה על סיום העסקתו ביום 31.1.21.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת, היא זכאית לדמי שימוש ראויים, הואיל ולא יכלה להמשיך ולחיות עם הנתבע תחת קורת גג אחת, ומאחר והנתבע לא הראה נכונות לעזיבת בית המגורים המשותף, היא נאלצה לעזוב את בית המגורים של הצדדים ולהעתיק את מקום מגוריה.
עיקר טענות הנתבע: הנתבע טוען, כי הסכים לשלם לתובעת סך של 1,500 ₪ לחודש כנגד עזיבתה את בית המגורים ובתנאים כפי שפורטו בהחלטת בית הדין הרבני, מהטעם שהחיים עם התובעת תחת קורת גג אחת היו קשים מינשוא, נוכח היתנהגותה של התובעת אשר מררה את חייו, פגעה בפרטיותו ומנעה ממנו מדור שקט, וכי סכום זה אינו מבטא הסכמה של הנתבע לטענת התובעת ביחס לבעלות בנכס או לכל טענה אחרת.
מצד שני, מדובר בהקף פירסום מצומצם המוגבל לאנשים במקום עבודתה של התובעת.
...
התביעה למזונות הקטין בתלה"מ - 10- 17 מתקבלת באופן חלקי.
התביעה לפיצוי בגין תלונה שהוגשה במשטרת ישראל - נדחית.
אשר לפסיקת הוצאות, בשים לב לתוצאות פסק הדין, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, ועל מנת לא להסלים את הסכסוך בין הצדדים, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

הזכות לפטר עובד מוגבלת בין השאר מכוח עיקרון השויון (להרחבה ראו: ע"ע (ארצי) 203/09 רשת הגנים של אגודת ישראל - שמחה בוסי ו-15 אח' [פורסם בנבו] (02.10.11)).
בהמשך מר פוקס מסר כי חיפש עובד עם יכולות ניהוליות, כדי שכאשר העובדת שהתובעת החליפה בחופשת לידה תשוב, התובעת תוכל להמשיך כמנהלת, אך אמר לתובעת: "ואני עוד זוכר אומר לך "תקשיבי איילי את מנותקת מהמציאות, אני לא תופס אותך עדיין בכלל כמנהלת, פעם אחת, פעם שנייה אפילו כעובדת יש לי עדיין חוסר שביעות רצון וספיקות בנושא". אז את לא יכולה לבוא ולהגיד לי שזה לא היה כי זה היה.
בעדותו מסר מר פוקס: "מאחורי הקלעים ניסינו לחפש מקומות עבודה נוספים אצלנו בחברה שאני יכול להכניס אותה, פשוט לא היה... הייתה לה אופציה להישאר בחל"ת, אני לא יודע מה היה קורה לולא היא היתה כותבת שאני מוכרח להחזיר אותה, לולא זאת לא היה שימוע... אחרי שהסתיים השימוע, ניסינו לבחון את האפשרויות השונות, אבל אל הייתה לי אפשרות להחזיק אותה..." (עמ' 23 שו' 24-30)". עמידתה של התובעת על זכותה לחזור לאלתר היא שלא הותירה לנתבעת ברירה.
...
לאחר ששקלנו בכובד ראש את סוגית ההוצאות , ונוכח הנסיבות שפרטו בהנמקות בהליך זה, ונוכח הפסיקה של בית הדין הארצי בכגון אלה, (ראה עב (ת"א) 8097/03 זיידמן דב נ' אי. סי. איי.
) מצאנו כי יש להשית הוצאות על התובעת.
התובעת תשלם שכ"ט ב"כ הנתבעת בסכום של 7,500 ₪.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

ניתן לפיכך לקבוע כי לאחר שובו מחופשת המחלה בשנת 2009 המערער המשיך לעבוד במשיבה תוך שקבל את המענים שנידרש להם כתוצאה ממצבו הרפואי, מבלי שהיה זכאי להגנה מיוחדת מכוח חוק שויון לאנשים עם מוגבלות ביחס לתקופה זו. לא נעלמה מעינינו הפניית המערער לסעיף 8(ד) לחוק שויון לאנשים עם מוגבלות, המבהיר כי הוראות סעיף 8, העוסק באיסור על הפליה ובחובת ביצוע התאמות, חלות גם על "מי שהיה בעבר אדם עם מוגבלות, על מי שנחשב לאדם עם מוגבלות ועל בני משפחתו של אדם עם מוגבלות המטפלים בו" (ההדגשה הוספה).
במסגרת זו, מחויבים המעסיקים לבחון מחדש ותוך גמישות מחשבתית את הפרקטיקות המקובלות של מקום העבודה ולשנותן במידת הצורך על מנת לאפשר את הישתלבותו המלאה והשוויונית של העובד עם המוגבלות במקום העבודה, וזאת לא לפנים משורת הדין אלא כ"חובה ישירה המוטלת על המעסיקים מכוח הוראת חוק מפורשת" (שם).
...
אף לא מצאנו ממש בטענות הנוגעות להיכרות אישית בין האב"ד לגב' דשא, וזאת כבר מן הטעם שלא נתקפה בזמן אמת החלטת בית הדין האזורי שלא לפסול עצמו כתוצאה מכך.
סוף דבר - הערעור מתקבל בחלקו כמפורט לעיל.
המשיבה תשלם למערער פיצוי בסך של 50,000 ₪, לתשלום תוך 30 יום מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו