זכויות עובדים זרים סיעודיים פיליפינים

המשיבה הנה עובדת זרה העוסקת בסיעוד מהפיליפינים, ילידת 1955, אשר נימצאת בארץ לטענתה כ-11 שנים.

זכות ערר כחוק.

...

חלילה שלא ישתמע שאני מקבל את העבירות אולם יש עבודות שעייפות החומר משפיעה, זו עבודה קשה מאוד, כל אחד ובחירתו הוא.

לאור כל האמור, תוכל המשיבה להשתחרר מן המעצר בתנאים כדלהלן: המשיבה תתייצב כל יום בשעה 12:00 בתחנת משטרת אשקלון, ובשלב זה מען לאיתורה הינו ברח' ישעיהו 7 אשקלון וכן בטל' נייד של המשיבה: 054-3175537.

למען הסר ספק יובהר כי לו היה מבוקש עיכוב ביצוע, הייתי נעתר ומעכב הביצוע עד ליום א'.

בנסיבות אלו, מצאתי לנכון לשנות החלטתי הקודמת שכן ביהמ"ש לא קם מכסאו ומשכך הנני מורה על מעצרה של המשיבה עד ליום 23.3.14 שעה 12:00.

בגין מצבו הבריאותי ובהיותו נכה משרד הבטחון הוכר הנתבע כמי שזכאי להעסיק עובד סיעודי זר. התובעת, אזרחית הפיליפינים, הועסקה כמטפלת סיעודית של הנתבע משך כ- 10 שנים, מיום 18.4.07 ועד ליום 31.5.17.

בעיניין גלוטן הובא לפנינו עניינה של גב' יולנדה גלוטן, עובדת זרה מהפיליפינים, אשר שימשה כמטפלת סיעודית של המשיבה שם (להלן – המטופלת), משך כשנה.

...

לסיכום פרק זה ייאמר, כי השאלה שעמדה לדיון בבג"ץ גלוטן ובדיון הנוסף עליו לאחר מכן, הייתה שאלת הזכאות לגמול שעות נוספות למטפל הסיעודי המתגורר בבית המטופל.

לאור כל האמור נדחית התביעה לתמורה בגין עבודה בשעות נוספות.

סיכום התביעה מתקבלת באופן חלקי, כך שהנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים: דמי הבראה בסך 3,012 ₪.

ההליך העקרי התובעת הנה עובדת זרה בתחום הסיעוד מהפיליפינים, אשר עבדה בביתם של הנתבעים, מחודש אוגוסט 2009 בשכר מינימום, בתוספת 100 ₪ דמי כיס שבועיים.

כמובן, התובעת מכחישה כי פנתה למטפלת החדשה ושומרת לעצמה את הזכות להרחיב בנושא בהמשך.

...

לטעמי, דין הבקשה להידחות ויש לאפשר לנתבעים (התובעים שכנגד) את יומם בבית הדין.

תקנה 9 לתקנות בית הדין קובעת כי בכתב התביעה חייב התובע לפרט, בין השאר, את "העובדות המהוות עילת התובענה ואימתי נולדה". בהתאם להלכה, המבחן לעמידה במבחן זה הוא: "פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לבקש את הסעד המבוקש על ידו. היעדר עילת תביעה, הוא איפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. לצורך כך חייב הנתבע להניח כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה, היינו את כל העובדות המהוות עילת תובענה... אף אם ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יכול התובע לזכות בסעד שביקש, כי אז- ורק אז- אומרים שכתב התביעה אינו מגלה עילה... במקרה כזה, סוף התביעה, לאחר שתתברר, להידחות, ותביעה שסופה להידחות, אפילו יוכיח התובע את כל העובדות שהסתמך עליהן, מה הטעם לגבות ראיות להוכחתה..." (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 383-384 והאסמכתאות שם).

סוף דבר: בקשת התובעת לפסק דין חלקי - נדחית.

         התובע הנו אזרח הפיליפינים, עובד זר בסיעוד אשר הועסק כמטפל סיעודי לגב' כוכבי זהבה ז"ל, בביתה במסגרת של מטפל המתגורר בבית המטופלת 24 שעות ביממה.

  דיון והכרעה עיקר המחלוקת בין הצדדים בתיק נסובה סביב השאלה, האם כטענת התובע הוא קיבל במעמד פגישה עם מר עמרם כוכבי סכום בסך 5,900 ₪ בלבד בגין שכר חודש דצמבר 2015 וזכאי הוא לתשלומים נוספים כגמר חשבון מכוח יחסי העבודה בין הצדדים (פיצוי פיטורים, הבראה, חופשה, דמי חגים, הפרשות לפנסיה חלק המעסיק), או כטענת הנתבעים התובע קיבל את מלוא הכספים במועד הפגישה, במזומן ובהתאם לדף תחשיב הזכויות מקוו לעובד.

...

        בסיכומו של דבר, אנו סבורים שהנתבעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכיח כי שילמו לתובע במועד הפגישה סכום נוסף בסך 23,000 ₪ (מעבר לסכום בסך 5,900 ₪ ששילמו לתובע כשכר עבודה).

למסקנה זו אנו מגיעים מאחר שעדותו של התובע הייתה אמינה ועקבית וגרסתו עדיפה לעומת גרסאת הנתבעים אשר היו בה בקיעים ובעיות כפי שפורט לעיל.

           סוף דבר: (א)      על הנתבעים לשלם לתובע בתוך 30 ימים מהיום סכום בסך 24,594 ₪ כדלקמן: חופשה בסך 4,128 ₪ דמי הבראה בסך 4,158 ₪ דמי חגים בסך 4,644 ₪ הפרשות לפנסיה (תגמולים + פיצויים) בסך 11,664 ₪ כל הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (1.2.2016) ועד למועד התשלום בפועל.

המערערת 2 (להלן: המטפלת), נתינת פיליפינים, ילידת 1965, נכנסה לישראל ביום 16.1.2009 באמצעות רישיון מסוג ב/1 בתחום הסיעוד.

נטען כי המטפלת אותרה בתיווכו של אדם בשם דרורי, שהציג עצמו כבעל חברת כוח אדם המתווכת בין עובדים זרים למטופלים סיעודיים, ובחלוף הזמן, כאשר גב' גולדברג פנתה לדרורי בעיניין מעמדה של המטפלת אמר לה זה שהעניין מצוי בטיפול ואחר כך טען שבשל הקורונה המטפלת רשאית להשאר בישראל.

לצד זה נקבעו שיקולים נוספים ובהם סכוייו של ההליך העקרי; שיקולים הנוגעים לסיבות לאיחור בהגשת ההליך; מידת ההסתמכות של הצד שכנגד על סופיות ההחלטה; האנטרס של הציבור או של צדדים שלישיים בהכרעה בהליך; חשיבות הזכויות הנדונות ומידת הפגיעה בהן; מיהות המבקש (פרט או רשות).

...

בנוסף נטען כי סיכויי הערר נמוכים ביותר וכי החלטת הוועדה ההומניטרית סבירה ואין כל עילה להתערב בה. לאחר שנתתי דעתי לטענות בכתב הערעור ובתשובת המשיב, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות על יסוד החומר בכתב שלפניי (ר' תקנה 138 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 ותקנה 28 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) תשס"א- 2000).

בחינת נימוקי ההחלטה על רקע הדין החל, מעלה כי אף סיכויי ההליך אינם כאלה שיש בהם להטות את הכף לעבר קבלת הבקשה להארכת מועד, חרף כל האמור לעיל.

לאור כל האמור, ועל אף האמפתיה למצבה של המערערת ולקושי עמו היא מתמודדת, לא מצאתי להתערב במסקנתו של בית הדין שדחה את הבקשה להארכת מועד להגשת ערר, ולפיכך הערעור נדחה.